שינויים

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (Antibiotic resistance) היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant  או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" superbug.

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (Antibiotic resistance) היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant  או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], ולקשר את הגן של עמידות עם גן שרוצים להחדיר אותו, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל המירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל מירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה, ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

{{:בעיות סביבתיות}}

{{:בעיות סביבתיות}}

כאשר חיידקים נחשפים לתנאי עקה, כמו יובש או חשיפה לאנטיביוטיקה, נוצרת סלקציה לטובת מוטציות שלהן פתרונות שיאפשרו לחיידקים להתמודד עם עקה זו. מוטציות אלה נדירות למדי, אך כמות החיידקים היא עצומה. מסיבה זו ככלל שהחשיפה לאנטיביוטיקה היא נרחבת וחלשה מספיק כך גדלים הסיכויים לפיתוח מוטציות בעלות עמידות. לכן ההמלצה הכללית לשימוש באנטיביוטיקה היא בצורה ממוקדת וחזקה - מתן "טיפול בהלם" לחיידקים כך ש-100% מהחיידקים ימותו, בלי שיהיה סיכוי למוטציות להתפתח. במידה וכן התפתחה מוטציה.

כאשר חיידקים נחשפים לתנאי עקה, כמו יובש או חשיפה לאנטיביוטיקה, נוצרת סלקציה לטובת מוטציות שלהן פתרונות שיאפשרו לחיידקים להתמודד עם עקה זו. מוטציות אלה נדירות למדי, אך כמות החיידקים היא עצומה. מסיבה זו ככלל שהחשיפה לאנטיביוטיקה היא נרחבת וחלשה מספיק כך גדלים הסיכויים לפיתוח מוטציות בעלות עמידות. לכן ההמלצה הכללית לשימוש באנטיביוטיקה היא בצורה ממוקדת וחזקה - מתן "טיפול בהלם" לחיידקים כך ש-100% מהחיידקים ימותו, בלי שיהיה סיכוי למוטציות להתפתח. במידה וכן התפתחה מוטציה.

לעומת זאת, כאשר אין חשיפה של חיידקים לאנטיביוטיקה, מתחיל תהליך אבולוציוני הפוך שבו העמידות לאנטיביוטיקה היא נטל מיותר - נשיאת פלסמידים מיותרים פרושה יעילות אנרגטית נמוכה יותר של החיידק, וחלק ממנוגני ההתמודדות עצמם דורשים השקעת אנרגיה להקמה או לתחזוקה.

לעומת זאת, כאשר אין חשיפה של חיידקים לאנטיביוטיקה, מתחיל תהליך אבולוציוני הפוך שבו העמידות לאנטיביוטיקה היא נטל מיותר - נשיאת פלסמידים מיותרים פרושה יעילות אנרגטית נמוכה יותר של החיידק, וחלק ממנגנוני ההתמודדות עצמם דורשים השקעת אנרגיה להקמה או לתחזוקה.

במידה וכן התפתחה מוטציה עמידה, יש חשיבות גדולה לבידוד החיידקים העמידים ולמנגנוני העברה לנשאים אחרים. בתי חולים ובתי אבות הם חלק מהמקומות שמהווים "[[נישה אקולוגית]]" טובה עבור החיידקים - יש בסביבה שפע של נשאים פוטנציאלים בעלי מערכת חיסונית חלשה ומצד שני במקומות אלה יש עקה אנטיביוטית שגורמת לכך שיש המשך סלקציה לטובת עמידות לאנטיביוטיקה.

במידה וכן התפתחה מוטציה עמידה, יש חשיבות גדולה לבידוד החיידקים העמידים ולמנגנוני העברה לנשאים אחרים. בתי חולים ובתי אבות הם חלק מהמקומות שמהווים "[[נישה אקולוגית]]" טובה עבור החיידקים - יש בסביבה שפע של נשאים פוטנציאלים בעלי מערכת חיסונית חלשה ומצד שני במקומות אלה יש עקה אנטיביוטית שגורמת לכך שיש המשך סלקציה לטובת עמידות לאנטיביוטיקה.

 

בשנים האחרונות נחקרים תנאים של תקשורת ומנגנונים מתוחכמים של חיידקים. חיידקים בתנאי עקה מאיצים פי 1000 את קצב ייצור המוטציות וחיידקים יכולים לשדר אותות מצוקה לחיידקים אחרים בדבר הצורך ביצירת נבגים עמידים ושאר אמצעי התגוננות. קיימים מחקרים המנסים לנטרל יכולות אלה בקרב חיידקים כדי להקטין את יכולת ההתמודדות שלהם נגד אנטיביוטיקה.

בשנים האחרונות נחקרים תנאים של תקשורת ומנגנונים מתוחכמים של חיידקים. חיידקים בתאני עקה מאיצים פי 1000 את קצב ייצור המוטציות וחיידקים יכולים לשדר אותות מצוקה לחיידקים אחרים בדבר הצורך ביצירת נבגים עמידים ושאר אמצעי התגוננות. קיימים מחקרים המנסים לנטרל יכולו אלה בקרב חיידקים כדי להקטין את יכולת ההתמודדות שלהם נגד אנטיביוטיקה.

===מנגנונים ברמת התא===

===מנגנונים ברמת התא===

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך  חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך  חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפןף, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבות נוספת לשימוש לא נכון באנטיביוטיקה היא חוסר מודעות של האוכלוסייה. חוסר המודעות גורם לדרישת אנטיביוטיקה גם במצב שבו היא לא יכולה להועיל - כמו בהדבקות במחלה נגיפית לדוגמה, בעיה אחרת היא חולים שנוטלים אנטיביוטיקה אך מפסיקים לקחת אותה לאחר שהרגשתם משתפרת. דבר זה עלול לגרום לכך שחיידקים שנפגעו אך לא מתו יצליחו לפתח עמידות.

סיבה נוספת לשימוש לא נכון באנטיביוטיקה היא חוסר מודעות של האוכלוסייה. חוסר המודעות גורם לדרישת אנטיביוטיקה גם במצב שבו היא לא יכולה להועיל - כמו בהדבקות במחלה נגיפית לדוגמה, בעיה אחרת היא חולים שנוטלים אנטיביוטיקה אך מפסיקים לקחת אותה לאחר שהרגשתם משתפרת. דבר זה עלול לגרום לכך שחיידקים שנפגעו אך לא מתו יצליחו לפתח עמידות.

במדינות מערביות רבות בהן יש זינוק בעשור האחרון במספר הקורבנות של חיידקים גורמי מחלות שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.  

במדינות מערביות רבות בהן יש זינוק בעשור האחרון במספר הקורבנות של חיידקים גורמי מחלות שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

לעומת זאת, בנורבגיה קיימת מדיניות מבוקרת יותר של שימוש באנטיביוטיקה ושיעור התחלואה שם בחיידקים אלה קטן בהרבה. (ראו בהמשך) לתוצאות דומות הגיעו גם בבתי חולים בארצות הברית שבדקו נהלים למעקב ולצמצום התופעה. <ref name="ep_1_10"/>

לעומת זאת, בנורבגיה קיימת מדיניות מבוקרת יותר של שימוש באנטיביוטיקה ושיעור התחלואה שם בחיידקים אלה קטן בהרבה (ראו בהמשך). לתוצאות דומות הגיעו גם בבתי חולים בארצות הברית שבדקו נהלים למעקב ולצמצום התופעה. <ref name="ep_1_10"/>

===אנטיביוטיקה בחקלאות של מזון מהחי===

===אנטיביוטיקה בחקלאות של מזון מהחי===

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי (בעלי חיים כמו  תרנגולים והודו, בקר, חזירים וצאן). הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הנפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.  

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי (בעלי חיים כמו  תרנגולים והודו, בקר, חזירים וצאן). הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הנפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נע עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להישטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה , החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פסלמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.  

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נא עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להישטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה, החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פלסמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות , החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות, החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

===סיבות נוספות===

===סיבות נוספות===

==חיידקים מעוררי מחלות==

==חיידקים מעוררי מחלות==

 

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".  

הד"וח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"]  גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/  WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

הד"וח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"]  גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/  WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

משבר האנטיביוטיקה ניכר גם במחלות פשוטות ושכיחות יותר. לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, משרד רופא ראשי בכללית, כבר היום ניתן לראות בבתי החולים בישראל אנשים שלא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה - בעיקר חולים שנדבקו בחיידקים עמידים ואלימים במיוחד או אנשים עם מערכת חיסון חלשה - אבל בעתיד הלא רחוק כולנו עלולים למות גם מזיהום או חתך פשוט.

משבר האנטיביוטיקה ניכר גם במחלות פשוטות ושכיחות יותר. לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, משרד רופא ראשי בכללית, כבר היום ניתן לראות בבתי החולים בישראל אנשים שלא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה - בעיקר חולים שנדבקו בחיידקים עמידים ואלימים במיוחד או אנשים עם מערכת חיסון חלשה - אבל בעתיד הלא רחוק כולנו עלולים למות גם מזיהום או חתך פשוט.

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

חיידק הקלבסיאלה חי במעיים של בעלי חיים שונים, כולל האדם. החיידק מסוגל לגרום לדלקת ריאות אך לרוב הוא מעורב בדלקת דרכי השתן או בזיהומי דם ופצעים אשר נרכשים בבתי חולים, בפרט אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כושלת, כגון תינוקות, וחולים ביחידה לטיפול נמרץ.  

חיידק הקלבסיאלה חי במעיים של בעלי חיים שונים, כולל האדם. החיידק מסוגל לגרום לדלקת ריאות אך לרוב הוא מעורב בדלקת דרכי השתן או בזיהומי דם ופצעים אשר נרכשים בבתי חולים, בפרט אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כושלת, כגון תינוקות, וחולים ביחידה לטיפול נמרץ.

דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 מצא שהתנגדות של החיידקים לאנטיביוטיקה של "מוצא אחרון" התפשטה לכל מדינות העולם. במדינות מסוימות, בגלל עמידות החיידקים, האנטיביוטיקה carbapenem לא תעבוד ביותר ממחצית מאנשים שטופלו בזיהומי K. pneumoniae.<ref name="who_2104_1"/>

דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 מצא שהתנגדות של החיידקים לאנטיביוטיקה של "מוצא אחרון" התפשטה לכל מדינות העולם. במדינות מסוימות, בגלל עמידות החיידקים, האנטיביוטיקה carbapenem לא תעבוד ביותר ממחצית מהאנשים שטופלו בזיהומים K. pneumoniae.<ref name="who_2104_1"/>

חיידק הקלבסיאלה היה מאז ומתמיד עמיד לאמפיצילין. לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים נצפתה עמידות גוברת לתכשירים בטא לקטמים. הטיפול במקרים אלו הנו לעתים קרובות באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם (לדוגמה אימיפנם).זני עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כולל לקרבפנם, במנגנון המכונה (KpC), תוארו בהתפרצויות בבתי חולים בחוף המזרחי של ארצות הברית כבר בתחילת שנות ה-2000.

חיידק הקלבסיאלה היה מאז ומתמיד עמיד לאמפיצילין. לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים נצפתה עמידות גוברת לתכשירים בטא לקטמים. הטיפול במקרים אלו הנו לעתים קרובות באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם (לדוגמה אימיפנם). זנים עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כולל לקרבפנם, במנגנון המכונה (KpC), תוארו בהתפרצויות בבתי חולים בחוף המזרחי של ארצות הברית כבר בתחילת שנות ה-2000.

בישראל, היה ידוע על מקרים בודדים משנת 2006, אך רק לקראת סוף שנת 2006 התברר שמדובר בהתפרצות שכוללת בתי חולים בכל רחבי ישראל. במרץ 2007 עלתה בעיית עמידות החיידק לכותרות העיתונים בישראל. בתחילת 2007, אובחנו מדי חודש 185 מאושפזים בבתי החולים בישראל שנדבקו בחיידק. כעבור שנה של פעילות נגד החיידק, צומצמה ב-75% ההידבקות בחיידק.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

בישראל, היה ידוע על מקרים בודדים משנת 2006, אך רק לקראת סוף שנת 2006 התברר שמדובר בהתפרצות שכוללת בתי חולים בכל רחבי ישראל. במרץ 2007 עלתה בעיית עמידות החיידקים לכותרות העיתונים בישראל. בתחילת 2007, אובחנו מדי חודש 185 מאושפזים בבתי החולים בישראל שנדבקו בחיידק. כעבור שנה של פעילות נגד החיידק, צומצמה ב-75% ההידבקות בחיידק.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

===קלוסטרידיום דיפיצילה===

===קלוסטרידיום דיפיצילה===

קלוסטרידיום דיפיצילה Clostridium difficile  הוא חיידק התוקף את המעיים ועמיד לסוגים רבים של אנטיביוטיקה. נכון לשנת 2011 הוא היה החיידק העמיד השכיח ביותר בישראל. בשנת 2011 נדבקו בחיידק זה 2,120 מאושפזים בישראל, שיעור של 43.9 זיהומים לכל מאה אלף ימי אשפוז. על אף שכיחותו הגבוהה, ביחס לשנת 2010 ירד היקף הזיהומים של חיידק זה ב-11.8%.<ref name="haartz2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1746937 עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים] דן אבן, 03.07.2012, הארץ </ref>  

קלוסטרידיום דיפיצילה Clostridium difficile  הוא חיידק התוקף את המעיים ועמיד לסוגים רבים של אנטיביוטיקה. נכון לשנת 2011 הוא היה החיידק העמיד השכיח ביותר בישראל. בשנת 2011 נדבקו בחיידק זה 2,120 מאושפזים בישראל, שיעור של 43.9 זיהומים לכל מאה אלף ימי אשפוז. על אף שכיחותו הגבוהה, ביחס לשנת 2010 ירד היקף הזיהומים של חיידק זה ב-11.8%.<ref name="haartz2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1746937 עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים] דן אבן, 03.07.2012, הארץ </ref>  

===GAS===

===GAS===

כיוון מחקר אחר לתרופות נגד החיידקים הוא שימוש ברפואת וירוסים. (Phage therapy)<ref>[http://en.wikipedia.org/wiki/Phage_therapy Phage_therapy] ויקיפדיה האנגלית</ref>

כיוון מחקר אחר לתרופות נגד החיידקים הוא שימוש ברפואת וירוסים. (Phage therapy)<ref>[http://en.wikipedia.org/wiki/Phage_therapy Phage_therapy] ויקיפדיה האנגלית</ref>

===הקטנת השימוש באנטיביוטיקה ובידוד חולים===

===הקטנת השימוש באנטיביוטיקה ובידוד חולים===

הצעדים שנקטה נורבגיה כללו<ref name="ep_1_10"/>

הצעדים שנקטה נורבגיה כללו<ref name="ep_1_10"/>

* רישום של פחות תרופות אנטיביוטיות בהשוואה למדינות אחרות. כתוצאה מכך העמידות לתרופות הופכת נדירה ואיטית יותר וניתן להשתמש בתרופות ישנות יותר ביתר יעילות.

* רישום של פחות תרופות אנטיביוטיות בהשוואה למדינות אחרות. כתוצאה מכך העמידות לתרופות הופכת נדירה ואיטית יותר וניתן להשתמש בתרופות ישנות יותר ביתר יעילות.

* עובדים מקבלים תשלום מלא על ימי מחלה בביתם. דבר זה מקטין את התמריץ של אנשים לקחת תרופה בכל מחיר.  

* עובדים מקבלים תשלום מלא על ימי מחלה בביתם. דבר זה מקטין את התמריץ של אנשים לקחת תרופה בכל מחיר.

* חולים שהתגלה אצלם MRSA מוכנסים לבידוד.  

* חולים שהתגלה אצלם MRSA מוכנסים לבידוד.

* עובדי מערכת הבריאות שנדבקו מתבקשים להישאר בבית.  

* עובדי מערכת הבריאות שנדבקו מתבקשים להישאר בבית.

* בכל מקרה הידבקות בחיידק, הרופאים חוקרים את החולים לגבי המקומות ששהו בהם והאנשים שפגשו, ובודקים כל מי שהיה בקשר אתם.  

* בכל מקרה הידבקות בחיידק, הרופאים חוקרים את החולים לגבי המקומות ששהו בהם והאנשים שפגשו, ובודקים כל מי שהיה בקשר אתם.

יש מקומות אחרים בעולם שאימצו את הצעדים שבוצעו בנורבגיה והגיעו לתוצאות דומות:

יש מקומות אחרים בעולם שאימצו את הצעדים שבוצעו בנורבגיה והגיעו לתוצאות דומות:

* המיקרוביולוגית ד"ר לין לייבוביץ ביצעה צעדים דומים בבית חולים בבריטניה והדבר הוביל לירידה מ-47 חולים בשנה לחולה אחד בשנה.  

* המיקרוביולוגית ד"ר לין לייבוביץ ביצעה צעדים דומים בבית חולים בבריטניה והדבר הוביל לירידה מ-47 חולים בשנה לחולה אחד בשנה.

* ד"ר סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, הצליח להוריד את התחלואה ב-MRSA בשני שליש.

* ד"ר סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, הצליח להוריד את התחלואה ב-MRSA בשני שליש.

* תוכנית למיפוי נדבקים שיזם ה-מרכז לבקרת מחלות (CDC) בבית חולים לחיילים משוחררים בארצות הברית, פועלת כיום בכל 153 בתי החולים לחיילים משוחררים, ועד כה הצטמצמו מקרי הזיהום ב-50%.<ref name="ep_1_10"/>

* תוכנית למיפוי נדבקים שיזם המרכז לבקרת מחלות (CDC) בבית חולים לחיילים משוחררים בארצות הברית, פועלת כיום בכל 153 בתי החולים לחיילים משוחררים, ועד כה הצטמצמו מקרי הזיהום ב-50%.<ref name="ep_1_10"/>

===צמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות===

===צמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות===

בשנות ה-90 של המאה ה-20, החלו גופים כגון [[ארגון הבריאות העולמי]] והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא-רפואיות ב[[חקלאות תעשייתית|משקים חקלאיים]]. הדבר נעשה בגלל שנאספו עוד עדויות שקשרו בין שימוש אינטיסיבי באנטיביוטיקה בחקלאות לבין התפתחות חיידקים עמידים פתולוגיים בקרב בני אדם.  

בשנות ה-90 של המאה ה-20, החלו גופים כגון [[ארגון הבריאות העולמי]] והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא-רפואיות ב[[חקלאות תעשייתית|משקים חקלאיים]]. הדבר נעשה בגלל שנאספו עוד עדויות שקשרו בין שימוש אינטיסיבי באנטיביוטיקה בחקלאות לבין התפתחות חיידקים עמידים פתולוגיים בקרב בני אדם.

אירופה, ובמיוחד [[שבדיה]], החלה בהטלת איסורים הדרגתיים על שימושים לא רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו איסור על שימושים לא רפואיים בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו מותרים לשימוש עד אז. מתאריך זה אסור להשתמש באירופה באנטיביוטיקה לצרכים לא רפואיים. [http://www.anonymous.org.il/art102.html]

אירופה, ובמיוחד [[שבדיה]], החלה בהטלת איסורים הדרגתיים על שימושים לא רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו איסור על שימושים לא רפואיים בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו מותרים לשימוש עד אז. מתאריך זה אסור להשתמש באירופה באנטיביוטיקה לצרכים לא רפואיים. [http://www.anonymous.org.il/art102.html]

ב-24.1.2006 הודיעו ארבעה [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] אמריקאיים, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה וכאמצעי למניעת מחלות בעופות שהם מגדלים. על פי הערכה, דבר זה גרם לירידה צריכה של כ-2000 טונות אנטיביוטיקה בשנה. ככל הנראה, חברות אלה נקטו בצעדים אלה עקב לחץ של חברות כמו [[מקדונלד'ס]], שמשווקות את הבשר לצרכנים, ושעברו למדיניות של עופות ללא אנטיביוטיקה. [http://www.anonymous.org.il/art330.html]

ב-24.1.2006 הודיעו ארבעה [[תאגיד רב לאומי|תאגידי ענק]] אמריקאיים, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה וכאמצעי למניעת מחלות בעופות שהם מגדלים. על פי הערכה, דבר זה גרם לירידה צריכה של כ-2000 טונות אנטיביוטיקה בשנה. ככל הנראה, חברות אלה נקטו בצעדים אלה עקב לחץ של חברות כמו [[מקדונלד'ס]], שמשווקות את הבשר לצרכנים, ושעברו למדיניות של עופות ללא אנטיביוטיקה.[http://www.anonymous.org.il/art330.html]

===פיתוח סביבת בית חולים סטרילית===

===פיתוח סביבת בית חולים סטרילית===

כיוון נוסף של מחקרים ופיתוחים הם כאלו המקשים על חיידקים לשרוד בסביבת בתי החולים על ידי הכנסת טיפולים וחומרים שמקשים על החיידקים לשרוד על ציוד רפואי שבאמצעותו הם מועברים במגע, כמו וילונות, כיסויי מיטות, פיג'מות של חולים וכו'.  

כיוון נוסף של מחקרים ופיתוחים הם כאלו המקשים על חיידקים לשרוד בסביבת בתי החולים על ידי הכנסת טיפולים וחומרים שמקשים על החיידקים לשרוד על ציוד רפואי שבאמצעותו הם מועברים במגע, כמו וילונות, כיסויי מיטות, פיג'מות של חולים וכו'.

אהרון גדנקן, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר־אילן, פיתח שיטת ציפוי אנטי־בקטריאלית לטקסטיל, בשם "סונוכימייה". המכונה שפיתח מצפה בדים וחומרים קשיחים בננו־חלקיקים שגודלם 20–40 ננומטר (מיליארדית המטר) המכילים אבץ חמצני (זינקוכסיד) ונחושת חמצנית (קופרוכסיד). החומרי נשמרים בבדים גם לאחר כביסות מרובות. נכון לשנת 2014, הפיתוח נרשם על ידי האוניברסיטה כפטנט והוא מצוי בשלבי מסחור מתקדמים. <ref name="haartz2014">[http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2341314 הדרך לרפא את המיטה החולה והמזוהמת בבתי החולים] עידו אפרתי, הארץ, 05.06.2014</ref>

אהרון גדנקן, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר־אילן, פיתח שיטת ציפוי אנטי־בקטריאלית לטקסטיל, בשם "סונוכימייה". המכונה שפיתח מצפה בדים וחומרים קשיחים בננו־חלקיקים שגודלם 20–40 ננומטר (מיליארדית המטר) המכילים אבץ חמצני (זינקוכסיד) ונחושת חמצנית (קופרוכסיד). החומרים נשמרים בבדים גם לאחר כביסות מרובות. נכון לשנת 2014, הפיתוח נרשם על ידי האוניברסיטה כפטנט והוא מצוי בשלבי מסחור מתקדמים. <ref name="haartz2014">[http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2341314 הדרך לרפא את המיטה החולה והמזוהמת בבתי החולים] עידו אפרתי, הארץ, 05.06.2014</ref>

לדבר זה יכולה להיות השפעה גדולה שכן במחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2011, נמצא כי מתוך אחוז גבוה של וילונות במחלקות בתי חולים מזוהמים במושבות של חיידקים אלימים שחלקם עמידים לאנטיביוטיקה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4127154,00.html]

לדבר זה יכולה להיות השפעה גדולה שכן במחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2011, נמצא כי מתוך אחוז גבוה של וילונות במחלקות בתי חולים מזוהמים במושבות של חיידקים אלימים שחלקם עמידים לאנטיביוטיקה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4127154,00.html]

==עמידות לאנטיביוטיקה בישראל==

==עמידות לאנטיביוטיקה בישראל==

העדר גוף בקרת זיהומים ממלכתי היתה אחת הסיבות לאחור בזיהוי התפרצות של חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה בשנת 2006. בעקבות המלצות האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ובלחץ התקשורת - הוקם במרץ 2006 גוף כזה שמטרותיו לעקוב ולאתר זיהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולקבוע ולאכוף כללים למניעת התפשטות זיהומים אלו.

העדר גוף בקרת זיהומים ממלכתי היתה אחת הסיבות לאיחור בזיהוי התפרצות של חיידק הקלבסיאלה פנאומוניה בשנת 2006. בעקבות המלצות האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות ובלחץ התקשורת - הוקם במרץ 2006 גוף כזה שמטרותיו לעקוב ולאתר זיהומים בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ולקבוע ולאכוף כללים למניעת התפשטות זיהומים אלו.

בנוספים קיימים צוותי מחקר וניתוח בבתי חולים שונים שמנסים להבין את מקור הבעיות ולהקטין אותן.

בנוסף, קיימים צוותי מחקר וניתוח בבתי חולים שונים שמנסים להבין את מקור הבעיות ולהקטין אותן.

דו"ח של משרד הבריאות שפורסם בפברואר 2011, קבע כי לאורך שנת 2010, אובחנו 3,700 מאושפזים בישראל שפיתחו זיהומים בדם בעקבות הדבקת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. 1,500 מתוכם מתו לאחר מכן בבתי החולים, שיעור גבוה של 40% תמותה. הנתונים רוכזו על ידי היחידה הארצית למניעת זיהומים במוסדות רפואיים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

דו"ח של משרד הבריאות שפורסם בפברואר 2011, קבע כי לאורך שנת 2010, אובחנו 3,700 מאושפזים בישראל שפיתחו זיהומים בדם בעקבות הדבקת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. 1,500 מתוכם מתו לאחר מכן בבתי החולים, שיעור גבוה של 40% תמותה. הנתונים רוכזו על ידי היחידה הארצית למניעת זיהומים במוסדות רפואיים.[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

על פי הדו"ח, תנאי הצפיפות ותשתיות מניעת הזיהומים בבתי חולים ובמוסדות מקשים על התמודדות עם חיידקים עמידים. החיידק היחיד העמיד לאנטיביוטיקה בו נצפתה ירידה משמעותית, של כ-20% לעומת שנת ,2009 הוא חיידק הקלבסיאלה, שהתמודדות עמו מנוהלת על ידי היחידה הארצית.  

על פי הדו"ח, תנאי הצפיפות ותשתיות מניעת הזיהומים בבתי חולים ובמוסדות מקשים על התמודדות עם חיידקים עמידים. החיידק היחיד העמיד לאנטיביוטיקה בו נצפתה ירידה משמעותית, של כ-20% לעומת שנת, 2009 הוא חיידק הקלבסיאלה, שהתמודדות עמו מנוהלת על ידי היחידה הארצית.

"תנאי מערכת הבריאות בארץ ותשתיות מניעת הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות מקשות על ההתמודדות עם גורם מוות חשוב זה". החיידק היחיד העמיד לאנטיביוטיקה בו נצפתה ירידה משמעותית של כ-20% לעומת שנת 2009 הוא חיידק הקלבסיאלה, שההתמודדות עמו מנוהלת על ידי היחידה ברמה ארצית מאז התפרצות שדווחה לפני שלוש שנים. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

"תנאי מערכת הבריאות בארץ ותשתיות מניעת הזיהומים בבתי החולים ובמוסדות מקשות על ההתמודדות עם גורם מוות חשוב זה". החיידק היחיד העמיד לאנטיביוטיקה בו נצפתה ירידה משמעותית של כ-20% לעומת שנת 2009 הוא חיידק הקלבסיאלה, שההתמודדות עמו מנוהלת על ידי היחידה ברמה ארצית מאז התפרצות שדווחה לפני שלוש שנים. [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

צעדי הבלימה בהם נוקטים בתי חולים בישראל כוללים:[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

צעדי הבלימה בהם נוקטים בתי חולים בישראל כוללים:[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217674.html]

*  נוהל לבידוד מאושפזים המאובחנים כנשאי חיידקים עמידים, או אשפוזם יחד בחדרים נפרדים במחלקות, בעיקר במחלקות הפנימיות.  

*  נוהל לבידוד מאושפזים המאובחנים כנשאי חיידקים עמידים, או אשפוזם יחד בחדרים נפרדים במחלקות, בעיקר במחלקות הפנימיות.

* לפי נוהל שהופץ ביולי 2007, הוחלט להגביל את סוגי המזונות המותרים להכנסה במחלקות על ידי המבקרים  

* לפי נוהל שהופץ ביולי 2007, הוחלט להגביל את סוגי המזונות המותרים להכנסה למחלקות על ידי המבקרים.

* דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

* דרישה לרחצת ידיים על ידי מבקרים לפני כניסה לחדרים בהם מאושפזים חולים שנדבקו בחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[חקלאות תעשייתית]]

* [[חקלאות תעשייתית]]

בעולם:

בעולם:

*[http://www.who.int/drugresistance/documents/surveillancereport/en/ Antimicrobial resistance: global report on surveillance 2014] ארגון הבריאות העולמי, אפריל 2014

* [http://www.who.int/drugresistance/documents/surveillancereport/en/ Antimicrobial resistance: global report on surveillance 2014] ארגון הבריאות העולמי, אפריל 2014

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141521.html בדיקה בארצות הברית: כ-50% מברזי המשקאות הקלים מזוהמים בחיידקים] חלקם בעלי עמידות לאנטיביוטיקה,  דן אבן, הארץ, 10/01/10

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141521.html בדיקה בארצות הברית: כ-50% מברזי המשקאות הקלים מזוהמים בחיידקים] חלקם בעלי עמידות לאנטיביוטיקה,  דן אבן, הארץ, 10/01/10

* [http://cafe.themarker.com/view.php?t=950473 כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים?] יוסי וולפסון, על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי בארצות הברית ובישראל

* [http://cafe.themarker.com/view.php?t=950473 כמה אנטיביוטיקה יש בסטייק שלך? וחיידקים עמידים?] יוסי וולפסון, על שימוש באנטיביוטיקה בתעשיית המזון מהחי בארצות הברית ובישראל