שינויים

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל המירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

מאז שהחל הטיפול באנטיביוטיקה בעולם, בשנות ה-40, החל המירוץ של התפתחות זנים של חיידקים מעוררי מחלות (פתוגניים) שעמידים לאנטיביוטיקה ומדובר בתופעה מתפשטת. [[ארגון הבריאות העולמי]] הכריז שהעמידות לאנטיביוטיקה היא אחד מהאיומים המשמעותיים ביותר על בריאות הציבור בעולם.

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{:בעיות סביבתיות}}

==מנגנונים ביולוגיים לעמידות==

==מנגנונים ביולוגיים לעמידות==

===אבולוציה של עמידות===

===אבולוציה של עמידות===

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי (בעלי חיים כמו  תרנגולים והודו, בקר, חזירים וצאן). הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.  

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי (בעלי חיים כמו  תרנגולים והודו, בקר, חזירים וצאן). הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הנפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.  

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נע עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להשטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה , החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פסלמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.  

מספר מחקרים מצאו כי חיידקי MRSA עברו מחזירים לעובדים בתעשיית החזירים ולבני משפחותיהם[http://www.nytimes.com/2009/03/12/opinion/12kristof.html?_r=3], וכיום נחשבים העובדים בתעשיות המזון מהחי כקבוצת סיכון להדבקות ולנשאות של חיידק זה. בעוד שלא ידוע על מקרים של הדבקות על יד אכילת בשר מבושל, מגע עם בשר נע עלול להוות סיכון. שאריות האנטיביוטיקה שנמצאות במזון ובצואה של בעלי החיים עלולות להישטף למי התהום, או לעבור הלאה לחיידקים אחרים ואף למאגרי המזון של בני האדם דרך מי שפכים שעברו טיהור ומשמשים להשקיית שדות. באופן דומה , החיידקים שעברו עמידות לאנטיביוטיקה עלולים לעבור לפעמים לבני האדם או להעביר פסלמידים עם תכונות התנגדות לחיידקים נוספים כולל חיידקים מעוררי מחלות בקרב בני אדם.  

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות , החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

כתוצאה מהמודעות הגוברת לסכנות , החלו בעולם התארגנויות שונות לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחקלאות (ראו פירוט בהמשך).

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".  

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".  

הד"וח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידיקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדגאות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"]  גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/  WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

הד"וח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"]  גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/  WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

מספר החולים בMRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC , המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי  מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל 278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארצות הברית עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארצות הברית בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסייה, אבל גם שם הוא עלה מ-51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

מספר החולים ב-MRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC , המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי  מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל 278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארצות הברית עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארצות הברית בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסייה, אבל גם שם הוא עלה מ-51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

חיידק הקלבסיאלה חי במעיים של בעלי חיים שונים, כולל האדם. החיידק מסוגל לגרום לדלקת ריאות אך לרוב הוא מעורב בדלקת דרכי השתן או בזיהומי דם ופצעים אשר נרכשים בבתי חולים, בפרט אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כושלת, כגון תינוקות, וחולים ביחידה לטיפול נמרץ.  

חיידק הקלבסיאלה חי במעיים של בעלי חיים שונים, כולל האדם. החיידק מסוגל לגרום לדלקת ריאות אך לרוב הוא מעורב בדלקת דרכי השתן או בזיהומי דם ופצעים אשר נרכשים בבתי חולים, בפרט אצל אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת או כושלת, כגון תינוקות, וחולים ביחידה לטיפול נמרץ.  

דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 מצא שהתנגדות של החיידים לאנטיביוטיקה של "מוצא אחרון" התפשטה לכל מדינות העולם. במדינות מסוימות, בגלל עמידות החיידקים, האנטיביוטיקה carbapenem לא תעבוד ביותר ממחצית מאנשים שטופלו בזיהומי K. pneumoniae.<ref name="who_2104_1"/>

דו"ח ארגון הבריאות העולמי משנת 2014 מצא שהתנגדות של החיידקים לאנטיביוטיקה של "מוצא אחרון" התפשטה לכל מדינות העולם. במדינות מסוימות, בגלל עמידות החיידקים, האנטיביוטיקה carbapenem לא תעבוד ביותר ממחצית מאנשים שטופלו בזיהומי K. pneumoniae.<ref name="who_2104_1"/>

חיידק הקלבסיאלה היה מאז ומתמיד עמיד לאמפיצילין. לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים נצפתה עמידות גוברת לתכשירים בטא לקטמים. הטיפול במקרים אלו הנו לעתים קרובות באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם (לדוגמה אימיפנם).זני עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כולל לקרבפנם, במנגנון המכונה (KpC), תוארו בהתפרצויות בבתי חולים בחוף המזרחי של ארצות הברית כבר בתחילת שנות ה-2000.

חיידק הקלבסיאלה היה מאז ומתמיד עמיד לאמפיצילין. לקראת סוף שנות ה-90 של המאה העשרים נצפתה עמידות גוברת לתכשירים בטא לקטמים. הטיפול במקרים אלו הנו לעתים קרובות באנטיביוטיקות ממשפחת הקרבפנם (לדוגמה אימיפנם).זני עמידים לרוב סוגי האנטיביוטיקה הקיימים כולל לקרבפנם, במנגנון המכונה (KpC), תוארו בהתפרצויות בבתי חולים בחוף המזרחי של ארצות הברית כבר בתחילת שנות ה-2000.

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידיקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל  שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם  ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד,חיידיקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל  שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם  ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

אהרון גדנקן, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר־אילן, פיתח שיטת ציפוי אנטי־בקטריאלית לטקסטיל, בשם "סונוכימייה". המכונה שפיתח מצפה בדים וחומרים קשיחים בננו־חלקיקים שגודלם 20–40 ננומטר (מיליארדית המטר) המכילים אבץ חמצני (זינקוכסיד) ונחושת חמצנית (קופרוכסיד). החומרי נשמרים בבדים גם לאחר כביסות מרובות.  נכון לשנת 2014, הפיתוח נרשם על ידי האוניברסיטה כפטנט והוא מצוי בשלבי מסחור מתקדמים. <ref name="haartz2014">[http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2341314 הדרך לרפא את המיטה החולה והמזוהמת בבתי החולים] עידו אפרתי, הארץ, 05.06.2014</ref>

אהרון גדנקן, פרופסור אמריטוס במחלקה לכימיה באוניברסיטת בר־אילן, פיתח שיטת ציפוי אנטי־בקטריאלית לטקסטיל, בשם "סונוכימייה". המכונה שפיתח מצפה בדים וחומרים קשיחים בננו־חלקיקים שגודלם 20–40 ננומטר (מיליארדית המטר) המכילים אבץ חמצני (זינקוכסיד) ונחושת חמצנית (קופרוכסיד). החומרי נשמרים בבדים גם לאחר כביסות מרובות.  נכון לשנת 2014, הפיתוח נרשם על ידי האוניברסיטה כפטנט והוא מצוי בשלבי מסחור מתקדמים. <ref name="haartz2014">[http://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2341314 הדרך לרפא את המיטה החולה והמזוהמת בבתי החולים] עידו אפרתי, הארץ, 05.06.2014</ref>

לדבר זה יכולה להיות השפעה גדולה שכן במחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2011, נמצא כי מתוך אחוז גבוה של וילונות במחלקות בתי חולים מזוהמים במושבות של חיידיקים אלימים שחלקם עמידים לאנטיביוטיקה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4127154,00.html]

לדבר זה יכולה להיות השפעה גדולה שכן במחקר שנערך בארצות הברית בשנת 2011, נמצא כי מתוך אחוז גבוה של וילונות במחלקות בתי חולים מזוהמים במושבות של חיידקים אלימים שחלקם עמידים לאנטיביוטיקה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4127154,00.html]

==עמידות לאנטיביוטיקה בישראל==

==עמידות לאנטיביוטיקה בישראל==