שינויים

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (Antibiotic resistance) היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

'''עמידות לאנטיביוטיקה''' (Antibiotic resistance) היא יכולת של מיקרו-אורגניזם לשרוד כנגד אנטיביוטיקה. עמידות זו היא מקרה מיוחד של [[אבולוציה|התפתחות אבולוציונית]] של חיידקים בתגובה לאיומים נגדם. עמידות זו [[תהליך|מתפתחת]] בקרב חיידקים על ידי ברירה טבעית שפועלת על מוטציות מקריות, או בגלל יצירת עקה סביבתית על אוכלוסיית חיידקים. מרגע שמוטציה כזו מתקיימת, חיידקים יכולים להעביר את המידע בצורה אנכית (הורשה) או אופקית (העברת פלסמידים בין חיידקים). אם חיידק הוא בעל יכולת התנגדות לכמה סוגי אנטיביוטיקה הוא קרוי חיידק מרובה תנגודות multiresistant או בצורה לא רשמית "סופר-חיידק" Superbug.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

ניתן לייצר עמידות לאנטיביוטיקה על ידי [[הנדסה גנטית]], לקשר את הגן של העמידות עם גן שרוצים להחדיר, ולהרוג את שאר החיידקים שאין להם עמידות כזו. שיטה זו מכילה בתוכה סכנות של התפתחות גנטית לא צפויה שגם תהיה עמידה לחלק מסוגי האנטיביוטיקה.

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

הדרך האידאלית לשימוש באנטיביוטיקה היא להשתמש בה לעיתים רחוקות ובצורה אינטנסיבית, כך שחולה מקבל את הטיפול בצורה מבוקרת מצד אחד, והוא ממשיך בטיפול למשך תקופה ארוכה מספיק כך שכל החיידקים מתים. לעומת זאת, טיפול שגוי באנטיביוטיקה כולל רישום יתר של התרופה, והפסקת שימוש בה לאחר שההרגשה הופכת טובה, כאשר חלק מהחיידקים אולי שרדו את הטיפול. דבר זה הוא אחד הגורמים העיקריים להתפתחות עמידות לאנטיביוטיקה, ומסיבה זו רשויות בריאות מנסות לצמצם את שימוש היתר בה ולוודא שאכן התרופה נלקחת לכל אורך התקופה.

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "אי-פי" בכמה מדינות, ושנמשך  חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

בתחקיר שעשתה סוכנות הידיעות "AP" בכמה מדינות, ושנמשך  חצי שנה, נמצאו שימוש יתר ושימוש שגוי בתרופות, שהובילו ליצירת מוטציות של גורמי מחלות, שהיו בנות-ריפוי בעבר, כגון [[שחפת]] ו[[מלריה]]. היום, במקרים מסוימים אין אפשרות לטפל במחלות אלה.<ref name="ep_1_10">[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1141033.html כך הצליחה נורבגיה לצמצם את תפוצת הזיהומים שקוטלים עשרות אלפים במערב, לשיעור הנמוך בעולם]</ref>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

סיבה אחת לשימוש לא נכון בתרופות נעוצה ב[[חברות התרופות]] שמעודדות שימוש גדול בתרופה. דוקטור סאטושי הורי, הממונה על מניעת זיהומים בבית החולים של אוניברסיטת ג'ונטנדו בטוקיו, יפן, אמר שרופאים נותנים מרשמי אנטיביוטיקה רבים מדי, כי הם מקבלים תמריצים כספיים תמורת קידום תרופות בקרב חולים. <ref name="ep_1_10"/>

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

גורם מרכזי נוסף להתפשטות העמידות לאנטיביוטיקה הוא שימוש באנטיביוטיקה במינון נמוך ובצורה מתמשכת, בקרב תעשיית המזון מהחי.

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי (בעלי חיים כמו תרנגולים והודו, בקר, חזירים וצאן). הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הנפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

יש שתי סיבות מרכזיות למתן אנטיביוטיקות בצורה אינטנסיבית לבעלי חיים שונים בתעשיית המזון מהחי (בעלי חיים כמו תרנגולים והודו, בקר, חזירים וצאן). הסיבה האחת היא מניעה של מחלות זיהומיות. תנאי הצפיפות, הזוהמה, הפציעות והעקה הנפשית והגופנית על בעלי חיים רבים החיים במשקים מתועשים גורמת להחלשת המערכת החיסונית. וללא שימוש מתמיד באנטיביוטיקה יכולות חיות המשק ללקות במגפה שתגרום להרג המוני של חיות ולפגיעה כלכלית קשה בחוואי או בתאגיד החוואות שמפעיל את החווה. סיבה אחרת היא שאנטיביוטיקה פועלת כזרז גדילה. לחקלאים יש אינטרס כלכלי לגדל בעלי חיים בצורה מהירה יותר כדי שניתן יהיה לשחוט אותם בגיל צעיר יותר ובכך לחסוך כסף.

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

במחקר שביצע [[ארגון המדענים המודאגים]] בארצות הברית בשנת 2001 העריכו החוקרים כי הכמות הכוללת של אנטיביוטיקה שניתנת לבעלי חיים בריאים במשקים מהווה 70% מסך האנטיביוטיקה הנצרכת בארצות הברית. אם מחשיבים את כלל השימושים, כולל מתן תרופות לבעלי חיים חולים, נתון זה עולה ל-84%. בספרות הכללית, מעריכים בדרך כלל את אחוז האנטיביוטיקה שצורכת החקלאות בכ-40%. [http://www.ucsusa.org/food_and_agriculture/science_and_impacts/impacts_industrial_agriculture/hogging-it-estimates-of.html]

==חיידקים מעוררי מחלות==

==חיידקים מעוררי מחלות==

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".

דו"ח של ארגון הבריאות העולמי, מאפריל 2014, טוען כי "עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה אינה אפוקליפסה עתידית - זה מתרחש עכשיו".

הד"וח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"] גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/  WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

הדו"ח בחן את עמידותם של שבעה חיידקים נפוצים לאנטיביוטיקה ב-114 מדינות. בין החיידקים האלימים נמצאים זיבה, שחפת, שלשולים, דלקת ריאות, זיהומים בדרכי שתן, זיהומים בדם (אלח דם), ומלריה. תוצאות הדו"ח מדאיגות את ארגון הבריאות העולמי, ומתעדות את העמידות לאנטיביוטיקה, במיוחד אנטיביוטיקה מסוג "מוצא האחרון", בכל האזורים בעולם<ref name="globs2014">[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000936940 "במרוץ לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות, החיידקים מנצחים"] גלי וינרב, גלובס, 09.05.2014</ref><ref name="who_2104_1">[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2014/amr-report/en/  WHO’s first global report on antibiotic resistance reveals serious, worldwide threat to public health] ארגון הבריאות העולמי, 30 אפריל, 2014</ref>

משבר האנטיביוטיקה ניכר גם במחלות פשוטות ושכיחות יותר. לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, משרד רופא ראשי בכללית, כבר היום ניתן לראות בבתי החולים בישראל אנשים שלא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה - בעיקר חולים שנדבקו בחיידקים עמידים ואלימים במיוחד או אנשים עם מערכת חיסון חלשה - אבל בעתיד הלא רחוק כולנו עלולים למות גם מזיהום או חתך פשוט.

משבר האנטיביוטיקה ניכר גם במחלות פשוטות ושכיחות יותר. לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר ומנהל מחלקת תכנון מדיניות בריאות, משרד רופא ראשי בכללית, כבר היום ניתן לראות בבתי החולים בישראל אנשים שלא ניתן לטפל בהם באנטיביוטיקה - בעיקר חולים שנדבקו בחיידקים עמידים ואלימים במיוחד או אנשים עם מערכת חיסון חלשה - אבל בעתיד הלא רחוק כולנו עלולים למות גם מזיהום או חתך פשוט.

===MRSA===

===MRSA===

'''סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין''' (MRSA) הוא אחד החיידקים מחוללי המחלות העמידים העיקריים. החיידק המקורי, Staphylococcus aureus, נמצא ברקמות הריריות ועל העור של כשליש מהאוכלוסייה. החיידק עמיד מאוד בפני לחץ אנטיביוטי. בחיידק זה היה הראשון שבו אובחנה עמידות לפניצילין כבר בשנת 1947, 4 שנים בלבד לאחר תחילת השימוש המאסיבי באנטיביוטיקה זו. הזן העמיד של החיידק, MRSA, אובחן לראשונה בבריטניה בשנת 1961 וכיום הוא "נפוץ למדי" בבתי חולים. בשנת 1991 הוא היה אחראי ל-4% ממקרי המוות כתוצאה מהרעלת דם בבריטניה, בשנת 1999 נתון זה עלה ל-37%. כמחצית מאוכלוסיית הסטאפילוקוקוס זהוב בארצות הברית עמידה בפני פניצילין, מתצילן, tetracycline ו erythromycin דבר זה הותיר את האנטיביוטיקה vancomycin כסוג היחיד שפועל נגד החיידק אך זנים עמידים לכך החלו להופיע במדינות המערביות החל מסוף שנות ה-90. סוג חדש של אנטיביוטיקות מסוג oxazolidinone פותח והזן הראשון שלו, linezolid הופץ בצורה מסחרית בשנות ה-90. עמידות לזן זה הופיע לראשונה בשנת 2003.

'''סטאפילוקוקוס זהוב עמיד למתיצילין''' (MRSA) הוא אחד החיידקים מחוללי המחלות העמידים העיקריים. החיידק המקורי, Staphylococcus aureus, נמצא ברקמות הריריות ועל העור של כשליש מהאוכלוסייה. החיידק עמיד מאוד בפני לחץ אנטיביוטי. בחיידק זה היה הראשון שבו אובחנה עמידות לפניצילין כבר בשנת 1947, 4 שנים בלבד לאחר תחילת השימוש המאסיבי באנטיביוטיקה זו. הזן העמיד של החיידק, MRSA, אובחן לראשונה בבריטניה בשנת 1961 וכיום הוא "נפוץ למדי" בבתי חולים. בשנת 1991 הוא היה אחראי ל-4% ממקרי המוות כתוצאה מהרעלת דם בבריטניה, בשנת 1999 נתון זה עלה ל-37%. כמחצית מאוכלוסיית הסטאפילוקוקוס זהוב בארצות הברית עמידה בפני פניצילין, מתצילן, tetracycline ו-erythromycin דבר זה הותיר את האנטיביוטיקה vancomycin כסוג היחיד שפועל נגד החיידק אך זנים עמידים לכך החלו להופיע במדינות המערביות החל מסוף שנות ה-90. סוג חדש של אנטיביוטיקות מסוג oxazolidinone פותח והזן הראשון שלו, linezolid הופץ בצורה מסחרית בשנות ה-90. עמידות לזן זה הופיע לראשונה בשנת 2003.

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

MRSA הוא הפתוגן המזוהה העמיד הנפוץ ביותר בבתי חולים בארצות הברית. יש גידול ושינוי בהתפשטות ההדבקה והנשאות של MRSA, והחיידק שהיה נפוץ בעבר בקרב חולים בבתי חולים בלבד התפשט גם לאוכלוסיות נוספות כמו צוותי בתי חולים, אנשים בתעשיית המזון מהחי, אסירים בבתי סוהר, בתי אבות, וילדים במרפאות לילדים. בנוסף החלו בשנים האחרונות להופיע מקרים של הדבקות בקרב אנשים שלא היו מאושפזים בבתי חולים.

מספר החולים ב-MRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC , המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל 278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארצות הברית עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארצות הברית בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסייה, אבל גם שם הוא עלה מ-51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

מספר החולים ב-MRSA עולה בהתמדה ברוב המדינות המערביות. סקר משנת 2007 של ה-CDC, המרכז לבקרת מחלות, בארצות הברית העריך כי מספר הנדבקים הוכפל מ-127,000 בשנת 1999 ל 278,000 בשנת 2005. כמות התמותה הלאומית בארצות הברית עלתה בין תקופות אלה מ-11,000 ל-17,000. הערכות אלה ודומות רומזות כי כיום MARSA הורג יותר אנשים בארצות הברית בשנה, מאשר איידס. מספר החולים והנפטרים בבריטניה נמוך יותר בבריטניה יחסית לאוכלוסייה, אבל גם שם הוא עלה מ-51 נפטרים בשנת 1993 ל-1652 בשנת 2006.

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

===Klebsiella pneumoniae (קלבסיאלה פנאומוניה)===

===קלוסטרידיום דיפיצילה===

===קלוסטרידיום דיפיצילה===

קלוסטרידיום דיפיצילה Clostridium difficile הוא חיידק התוקף את המעיים ועמיד לסוגים רבים של אנטיביוטיקה. נכון לשנת 2011 הוא היה החיידק העמיד השכיח ביותר בישראל. בשנת 2011 נדבקו בחיידק זה 2,120 מאושפזים בישראל, שיעור של 43.9 זיהומים לכל מאה אלף ימי אשפוז. על אף שכיחותו הגבוהה, ביחס לשנת 2010 ירד היקף הזיהומים של חיידק זה ב-11.8%.<ref name="haartz2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1746937 עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים] דן אבן, 03.07.2012, הארץ </ref>  

קלוסטרידיום דיפיצילה Clostridium difficile הוא חיידק התוקף את המעיים ועמיד לסוגים רבים של אנטיביוטיקה. נכון לשנת 2011 הוא היה החיידק העמיד השכיח ביותר בישראל. בשנת 2011 נדבקו בחיידק זה 2,120 מאושפזים בישראל, שיעור של 43.9 זיהומים לכל מאה אלף ימי אשפוז. על אף שכיחותו הגבוהה, ביחס לשנת 2010 ירד היקף הזיהומים של חיידק זה ב-11.8%.<ref name="haartz2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1746937 עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים] דן אבן, 03.07.2012, הארץ </ref>  

===GAS===

===GAS===

קיימים סוגים של סטרפטוקוס A או Streptococcus pyogenes (Group A Streptococcus: GAS) שעמיד בפני כמה סוגים של אנטיביוטיקות.

קיימים סוגים של סטרפטוקוס A או Streptococcus pyogenes (Group A Streptococcus: GAS) שעמיד בפני כמה סוגים של אנטיביוטיקות.

===חיידקים נוספים===

===חיידקים נוספים===

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

כיוון אחד הנחקר הוא חקר של פפטידים. פפטידים הם חלבונים קצרים המהווים חלק ממערכת החיסון הכללית של בעלי חיים כולל האדם. הפפטידים פועלים בדומה לתכשירי ניקוי: הם נצמדים לחיידק ומפרקים או ממיסים חלק מהקרום החיצוני שלו, העשוי חומר שומני. כתוצאה מניקוב הקרום נשפכים מרכיבי החיידק החוצה והוא מת. הפפטידים בפיתוח לא צפויים להזיק לתאים של בעלי חיים, שכן הם נצמדים רק לקרומים הטעונים במטען חשמלי שלילי, דוגמת קרום החיידקים. לעומת זאת, הם מתעלמים מקרומים נייטרליים מבחינה חשמלית דוגמת תאי הגוף. [http://telem.openu.ac.il/courses/c20237/peptides-g.htm]

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

פיתוח תרופות על בסיס פפטידים עשוי להיות זול יותר, ויש חוקרים הטוענים כי לחיידקים יהיה קשה יותר לפתח עמידות מולם בגלל שהם הורסים את החיידק לפני שהוא מספיק ללמוד את מה שפגע בו.  פרופ' יחיאל שי ממכון ויצמן, ותלמידיו פיתחו שיטה בשנת 2006 לפיתוח פפטידים נוגדי חיידקים או פפטידים האנטימיקרוביאליים (AMP) בעלי מטען חשמל חיובי שמאפשר להם להצמד לחיידקים. פתרון אחר שהם פיתחו הם ליפו-פפטידים הבנויים מחומצות שומן וחומצות אמיניות המקנות להם מטען חשמלי שלילי, המאפשר להם לפעול בדרך כלל נגד פטריות. התכונה המאפשרת לליפו-פפטידים לפעול ביעילות כנגד הפטריות היא העובדה שהם הידרופוביים – "שונאי מים". שי ותלמידיו הצליחו לעצב ליפו-פפטידים סינתטיים המאופיינים בשתי תכונות המפתח – מטען חשמלי חיובי, והידרופוביות הנגזרת מחומצות שומן שונות. דבר זה מאפשר לכוון את הפפטידים נגד פטריות בלבד, חיידקים בלבד או נגד שניהם. <ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/ חוקרי הטכניון מצאו דרך חדשה לייצר תחליפים יעילים לאנטיביוטיקה * מדעני מכון ויצמן פיתחו שיטה לייצור תרופות יעילות כנגד חיידקים ופטריות עמידים לאנטיביוטיקה] הידען 28.12.2006</ref>

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]

בשנת 2008 רשם הטכניון פטנט על פיתוח של פרופסור עמרם מור מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון שהצליח לבנות "ספריה" של חומרים דמויי פפטידים המאפשרת לפתח אנטיביוטיקה חדשה. חברת "ביוליין" הישראלית החלה להשקיע בפיתוח תרופה. בשלב הבא מקווים חוקרי הטכניון להשתמש ב"ספריה" שבנו כדי לחזק תרופות אנטיביוטיות קיימות, שחיידקים כבר פיתחו נגדן עמידות. עם זאת, עד כל לא אישר ה-FDA תרופות על בסיס פפטידים. <ref>[http://www.hayadan.org.il/new-kimd-of-antibiotics-2905087/ פטנט של חוקרים בטכניון יאפשר פיתוח אנטיביוטיקה חדשה, יעילה וזולה] הידען, 29.5.2008</ref>[http://www.hayadan.org.il/antibiotics-replacement-technion-2812064/]