שינויים

מדדים מספריים המודדים את אי-השוויון בין פרטים משווים את הרווחה ואת מספרם של העשירים לאלו של העניים. מדידה נפוצה של אי שיוויון היא על ידי [[מדד ג'יני]].  

מדדים מספריים המודדים את אי-השוויון בין פרטים משווים את הרווחה ואת מספרם של העשירים לאלו של העניים. מדידה נפוצה של אי שיוויון היא על ידי [[מדד ג'יני]].  

מקובל להגיד כי אי שוויון כלכלי בין אנשים שונים או קבוצות שונות של האוכלוסיה נמדד בצורה הטובה ביותר בתוך מדינה אחת. דבר זה נובע מכך שקיימים גורמים שגודלם משתנה בין מדינה למדינה, כמו מחירי המזון, האקלים, צפיפות האוכלוסין ועוד, ואלו נוטים לערפל את ההשוואות בין ההכנסות של אנשים במדינות שונות. מדינה מסויימת תהיה בעלת יותר או פחות אי-שיוויון בתוכה בהתאם למבנה הכלכלי, החברתי ו[[סביבה טבעית|הסביבתי]] של אותה מדינה. דבר זה הוא בעייתי יותר במדינות בהן יש מספר חברות בעלות מאפיינים לא הומגניים (כמו ישראל).  

מקובל להגיד כי אי שוויון כלכלי בין אנשים שונים או קבוצות שונות של האוכלוסייה נמדד בצורה הטובה ביותר בתוך מדינה אחת. דבר זה נובע מכך שקיימים גורמים שגודלם משתנה בין מדינה למדינה, כמו מחירי המזון, האקלים, צפיפות האוכלוסין ועוד, ואלו נוטים לערפל את ההשוואות בין ההכנסות של אנשים במדינות שונות. מדינה מסויימת תהיה בעלת יותר או פחות אי-שיוויון בתוכה בהתאם למבנה הכלכלי, החברתי ו[[סביבה טבעית|הסביבתי]] של אותה מדינה. דבר זה הוא בעייתי יותר במדינות בהן יש מספר חברות בעלות מאפיינים לא הומגניים (כמו ישראל).  

בשנים האחרונות שבהן יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שבאופן ממוצע אזרחי מדינות העניות כמו סין, הודו, ברזיל ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר, הן מבחינת הכנסה כלכלית והן מבחינות אחרות כמו תוחלת חיים, השכלה, תמותת תינוקות ועוד. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין העניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]

בשנים האחרונות שבהן יש [[גלובליזציה]] מואצת. קיימות מגמות הפוכות - מצד אחד ירידה באי-השוויון העולמי בין מדינות - כך שבאופן ממוצע אזרחי מדינות העניות כמו סין, הודו, ברזיל ועוד מדינות רבות אחרות, מתקרבות אל המדינות העשירות יותר, הן מבחינת הכנסה כלכלית והן מבחינות אחרות כמו תוחלת חיים, השכלה, תמותת תינוקות ועוד. מצד שני, בתוך כל מדינה קיימת מגמה הפוכה שבה מתרחבים הפערים בין העניים לעשירים.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110303_1218149&from=haaretz]

===אי שוויון בארצות הברית===

===אי שוויון בארצות הברית===

בין השנים 1979 ל-2009, 36% מהגידול בהכנסה של אזרחי ארה"ב עבר למאיון העליון - ה-1% העשירים ביותר באוכלוסיה. חלק גדול מהזרימה הזאת התרחשה בין השנים -2001-2006, שבהן 53% מהגידול בהכנסה זרמה לאותו מאיון. חלקו של המאיון העליון בהכנסות עלה מ-10% מההכנסה בשנות ה-50 לכמעט 25% מההכנסות בשנת 2006.  

בין השנים 1979 ל-2009, 36% מהגידול בהכנסה של אזרחי ארה"ב עבר למאיון העליון - ה-1% העשירים ביותר באוכלוסייה. חלק גדול מהזרימה הזאת התרחשה בין השנים -2001-2006, שבהן 53% מהגידול בהכנסה זרמה לאותו מאיון. חלקו של המאיון העליון בהכנסות עלה מ-10% מההכנסה בשנות ה-50 לכמעט 25% מההכנסות בשנת 2006.  

בין 1979 ל-2006 גדל [[השכר הריאלי]] (השכר בניכוי השפעות [[אינפלציה]]) בארה"ב ב-50%, שהם כ-1.5% בשנה. בעוד שכרם של החמישון התחתון כמעט לא זז בכל התקופה הארוכה הזאת, והשכר של מעמד הביניים עלה ב-0.7% בשנה בלבד. רוב הגידול בשכר התרכז בחלק העליון ביותר של האוכלוסיה.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

בין 1979 ל-2006 גדל [[השכר הריאלי]] (השכר בניכוי השפעות [[אינפלציה]]) בארה"ב ב-50%, שהם כ-1.5% בשנה. בעוד שכרם של החמישון התחתון כמעט לא זז בכל התקופה הארוכה הזאת, והשכר של מעמד הביניים עלה ב-0.7% בשנה בלבד. רוב הגידול בשכר התרכז בחלק העליון ביותר של האוכלוסייה.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

האלפיון העליון של בארצות הברית קיבל בשנים -1979-2005 עד 20% מכל הגידול בהכנסה נטו בארה"ב. השכבות הנמוכות - ששת העשירונים התחתונים - קיבלו בתקופה הזאת 13.5%. במילים אחרות, חלקם 300 העשירים ביותר היה גדול יותר מאשר חלקם של 180 מיליון אמריקאים העניים ביותר.  

האלפיון העליון של בארצות הברית קיבל בשנים -1979-2005 עד 20% מכל הגידול בהכנסה נטו בארה"ב. השכבות הנמוכות - ששת העשירונים התחתונים - קיבלו בתקופה הזאת 13.5%. במילים אחרות, חלקם 300 העשירים ביותר היה גדול יותר מאשר חלקם של 180 מיליון אמריקאים העניים ביותר.  

===גידול אוכלוסין===

===גידול אוכלוסין===

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסין}}

[[גידול אוכלוסין]] כלשעצמו אינו מחייב גידול באי השוויון, אלא תלוי בכמות האוכלוסיה ביחס לכמות סוגי ה[[הון]] ו[[משאבי הטבע]] הקיימים לרשותה. כל עוד האוכלוסיה קטנה ביחס לכמות ההון, גידול אוכלוסין אינו מהווה בעיה, שכן יש עודף הון לנפש. קיימים סוגי הון כמו [[הון אנושי]] או [[הון תעשייתי]] שיכולים אפילו לגדול, לפחות למשך זמן מסויים, כאשר האוכלוסיה גדלה. לדוגמה [[התמחות כלכלית]] אפשרית כאשר יש אוכלוסיה גדולה יותר.  

[[גידול אוכלוסין]] כלשעצמו אינו מחייב גידול באי השוויון, אלא תלוי בכמות האוכלוסייה ביחס לכמות סוגי ה[[הון]] ו[[משאבי הטבע]] הקיימים לרשותה. כל עוד האוכלוסייה קטנה ביחס לכמות ההון, גידול אוכלוסין אינו מהווה בעיה, שכן יש עודף הון לנפש. קיימים סוגי הון כמו [[הון אנושי]] או [[הון תעשייתי]] שיכולים אפילו לגדול, לפחות למשך זמן מסויים, כאשר האוכלוסייה גדלה. לדוגמה [[התמחות כלכלית]] אפשרית כאשר יש אוכלוסייה גדולה יותר.  

עם זאת ביחס ל[[הון טבעי]] גידול אוכלוסין פרושו שיש פחות משאבים ושירותי טבע לנפש. דבר זה גורר לחץ קיום גדול יותר על כלל החברה היות וקשה יותר לשרוד. בחברה מרובדת ומורכבת לחץ כזה מתורגם בדרך כלל לאי-שוויון - העניים נאלצים לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי לשרוד, והעשירים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לצבור עוד כוח ולשמור על גישה חופשית למשאבי הון.  

עם זאת ביחס ל[[הון טבעי]] גידול אוכלוסין פרושו שיש פחות משאבים ושירותי טבע לנפש. דבר זה גורר לחץ קיום גדול יותר על כלל החברה היות וקשה יותר לשרוד. בחברה מרובדת ומורכבת לחץ כזה מתורגם בדרך כלל לאי-שוויון - העניים נאלצים לעבוד קשה יותר ויותר רק כדי לשרוד, והעשירים משתמשים בכוח הפוליטי שלהם כדי לצבור עוד כוח ולשמור על גישה חופשית למשאבי הון.  

סופר המדע בדיוני, אייזיק אסימוב, ממחיש את הבעיות הכרוכות ביחס בין הון לבין כמות האוכלוסיה על ידי ההדגמה של מספר האנשים שנמצאים בבית אחד וחולקים מספר תאי אמבטיה או שירותים. בתגובה לשאלה של Bill Moyers, מה לדעתך יקרה לרעיון של חיים באופן מכובד (dignity) למין האנושי אם [[האוכלוסיה האנושית]] [[גידול מעריכי|תמשיך לגדול בקצב הנוכחי]], עונה אסימוב:

סופר המדע בדיוני, אייזיק אסימוב, ממחיש את הבעיות הכרוכות ביחס בין הון לבין כמות האוכלוסייה על ידי ההדגמה של מספר האנשים שנמצאים בבית אחד וחולקים מספר תאי אמבטיה או שירותים. בתגובה לשאלה של Bill Moyers, מה לדעתך יקרה לרעיון של חיים באופן מכובד (dignity) למין האנושי אם [[האוכלוסייה האנושית]] [[גידול מעריכי|תמשיך לגדול בקצב הנוכחי]], עונה אסימוב:

{{ציטוט|תוכן=זה (גידול אוכלוסין) הולך להרוס את כל זה. אני משתמש במה שאני מכנה "דימוי האמבטיה" שלי. אם יש שני אנשים שגרים בדירה, ויש שני חדרי אמבטיה, אז לשניהם יש מה שאני מכנה 'החופש לאמבטיה', כנס לאמבטיה בכל זמן שאתה רוצה, ושהה שם כל זמן שאתה רוצה מכל סיבה בה תבחר. ולפי שיטתי זהו האידאל. וכולם מאמינים בחופש לאמבטיה. זה צריך להיות כתוב בחוקה. אבל אם יש לך 20 אנשים שחיים בדירה, ושני חדרי אמבטיה, לא משנה כמה כל אדם מאמין בחופש לאמבטיה, אין כזה דבר. עליך לתכנן דברים, עליך לתכנן זמנים לכל אדם, עליך לדפוק על הדלת, עוד לא סיימת שם? וכו'. ובאותו אופן, דמוקרטיה לא יכולה לשרוד איכלוס-יתר. היושר והכבוד האנושי לא יכולים לשרוד אותו. נוחות והגינות לא ישרדו אותו. כשאתה מכניס יותר ויותר אנשים לעולם, הערך של החיים לא רק יורד, אלא נעלם לגמרי. זה לא משנה אם מישהו מת.}}

{{ציטוט|תוכן=זה (גידול אוכלוסין) הולך להרוס את כל זה. אני משתמש במה שאני מכנה "דימוי האמבטיה" שלי. אם יש שני אנשים שגרים בדירה, ויש שני חדרי אמבטיה, אז לשניהם יש מה שאני מכנה 'החופש לאמבטיה', כנס לאמבטיה בכל זמן שאתה רוצה, ושהה שם כל זמן שאתה רוצה מכל סיבה בה תבחר. ולפי שיטתי זהו האידאל. וכולם מאמינים בחופש לאמבטיה. זה צריך להיות כתוב בחוקה. אבל אם יש לך 20 אנשים שחיים בדירה, ושני חדרי אמבטיה, לא משנה כמה כל אדם מאמין בחופש לאמבטיה, אין כזה דבר. עליך לתכנן דברים, עליך לתכנן זמנים לכל אדם, עליך לדפוק על הדלת, עוד לא סיימת שם? וכו'. ובאותו אופן, דמוקרטיה לא יכולה לשרוד איכלוס-יתר. היושר והכבוד האנושי לא יכולים לשרוד אותו. נוחות והגינות לא ישרדו אותו. כשאתה מכניס יותר ויותר אנשים לעולם, הערך של החיים לא רק יורד, אלא נעלם לגמרי. זה לא משנה אם מישהו מת.}}

סוגי עבודות שבהם יש מעט עובדים כשירים או כאלה הנכונים לעבוד (היצע נמוך) אבל ביקוש גדול של משרות פנויות יהיו בעלי שכר גבוה. התחרות בין המעסיקים תגרום לשכר לעלות. דוגמה לזה היא עבודות שדורשות הכשרה ארוכה (כמו רפואה, הנדסה), כישורים נדירים (כמו אתלטים מקצועיים) או נכונות לקחת סיכונים או לעבוד בתנאים קשים (כמו חוטבי עצים). אם מעסיק מבקש להוריד את השכר העובד יכול לפרוש ולמצוא בקלות עבודה חדשה בשכר גבוה יותר.  

סוגי עבודות שבהם יש מעט עובדים כשירים או כאלה הנכונים לעבוד (היצע נמוך) אבל ביקוש גדול של משרות פנויות יהיו בעלי שכר גבוה. התחרות בין המעסיקים תגרום לשכר לעלות. דוגמה לזה היא עבודות שדורשות הכשרה ארוכה (כמו רפואה, הנדסה), כישורים נדירים (כמו אתלטים מקצועיים) או נכונות לקחת סיכונים או לעבוד בתנאים קשים (כמו חוטבי עצים). אם מעסיק מבקש להוריד את השכר העובד יכול לפרוש ולמצוא בקלות עבודה חדשה בשכר גבוה יותר.  

התוצאה הסופית של מתחים בין ביקוש והיצע אלה הוא שיפוע של משכורות שונות שמשקפות אי שוויון בשכר בתוך האוכלוסיה. הסבר זה מספק הסבר להבדלים בין שכר של אנשים שונים, אבל אינו מסביר חלק גדול של אי השוויון המתקיים בשנים האחרונות שבו העשירים ביותר, שעיקר פרנסתם מהון, ואשר מרחיבים את הפער בינם לבין יתר האוכלוסיה.  

התוצאה הסופית של מתחים בין ביקוש והיצע אלה הוא שיפוע של משכורות שונות שמשקפות אי שוויון בשכר בתוך האוכלוסייה. הסבר זה מספק הסבר להבדלים בין שכר של אנשים שונים, אבל אינו מסביר חלק גדול של אי השוויון המתקיים בשנים האחרונות שבו העשירים ביותר, שעיקר פרנסתם מהון, ואשר מרחיבים את הפער בינם לבין יתר האוכלוסייה.  

====יכולת מולדת====

====יכולת מולדת====

[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארה"ב. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]

[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארה"ב. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]

יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסיה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאלוקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.

יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאלוקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

חוקרים אחרים כמו [[ריצ'רד ווילקינסון]] (שכתב את Mind the gap), וכן J. Lynch , and G.A. Kaplan, מצאו כי מעמד חברתי-כלכלי משפיע בצורה חזקה על הבריאות, אפילו כאשר מקזזים את ההשפעה של משאבים כלכלים וגישה לשרותי בריאות. המחקרים המפורסמים ביותר הקושרים מעמד לבריאות הם [[מחקרי וויטהול]] (Whitehall studies)- סדרה של מחקרים שנערכו על עובדי מדינה בלונדון. המחקרים מצאו כי, למרות העובדה שלכל עובדי המדינה יש רמת נגישות זהה לשרותי בריאות, קיים מתאם חזק בין מעמד חברתי לבין הבריאות. המחקרים מצאו כי הקשר נשאר חזק אפילו כאשר מקזזים את ההשפעות של הרגלים המשפיעים על הבריאות כמו [[התעמלות]], [[עישון]] ו[[שתיית אלכוהול]]. זאת ועוד, נמצא כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לקבל [[סוכרת מסוג 2]], או [[דלקת פרקים]] - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. לבסוף, נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה (שנמדד על פי [[תוצר מקומי גולמי]] לבין הבריאות של האוכלוסיה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר הרבה השפעה על בריאות האוכלוסיה, אבל לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה. דבר זה יכול להצביע על דברים נוספים, כמו הפרדה בין עושר לבין תמ"ג במדינות אלה, או מחירים סמויים של צמיחה כלכלית, כמו הרגלי תזונה פעילות גופנית נמוכה ועוד.

חוקרים אחרים כמו [[ריצ'רד ווילקינסון]] (שכתב את Mind the gap), וכן J. Lynch , and G.A. Kaplan, מצאו כי מעמד חברתי-כלכלי משפיע בצורה חזקה על הבריאות, אפילו כאשר מקזזים את ההשפעה של משאבים כלכלים וגישה לשרותי בריאות. המחקרים המפורסמים ביותר הקושרים מעמד לבריאות הם [[מחקרי וויטהול]] (Whitehall studies)- סדרה של מחקרים שנערכו על עובדי מדינה בלונדון. המחקרים מצאו כי, למרות העובדה שלכל עובדי המדינה יש רמת נגישות זהה לשרותי בריאות, קיים מתאם חזק בין מעמד חברתי לבין הבריאות. המחקרים מצאו כי הקשר נשאר חזק אפילו כאשר מקזזים את ההשפעות של הרגלים המשפיעים על הבריאות כמו [[התעמלות]], [[עישון]] ו[[שתיית אלכוהול]]. זאת ועוד, נמצא כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לקבל [[סוכרת מסוג 2]], או [[דלקת פרקים]] - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. לבסוף, נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה (שנמדד על פי [[תוצר מקומי גולמי]] לבין הבריאות של האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר הרבה השפעה על בריאות האוכלוסייה, אבל לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה. דבר זה יכול להצביע על דברים נוספים, כמו הפרדה בין עושר לבין תמ"ג במדינות אלה, או מחירים סמויים של צמיחה כלכלית, כמו הרגלי תזונה פעילות גופנית נמוכה ועוד.

המושג של [[מתח נפשי]] מנסה להסביר את כיצד תופעה פסיכולוגית כמו מעמד או ריבוד חברתי יכולים להוביל למחלות רבות הקשורות לשיפוע אס.אי.אס. רמות גבוהות יותר של אי שוויון כלכלי, נוטות להגביר את ההיררכיה החברתית ובדרך כלל לדרר את איכותם של הקשרים החברתיים - דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של מתח ולמחלות הקשורות במתח. ריצ'רד ווילקינסון מצא שהדבר נכון לא רק עבור האנשים העניים ביותר בחברה, אלא גם עבור העשירים. אי שוויון כלכלי מזיק לבריאות של כולם.  

המושג של [[מתח נפשי]] מנסה להסביר את כיצד תופעה פסיכולוגית כמו מעמד או ריבוד חברתי יכולים להוביל למחלות רבות הקשורות לשיפוע אס.אי.אס. רמות גבוהות יותר של אי שוויון כלכלי, נוטות להגביר את ההיררכיה החברתית ובדרך כלל לדרר את איכותם של הקשרים החברתיים - דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של מתח ולמחלות הקשורות במתח. ריצ'רד ווילקינסון מצא שהדבר נכון לא רק עבור האנשים העניים ביותר בחברה, אלא גם עבור העשירים. אי שוויון כלכלי מזיק לבריאות של כולם.  

אי שוויון לא משפיע רק על הבריאות של האוכלוסיה האנושית דיויד אבוט (David H. Abbott) מהמרכז הלאומי למחקר של פרימטים, מצא שבקרב מינים רבים של פרימטים, מבנים חברתיים שיש בהם פחות שוויון זכויות, מתואמים עם רמות גבוהות יותר של הורמוני מתח בקרב פרטים בתחתית המבנה החברתי.

אי שוויון לא משפיע רק על הבריאות של האוכלוסייה האנושית דיויד אבוט (David H. Abbott) מהמרכז הלאומי למחקר של פרימטים, מצא שבקרב מינים רבים של פרימטים, מבנים חברתיים שיש בהם פחות שוויון זכויות, מתואמים עם רמות גבוהות יותר של הורמוני מתח בקרב פרטים בתחתית המבנה החברתי.

ווילקינסון ואחרים בדקו משתנים חברתיים אחרים רבים מלבד בריאות כמו שיעורי התאבדות, מתח נפשי, אחוז האנשים שנמצא בכלא ועוד. בכולם מצאו כי במדינות עשירות המשך גידול התוצר אינו משפיע על המשתנים החברתיים האלה, אבל יש מתאם חזק בינם לבין מידת אי השוויון בתוך המדינה. בנוסף הדבר משפיע גם על משתנים חברתיים של העשירים.[http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html] את סיכום הממצאים האלה סיכמו ווילקינסון וקייט פיקט בספר [[The Spirit Level]] - מדוע חברות שוויוניות יותר הן כמעט תמיד מצליחות יותר.[http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level:_Why_More_Equal_Societies_Almost_Always_Do_Better]

ווילקינסון ואחרים בדקו משתנים חברתיים אחרים רבים מלבד בריאות כמו שיעורי התאבדות, מתח נפשי, אחוז האנשים שנמצא בכלא ועוד. בכולם מצאו כי במדינות עשירות המשך גידול התוצר אינו משפיע על המשתנים החברתיים האלה, אבל יש מתאם חזק בינם לבין מידת אי השוויון בתוך המדינה. בנוסף הדבר משפיע גם על משתנים חברתיים של העשירים.[http://www.ted.com/talks/richard_wilkinson.html] את סיכום הממצאים האלה סיכמו ווילקינסון וקייט פיקט בספר [[The Spirit Level]] - מדוע חברות שוויוניות יותר הן כמעט תמיד מצליחות יותר.[http://en.wikipedia.org/wiki/The_Spirit_Level:_Why_More_Equal_Societies_Almost_Always_Do_Better]