שינויים

;'''מדד ג'יני''':

;'''מדד ג'יני''':

[[קובץ:Gini west.png|ממוזער|450px|מדד ג'יני במספר מדינות מערביות לפי הבנק העולמי. אי השוויון עלה ברוב המדינות. אי השוויון לפי ג'יני נמוך במדינות [[המודל הנורדי|בעלת המודל הנורדי]]. לעומתן במדינות כמו ישראל וארה"ב יש אי שוויון גבוה ביחס למדינות מערביות אחרות]]

[[קובץ:Gini west.png|ממוזער|450px|מדד ג'יני במספר מדינות מערביות לפי הבנק העולמי. אי השוויון עלה ברוב המדינות. אי השוויון לפי ג'יני נמוך במדינות [[המודל הנורדי|בעלת המודל הנורדי]]. לעומתן במדינות כמו ישראל וארצות הברית יש אי שוויון גבוה ביחס למדינות מערביות אחרות]]

[[מדד ג'יני]] הוא המדד המקובל ביותר למדידת אי שוויון. זהו מדד לוגריתמי בין 0 ל-1 (או בין 0 ל 100) שבו 0 מייצג מצב קיצוני שבו כל ההכנסות במדינה מגיעות לאדם אחד, ו-0 כאשר ההכנסה של כל משקי הבית במדינה היא שווה בדיוק.  

[[מדד ג'יני]] הוא המדד המקובל ביותר למדידת אי שוויון. זהו מדד לוגריתמי בין 0 ל-1 (או בין 0 ל 100) שבו 0 מייצג מצב קיצוני שבו כל ההכנסות במדינה מגיעות לאדם אחד, ו-0 כאשר ההכנסה של כל משקי הבית במדינה היא שווה בדיוק.  

===אי שוויון בארצות הברית===

===אי שוויון בארצות הברית===

בין השנים 1979 ל-2009, 36% מהגידול בהכנסה של אזרחי ארה"ב עבר למאיון העליון - ה-1% העשירים ביותר באוכלוסייה. חלק גדול מהזרימה הזאת התרחשה בין השנים -2001-2006, שבהן 53% מהגידול בהכנסה זרמה לאותו מאיון. חלקו של המאיון העליון בהכנסות עלה מ-10% מההכנסה בשנות ה-50 לכמעט 25% מההכנסות בשנת 2006.  

בין השנים 1979 ל-2009, 36% מהגידול בהכנסה של אזרחי ארצות הברית עבר למאיון העליון - ה-1% העשירים ביותר באוכלוסייה. חלק גדול מהזרימה הזאת התרחשה בין השנים -2001-2006, שבהן 53% מהגידול בהכנסה זרמה לאותו מאיון. חלקו של המאיון העליון בהכנסות עלה מ-10% מההכנסה בשנות ה-50 לכמעט 25% מההכנסות בשנת 2006.  

בין 1979 ל-2006 גדל [[השכר הריאלי]] (השכר בניכוי השפעות [[אינפלציה]]) בארה"ב ב-50%, שהם כ-1.5% בשנה. בעוד שכרם של החמישון התחתון כמעט לא זז בכל התקופה הארוכה הזאת, והשכר של מעמד הביניים עלה ב-0.7% בשנה בלבד. רוב הגידול בשכר התרכז בחלק העליון ביותר של האוכלוסייה.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

בין 1979 ל-2006 גדל [[השכר הריאלי]] (השכר בניכוי השפעות [[אינפלציה]]) בארצות הברית ב-50%, שהם כ-1.5% בשנה. בעוד שכרם של החמישון התחתון כמעט לא זז בכל התקופה הארוכה הזאת, והשכר של מעמד הביניים עלה ב-0.7% בשנה בלבד. רוב הגידול בשכר התרכז בחלק העליון ביותר של האוכלוסייה.[http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

האלפיון העליון של בארצות הברית קיבל בשנים -1979-2005 עד 20% מכל הגידול בהכנסה נטו בארה"ב. השכבות הנמוכות - ששת העשירונים התחתונים - קיבלו בתקופה הזאת 13.5%. במילים אחרות, חלקם 300 העשירים ביותר היה גדול יותר מאשר חלקם של 180 מיליון אמריקאים העניים ביותר.  

האלפיון העליון של בארצות הברית קיבל בשנים -1979-2005 עד 20% מכל הגידול בהכנסה נטו בארצות הברית. השכבות הנמוכות - ששת העשירונים התחתונים - קיבלו בתקופה הזאת 13.5%. במילים אחרות, חלקם 300 העשירים ביותר היה גדול יותר מאשר חלקם של 180 מיליון אמריקאים העניים ביותר.  

בחינה של אחוז [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] - מספר האנשים שהופכים מעניים למבוססים או ממבוססים לעשירים, מעלה שהמספר הזה נמוך - וגם יורד בשנים האחרונות. הניידות החברתית בארה"ב נמוכה בהשוואה למדינות כמו אוסטרליה, [[נורבגיה]], גרמניה, [[פינלנד]], ספרד, צרפת ו[[קנדה]] והיא נמצאת במגמת ירידה. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

בחינה של אחוז [[ניידות חברתית|הניידות החברתית]] - מספר האנשים שהופכים מעניים למבוססים או ממבוססים לעשירים, מעלה שהמספר הזה נמוך - וגם יורד בשנים האחרונות. הניידות החברתית בארצות הברית נמוכה בהשוואה למדינות כמו אוסטרליה, [[נורבגיה]], גרמניה, [[פינלנד]], ספרד, צרפת ו[[קנדה]] והיא נמצאת במגמת ירידה. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

על פי הספר "Winner take all politics" הסיבה היסודית לגידול בפערים הוא לא הבדלים בחינוך , השכלה וכו' - שכן הפערים גדלו גם בין המיליונרים למשכילים. הסיבה היסודית לטענת המחברים היא [[שחיתות]] באופנים שונים והצלחה של ההון הגדול לרתום את הפוליטיקאים כך שישרתו את האינטרסים שלו. גם ארגוני העובדים או המפלגה הדמוקרטית אינם פועלים לצמצום הפערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

על פי הספר "Winner take all politics" הסיבה היסודית לגידול בפערים הוא לא הבדלים בחינוך , השכלה וכו' - שכן הפערים גדלו גם בין המיליונרים למשכילים. הסיבה היסודית לטענת המחברים היא [[שחיתות]] באופנים שונים והצלחה של ההון הגדול לרתום את הפוליטיקאים כך שישרתו את האינטרסים שלו. גם ארגוני העובדים או המפלגה הדמוקרטית אינם פועלים לצמצום הפערים. [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364]

[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שוויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]]

[[תמונה:Gini_vs_social_capital_in_USA.jpg|left|thumb|360px|אי שוויון בהכנסות ו[[מדד ההון החברתי]] ב-50 ערים בארצות הברית. יש מתאם חיובי בין שיוויון לבין רמות גבוהות יותר של [[הון חברתי]]]]

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארה"ב וסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.

במאמר משנת 2002 [uslander_problems] טענו אריק אוסלנר (Eric Uslaner) ומיטצ'ל בראון (Mitchell Brown) כי יש מתאם גבוה בין כמות האמון ששוררת בחברה ובין השוויון בהכנסות. הם עשו זאת באמצעות השוואת התשובות לשאלה "האם אנשים אחרים ינצלו אותך אם תהיה להם הזדמנות לכך?" בסקר חברתי כללי בארצות הברית וסקרים אחרים עם סטטיסטיקה של אי שוויון בהכנסה.

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארה"ב וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

רוברט פוטנם (Robert Putnam), פרופסור למדע פוליטי בהרווארד, הראה את קיומם של קשרים בין הון חברתי לבין אי שוויון כלכלי. המחקרים החשובים ביותר שלו (Putnam, Leonardi, and Nanetti 1993, Putnam 2000) הראו קיום של קשרים אלו בארצות הברית וגם באיטליה. על הקשר בין אי-שוויון ומעורבות בקהילה הוא אומר:

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

{{ציטוט|תוכן= קהילה ושיוויון הם דברים שמחזקים זה את זה. הון חברתי ואי שוויון כלכלי נעו בזה אחר זה במשך רוב המאה ה-20. במונחים של חלוקה של הון ושל הכנסה, ארצות הברית בשנות ה-50 וה-60 היתה אלגטרית (תמיכה בשוויון זכויות) ביותר מזה 100 שנים... עשורים אלה היו גם נקודת שיא של לכידות חברתית ומעורבות חברתית. באותו זמן התרחשו שיאים בהון חברתי ובשיוויון. לעומת זאת, השליש האחרון של המאה העשרים היתה תקופה של אי שיוויון גדל ושל שחיקה בהון החברתי... התזמון של שתי המגמות הוא בולט: היכן שהוא בסביבות השנים 1965-1970 אמריקה הפכה את הכיוון והחלה להפוך הן פחות צודקת מבחינה כלכלית והן פחות מחוברת מבחינה חברתית ופוליטית.}} (Putnam 2000 pp 359)

===אי שוויון ואושר===

===אי שוויון ואושר===

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארה"ב היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה שוויון גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר משנת 2011 שפורסם בכתב העת Psychology Science שהסתייע בסקר בין השנים 1972 עד 2008 מצא כי תושבי ארצות הברית היו מאושרים יותר בשנים שבהן היה שוויון גבוה יותר. לטענת החוקרים הקשר מוסבר על ידי התפיסה של [[הוגנות]] ו[[אמון]] כללי. הנחקרים פחות סמכו על אחרים ותפסו אחרים כפחות הוגנים בשנים בהן היה אי שוויון חזק יותר. הדבר התקיים במשיבים בעלי הכנסה נמוכה ולא למשיבים בעלי הכנסה גבוהה. בקרב המגיבים בעלי השכר הנמוך, הקשר בין שוויון לבין אושר לא נובע מהכנסה נמוכה יותר למשק הבית, אלא בגלל תפיסה לגבי אמון והוגנות.<ref>Oishi, S., Kesebir, S., & Diener, E. (2011). [http://pss.sagepub.com/content/early/2011/12/08/0956797611420882 Income inequality and happiness]. Psychological science, 22(9), 1095-1100</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין [[רווחה סובייקטיבית]]. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]]. <ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). Progressive taxation and the subjective well-being of nations. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

מחקר אחר משנת 2011 מצא קשר חיובי בין [[מיסוי פרוגרסיבי]] לבין [[רווחה סובייקטיבית]]. רמת המס הכללית וגודל ההוצאות הממשלתיות לא קשורות לרווחה כזו. אם מתחשבים בעושרה של המדינה ובאי השוויון בהכנסות, מוצאים כי משיבים שחיו במדינות עם מיסוי פרוגרסיבי יותר, העריכו את חייהם כקרובים יותר לחיים הטובים ביותר האפשריים, ועם פחות חוויות יומיומיות שליליות, יחסית למשיבים במדינות בעלות מיסוי רגרסיבי יותר. החוקרים מצאו גם כי הקשר בין הרגשה טובה יותר קושר על ידי שביעות הרצון של התושבים מ[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריי]] כמו [[חינוך]] ו[[תחבורה ציבורית]]. <ref>Oishi, S., Schimmack, U., & Diener, E. (2012). Progressive taxation and the subjective well-being of nations. Psychological Science, 23(1), 86-92</ref>

===בריאות של אוכלוסיות===

===בריאות של אוכלוסיות===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אי שוויון בריאותי]], [[The Spirit Level]], [[אי שוויון בריאותי בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[אי שוויון בריאותי]], [[The Spirit Level]], [[אי שוויון בריאותי בישראל]]}}

[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארה"ב. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]

[[Image:Inequality and mortality in metro US.jpg|thumb|360px|אי שוויון ושעורי תמותה ב-282 אזורים עירוניים בארצות הברית. התמותה מתואמת עם הכנסה נמוכה ועם אי שוויון.]]

יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאלוקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.

יש התעניינות הולכת וגוברת לאחרונה מצד אפידמיולוגים (חוקרי מחלות ברמת האוכלוסייה) בנושא של אי שוויון כלכלי והיחסים שלו לבריאות של אוכלוסיות (Population health) יש מיתאם מוצק מאוד בין מעמד חברתי-כלכלי לבין בריאות. קשר זה מצביע על כך שלא רק העניים נוטים להיות חולים כאשר כל השאר בריאים, אלא שיש שיפוע מתמשך, מראשו אל תחתיתו של הסולם החברתי-כלכלי, המקשר בין מעמד לבין בריאות. תופעה זו נקראת לעיתים קרובות "SES Gradient". מעמד חברתי- כלכלי נמוך יותר קושר למתח כרוני, למחלות לב, לאלוקוס, לסכרת מסוג 2, לדלקת פרקים, לסוגים מסויימים של סרטן ולזיקנה מוקדמת.

ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השוויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השוויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה.  

ברוב הדמוקרטיות המערביות, הרצון להוריד או להגביל את אי השוויון הכלכלי מקושר בדרך כלל עם השמאל הכלכלי. טיעון מרכזי בעד הורדת אי השוויון מוריד את הלכידות החברתית ומגביר את התסיסה החברתית, ובכך הוא מחליש את החברה.  

ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואיטיבת לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארה"ב. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp]

ישנן ראיות כי טענה זו נכונה, וטענה זו היא גם אינטואיטיבת לפחות בהקשר של קבוצות קטנות של בני אדם. בקבוצות גדולות יותר טענה זו אינה ברורה. מחקר אחד מצא כי אי שוויון משפיע לרעה על האושר באירופה אבל לא בארצות הברית. [http://www.cepr.org/pubs/dps/DP2877.asp]

כמו כן יש טענה כי אי שוויון כלכלי מתורגם לאי-שוויון פוליטי, דבר שמחריף את הבעיה עוד יותר. אפילו במקרים שבהם אי שוויון כלכלי לא גורם לאף אחד להיות עני יותר מבחינה הצריכה האישית שלו, אי שוויון כלכלי מוביל ליכולת השפעה והשתתפות שונות בתהליכים דמוקרטיים ולכן גורמים לשינוי בחלוקת הכוח הפוליטי. דבר זה עלול להתרגם חזרה למישור הכלכלי שבו שמירה על היבטים כמו גישה לחינוך ול[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], מיסוי או זכויות קניין אינן נאכפים בצורה שוויונית.  

כמו כן יש טענה כי אי שוויון כלכלי מתורגם לאי-שוויון פוליטי, דבר שמחריף את הבעיה עוד יותר. אפילו במקרים שבהם אי שוויון כלכלי לא גורם לאף אחד להיות עני יותר מבחינה הצריכה האישית שלו, אי שוויון כלכלי מוביל ליכולת השפעה והשתתפות שונות בתהליכים דמוקרטיים ולכן גורמים לשינוי בחלוקת הכוח הפוליטי. דבר זה עלול להתרגם חזרה למישור הכלכלי שבו שמירה על היבטים כמו גישה לחינוך ול[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]], מיסוי או זכויות קניין אינן נאכפים בצורה שוויונית.  

* [http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/EconSoc/1/ElectronicBook2.pdf אי שוויון וצמיחה כלכלית] יוסף זעירא  

* [http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/EconSoc/1/ElectronicBook2.pdf אי שוויון וצמיחה כלכלית] יוסף זעירא  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Distribution_of_wealth חלוקת הרכוש] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Distribution_of_wealth חלוקת הרכוש] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Wealth_inequality_in_the_United_States אי שוויון ברכוש בארה"ב] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Wealth_inequality_in_the_United_States אי שוויון ברכוש בארצות הברית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_income_equality רשימת מדינות על פי אי-שוויון כלכלי, לפי מדד ג'יני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_income_equality רשימת מדינות על פי אי-שוויון כלכלי, לפי מדד ג'יני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.globalrichlist.com/ רשימת העשירים] - איפה אתה ממוקם ביחס לשאר תושבי העולם

* [http://www.globalrichlist.com/ רשימת העשירים] - איפה אתה ממוקם ביחס לשאר תושבי העולם

;המאיון העליון:

;המאיון העליון:

* [http://www.cepr.net/index.php/graphic-economics/graphic-economics/income-share-of-the-top-1-percent-1913-2012-annotated חלקו של האחוזון העליון בהנכסות בארצות הברית בשנים 1913-2012] פרופ' Colin Gordon, מומחה להיסטוריה של ארה"ב במאה ה-20.  

* [http://www.cepr.net/index.php/graphic-economics/graphic-economics/income-share-of-the-top-1-percent-1913-2012-annotated חלקו של האחוזון העליון בהנכסות בארצות הברית בשנים 1913-2012] פרופ' Colin Gordon, מומחה להיסטוריה של ארצות הברית במאה ה-20.  

* [http://ourworldindata.org/data/growth-and-distribution-of-prosperity/income-inequality/ היסטוריה של חלקם של העשירים ביותר בהנכנסות במדינות שונות - בריטניה, ארה"ב, יפן], ourworldindata.org, ממקורות שונים

* [http://ourworldindata.org/data/growth-and-distribution-of-prosperity/income-inequality/ היסטוריה של חלקם של העשירים ביותר בהנכנסות במדינות שונות - בריטניה, ארצות הברית, יפן], ourworldindata.org, ממקורות שונים

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1561431 "המאיון העליון הוא הגורם ההרסני ביותר לעושר של האנושות"] ג'רוג' מונביוט , הגרדיאן, דה מארקר, 08.11.2011

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1561431 "המאיון העליון הוא הגורם ההרסני ביותר לעושר של האנושות"] ג'רוג' מונביוט , הגרדיאן, דה מארקר, 08.11.2011

* [http://www.themarker.com/opinion/1.1648358 שתי מדינות לשני עמים: כך מתנתק השבט העליון מארה"ב]  דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, 23.02.2012 על הפערים בארה"ב בין המעמד הבינוני העליון למעמדות הנמוכים.  

* [http://www.themarker.com/opinion/1.1648358 שתי מדינות לשני עמים: כך מתנתק השבט העליון מארצות הברית]  דיוויד ברוקס, ניו יורק טיימס, 23.02.2012 על הפערים בארצות הברית בין המעמד הבינוני העליון למעמדות הנמוכים.  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html כסף זה אופי] מחקריו של פול פיף על הקשר בין עושר וערכי חמדנות לבין הנטיה לרמות ולהתחשב פחות באחרים. טלי שמיר, כלכליסט, 05.04.12  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html כסף זה אופי] מחקריו של פול פיף על הקשר בין עושר וערכי חמדנות לבין הנטיה לרמות ולהתחשב פחות באחרים. טלי שמיר, כלכליסט, 05.04.12  

* [http://www.themarker.com/markets/1.1727615 עשירים? האי-שוויון רע לכם] על הגידול באי השוויון בעשורים האחרונים ועל השלכות של מגמה זו על הכלכלה. איתן אבריאל, דה מארקר, 10.6.2012

* [http://www.themarker.com/markets/1.1727615 עשירים? האי-שוויון רע לכם] על הגידול באי השוויון בעשורים האחרונים ועל השלכות של מגמה זו על הכלכלה. איתן אבריאל, דה מארקר, 10.6.2012

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012.  

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3570572,00.html כשהמיתון ייגמר, מעמד הביניים יישאר בלי עבודה] הדרך בה טכנולוגיה מחליפה עובדים באופן מתמשך ובזמן מיתון במיוחד. אורי פסובסקי, כלכליסט, 10.5.2012.  

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364 כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל] גיא רולניק על הספר Winner take all politics, דה מארקר , 14.10.2010  

* [http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20101014_1193364 כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל] גיא רולניק על הספר Winner take all politics, דה מארקר , 14.10.2010  

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1843277 מעמד הביניים האמריקאי דוהר קדימה - צעד אחד לפני התהום] על הסיבות לגידול באי שוויון בארה"ב בעשורים האחרונים, האקונומיסט, דה מארקר, 16.10.2012

* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1843277 מעמד הביניים האמריקאי דוהר קדימה - צעד אחד לפני התהום] על הסיבות לגידול באי שוויון בארצות הברית בעשורים האחרונים, האקונומיסט, דה מארקר, 16.10.2012

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html "זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"] ראיון עם [[תומס פיקטי]], חוקר אי שוויון, אורי פסובסקי ומיקי פלד, כלכליסט, 14.02.13

* [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3595455,00.html "זה לקח 80 שנה, אבל חזרנו לשיאי האי־שוויון של 1929"] ראיון עם [[תומס פיקטי]], חוקר אי שוויון, אורי פסובסקי ומיקי פלד, כלכליסט, 14.02.13