שינויים

זהו מדד פשוט יותר להבנה ממדד ג'יני ובו בודקים כמה מרוויחים בני העשירון העליון מול העשירון התחתון או מול עשירונים אחרים. כמה מרוויחים בני החמישיון העליון (20 האחוזים העשירים) בהשוואה לכל שאר העשירונים, כמה מרוויח המאיון העליון, האלפיון העליון וכו' ביחס לכל השאר או ביחס להכנסה החציונית. חסרון של השוואה זו שהיא עלולה לפספס התקרבות או התרחקות של מעמד הביניים מהעשירים או מהעניים. יתרונה הוא שקל הרבה יותר להבין אותה בהשוואה לשיטות אחרות, וגם ברור יותר מה ההשלכות של שינויים בה על פני זמן.  

זהו מדד פשוט יותר להבנה ממדד ג'יני ובו בודקים כמה מרוויחים בני העשירון העליון מול העשירון התחתון או מול עשירונים אחרים. כמה מרוויחים בני החמישיון העליון (20 האחוזים העשירים) בהשוואה לכל שאר העשירונים, כמה מרוויח המאיון העליון, האלפיון העליון וכו' ביחס לכל השאר או ביחס להכנסה החציונית. חסרון של השוואה זו שהיא עלולה לפספס התקרבות או התרחקות של מעמד הביניים מהעשירים או מהעניים. יתרונה הוא שקל הרבה יותר להבין אותה בהשוואה לשיטות אחרות, וגם ברור יותר מה ההשלכות של שינויים בה על פני זמן.  

מדד ג'יני ו-Theil-index  יתנו מספרים דומים להתפלגויות שונות, ולכן הם יכולים לבלבל אותנו בכל מה שקשור להכנסות של בני המעמדות הנמוכים. אם אנו מתעניניים בגורלם של העניים ביותר, מדד מתאים יותר הוא השוואה ישיר כמו כמה מתוך ההכנסה הלך ל-10 אחוז העניים ביותר.  

מדד ג'יני ו-Theil-index  יתנו מספרים דומים להתפלגויות שונות, ולכן הם יכולים לבלבל אותנו בכל מה שקשור להכנסות של בני המעמדות הנמוכים. אם אנו מתענייניים בגורלם של העניים ביותר, מדד מתאים יותר הוא השוואה ישיר כמו כמה מתוך ההכנסה הלך ל-10 אחוז העניים ביותר.  

;יחס פלמה:

;יחס פלמה:

הספר [[תורת הרגשות המוסריים]](1759):

הספר [[תורת הרגשות המוסריים]](1759):

{{ציטוט|תוכן=מהי המטרה של תאוות הבצע ושל האמביציה, של המרדף אחר העושר, אחר כוח ועליונות? האם זה כדי לספק את הצרכים של הטבע? המשכורת של העובד העני ביותר יכולה לספק אותם... מדוע אלו אשר התחנכו בדרגות הגבוהות יותר של החיים, רואים כגורל גרוע ממוות בלהיות מצומצמים לחיים באותה דרגה פשוטה איתו, אפילו ללא עבודה, לדור תחת אותו גג פשוט, וללבוש את אותם בגדים צנועים? מהיכן איפה, עולה היריבות שמופיעה בכל הדרגות של האדם, ומה הם היתרונות שאנו מציעים על ידי המטרה הגדולה הזאת של חיי האדם שאנו קוראים להם שיפור התנאים שלנו? שיכולו לצפות בנו, שידאגו לנו, שישימו-לב אלינו מתוך סימפטיה, שביעות רצון עצמית, והסכמה, כולם הינם יתרונות שאותם אנו יכולים להציע כדי לקבל מהם תמריץ. זו יוהרה, לא הרוגע או העונג, אשר מענינים אותנו.}}

{{ציטוט|תוכן=מהי המטרה של תאוות הבצע ושל האמביציה, של המרדף אחר העושר, אחר כוח ועליונות? האם זה כדי לספק את הצרכים של הטבע? המשכורת של העובד העני ביותר יכולה לספק אותם... מדוע אלו אשר התחנכו בדרגות הגבוהות יותר של החיים, רואים כגורל גרוע ממוות בלהיות מצומצמים לחיים באותה דרגה פשוטה איתו, אפילו ללא עבודה, לדור תחת אותו גג פשוט, וללבוש את אותם בגדים צנועים? מהיכן איפה, עולה היריבות שמופיעה בכל הדרגות של האדם, ומה הם היתרונות שאנו מציעים על ידי המטרה הגדולה הזאת של חיי האדם שאנו קוראים להם שיפור התנאים שלנו? שיכולו לצפות בנו, שידאגו לנו, שישימו-לב אלינו מתוך סימפטיה, שביעות רצון עצמית, והסכמה, כולם הינם יתרונות שאותם אנו יכולים להציע כדי לקבל מהם תמריץ. זו יוהרה, לא הרוגע או העונג, אשר מעניינים אותנו.}}

הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן [[רוברט ה. פרנק]] (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה TheOverspent American טוענת כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר. בספר Luxury Fever רוברט פרנק טוען כי שביעות הרצון של אנשים מהכנסתם מושפעת הרבה יותר מההשוואתן יחסית להכנסות של אחרים, מאשר מרמתן המוחלטת.

הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן [[רוברט ה. פרנק]] (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה TheOverspent American טוענת כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר. בספר Luxury Fever רוברט פרנק טוען כי שביעות הרצון של אנשים מהכנסתם מושפעת הרבה יותר מההשוואתן יחסית להכנסות של אחרים, מאשר מרמתן המוחלטת.