שינויים

===הזנחת עתיד===

===הזנחת עתיד===

קיימת הטיה חשובה נוספת נגד פיתוח בר קיימא. לצורך המחשה, חשבו על קהילה מבודדת על החוף המסתמכת על דייג כעל מקור ההכנסה היחיד שלה. מלאי הדגים מתרוקן ושלל הדייג נמוך בהרבה מאשר בעבר. אין זה מצב שזרים לוקחים את הדגים, אלא שהדייגים המקומיים הגיעו בהדרגה לדייג-יתר. הדייגים המקומיים מבינים זאת לחלוטין, וגם את העובדה שמלאי הדגים יכול לשקם את עצמו בתנאי שהם יקטינו את הדייג במשך תקופת ביניים. האם הם אכן ירצו לעשות זאת, בהנחה שבעיית הרכוש-הציבורי תוכל לקבל מענה (לדוגמא, על ידי זה שיאפשרו מכסה קבועה לכל דייג)? או אם ניקח תרחיש קיצוני יותר, נניח שהדייגים מבינים שאם הם ממשיכים לדוג בכמות הנוכחית מלאי הדגים צפוי להתרוקן לחלוטין. האם הם ירצו להקטין את השלל כדי להציל את שדה הדייג?

קיימת הטיה חשובה נוספת נגד פיתוח בר קיימא. לצורך המחשה, חשבו על קהילה מבודדת על החוף המסתמכת על דייג כעל מקור ההכנסה היחיד שלה. מלאי הדגים מתרוקן ושלל הדייג נמוך בהרבה מאשר בעבר. אין זה מצב שזרים לוקחים את הדגים, אלא שהדייגים המקומיים הגיעו בהדרגה ל[[דייג-יתר]]. הדייגים המקומיים מבינים זאת לחלוטין, וגם את העובדה שמלאי הדגים יכול לשקם את עצמו בתנאי שהם יקטינו את הדייג במשך תקופת ביניים. האם הם אכן ירצו לעשות זאת, בהנחה ש[[בעיית הרכוש-הציבורי]] תוכל לקבל מענה (לדוגמא, על ידי זה שיאפשרו מכסה קבועה לכל דייג)? או אם ניקח תרחיש קיצוני יותר, נניח שהדייגים מבינים שאם הם ממשיכים לדוג בכמות הנוכחית, מלאי הדגים צפוי להתרוקן לחלוטין. האם הם ירצו להקטין את השלל כדי להציל את שדה הדייג?

זה ברור, אני מקווה, שייתכן והתשובה לא תהיה "כן" חסר פשרות, עבור שתי השאלות. אם הדייגים הם עניים מרודים, כל ירידה נוספת בכמות הדיג עלולה להתברר כאסון מיידי. הצורך בשרידה מיידית עולה בחשיבותו על כל שיקול לגבי העתיד. יש רמת עוני מסויימת שמתחתיה קיימות הופכת למוצר מותרות בלתי ניתן להשגה. מספרים עצומים של אנשים עניים ברחבי העולם עומדים בפני הדילמה הזאת בכל יום בחייהם.  

זה ברור, אני מקווה, שייתכן והתשובה לא תהיה "כן" חסר פשרות, עבור שתי השאלות. אם הדייגים הם עניים מרודים, כל ירידה נוספת בכמות הדיג עלולה להתברר כאסון מיידי. הצורך בשרידה מיידית עולה בחשיבותו על כל שיקול לגבי העתיד. יש רמת עוני מסויימת שמתחתיה קיימות הופכת למוצר מותרות בלתי ניתן להשגה. מספרים עצומים של אנשים עניים ברחבי העולם עומדים בפני הדילמה הזאת בכל יום בחייהם.  

פחות ברור, אולי, שאותו טיעון עשוי להתקיים גם אם הדייגים נמצאים במצב טוב. על ידי לקיחת שלל גדול עכשיו (במיוחד אם המחירים גבוהים), דייג עשוי להגדיל את עושרו, לפתוח לעצמו אפשריות למסע, לקניית סירה חדשה, או אפילו ליציאה החוצה מקהילת הדייגים והגירה למקום אחר. המוטיבציות האלו אינן בלתי טבעית או מרושעות באיזו שהיא צורה, למרות שמישהו עשוי לטעון שהחברה בת ימנו מעודדת התנהגות בזבזנית כזו.  

פחות ברור, אולי, שאותו טיעון עשוי להתקיים גם אם הדייגים נמצאים במצב טוב. על ידי לקיחת שלל גדול עכשיו (במיוחד אם המחירים גבוהים), דייג עשוי להגדיל את עושרו, לפתוח לעצמו אפשריות למסע, לקנות סירה חדשה, או אפילו ליצאת החוצה מקהילת הדייגים ולהגר למקום אחר. המוטיבציות האלו אינן בלתי טבעית או מרושעות באיזו שהיא צורה, למרות שמישהו עשוי לטעון שהחברה בת-ימנו מעודדת התנהגות בזבזנית כזו.  

העדפת הרווחים של הטווח-הקצר על פני אלו של הטווח הארוך, יכולה להיות מובעת על ידי תופעת ה[[היוון]] (discounting): פרט שיש לו שעור היוון שנתי בגודל i יהיה אדיש בין תשלום חד פעמי מיידי של N דולרים, לבין תשלום של N/(1+i) דולרים בעוד שנה. לדוגמא, אם i =10% בשנה, 1000 דולר בעוד שנה יחשבו שווים ל- 909 דולר כיום. באופן דומה, 1000 דולר בעוד 10 שנים, שווים ערך ל-385 דולר כיום, ו-1000 דולר בעוד 100 שנים יחשבו שווי ערך ל 7 סנט כיום.  

העדפת הרווחים של הטווח-הקצר על פני אלו של הטווח הארוך, יכולה להיות מובעת על ידי תופעת ה[[היוון]] (discounting): פרט שיש לו שעור היוון שנתי בגודל i יהיה אדיש בין תשלום חד פעמי מיידי של N דולרים, לבין תשלום של N/(1+i) דולרים בעוד שנה. לדוגמא, אם i =10% בשנה, 1000 דולר בעוד שנה יחשבו שווים ל- 909 דולר כיום. באופן דומה, 1000 דולר בעוד 10 שנים, שווים ערך ל-385 דולר כיום, ו-1000 דולר בעוד 100 שנים יחשבו שווי ערך ל 7 סנט כיום.  

ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית באופנים רבים לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של רכוש ציבורי, אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.  

ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית באופנים רבים לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של רכוש ציבורי, אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.  

כך, אנו מוצאים שבמקרים רבים, אין כוחות כלכליים כלשהם הפועלים למען פיתוח בר קיימא של הביוספרה. תמריצים פרטיים של אנשים רציונאליים מקילים על פעילות נגד קיימות. צרכים מיידיים, עבודות, צמיחה כלכלית ושגשוג הם היעדים המהותיים במדיניות הכלכלית של כל מדינה. צמיחה כלכלית מוערכת על ידי מידת הגידול של התמ"ג, ללא ניסיון לבצע חשבונאות להרס המשאבים הטבעיים.  

כך, אנו מוצאים שבמקרים רבים, אין כוחות כלכליים כלשהם הפועלים למען פיתוח בר קיימא של ה[[ביוספרה]]. תמריצים פרטיים של אנשים רציונאליים מקילים על פעילות נגד [[קיימות]]. צרכים מיידיים, עבודות, [[צמיחה כלכלית]] ושגשוג הם היעדים המהותיים במדיניות הכלכלית של כל מדינה. צמיחה כלכלית מוערכת על ידי מידת הגידול של [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג]], ללא ניסיון לבצע חשבונאות להרס המשאבים הטבעיים.  

כפי שצוין למעלה, העשירים הם בדרך כלל בעלי שיעור היוון גבוה יותר מהעניים. העשיר חוסך הכנסה עודפת לשימוש בעתיד בעוד העני נאלץ לבזבז את הכל כדי לשרוד. אותה תופעה נכונה גם לאומות. כריתת יערות טרופיים מזינה תעשיות של חברות יפניות, אמריקניות ואירופאיות, ומגדילה את עושרן, אבל מובילה לעוני ויאוש גדלים והולכים באמזונס, בפיליפינים ובתאילנד. הדרישה העולמית למאכלים עשירים בחלבונים גרמה לפרו לנצל את אוכלוסיית דגי האנשובי שלה עד לסף הכחדה, וכך לאבד את מקור ההכנסה השני בחשיבותו למטבע זר. בפיליפינים, "דייג דינמיט" הפך לנוהג סטנדרטי בקרב דייגי חוף, שרבים מהם נעקרו מבתיהם ביער על ידי כריתת יערות (הדינמיט, שאמנם אינו חוקי, מסופק על ידי אנשי צבא). הדינמיט הורס את השוניות והדייגים נאלצים לשוט רחוק יותר בכל שנה כדי לפצות על השלל הזעום שחיוני להשרדותם. "דיג ציאניד" הוא נוהג נפוץ נוסף בפיליפינים. דגי השונית המורעלים צפים אל פני המים, ואלו ששורדים נמכרים לצרכי ייצוא בתור דגי אקווריום.  

כפי שצוין למעלה, העשירים הם בדרך כלל בעלי שיעור היוון גבוה יותר מהעניים. העשיר חוסך הכנסה עודפת לשימוש בעתיד בעוד העני נאלץ לבזבז את הכל כדי לשרוד. אותה תופעה נכונה גם לאומות. כריתת יערות טרופיים מזינה תעשיות של חברות יפניות, אמריקניות ואירופאיות, ומגדילה את עושרן, אבל מובילה לעוני ויאוש גדלים והולכים באמזונס, בפיליפינים ובתאילנד. הדרישה העולמית למאכלים עשירים בחלבונים גרמה לפרו לנצל את אוכלוסיית דגי האנשובי שלה עד לסף הכחדה, וכך לאבד את מקור ההכנסה השני בחשיבותו למטבע זר. בפיליפינים, "דייג דינמיט" הפך לנוהג סטנדרטי בקרב דייגי חוף, שרבים מהם נעקרו מבתיהם ביער על ידי כריתת יערות (הדינמיט, שאמנם אינו חוקי, מסופק על ידי אנשי צבא). הדינמיט הורס את השוניות והדייגים נאלצים לשוט רחוק יותר בכל שנה כדי לפצות על השלל הזעום שחיוני להשרדותם. "דיג ציאניד" הוא נוהג נפוץ נוסף בפיליפינים. דגי השונית המורעלים צפים אל פני המים, ואלו ששורדים נמכרים לצרכי ייצוא בתור דגי אקווריום.  

שלושת ההטיות כנגד פיתוח בר קיימא הינן בעלות עוצמה רבה. הן פועלות בכל מקום ובכל זמן. בהיותן מבוססות לחלוטין על רציונליות אישית הן מסכלות נסיונות הנעשים בכוונה טובה כדי לשלוט בהם. מקבלי החלטות מובילים בקושי מבינים אותן. אבל, הבנה והתגברות על הטיות אלה עשויה להיות הכרחית להישרדותה של הציביליזציה כפי שאנו מכירים אותה.  

שלושת ההטיות כנגד פיתוח בר קיימא הינן בעלות עוצמה רבה. הן פועלות בכל מקום ובכל זמן. בהיותן מבוססות לחלוטין על רציונליות אישית הן מסכלות נסיונות הנעשים בכוונה טובה כדי לשלוט בהם. מקבלי החלטות מובילים בקושי מבינים אותן. אבל, הבנה והתגברות על הטיות אלה עשויה להיות הכרחית להישרדותה של הציביליזציה כפי שאנו מכירים אותה.

==אסטרטגיות להשגת פיתוח מקיים==

==אסטרטגיות להשגת פיתוח מקיים==