שינויים

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו,  6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמלינים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>  

לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו, 30% הגיעו מצריכת דגנים, 17% משמנים ושומנים, 12% מסוכר ממתקים ודבש, 17% מבשר לסוגיו, 8% מחלב ומוצריו,  6% מפירות, 4% מירקות ומקשה, 5% מקטניות, 3% מתפוחי אדמה ועמלינים שונים, 1% מדגים ועוד 1% מביצים. סה"כ [[צמחונות|צריכת מוצרי מזון מהצומח]] היוותה 78% מסך הקלוריות הממוצע של תושב ישראלי.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  </ref>  

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת הסוכר והממתיקים. <ref name="cbs19.22_2006"/><ref name="cbs19.23_2014"/> מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]] של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של אכילת יתר.  

יחסית לשנת 2005, כמות הקלוריות לנפש עלתה ב-1% בלבד (מ-3,609). עם זאת הרכב המזון השתנה - ישראלים צורכים יותר בשר, דגים ופירות, והפחיתו את צריכת הירקות, תפוחי אדמה, הדגנים, הקטניות והאגוזים, השמנים והחלב. גידול חד של מעל 100% נרשם בצריכת הסוכר והממתיקים. <ref name="cbs19.22_2006"/><ref name="cbs19.23_2014"/> מבחינה תזונתית יש לכך משמעות שכן [[ערך גליקמי|הערך הגליקמי]] של מזונות אלה גבוה יותר והם תורמים פחות לגוף מבחינת הספקת אבות המזון ומגברים בעיה של אכילת יתר.  

{| {{table}}

{| {{table}}