שינויים

==הספקה ושיווק מזון==

==הספקה ושיווק מזון==

שיווק המזון בישראל הוא [[שוק אוליגופולי]]. לטענת ניר להב מהסוכנות היהודית, נכון לשנת 2014,  70% מהמצרכים בסופרמרקט מגיעים מחמישה ספקים: [[שטראוס]], [[תנובה]], [[אסם]], [[החברה למשקאות]] ו[[יוניליבר]]. <ref>רועי צ'יקי ארד, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2516217 קו/אופרטיב חדש מבטיח קניות זולות בפריפריה] הארץ, 20.12.2014 </ref>

שיווק המזון בישראל הוא [[שוק אוליגופולי]]. לטענת ניר להב מהסוכנות היהודית, נכון לשנת 2014,  70% מהמצרכים בסופרמרקט מגיעים מחמישה ספקים: [[שטראוס]], [[תנובה]], [[אסם]], [[החברה למשקאות]] ו[[יוניליבר]]. <ref>רועי צ'יקי ארד, [http://www.haaretz.co.il/magazine/tozeret/.premium-1.2516217 קואופרטיב חדש מבטיח קניות זולות בפריפריה] הארץ, 20.12.2014 </ref>

לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארה"ב במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי [[תנובה]] העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.<ref>אילנית חיות [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000946586 יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"], גלובס, 16/06/2014 </ref>  

לטענת עיתון גלובס, יצרני המזון בישראל מעלים מחירים שלא בקשר ישיר לעליית מחירי הסחורות בעולם, אינם מורידים מחירים כשמחירי הסחורות בעולם יורדים, עליות המחירים התבצעו בסמיכות מחשידה בין היצרנים, החברות הבינלאומיות הפועלות בישראל גובות כאן מחירים הגבוהים בעשרות אחוזים ממה שהן גובות במדינות מערביות אחרות, יצרנים ישראלים מוכרים את מוצריהם בארה"ב במחירים זולים משמעותית מהמחירים בישראל, וכי [[תנובה]] העלתה את מחירי הקוטג', הגבינה הלבנה והגבינה הצהובה לאחר שקיבלה לידיה דוח כלכלי שמראה שניתן להעלות את המחירים מבלי לפגוע בביקוש.<ref>אילנית חיות [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000946586 יו"ר איגוד המזון: "הממשלה אשמה במחירי המזון הגבוהים"], גלובס, 16/06/2014 </ref>  

בעקבות [[המחאה החברתית בקיץ 2011]] החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בנסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של [[קו/אופרטיב|קו/אופרטיבים]] שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא [[קו/אופרטיב שלנו]] וכן קו/אופרטיבים קטנים יותר, בעיקר [[קו/אופרטיב אורגני|קו/אופרטיבים למזון אורגני]].

בעקבות [[המחאה החברתית בקיץ 2011]] החלו מספר יוזמות לשינוי המצב. דוגמה אחת היא ארגון "ישראל יקרה לנו" שיזם את "חרם הקוטג'" במחאה על מחירי המזון הגבוהים מעט לפני המחאה ובמהלכה. ועוסק הרבה בנסיון להוזיל את מחירי המזון. דוגמה אחרת היא של [[קואופרטיב|קואופרטיבים]] שניסו לספק חלופה זולה והוגנת יותר לשיווק מזון. דוגמה בולטת לכך היא [[קואופרטיב שלנו]] וכן קואופרטיבים קטנים יותר, בעיקר [[קואופרטיב אורגני|קואופרטיבים למזון אורגני]].

{{הפניה לערך מורחב|סוכרת}}

{{הפניה לערך מורחב|סוכרת}}

[[סוכרת]] מסוג 1 ו-2 נגרמות לא רק כתוצאה מ[[תזונה לקויה]], אבל השמנה ותזונה משפיעות מאד על התפתחות הסוכרת. לפי האגודה הישראלית לסוכרת, בישראל יש כ- 435,000 אנשים החולים בסוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. בישראל הסוכרת מתגלה בכ-% 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי %-15. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ו/אורח

[[סוכרת]] מסוג 1 ו-2 נגרמות לא רק כתוצאה מ[[תזונה לקויה]], אבל השמנה ותזונה משפיעות מאד על התפתחות הסוכרת. לפי האגודה הישראלית לסוכרת, בישראל יש כ- 435,000 אנשים החולים בסוכרת ועוד כ- 200,000 אנשים שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת. בישראל הסוכרת מתגלה בכ-% 6-8 מכלל האוכלוסייה, כאשר בגילאים מבוגרים עולה שכיחותה לכדי %-15. שכיחות הסוכרת נמצאת בסימן עלייה בעשורים האחרונים. הסיבות העיקריות הן עלייה בתוחלת החיים, סוג המזון שהאוכלוסייה צורכת הגורם לעלייה במשקל, ואורח

חיים.<ref>[http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4568/59251.asp?DivView=4802 מהי סוכרת] האגודה הישראלית לסוכרת</ref>

חיים.<ref>[http://sukeret.co.il/SiteFiles/1/4568/59251.asp?DivView=4802 מהי סוכרת] האגודה הישראלית לסוכרת</ref>

בישראל קיים פיקוח מחירים לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים]  מיכל רז-חיימוביץ', גלובס,  14/08/2014</ref>

בישראל קיים פיקוח מחירים לגבי מספר מוצרי יסוד - לחם (לחם אחיד, לבן, חלה ולחם פרוס), מלח מאכל, חלב, מספר מוצרי חלב (אשל, גיל, שמנת חמוצה, גבינה לבנה וצהובה, חמאה) וביצים. הפיקוח על הלחם והמלח הוא באחריות '''משרד הכלכלה''', והפיקוח על מחירי שאר המוצרים הם באחריות '''משרד החקלאות'''. [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/839F8039-FB90-494F-B0CE-6C6EE0350060.htm] סה"כ מדובר ב-22 מוצרים, רובם מוצרים שמקורם ב[[מזון מהחי]] וחלקם עלולים לגרור בעיות בריאות. מסקר של עיתון גלובס משנת 2014 נמצא כי 70% מהצרכנים אינם יודעים אילו מוצרים נמצאים בפיקוח, וברוב החנויות אין סימון של המוצרים המפוקחים. לפי הערכת העיתון הדבר גורר הפסד של כ-1000 ש"ח לכל משפחה בישראל. <ref>[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000963240 סקר: רוב הצרכנים לא יודעים מהם המוצרים בפיקוח מחירים]  מיכל רז-חיימוביץ', גלובס,  14/08/2014</ref>

משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ו/אולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

משרד הבריאות אמור לדאוג לכך שהמזון שהציבור צורך יהיה בטוח ולמנוע תחלואה מגורמי סיכון ביולוגיים או מגורמי סיכון כימיים שעלולים להיות במזון. משרד הבריאות הוא הגורם העיקרי שדואג לפיקוח תברואה על עסקי מזון. '''שירות המזון הארצי במשרד הבריאות''' מפעיל פיקוח על עסקים המספקים מזון לציבור כולל מפעלי ייצור מזון, וקייטרינג. '''המחלקה לבריאות הסביבה במשרד הבריאות''' מפקחת על מסעדות, עסקי אירוח (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים. עיקר הפיקוח הוא על פיקוח התברואה בעסקים - שימוש בחומרי גלם ממקור בטוח, היגיינה, הפרדה בין מזון גולמי למזון מוכן ובין סוגי מזונות שונים, שמירה על טמפרטורה מתאימה של המזון, התאמת המבנה הפיזי לאופי הפעילות ועוד.[http://www.health.gov.il/Subjects/Environmental_Health/food/Pages/default.aspx]

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]].  בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן , 08.09.2014 , דה מרקר</ref>

שירות המזון הארצי במשרד הבריאות מנטר גם המזון עצמו (על ידי דגימות) ואמור לוודא שאין בו [[זיהום מזון בישראל|זיהום ביולוגי או כימי]]. '''השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות''' קובעים תקנים ופיקוח הנוגעים לתנאי הגידול של בעלי חיים ב[[תעשיית המזון מהחי]].  בשנת 2014 טען ד"ר משה רפלוביץ', מנהל השירותים הווטרינריים בגוש דן ויו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות במינוי של השלטון המקומי, כי הרופאים הווטרינרים מודאגים מהארכת חיי המדף בסוגי בשר שונים <ref>[http://www.themarker.com/advertising/1.2427348 חיי המדף של בשר הודו יוארכו; רופא: "חיידקים עלולים לגרום לכאבי בטן ועד שיתוק ומוות"] עדי דברת-מזריץ, אורה קורן , 08.09.2014 , דה מרקר</ref>