שינויים

===שינויי אקלים ויעילות פארטו===

===שינויי אקלים ויעילות פארטו===

אפשר להדגים את חשיבות הקבעון של כלכלנים נאו קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני תוצאות אפשריות חמורות הכוללות הפשרת קרחוני יבשה וים, עלייה במפלס מי ים, פליטים סביבתיים, התפרצות של מחלות ושינויי אקלים שישפיעו על ה[[חקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  

אפשר להדגים את חשיבות הקבעון של כלכלנים נאו קלאסיים על הערך של "[[יעילות פארטו|יעילות]]" תוך זניחה של ערכים אחרים באמצעות הנושא של [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. [[הפנל הבין-ממשלתי על שינויי אקלים]] מטעם ארגון [[האומות המאוחדות]] הזהיר בדוחות שלו מפני [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|תוצאות אפשריות חמורות]] הכוללות [[הפשרת קרחוני יבשה וים]], [[עלייה במפלס מי ים]], [[פליטים סביבתיים]], התפרצות של מחלות ו[[שינוי אקלים וחקלאות|שינויי אקלים שישפיעו על החקלאות]] ו[[ביטחון תזונתי|מלאיי המזון]] בעולם.  

המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו קלאסי המודל מתמקד בקבלה של תוצאה יעילה שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות.  המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות קיומיות, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש והולנד). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], אי וודאות מוחלטת, וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  

המודל של הכלכלן [[ויליאם נורדהוס]] (1992, 2001 William Nordhaus) הוא המודל שלרוב מתייחסים אליו מקבלי החלטות, ונעשה בו שימוש כדי להצדיק עיכובים של צמצום פליטות של [[גז חממה|גזי חממה]]. על פי הרוח של [[כלכלת רווחה|מודל הרווחה]] הנאו קלאסי המודל מתמקד בקבלה של "תוצאה יעילה" שבה העלויות השוליות שוות לתועלות השוליות.  המודל מתעלם מתוצאות הנוגעות ל[[חלוקת הכנסות]], הבדלים בין פליטות לשם מותרות לבין פליטות הנובעות מצרכים קיומיים, או סיכון של אוכלוסיות מסויימות (תושבי איים נמוכים לדוגמה, תושבי בנגלדש ו[[הולנד]]). לא נלקחות בחשבון גם בעיות אחרות הנוגעות לעולם האמיתי כמו [[עלות עסקה|עלויות עסקה]], [[אי וודאות מוחלטת]], וחוסר הכרות עם מצבים חדשים.  

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד יודע-כל ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, לינאריות וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק.  

המודלים של נורדהוס מניחים וודאות, תשואה קבועה לגודל בייצור, כל ההנחות של תאוריית [[בחירת הצרכן]] (consumer choice), השפעות חלקות ומתמשכות של [[שינויי אקלים|שינויי האקלים]] ואת קיומה של [[פונקציית רווחה חברתית]]. הם מניחים גם, שכל התשוקות האנושיות יכולות להיות מיוצגות על ידי צרכן יחיד [[ידע מלא|יודע-כל]] ושמערכות הכלכלה העולמית יכולות להיות מיוצגות על ידי [[פונקציית ייצור]] עולמית יחידה או מספר פונקציות אזוריות אשר "מתנהגות היטב" (היינו גזירות, [[לינאריות]] וכו'). אין בעיה ל[[היוון|הוון]] את העתיד בהשוואה לערך של אקלים יציב בעתיד הרחוק. נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  

נורדהוס טוען כי יש להשתמש במשאבים החברה כדי למתן את שינויי האקלים רק אם הדבר יביא להגדלה של ה[[תוצר מקומי גולמי|תוצר הכלכלי]]. ההצדקה התאורטית למדיניות זו כי דבר זה יוביל לשיפור פארטו פוטנציאלי.  

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק ב[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] אינה כדאית מבחינה כלכלית.  ארגונים המפעילים לובי כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו [[קואליציית הראשים הקרים]], או [[קואליציית הצרכנים הלאומית]], מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש "התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של [[אמנת קיוטו]] יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org(

מודלים של רווחה כלכלית של שינויי אקלים הם הרבה יותר מאשר ניסוי מדעי בלתי מזיק. הם מצוטטים בהרחבה על ידי קובעי מדיניות כהוכחה מדעית לכך שמדיניות אגרסיבית למאבק ב[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]] אינה כדאית מבחינה כלכלית.  ארגונים המפעילים [[לובי פוליטי|לובי]] כנגד פעולה מול ההתחממות העולמית כמו [[קואליציית הראשים הקרים]], או [[קואליציית הצרכנים הלאומית]], מצטטים את התוצאות של נורדהוס כדי לטעון ש "התוצאות הכלכליות של ההתחממות העולמית יהיו צנועות" וכי "יישומה של [[אמנת קיוטו]] יהיה יקר ומזיק לרווחה הכלכלית של העם האמריקאי". (ראו www.globalwarming.org)

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של אפקט החממה שבאמת שמשנות הן אלו המשפיעות על ה[[תמ"ג]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, שינוייים טכנולוגיים, ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון להמחקר (Chapman & Khanna, 2000).  

כשעובדים בתוך המסגרת של כלכלת רווחה, ההשפעות היחידות של [[התחממות עולמית]] שבאמת משנות הן אלו המשפיעות על ה[[תוצר המקומי הגולמי]], והיות והמודל של נורדהואס מתבסס על תסריט נטול הפתעות, של שינויים קטנים וצפויים, הוא צפה שהשפעות אלו יהיו קטנות (תוצאות ש[[דו"ח שטרן]] חולק עליהן). התוצאה הזאת לא מתבססת על אובייקטיביות מדעית, אלה על [[נורמטיבי|הנחות מבוססות ערכים]] אודות היוון, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]], ועלויות פוחתות שבמקרה הטוב משקפות את ההשקפה האישית של החוקר ובמקרה הרע את הציפיות של מי שנתן מימון למחקר (Chapman & Khanna, 2000).  

שיקולים אתיים הם מרכזיים בדיון לגבי שינויי אקלים, אבל הם מושלכים הצידה על ידי תאורטקני רווחה נאו קלאסיים. שיפורי ייעילות הם ההצדקה השולטת של להחלטה אם להתערב או לא, אבל הטיעון לגבי יעילות מתעלם מכך שגורמים אתיים משפיעים על חלוקת הכנסות, מדיניות סביבתית ורמת ההוצאות על תוכניות רווחה, שבתורם משפיעים על המחירים, הייצור והצריכה הנוכחיים (שקובעים את מקום שיווי המשקל היעיל בתאוריה הנאו קלאסית).

שיקולים אתיים הם מרכזיים בדיון לגבי שינויי אקלים, אבל הם מושלכים הצידה על ידי תאורטקני רווחה נאו קלאסיים. שיפורי ייעילות הם ההצדקה השולטת של להחלטה אם להתערב או לא, אבל הטיעון לגבי יעילות מתעלם מכך שגורמים אתיים משפיעים על חלוקת הכנסות, מדיניות סביבתית ורמת ההוצאות על תוכניות רווחה, שבתורם משפיעים על המחירים, הייצור והצריכה הנוכחיים (שקובעים את מקום שיווי המשקל היעיל בתאוריה הנאו קלאסית).