− | בכל רחבי כדור הארץ יערות, ביצות ועוד ביומות הופכים ל[[שטחי חקלאות]] ול[[שימושי קרקע]] נוספים, דבר שמשפיע על [[מחזור המים]], [[מחזור הפחמן]] ו[[מחזורים אקולוגיים]] ומפחיתים את [[מגוון המינים]]. | + | בכל רחבי כדור הארץ הופכים שטחי קרקע שונים לקרקע בשירות האדם. [[בירוא יערות|יערות]], ביצות ושטחי צמחייה אחרים הופכים בעיקר ל[[שטחי חקלאות]]. שינוי של [[שימושי קרקע]] הוא אחד הכוחות החשובים ביותר ב[[הפחתת המגוון הביולוגי]], ויש לו השלכות על משטר זרמי המים ועל [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]] כמו [[מחזור הפחמן]], [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]]. בעוד ששינוי שימושי קרקע מתרחש בדרך כלל ברמה מקומית, ההשלכות המצטברות יכולות להיות בעלות השלכות על תהליכים בכדור הארץ ברמה עולמית. אתגר גדול בהצבת גבול על שימושי קרקע הוא שעליו לשקף לא רק את הכמות המוחלטת של שטחים שעברו שינוי אלא גם את התפקות האיכות והפיזור הגיאוגרפי שלהם.<ref name="Stockholm Resilience Centre 2009">[http://www.stockholmresilience.org/research/researchnews/tippingtowardstheunknown/thenineplanetaryboundaries.4.1fe8f33123572b59ab80007039.html The nine planetary boundaries], Stockholm Resilience Centre 2009</ref> |
− | היועץ הסביבתי Steve Bass מעיר כי הקיימות של שימוש קרקע תלויה פחות באחוזים ויותר בגורמים אחרים. לדוגמה ההשפעות הסביבתיות של 15 אחוזים (מהשטח היבשתי של כדור הארץ) של שטחי אדמה מעובדים בצורה אינטנסיבית בבלוקים גדולים תהיה שונה לחלוטים מ-15 אחוזים של אדמות חקלאות ש[[חקלאות בת קיימא|מעובדות בצורות יותר בנות קיימא]] ואשר יש להם אינטרגרציה עם הנוף סביבן. הגבול של 15% שימושי קרקע לחקלאות הוא קו מדיניות לא בשל שמדלל את הגישה המדעית של המחברים. במקום זה הוא מציע להשתמש בגבולות על [[סחף קרקע]] או [[הרס הקרקע]] כמדד לבריאות ה[[קרקע]]. | + | היועץ הסביבתי Steve Bass מעיר כי הקיימות של שימוש קרקע תלויה פחות באחוזים ויותר בגורמים אחרים. לדוגמה ההשפעות הסביבתיות של 15 אחוזים (מהשטח היבשתי של כדור הארץ) של שטחי אדמה מעובדים בצורה אינטנסיבית בבלוקים גדולים תהיה שונה לחלוטים מ-15 אחוזים של אדמות חקלאות ש[[חקלאות בת קיימא|מעובדות בצורות יותר בנות קיימא]] ואשר יש להם אינטרגרציה עם הנוף סביבן. הגבול של 15% שימושי קרקע לחקלאות הוא קו מדיניות לא בשל שמדלל את הגישה המדעית של המחברים. במקום זה הוא מציע להשתמש בגבולות על [[סחף קרקע]] או [[הרס הקרקע]] כמדד לבריאות ה[[קרקע]].<ref>Steve Bass, [http://www.nature.com/climate/2009/0910/full/climate.2009.94.html Planetary boundaries: Keep off the grass], Nature Reports Climate Change, 23 September 2009 </ref> |
− | מדען מערכות כדור הארץ Eric Lambin חושב שחקלאות אינטסיבית צריכה להתרכז באדמות שיש להן את הפוטנציאל הטוב ביותר ל[[פריון חקלאי|יבול גבוה]]. ניתן לדעתו למנוע אובדן קרקעות חקלאיות על ידי הפחתת הרס קרקעות, הרס מי תהום ו[[פרבור]]. דבר זה ידרוש פיתוח של ערים קופמרטיות וכן התאמה של פרקטיות חקלאיות יעילות יותר, במיוחד במדינות מתפתחות. ניתן להפחית את הביקוש לקרקעות חקלאיות על ידי הפחתה של [[בזבוז מזון]], עידוד של הפחתת [[גידול אוכלוסין]], דאגה להקצה שוויניות יותר של מזון והפחתה דראסטית של [[צריכת בשר]] במדינות עשירות. | + | מדען מערכות כדור הארץ Eric Lambin חושב שחקלאות אינטסיבית צריכה להתרכז באדמות שיש להן את הפוטנציאל הטוב ביותר ל[[פריון חקלאי|יבול גבוה]]. ניתן לדעתו למנוע אובדן קרקעות חקלאיות על ידי הפחתת הרס קרקעות, הרס מי תהום ו[[פרבור]]. דבר זה ידרוש פיתוח של ערים קופמרטיות וכן התאמה של פרקטיות חקלאיות יעילות יותר, במיוחד במדינות מתפתחות. ניתן להפחית את הביקוש לקרקעות חקלאיות על ידי הפחתה של [[בזבוז מזון]], עידוד של הפחתת [[גידול אוכלוסין]], דאגה להקצה שוויניות יותר של מזון והפחתה דראסטית של [[צריכת בשר]] במדינות עשירות.<ref>Lambin, Eric (April 2010), "Land Use", in Foley, J.; et al., [http://www.scientificamerican.com/article/boundaries-for-a-healthy-planet/ Boundaries for a Healthy Planet], Scientific American</ref> |