שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,589 בתים ,  12:03, 29 בספטמבר 2014
שורה 61: שורה 61:  
כמעט 90% מהעתודות העולמיות המוערכות נמצאות ב-5 מדינות: מרוקו, סין, דרום אפריקה, ירדן וארצות הברית. לשם השוואה, 12 המדינות החברות באופ"ק שולטות ב-75% מעתודות ה[[נפט]] העולמיות. ריכוז בלתי שווה זה של עופרה יכול לעורר מתיחות בין מדינות. כך לדוגמה רוב המכרות של מרוקו נמצאים בסהרה המערבית, איזור עצמאי שנצמא במחלוקת, ויש מגבלות של האו"ם על ייצוא פוספטים וחומרי גלם אחרים משם.<ref name="ELSER2010">[http://www.foreignpolicy.com/articles/2010/04/20/peak_phosphorus peak_phosphorus] JAMES ELSER, STUART WHITE, APRIL 20, 2010</ref>  
 
כמעט 90% מהעתודות העולמיות המוערכות נמצאות ב-5 מדינות: מרוקו, סין, דרום אפריקה, ירדן וארצות הברית. לשם השוואה, 12 המדינות החברות באופ"ק שולטות ב-75% מעתודות ה[[נפט]] העולמיות. ריכוז בלתי שווה זה של עופרה יכול לעורר מתיחות בין מדינות. כך לדוגמה רוב המכרות של מרוקו נמצאים בסהרה המערבית, איזור עצמאי שנצמא במחלוקת, ויש מגבלות של האו"ם על ייצוא פוספטים וחומרי גלם אחרים משם.<ref name="ELSER2010">[http://www.foreignpolicy.com/articles/2010/04/20/peak_phosphorus peak_phosphorus] JAMES ELSER, STUART WHITE, APRIL 20, 2010</ref>  
    +
===שיא תפוקת הזרחה בארצות הברית===
 +
[[קובץ:US Phosphate Rock Production.PNG|ממוזער|300px|הפקת סלעי זרחה בארצות הברית בטונות. שיא התפוקה התרחש בשנת 1980, עם כריית 54 מיליוני טונות של סלעים.]]
 +
ארצות הברית, הפיקה במהלך המאה ה-20 1.9 מיליארד טונות של סלעי זרחה. היא יכולה להדגים כיצד נראה שיא מקומי של הפקת זרחן. בשנת 1900 כרתה ארה"ב 1.5 מיליוני טונות של סלעי זרחה, עד 1950 הכמות גדלה ל-10 מיליוני טונות והגיעה לשיא בשנת 1980, שנה בא נכרו 54 מיליוני טונות של סלעי זרחה. בשנת 2000 ההפקה ירדה ל 38 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 היא עמדה על 30 מיליוני טונות לשנה, כמות נמוכה מזו שנכרתה בשנת 1966. [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]
 +
 +
[[קובץ:Us phosphate rock export.PNG|ממוזער|300px|ייצוא ויבוא של סלעי זרחה מארצות הברית בטונות. שיא הייצוא התרחש בשנת 1979, עם ייצוא של 14 מיליוני טונות של סלעים.]]
 +
הייצוא והייבוא של סלעי זרחה מארצות הברית עבדו בהתאם לשינוי בהיצע המקומי של סלעי זרחה. משנת 1950 ארצות הברית ייצאה 2 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה ומאז הלך וגבר ייצאו סלעי הפוספט בקצב מהיר, עד שנת 1979-80 עת ארצות הברית ייצאה 14 מיליוני טונות של סלעי זרחה בשנה. עד 1995-96 חזרו רמות הייצוא לרמות דומות של 1950. משנת 2004 אין כלל ייצוא של סלעי זרחה מארצות הברית (למרות שההפקה של סלעי זרחה ממשיכה בכמות גדולה מזו של ישראל לדוגמה פי 4 ויותר). ארצות הברית ייבאה בעבר כמויות קטנות של סלעי זרחה (פחות ממאה אלף טונות עד 1952). הייבוא גדל בהדרגה משנת 1986 ולראשונה חצה מיליון טונות בשנת 1992. בשנת 2000 עמד הייבוא על 1.9 מיליוני טונות ונכון לשנת 2012 הוא כבר הגיע ל-3 מיליוני טונות.[http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/historical-statistics/ds140-phosp.xlsx]
 +
 +
===שינוי במחירי הפוספט===
 
סין, המדינה בעלת עתודות הפוספט השניים בגודלם בעולם לאחר מרוקו, הטילה מכס בשווי 135% על משאבי זרחה כחלק מ[[משבר המזון העולמי ב-2008]]. המכס מנע כמעט לחלוטין את הייצוא במהלך המשבר. לאחר דעיכת המשבר הסירה סין את המכס. פרוש הדבר הוא כי סוג כזה מחסום לייצוא הזרחה עלול להתחרש שוב באירועים דומים בעתיד או כאשר עתודות הזרחה בעולם ידלדלו. <ref name="ELSER2010"/>
 
סין, המדינה בעלת עתודות הפוספט השניים בגודלם בעולם לאחר מרוקו, הטילה מכס בשווי 135% על משאבי זרחה כחלק מ[[משבר המזון העולמי ב-2008]]. המכס מנע כמעט לחלוטין את הייצוא במהלך המשבר. לאחר דעיכת המשבר הסירה סין את המכס. פרוש הדבר הוא כי סוג כזה מחסום לייצוא הזרחה עלול להתחרש שוב באירועים דומים בעתיד או כאשר עתודות הזרחה בעולם ידלדלו. <ref name="ELSER2010"/>
  

תפריט ניווט