שורה 25: |
שורה 25: |
| | | |
| ==זרחן, פוספט, מאגרים ועתודות פוספט== | | ==זרחן, פוספט, מאגרים ועתודות פוספט== |
− | יש הבדל בין המונחים זרחן, פוספט, סלעי פוספט ומאגרי פוספט. אין שום תחליף ליסוד זרחן לשם הבריאות של כל היצורים החיים, כולל האדם. עם זאת, קיים תחליף מוגבל לסלעי הפוספט כמקור לדשן זרחן ושימושים אחרים. גואנו (לשלשת ציפורים) הפרשות בעלי חיים ושאריות צמחים יכולים לספק תחליף מוגבל ומתחדש לפוספט. עם זאת מאז מלחמת העולם השנייה רוב הזרחן המשמש אותנו מקורו בפוספט. | + | יש הבדל בין המונחים זרחן, פוספט, סלעי פוספט ומאגרי פוספט. אין שום תחליף ליסוד זרחן לשם הבריאות של כל היצורים החיים, כולל האדם. עם זאת, קיים תחליף מוגבל לסלעי הפוספט כמקור ל[[דשן כימי|דשן זרחן]] ושימושים אחרים. גואנו (לשלשת ציפורים) הפרשות בעלי חיים ושאריות צמחים יכולים לספק תחליף מוגבל ומתחדש לפוספט. עם זאת מאז מלחמת העולם השנייה רוב הזרחן המשמש אותנו מקורו ב[[כרייה]] של סלעי פוספט. |
| | | |
− | הזרחן עצמו הוא [[משאב מתחדש]] בביוספרה בגלל מחזור הזרחן. חלק ממחזור הזרחן הוא מחזורים בני ימים עד שנים שבהם הזרחן יכול לעבור מהפרשות ומשאריות של צמחים ובעלי חיים אל הקרקע ומשם אל צמחים חיים ומשם אל בעלי חיים. מסיבה זו שאריות מזון ויבולים נחשבים כמקור מתדחש לזרחן במסגרת [[קומפוסט]]. לעומת זאת סלעי פוספט נחשבים [[משאב מתכלה]], שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכן שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי. <ref name="Cordell2011"/>
| + | ה'''זרחן''' עצמו הוא [[משאב מתחדש]] ב[[ביוספרה]] בגלל '''[[מחזור הזרחן]]'''. חלק ממחזור הזרחן הוא מחזורים בני ימים עד שנים שבהם הזרחן יכול לעבור מהפרשות ומשאריות של צמחים ובעלי חיים אל הקרקע ומשם אל צמחים חיים ומשם אל בעלי חיים. מסיבה זו שאריות מזון ויבולים נחשבים '''[[משאב מתחדש|מקור מתחדש]]''' לזרחן במסגרת [[קומפוסט]].<ref name="Cordell2011"/> |
| | | |
− | נדיר שזרחן מופיע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת phosphorus pentoxide (P2O5) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא נפוץ בכדור הארץ רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של משאבי סלעי פוספסט (resources) המכילים זרחן מרוכז.<ref name="Cordell2011"/> | + | לעומת זאת '''סלעי פוספט''' נחשבים [[משאב מתכלה]], שכן המחזור בין הליתוספרה לבין ההידרוספרה נמשך במשך מיליוני שנה. מכאן, שהמקור המרוכז של זרחן הוא משאב מוגבל וסופי. <ref name="Cordell2011"/> |
| + | |
| + | נדיר שזרחן מופיע בטבע כיסוד עצמו והוא בדרך כלל מופיע כתרכובת phosphorus pentoxide) P2O5) שמכילה 44% זרחן. סלעי פוספט מכילים בדרך כלל ריכוזי זרחן בריכוזים של 5-13%. סלעים אלה מעובדים בדרך כלל לסלעים שמכילים 11-15% זרחן. יש להשוות זאת לריכוז הזרחן בקליפת כדור הארץ שבה יש 0.1% זרחן. בעוד שזרחן הוא יסוד נפוץ בכדור הארץ, רק אחוז זעיר מתוך כך - 0.007% - נמצא בצורה של '''מאגרי סלעי פוספסט''' (resources) המכילים זרחן מרוכז.<ref name="Cordell2011"/> |
| | | |
− | עתודות סלעי פוספט (reserves) הוא אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמאית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, טכנולוגיה ומחירים. נכון להיום כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.<ref name="Cordell2011"/> | + | '''עתודות סלעי פוספט''' (reserves) הם אחוז סלעי הפוספט שניתן להפיק אותם מבחינה כלכלית וטכנית. כמות זו היא דינמאית ומשתנה משנה לשנה בהתאם לתגליות חדשות, [[טכנולוגיה]] ומחירים. נכון לשנת 2011 כמות זו מהווה כ-20% מכלל משאבי סלעי הפוספט.<ref name="Cordell2011"/> |
| | | |
| יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם. | | יש לשים לב שהאיכות העתודות של סלעי הפוספט, לדוגמה אחוז הזרחן או נוכחות של "זיהומים" שונים, הולכת ויורדת עם השנים, שכן המאגרים העשירים יותר מנוצלים קודם. |
| + | |
| ==שיא תפוקת הפוספט לעומת כילוי העתודות== | | ==שיא תפוקת הפוספט לעומת כילוי העתודות== |
| [[קובץ:Peak_p_vs_deplation.PNG|ממוזער|350px|ההבדל בין שיא תפוקה לבין דלדול משאבים. גודל העתודות בכל התרשימים שווה, לכן השטחים שכלואים מתחת לעקומות זהים זה לזה. אבל העיתוי של שיא התפוקה (A) הוא הרבה לפני גמר הפקת המשאב (B, C). תרחיש B מניח שיש צריכה קבועה, בעוד תרחיש C מניח גידול קבוע בצריכה, אבל שניהם מניחים שאין מגבלות על הפקת המשאב וכי הוא מופק כמאגר הומוגני]] | | [[קובץ:Peak_p_vs_deplation.PNG|ממוזער|350px|ההבדל בין שיא תפוקה לבין דלדול משאבים. גודל העתודות בכל התרשימים שווה, לכן השטחים שכלואים מתחת לעקומות זהים זה לזה. אבל העיתוי של שיא התפוקה (A) הוא הרבה לפני גמר הפקת המשאב (B, C). תרחיש B מניח שיש צריכה קבועה, בעוד תרחיש C מניח גידול קבוע בצריכה, אבל שניהם מניחים שאין מגבלות על הפקת המשאב וכי הוא מופק כמאגר הומוגני]] |