שינויים

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסיה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסיה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסיה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסיה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>

ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. הדבר נכון בעיקר לגבי צריכת מוצרי מזון מהחי, בעיקר בשר בקר, וכן לגבי זיהום רב יותר של מים הנגרם עקב צריכת מוצרי תעשייה שונים. באופן זה, תושב ממוצע של ארצות הברית הוא בעלת טביעת רגל מימית של 2,842 קוב מים לשנה - מכפול מטביעת הרגל המימית ביחס לממוצע העולמי. <ref name="WTF2011"/>

ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. הדבר נכון בעיקר לגבי צריכת מוצרי מזון מהחי, בעיקר בשר בקר, וכן לגבי זיהום רב יותר של מים הנגרם עקב צריכת מוצרי תעשייה שונים. באופן זה, תושב ממוצע של ארצות הברית הוא בעל טביעת רגל מימית של 2,842 קוב מים לשנה - כפול מטביעת הרגל המימית ביחס לממוצע העולמי. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים לטפל במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים לטפל במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל ובצריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התעיילות טכנולוגית בצריכת מים.  

באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל ובצריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התעיילות טכנולוגית בצריכת מים.  

===היצע המים===

===היצע המים===

היצע המים המתוקים תלוי בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, תהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים להשפיע לרעה על היצע המים המתוקים הממוצע.  

היצע המים המתוקים תלוי ב[[מחזור המים]]: בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, ובתהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים לשנות את היצע המים המתוקים הן במונחים של הגדלה או הקטנה שלו, והן בהקשר של שינוי דפוסי ההקצאה של מים למדינות שונות.  

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.  

היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.  

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טנכנולוגית השקייה בטפטפות) , שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]]  (הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טנכנולוגית השקייה בטפטפות) , שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]]  (הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.  

חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.

==השפעות של משבר המים==

==השפעות של משבר המים==