47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 16:
שורה 16: − כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות טיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.+ + − ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסיה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. [[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים, ותעשיייתים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. + − היצע המים המתוקים תלוי בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, תהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים להשפיע לרעה על היצע המים המתוקים הממוצע. היבט נוסף הוא טכנולוגיות לניצול מים (כמו טנכנולוגית השקייה בטפטפות) , שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] (הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.+ − + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 71:
שורה 87: + שורה 76:
שורה 93: − *[[גבולות פלנטריים]] + + + + + + + − *[http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis בוויקיפדיה האנגלית] − ==הערות שוליים== − {{הערות שוליים}} − − {{חקלאות}}+ − {{מים}}
אין תקציר עריכה
==גורמים המשפיעים על משבר המים==
==גורמים המשפיעים על משבר המים==
===הביקוש למים===
{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל מימית}}
כמו ב[[השפעות סביבתיות]] רבות אחרות, שלושת הגורמים המרכזיים המשפיעים על כמות המים הזמינה ועל כמות המים הנדרשת הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], [[צריכה לנפש|כמות הצריכה לנפש]] וכן [[טכנולוגיה|טכנולוגיות]] שונות המאפשרות ניצול יעיל של מים (בחקלאות), מניעת זיהום מים, וטיפול וטיהור מים ברמות שונות או [[חסכון במים]] בצריכה הביתית או החקלאית.
רוב צריכת המים האנושית אינה ישירה. רק 4% מסך צריכת המים הם צריכת המים הביתית. עוד 5% מקורם במים שמזהמים או נצרכים במהלך ייצור מוצרי תעשייה, ו-92% מסך [[טביעת הרגל המימית]] מקורם בצריכת מים למוצרי חקלאות. באופן זה תושבי יפן או ישראל יכולים ללצרוך חלק ניכר מצריכת המים הכוללת שלהם על ידי ייבוא "מים וירטואלים" - מים במוצרי חקלאות ותעשייה. - לדוגמה מעל 80% מהמים שישראל צורכת מקורם ב"מים וירטואלים" כאלה. בממוצע, כל אדם צורך ומזהם 1385 קוב מים לשנה. <ref name="WTF2011">M.M. MEKONNEN, A.Y. HOEKSTRA [http://www.waterfootprint.org/Reports/Report50-NationalWaterFootprints-Vol1.pdf NATIONAL WATER FOOTPRINT ACCOUNTS: THE GREEN, BLUE AND GREY WATER FOOTPRINT OF PRODUCTION AND CONSUMPTION] MAY 2011</ref>
חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מסחור במים באוקראינה או בסין.
ניתן לפרק את הגידול בצריכת המים האנושית ל-3 מרכיבים: [[גידול האוכלוסיה]], [[צמיחה כלכלית]], [[טביעת רגל מימית]] לכל דולר תוצר, זוהי משוואת [[I=PAT]] לכלל המים בעולם. שני הגורמים הראשונים מעלים את צריכת המים הנדרשת שכן כל אדם דורש כמות מינימלית של מים לקיומו - הן בצריכה ישירה והן על ידי קיום של [[חקלאות]], [[תעשייה]] ו[[שירותים]] הנדרשים לו. טביעת הרגל המימית של תושבי סין והודו נמוכה מהממוצע העולמי, כ 1100 קוב מים לשנה, אבל בגלל האוכלוסיה הגדולה של מדינות אלה הן הצרכניות העיקריות של מים בעולם. <ref name="WTF2011"/>
ככל שהתוצר לנפש גדל, במונחים של צריכת מוצרים ושירותים רבים יותר, כך גדלה גם צריכת המים לנפש. הדבר נכון בעיקר לגבי צריכת מוצרי מזון מהחי, בעיקר בשר בקר, וכן לגבי זיהום רב יותר של מים הנגרם עקב צריכת מוצרי תעשייה שונים. באופן זה, תושב ממוצע של ארצות הברית הוא בעלת טביעת רגל מימית של 2,842 קוב מים לשנה - מכפול מטביעת הרגל המימית ביחס לממוצע העולמי. <ref name="WTF2011"/>
[[שינויים טכנולוגיים]] יכולים לשחק תפקיד לכאן ולכאן. על ידי התייעלות טכנולוגית ניתן להוריד את צריכת המים המתוקים של תהליכים חקלאיים ותעשייתים שונים, אך ניתן גם לגרום להגדלת הצריכה והזיהום של מים מתוקים. כך לדוגמה במדינות עניות מדרך המים לנפש עומד על 500-3000 קוב מים לשנה - במדינות עניות בעלות טביעת רגל מימית גבוהה הדבר קשור לקשיים לטפל במים וכן בקושי לנצל אותם בצורה יעילה בחקלאות. <ref name="WTF2011"/>
באופן כללי, הביקוש למים מתוקים הולך ועולה עם השנים. ככל הנראה בגלל הגידול באוכלוסיית העולם והגידול בצריכה בכלל ובצריכת בשר ומוצרי מזון מהחי בקרב תושבי מדינות עניות נמצא בעליה, וגורמים אלה הם חזקים יותר, בינתיים, יחסית ליכולות לבצע התעיילות טכנולוגית בצריכת מים.
===היצע המים===
היצע המים המתוקים תלוי בכמות ובאיכות של מאגרי מים מתוקים, במשטרי הזרימה בין מקורות המים האלה כולל זרימה בנהרות, משקעים, תהליכי אידוי מים. גורם מרכזי המשפיע על הקצב של זרמים אלה הוא יציבות האקלים, כך ש[[שינויי אקלים]] עלולים להשפיע לרעה על היצע המים המתוקים הממוצע.
היבט חשוב שעלול לצמצם את היצע המים הוא [[המלחת מי תהום]] עקב שאיבת יתר וכן [[זיהום מים]] שמזהם מאגרי מים ומי תהום. כך לדוגמה [[אקוויפר החוף]] בישראל זוהם במשך שנים כך שבחלקים ממנו לא ניתן להשתמש יותר או שיש צורך בשיקום שלהם. גורם נוסף שעלול להשפיע על גודלם של מאגרי מי-תהום הוא עליית מפלס מי הים עקב [[התחממות עולמית]] והפשרת קרחוני-יבשה וקרחונים היושבים על מדפי יבשת. הפרשה כזו של קרחוני-יבשה (במדינות כמו הודו) עלולה גם היא לצמצם את מלאי המים המתוקים בעולם.
היבט נוסף הוא טכנולוגיות ונהלים לניצול מים (כמו טנכנולוגית השקייה בטפטפות) , שמירה אל אקוויפרים מפני [[המלחת מי תהום]], תהליכים וטכנולוגיות הגורמים או מונעים [[זיהום מים]], [[בירוא יערות]] (הפועלים כספוג ומאפשרים חדירת מים לקרקע), מניעת [[סחף קרקע]], וטכנולוגיות טיהור מים והתפלת מים.
חלק ממשבר המים הוא איזורי. כך שעודף מים בקנדה אינו מסייע במיוחד כאשר יש מחסור במים באוקראינה או בסין.
==השפעות של משבר המים==
==השפעות של משבר המים==
*[[טביעת רגל מימית]]
*[[טביעת רגל מימית]]
*[[מדבור]]
*[[מדבור]]
*[[צמחונות]] ו[[טבעונות]]
*[[צימאון (סרט)]]
*[[צימאון (סרט)]]
*[[זהב כחול - Blue Gold]]
*[[זהב כחול - Blue Gold]]
*[[גבולות פלנטריים]]
*[[גבולות פלנטריים]]
*[[בטחון תזונתי]]
*[[בטחון תזונתי]]
*[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]]
*[[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]]
*[[משק המים בישראל]]
*[[משק המים בישראל]]
{{מים}}
{{חקלאות}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://en.wikipedia.org/wiki/Water_crisis משבר המים העולמי] בוויקיפדיה האנגלית
*[http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]
*[http://www.xn--9dbhbq2ce.com/water.php מאמר בנושא זיהום המים בישראל]
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/812512.html התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה] הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת
*[http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/812512.html התקן שונה - ועל אלפים נאסר להשתמש במי השתייה] הארץ 11.1.07 ראלי סער וצפריר רינת
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3451899,00.html אפשר לנצל את המים פעמיים] קרלוס דוזורץ וערן פרידלר , 24.09.07 Ynet על אפשרויות לחסכון במים.
* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-3451899,00.html אפשר לנצל את המים פעמיים] קרלוס דוזורץ וערן פרידלר , 24.09.07 Ynet על אפשרויות לחסכון במים.
* {{הארץ|אקונומיסט|המים הם הנפט של המאה ה-21|1017275|3.9.2008}}
* {{הארץ|אקונומיסט|המים הם הנפט של המאה ה-21|1017275|3.9.2008}}
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:חקלאות]]