שינויים

'''ההשפעות הסביבתיות של תרבות הצריכה''' כוללות את ההגברה של [[השפעות סביבתיות]] של [[כלכלה|הכלכלה האנושית]] על ידי [[מוסד חברתי|מנגונים]] של [[תרבות הצריכה]] כגון [[פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[חינוך לצרכנות]] וחיזוק [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] פרו-צרכניים, תעמולה ו[[לובי פוליטי]] וכן מתן [[אשראי]].  

ל'''[[תרבות הצריכה]] יש [[השפעות סביבתיות]]''' נרחבות כמו [[דלדול משאבים|דלדול משאבים מתכלים]], הרס [[מערכות אקולוגיות]] ו[[משאבים מתכלים]] כמו [[כריתת יערות]] או [[סחף קרקע]].  

הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ  -  [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה  21]]''' (Agenda 21) , מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[וועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים  - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות.  

הצריכה מרוקנת את מאגר המשאבים של כדור הארץ בקצב מהיר, ובד בבד מייצרת [[פסולת]] בכמות גדולה מזו שיכולה להקלט על ידי מערכת ההטמעה של כדור הארץ  -  [[שירותי המערכת האקולוגית]]. על פי '''[[אג'נדה  21]]''' (Agenda 21) , מסמך המסכם את מצב [[הסביבה הטבעית|סביבה]] מטעם [[וועידת האו"ם בריו 1992]]: "הסיבה העיקרית להתדרדרות המתמשכת של הסביבה העולמית היא הדפוסים שאינם ברי-קיימא של ייצור וצריכה, במיוחד במדינות העשירות.<ref>Agenda 21</ref> חלק ניכר מ[[השפעה סביבתית|האיומים הסביבתיים]] הענקיים  - [[שינויי אקלים]], [[דלדול שכבת האוזון]], ו[[הכחדת מינים]] - הם בעיקר תוצאה של דפוסי הצריכה שהיו בעבר במדינות העשירות בלבד, וכיום בעקבות ה[[גלובליזציה]] מתפשטות גם לשאר המדינות.