47,333
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1:
שורה 1:
−
+
+
+
+לכן למרות אם הוא מעלה את המחיר, פחות צרכנים יקנו את המוצר. לפי התאוריה, מונופלים ירצו לייצר מעט מוצרים ולמכור אותם במחיר גבוה. +מסיבה זו, וכדי להגן על הצרכנים, החוק מטיל מגבלות על מונופול.+
'''מונופול''' הוא מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.
+'''מונופול''' (Monopoly ) הוא מצב בו אדם או פירמה מסויימת הוא המוכר היחיד של [[סחורה]] מסויימת.
+לעיתים מכנים מצב זה גם כאשר הפירמה בודדת שולטת בחלק נרחב של השוק. זהו סוג של [[כשל שוק]] דומה ל[[אוליגופול]] או [[קרטל]] (שליטה של מעט חברות על השוק), ול-[[מונופסון]] שהוא המצב של קונה יחיד. כל אלה עומדים בניגוד לתחרות, הנגרמת על ידי ריבוי מוכרים וקונים שהם אחד התנאים לקיום של [[שוק חופשי]] ו[[שוק משוכלל]].
+המילה מונופול מורכבת מהלחם המילים היווניות, מונו(יחיד) ופולין (למכור). מונפולים מאופיינים בהעדר תחרות כלכלית לייצירת מוצרים או שירותים ובעדרם של [[מוצר תחליפי|מוצרים תחליפיים]]. הפועל "מונופוליזציה" מתייחס ל[[תהליך]] שבו פירמה משיגה את היכולת להעלות מחירים או לדחוק החוצה מתחרים מהשוק. בתאוריה הכלכלית, מונופול הוא מוכר יחיד. בתחום המשפט, מונופולין הוא יישות משפטית שיש לה נתח שוק גדול, כלומר היכולת להעלות את המחירים.
+
+למרות שמונופולים יכולים להיות עסקים גדולים, גודל אינו דבר הכרחי לשם הפיכה למונופול. פירמה קטנה עשויה להיות מונופול עקב חסמי כניסה שונים עבור מתחרים. חסמים אלה יכולים להיות סביבה גאוגרפית מבודדת (כמו אי, מדינה מבודדת, או יישוב מבודד ומרוחק), תעשייה מבודדת (כשיש מגבלה של ידע, נסיון, חקיקה או קשרים לכניסת מתחרים), בתחום הפקת [[משאב טבע]] מוגבל ונדיר, עקב [[רגוליציה]] המונעת כניסת מתחרים, עקב קיום של [[פטנט]] על מוצרי החברה ועוד.
+
+==מונופול ופגיעה ברווחה==
על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] מונופלים גורמים לפגיעה ב[[יעילות פארטו]], של השוק (צרכנים ויצרנים), ולכן הם מהווים בעיה. מקובל בתאוריה הנאו קלאסית להגיד שפירמה רגילה רואה את מחיר המוצר בשוק כנתון ואילו המונופל לעומת זאת יכול לשלוט על ה[[הצע]] ובכך גם על ה[[מחיר]] של הסחורות בשוק.
על פי [[כלכלה נאו קלאסית|התאוריה הנאו קלאסית]] מונופלים גורמים לפגיעה ב[[יעילות פארטו]], של השוק (צרכנים ויצרנים), ולכן הם מהווים בעיה. מקובל בתאוריה הנאו קלאסית להגיד שפירמה רגילה רואה את מחיר המוצר בשוק כנתון ואילו המונופל לעומת זאת יכול לשלוט על ה[[הצע]] ובכך גם על ה[[מחיר]] של הסחורות בשוק.
−על פי הראיה הנאו קלאסית, הביקוש למוצר מסויים הוא נתון, ואינו תלוי במעשים של המוכרים כמו פרסום, לובי פוליטי וכו'. לפיכך גם מונופול, לא יכול לשלוט בביקוש, ולכן הוא רואה לפניו קו משתפע של מחירים וביקושים - לכל מחיר שהמונופול יקבע הוא יקבל ביקוש אחר מצד הצרכנים. לפיכך המונופול יכול לדוגמה להעלות את מחיר המוצר, אבל הוא לא יכול לקבוע בה בעת את כמות המוצרים שימכרו.
+על פי הראיה הנאו קלאסית, הביקוש למוצר מסויים הוא נתון, ואינו תלוי במעשים של המוכרים כמו [[פרסום]], [[שיווק]] [[לובי פוליטי]] וכו'. לפיכך גם מונופול, לא יכול לשלוט בביקוש, ולכן הוא רואה לפניו קו משתפע של מחירים וביקושים - לכל [[מחיר]] שהמונופול יקבע הוא יקבל ביקוש אחר מצד הצרכנים. לפיכך המונופול יכול לדוגמה להעלות את מחיר המוצר, אבל הוא לא יכול לקבוע בה בעת את כמות המוצרים שימכרו. כלומר הוא יכול לקבוע כיעד או את מחיר המוצר או את הכמות שתימכר אבל לא לקבוע את שניהם יחדיו.
+גם כאשר יש מונופול, אם הוא מעלה את המחיר, פחות צרכנים יקנו את המוצר.
+לפי התאוריה, מונופלים ירצו לייצר מעט מוצרים ולמכור אותם במחיר גבוה. כאשר דבר זה מתרחש, מתארים כלכלנים נאו קלאסיים אובדן של [[רווחה חברתית]] שכן לא רק שהצרכנים רואים מחיר גבוה, אלא שהרווחה של הצרכנים יחד עם הרווחה של המונופול היא נמוכה יותר באופן יחסי למצב של [[שוק חופשי]] או [[תחרות משוכללת]]. לכן התאוריה תומכת בהתערבות ממשלתית בצורות שונות כמו פיקוח על המחיר, פירוק המונופול, ועוד.
+==היסטוריה של מונופולים==
+מונופולים היו דבר נפוץ למדי בעבר, בעיקר בזמנים שבהם מלכים יכלו להטיל מונופל על ענף מסויים ולמכור את המוצרים שלו ברווח גדול לציבור. בארצות הברית התפתחה חקלאות ותעשייה של יצרנים קטנים במאות ה-17-19. עם הזמן [[יתרונות לגודל]] ו[[קשרי הון שלטון]] הביאו לגידול בכוחם של עסקים גדולים. לקראת סוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 צמחו ה"טראסטים" הגדולים שהיו מונופולים בתחומים שונים כמו רכבות, מכרות ועוד. בעקבות תהפוכות פוליטיות וכלכליות של תחילת המאה ה-20 הוקמו חוקי ה"אנטי-טראסט" ובעברית הגבלים עסקיים, שבמקרים מסויימים אוסרים על קיום של מונופול ובמקרים אחרים מנסים להגביל אותו בצורות שונות.
+דוגמה מפורסמת לפירוק של מונופול היא פירוק חברת התקשורת AT&T בארצות הברית. עם זאת מונופול אחר מודרני יותר כמו מיקרוסופט חמק מפירוק דומה ושילם קנס.
+מונופולים הם דבר נפוץ למדי בתחומי תעשייה שבהם יש [[מונופול טבעי]] - שבו נדרשת השקעה התחלתית גבוה כדי להתחיל להתחרות. הדבר קיים בהולכת חשמל, [[תחבורה ציבורית]], הולכת מים ועוד. כמו כן נכון לשנת 2013 בישראל יש מונופול בתחום תעשיית המלט על ידי חברת נשר, ומונופול ב[[גז טבעי בישראל|הפקת גז טבעי]] על ידי החברות דלק ו[[נובל אנרג'י]], בהפקת [[פוספט]] [[רותם אמפרט]] ובהפקת [[אשלג]] על ידי [[מפעלי ים המלח]]. חברת החשמל לישראל היא מונופול בתחום הייצור של חשמל (למעט תחרות מעטה) ובתחום הולכה והפצה של חשמל, מקורות היא מונופול בתחום הפקה והולכה של מים ורכבת ישראל היא מונופול בתחום תפעול רכבות.
−==ראו גם==
+* [[מונופסון]] - קונה יחיד
+* [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים שיש לה מאפיינים דומים למונופול.
+* [[קרטל]]
+* [[תאגיד רב לאומי]] - לעיתים קרובות תאגיד גדול מתנהג באופן דומה למונופול מול לקוחות, עובדים וספקים.
+* [[יתרון לגודל]]
+* [[כשל שוק]]
−==קישורים חיצוניים==
+* [http://en.wikipedia.org/wiki/Monopoly מונופול] בויקיפידה האנגלית
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:ביזור וריכוזיות]]
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]
[[קטגוריה:מיקרו כלכלה]]
[[קטגוריה:כשל שוק]]
[[קטגוריה:כשל שוק]]
+[[קטגוריה:כלכלה נאו קלאסית]]
+[[קטגוריה:כלכלה קלאסית]]