שינויים

==השפעות סביבתיות==

==השפעות סביבתיות==

==חשש מפני זיהום מים וקרקע==

===חשש מפני זיהום מים וקרקע===

{{הפניה לערך מורחב|זיהום מים}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום מים}}

הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] ואפילו בעיות של רעידות אדמה, שכן הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים באדמה יכולים להגיע למקומות אחרים במעבה האדמה דרך סדקים. מקרים של זיהומי מים ורעידות אדמה הובילו מספר מדינות בארצות הברית לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה.

הפקת פצלי גז כרוכה בשימוש בכמות גדולה של [[מים]] ויש חשש מפני בזבוז מים גדול, [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]].  

חששות אלה הובילו מספר מדינות בארצות הברית, כמו ניו יורק, לאסור על שיטת הפקה זו בגלל בעיות אלה.

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים יחד עם כימקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. חלק מהמים דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. תושבים רבים המתגוררים בקרבת בארות פצלי גז מתלוננים על חדירת גז [[מתאן]] למי השתייה שלהם. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]

חלק מהמים המשמשים לפראקינג דולף אל מערכות [[מי תהום|מי התהום]] נחלים ומקווי מים. לא תמיד קל להבין לאן המים המוחדרים מגיעים, הקיטור בלחץ גבוה והכימיקלים באדמה יכולים להגיע למקומות אחרים במעבה האדמה דרך סדקים. בנוסף דליפות יכולות להתרחש עקב דליפות ותאונות במשאיות המשמשות להובלת הכימיקלים (דבר שכבר התרחש), עקב פיקוח לקוי על פעילות הבארות, תקלות וכן עקב הפטרות לא מסודרת מהמים המזוהמים שיצאו מאתרי הפארקינג. לטענת פעילים נגד הקידוחים אין פיקוח טוב על רוב בארות הקידוח. <ref name="hell2011">[http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM Fracking Hell: The Untold Story], Link Tv, The Ecologist , 2011</ref>  מספרן של הבארות הפעילות בפנסילבניה לבדה הוא כ-70,000 בארות. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

בנוסף יש צורך בהוספת כימיקלים רעילים לפצלי הגז. שיעור הכימקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולהשל מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת  283 מטרים מעוקבים של כימיקלים. דבר המעלה את החשש מפני [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]],

טכנולוגיית הפראקינג דורשת כמויות גבוהות של מים המוחדרים לקרקע בלחץ גבוה יחד עם כימקלים רעילים ומסרטנים. כדי לקדוח באר פצלי-גז אחת יש צורך להחדיר לקרקע 18 אלף מטרים מעוקבים של מים. שיעור הכימקלים הוא פחות מחצי אחוז אבל היות ומדובר בכמות גדולה של מים גם כמות הכימיקלים הנוספת היא בסופו של דבר כמויות של טונות. באר אחת דורשת  283 מטרים מעוקבים של כימיקלים.<ref name="hell2011"/>

תחת ממשל בוש הבן, יצא בשנת 2005,  energy policy act , שאיפשר לחברות להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטון השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתוחות במוח ובאיברים רבים נוספים. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]

תחת ממשל בוש הבן, יצא בשנת 2005,  energy policy act , שאיפשר לחברות להתחמק מדיווח על חומרים אלה. בשנת 2010 נענו 8 חברות הפקת פצלי גז לבקשת מידע מטעם [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. כדי לשכנע את חברת הליברטון, חלוצה בתחום פצלי הגז, נדרש צו בית משפט. כימקלים לצרכי פצלי גז מקושרים ל[[סרטן העצמות]], [[סרטון השד]] ו[[סרטן הכבד]] כמו גם לשורה של בעיות אחרות כמו בעיות נשימה, בעיות התפתוחות במוח ובאיברים רבים נוספים.<ref name="hell2011"/>

.

.

בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמוית גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות בטוחים להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. יש מומחים ופעילים המתריעים מפני ריכוז גבוה של [[רדיום]] בשדה הגז מרסלוס, בריכוז גבוה פי 200 מהריכוז הבטוח. היות ורדיום הוא חומר רדיואקטיבי ו[[מסרטן]] החחש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאויות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים. פנסיבלניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וורג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]

בארצות הברית החשש מפני זיהום מים מתבטא בעיקר באיזור פנסילבניה ליד שדה הענק מרסלוס, היות ושם יש כמוית גבוהות של מקווי מים ומעט מקומות להפטרות מהזיהום באופן בטוח. דליפות של כמויות קטנות של כימקלים ממשאיות גורמות כבר היום לזיהום מאגרי מים עיליים. היות והזיהום הוא בעל השפעה מצטברת החשש הוא שהשפעות הבריאותיות של הזיהום יופיעו עוד 10 שנים.

 

יש חשש לזיהום מים בחומרים רדיואקטיבים עקב נוכחות של [[רדיום]] ואורניום בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפרקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפרקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מהריכוז הבטוח. פנסיבלניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וורג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק היתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילביניה עצמה.

 

בשנת 2011 דיווח "הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]

 

סוכנות פרטית לטיפול בבעיות פסלות רדיואקטיבית טוענת כי יש הסכמה רחבה בין מדענים כי במרסלוס יש קרינה מעל לרמות הרקע, וכי רמות הרדיום בקידוחים באיזור גבוהות פי 32 יחסית לרמת הרקע.[http://www.rwma.com/radioactivity_in_marcellus_shale.pdf]. מדגם אחד שנבחן על ידי פקידים בפנסילבניה משנת 2009 היה בעל רדיואקטיביות גבוה פי 3600 מסף הבטיחות הפדרלי למי שתיה ופי 300 יותר רדיואקטיבי יחסית לתקנות הפליטה המיועדות לתעשייה . מחקר משנת 2011 של הסקר הגאולוגי של ארה"ב מצא כי כמות הרדיום בבארות פרקינג היה גבוה בבממוצע פי 3 יחסית לבארות קונוונציונלית של גז ונםט[http://www.ohio.com/blogs/drilling/ohio-utica-shale-1.291290/study-says-pennsylvania-drilling-waste-high-in-radium-1.331703]

===פליטת גזי חממה===

===פליטת גזי חממה===

ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Howarth RW, Santoro R, and Ingraffea A (2011). Methane and the greenhouse gas footprint of natural gas from shale formations. Climatic Change Letters, {{doi|10.1007/s10584-011-0061-5}}, [http://www.springerlink.com/content/e384226wr4160653/fulltext.pdf]</ref><ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

ממשל אובמה מאמין כי פיתוח פצלי הגז יסייע להקטין את פליטת [[גז חממה|גזי החממה]].<ref>White House, Office of the Press Secretary, [http://www.america.gov/st/texttrans-english/2009/November/20091117145333xjsnommis0.4233515.html&distid=ucs ''Statement on U.S.-China shale gas resource initiative], 17 November 2009.</ref> כמה מחקרים טענו כי ההפקה והשימוש בפצלי גז יובילו לפליטה גבוהה יותר של גזי חממה יסית לגז טבעי רגיל.<ref>Howarth RW, Santoro R, and Ingraffea A (2011). Methane and the greenhouse gas footprint of natural gas from shale formations. Climatic Change Letters, {{doi|10.1007/s10584-011-0061-5}}, [http://www.springerlink.com/content/e384226wr4160653/fulltext.pdf]</ref><ref>Shindell DT, Faluvegi G, Koch DM, Schmidt GA, Unger N, and Bauer SE. (2009). Improved Attribution of Climate Forcing to Emissions. ''Science'', 326(5953): 716-718, [http://www.sciencemag.org/content/326/5953/716]</ref>  

אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]] , לא פחות מ[[פחם]].  [http://www.youtube.com/watch?v=dEB_Wwe-uBM]

אנטוני אינגרפיה (tony ingraffea), פרופסור להנדסה אזרחית וסביבתית [http://www.cee.cornell.edu/people/profile.cfm?netid=ari1] מאוניברסיטת קורנל, טוען ש[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] הכולל של פצלי גז הוא בעצם מזהם לא פחות מחלופות אחרות, לדוגמה במונחים של פליטת [[גזי חממה]] , לא פחות מ[[פחם]].<ref name="hell2011"/>  

 

===חשש מפני רעידות אדמה===

ישנו חשש כי החדרת המים בלחץ גבוה, ותזוזה של סלעים ומים עלולה לגרום לרעידות אדמה עקב שינוי הלחץ על שברים תת-קרקעיים.

==ראו גם==

==ראו גם==