47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 6:
שורה 6: − + + − עם זאת, עד [[המהפכה התעשייתית]] וה[[קפיטילזם]], קיומו של המסחר והשוק היה מצומצם בהרבה יחסית למצב היום. שווקים רבים, כמו שוק העבודה או שוק באדמות או נכסי נדל"ן לא היו קיימים כלל בחלק מהמקומות או שהיו מוגבלים בהרבה. שוק הסחורות היה מוגבל בדרך כלל למוצרים יקרים ונדירים (כמו [[חומרי גלם]] ממקום אחר, תבלינים מארצות רחוקות, בדים שהפקתם דרשה חומרי גלם וידע שהיו במקומות אחרים וכו'), ורוב הקיום היומיומי נשען על [[משק אותרקי]] ועל [[כלכלה קהילתית, ולא על מסחר בשוק. עם התפתחות הקפיטליזם קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, ונוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים. + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
←היסטוריה
==היסטוריה==
==היסטוריה==
שוק הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] העתיקים ביותר, במיוחד בהקשר של סחר חליפין, בסחורות ובשירותי מין (זנות). בחברות [[ציידים לקטים]] שוק היה מוגבל מאד, בעיקר בגלל שרוב הצידיים לקטים היו נוודים ולא יכלו לאגור רכוש בכמויות גדולות, או לאגור עודפים. לאחר [[המהפכה החקלאית]] והתיישבות ב[[כפר|כפרים]] החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה [[התמחות כלכלית]] שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. המתצאת ה[[כסף]] הקלה עוד יותר את המסחר ואיפשרה קיום של מסחר במרחקים גדלים והולכים בעלי אופי יותר ויותר משוכלל.
===שוק בסחר חליפין===
שוק הוא אחד [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]] העתיקים ביותר, במיוחד בהקשר של סחר חליפין, בסחורות ובשירותי מין (זנות). ידוע שהיה קיים מסחר בין חברות [[ציידים לקטים]]. המסחר היה מוגבל מאד, בעיקר בגלל שרוב הצידיים לקטים היו נוודים ולא יכלו לאגור רכוש בכמויות גדולות, או לאגור עודפים.<ref name="harary2011">יובל נח הררי, [[קיצור תולדות האנושות]], הוצאת דביר, 2011. </ref>
לאחר [[המהפכה החקלאית]] והתיישבות ב[[כפר|כפרים]] החלו להיווצר עודפי מזון ובמוצרים אחרים, וכן נוצרה [[התמחות כלכלית]] שיצרה תמריץ חזק יותר למסחר. עם זאת במשך אלפי שנים, רוב המסחר היה בצורה של [[סחר חליפין]] ומצומצם ומקומי בהיקפו.
יחד עם [[משפחה]], [[קהילה]], [[ממשלה]], [[כסף]], [[רכוש פרטי]] ו[[תאגיד]] זהו אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ה[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] הקיים היום. תהליך ה[[גלובליזיה]] ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדומגה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.
===מסחר בכסף במשקים אותרקים===
המצאת ה[[כסף]] והתפשטותו, בסביבות 5000 לפני הספירה, הקלה בהרבה את קיום המסחר ואיפשרה קיום של מסחר במרחקים גדלים והולכים בעלי אופי יותר ויותר משוכלל.
עם זאת, במשך אלפי שנים, קיומו של המסחר והשוק היה מצומצם בהרבה יחסית למצב היום. שווקים רבים, כמו שוק העבודה או שוק באדמות או נכסי נדל"ן לא היו קיימים כלל בחלק מהמקומות או שהיו מוגבלים בהרבה. שוק הסחורות היה מוגבל בדרך כלל למוצרים יקרים ונדירים, כמו [[חומרי גלם]] ממקום אחר, תבלינים מארצות רחוקות, בדים שהפקתם דרשה [[חומרי גלם]] וידע שהיו במקומות אחרים ועוד. רוב הקיום היומיומי נשען על [[משק אותרקי]] ועל [[כלכלה קהילתית, ולא על מסחר בשוק.
סיבה מרכזית למסחר המצומצם היא שילוב של עלויות מסחר גבוהות, מחסור באנרגיה וביקוש נמוך למסחר. רוב האנשים חיו ביחידות [[אותרקיה|אותרקיות]] שהתבסס על [[חקלאות]], ועל ניצול משאבי טבע מקומיים (כריתת עצים, חציבה, דייג וצייד) לשם קיום עצמי, ועם משאבי טבע ואנרגיה מצומצמים בהרבה מהיום. חלק גדול מהאנשים עבדו בחקלאות ורק אליטה קטנה התקיימה ממקצועות אחרים כמו סוחרים, נפחים, אומנים וכו'. במצב זה כוח הקנייה הפנוי של אנשים היה מצומצם ולכן הביקוש לכלל הסחורות, המוצרים והשרותים היה מצומצם. כמו כן תרבויות רבות שמו דגש על [[פשטות מרצון]] ולאו דווקא על צבירת רכוש. הייצור היה יקר, נוצרו מעט מוצרים ואלו נועדו להחזיק זמן רב. אנשים השקיעו מאמץ גדול בשמירה על מעט הציוד שיש להם.
המסחר בסחורות ובמוצרים הוגבל גם בגלל הקושי לקיים אותו. סיבה אחת לכך היא [[עלויות עסקה]] - היה קשה ומסוכן להעביר סחורות ממקום אחד לשני. דבר זה נבע בגלל צירוף של שודדים, מזג אוויר, דרכים גרועות, מכס, מעילה של סוכנים מרוחקים, מערכות חוק ומטבע שונות ועוד.
האוניות, שעד היום מובילות את רוב הסחורות במסחר בין יבשתי, היו קטנות יותר ובנויות מעץ ונאלצו לשוט ליד החופים כהגנה מפני סערות. גם כך אחוז גדול של אוניות טבעו. היה קשה ויקר לבנות אוניה, והקיבולת של כל האוניות היתה קטנה בהרבה יחסית לנפחי הסחורות שנחסחרות כיום.
'''מסחר במוצרים''' וסחורות התקיים בעיקר בקניית מוצרים של אומנים (כמו נגרים, אורגים, טווים, חייטים, נפחים, סנדלרים, קדרים, נפחי זכוכית) וכן בקניית [[חומרי גלם]] וחומרי ביניים (בד, צמר, בורסקאים, מכירת מתכות, אבן, זכוכית ועוד) מספקים של חומרים אלה, במיוחד במקומות שבהם לא ניתן היה להשיג חומרים אלה באופן מקומי או שהיו חומרי גלם איכותיים יותר במקומות אחרים. תחום מסחר נוסף היה בייבוא סחורות מרוחקות שלא ניתן לייצר אותם באופן מקומי לדוגמה עץ ארז מלבנון, שיש מאיטליה, צמר מאנגליה, תבלינים וכו'.
'''המסחר בשירותים''' הוגבל בגלל קיום של [[עבדות|עבדים]] ו[[צמיתות|צמיתים]] והן בגלל שרוב האוכלוסיה היתה עניה יותר ולא יכלה לשלם תמורת שירותים, עם זאת ניתן להתייחס למחסר בעבדים עצמם כאל מסחר בשירותים (כאשר סוחר העבדים הוא המוכר). השירותים הנפוצים בתשלום היו מיילדות, מיינקות, אומנות, כובסות, משרתות ומשרתים, וכן היו זונות וחיילים. שירותים יקרים יותר לאוכלוסיה מצומצמת יותר היו רופאים, עורכי דין, כוהני דת, אדריכלים, מדענים, ונווטים. רוב השירותים האלה הוענקו לעשירים או שניתנו על בסיס [[כלכלת קהילה]], [[סחר חליפין]], וקשרים אישיים ולאו דווקא במסחר מסודר.
גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם.
היות ורוב האנשים היו חלקאים, רובם לא ידעו לקרוא, הכשרה של עובדים לקחה זמן רב ובוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] היתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר.
===שוק בתקופה הקפיטליזם===
עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, ונוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים.
בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיונים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מחסר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אותרקים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית.
יחד עם [[משפחה]], [[קהילה]], [[ממשלה]], [[כסף]], [[רכוש פרטי]] ו[[תאגיד]] השוק הוא אחד המוסדות החברתיים החשובים ביותר והמשפיעים ביותר על ה[[סדר מדומיין|סדר החברתי]] הקיים היום. תהליך ה[[גלובליזיה]] ממשיך לחזק את חשיבותו של מוסד השוק, כאשר חלק מהשווקים, הפכו להיות שווקים כלל עולמיים, לדומגה שווקי מניות גדולים, שוק הסחורות הבינלאומי ועוד. המוסדות של השוק והמדינה ממשיכים להתחזק יחד עם התחזקות חשיבותו של הכסף והתאגיד ונחלשים המוסדות של המשפחה והקהילה.
==שוק בתאוריה המוסדית -אנרגטית==
==שוק בתאוריה המוסדית -אנרגטית==