שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''שוק''' (market) הוא [[מוסד חברתי]] שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק ב[[מסחר]]. המסחר,יכול להתבצע באמצעות [[סחר חליפין]] אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל [[עבודה]]) בתמורה ל[[כסף]] מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר [[תהליך]] שבו נקבע [[מחיר השוק]] של שירותים ומוצרים. | + | '''שוק''' (market) הוא [[מוסד חברתי]] שבאמצעותו יכולים צדדים שונים לעסוק ב[[מסחר]]. המסחר, יכול להתבצע באמצעות [[סחר חליפין]] אך לעיתים קרובות יש מוכרים המציעים סחורות או שירותים (כולל [[עבודה]]) בתמורה ל[[כסף]] מהקונים. ניתן להגיד גם כי על ידי מוסד השוק נוצר [[תהליך]] שבו נקבע [[מחיר השוק]] של שירותים ומוצרים. |
| + | [[קובץ:Mahane_Yehuda_Market_P1020256.JPG|ממוזער|350px|שוק מחנה יהודה, [[ישראל]]. עד התפתחות המסחר האלקטרוני |
| + | רוב השווקים ריכזו מספר גדול של קונים, מוכרים וסחורות באותו מקום פיזי. עבור הסוחרים השוק מרכז [[זרם]] של קונים דבר שמוריד את המשאבים הכרוכים במכירה, עבור הקונים השוק מאפשר לרכז קניות למספר מוצרים, ואו לאפשר השוואה קלה בין המוכרים והמוצרים בהקשר של מחיר, איכות המוצרים ואיכות השירות.]] |
| | | |
| כדי ששוק יהיה [[שוק תחרותי]], יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה ב[[כלכלה נאו קלאסית]]) מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא [[מונופול]]. שוק שבו יש מעט מוכרים משתאמים בינהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים נקרא [[קרטל]]. שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא [[מונופסון]]. כל אלה הם דוגמאות ל[[כשל שוק]] - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה ל[[שוק תחרותי]] ודבר זה גורר סטיה מ[[יעילות פארטו]]. | | כדי ששוק יהיה [[שוק תחרותי]], יש צורך שיהיו בו יותר ממוכר אחד ויותר מקונה אחד. שני אנשים יכולים לקנות זה מזה, אבל יש צורך בלפחות 3 אנשים כדי שיהיה שוק, כך שתהיה תחרות לפחות בצד אחד של השוק (הקונים או המוכרים). עם זאת, שוק תחרותי כמו שהוא מופיע בתאוריה הכלכלית של (לדוגמה ב[[כלכלה נאו קלאסית]]) מניח שיש מספר רב של קונים ושל מוכרים. שוק עם מוכר יחיד ומספר קונים נקרא [[מונופול]]. שוק שבו יש מעט מוכרים משתאמים בינהם את המחירים או את טיב השירות או המוצר או חלוקת הקונים נקרא [[קרטל]]. שוק שבו יש רק קונה יחיד ומספר מוכרים נקרא [[מונופסון]]. כל אלה הם דוגמאות ל[[כשל שוק]] - מצב שבו יש שוק, אבל המחיר אינו נקבע בדומה ל[[שוק תחרותי]] ודבר זה גורר סטיה מ[[יעילות פארטו]]. |
| | | |
− | [[שוק משוכלל]] הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית, שמתאר שורה של תנאים שבהם מסחר בשוק יכול לגרור שיפור ב[[יעילות פארטו]]. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. | + | [[שוק משוכלל]] הוא מונח מתחום התאוריה הכלכלית, שמתאר שורה של תנאים שבהם מסחר בשוק יכול לגרור שיפור ב[[יעילות פארטו]]. כדי ששוק יתפקד באופן ראוי, יש צורך בשורה ארוכה של תנאים מלבד קיום של הרבה מוכרים וקונים. לדוגמה יש צורך לדוגמה שלקונים יהיה קל לברר מה המחיר של המוצרים או השירותים ושיהיה להם קל להבין מה איכות המוצרים. המונח [[שוק חופשי]] הוא ביטוי [[אידאולוגיה|אידאולוגי]], שבא לציין אידאל של שוק תחרותי ומשכולל ללא התערבות [[ממשלה|ממשלתית]] מתוך הנחה כי ללא התערבות ממשלתית כזו לא יתקיימו כשלי שוק, או שאם יתקיימו כאלה, הרווחה החברתית שתיווצר מאי-התערבות הממשלה, תהיה גדולה מהסבל החברתי. |
| | | |
| ==היסטוריה== | | ==היסטוריה== |
שורה 28: |
שורה 30: |
| גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם. | | גם שווקים אחרים היו בלתי קיימים או קטנים מאד. במיוחד הדבר נוגע ליכולת לסחור בשטחי קרקע, בעובדים בהון פיננסי וכן ב[[ידע]] ו[[מידע]]. שטחי קרקע היו נחלת אבות, עברו כתוצאה מכיבוש או כוח פוליטי, והיו חוקים רבים שהגבילו את היכולת לקנות ולמכור אותם. רוב האנשים עבדו בחקלאות ושמרו על אדמותיהם. |
| | | |
− | היות ורוב האנשים היו חלקאים, רובם לא ידעו לקרוא, הכשרה של עובדים לקחה זמן רב ובוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] היתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר.
| + | שוק העבודה התפתח בעיקר במאה ה-18 וה-19. לפני כן, רוב האנשים עבדו ב[[חקלאות]] כעובדים עצמאיים, [עבדות|עבדים]] או [[וואלסים]].רוב האוכולוסיהלא ידעה לקרוא, הכשרה של עובדים בוצעה במסגרת העבודה בחיקוי אחרים. רוב האומנים היו מאוגדים בגילדות שהבטיחו פרנסה לבני משפחה ולמוכשרים מועטים ומנעו העברת הידע והגדלת מספר האומנים כדי לשמור על שכר גבוה. היה קשה לחפש ולהשיג עובדים מיומנים. גם [[הון פיננסי|ההון הפיננסי]] היה מוגבל ויקר יותר ורתימה שלו לצרכים עסקיים התבססה בעיקר על יכולת הלוואה על בסיס הכרות אישית. זרימת ה[[מידע]] היתה איטית וקשה יותר לפני עידן הטלגרף, העיתונות, הרדיו, הטלפון, והאינטרנט. גם הידע היה מצומצם יותר ולא עבר על בסיס מסחר אלה בעיקר בהכשרה אישית, בקשרי משפחה, [[גילדה|גילדות]], ומסדרים דתיים, כמות הספרים היתה מצומצמת יותר והגישה אליהם היתה קטנה יותר. |
| | | |
| ===שוק בתקופה הקפיטליזם=== | | ===שוק בתקופה הקפיטליזם=== |
− | עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, ונוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים. | + | עם התפתחות ה[[קפיטליזם]] קמו שווקים חדשים והתרחבו מאד שווקים קיימים - הן שוק הסחורות, אבל גם שוק השירותים, שוק העבודה, שוק הנדל"ן, שוק ההון הפיננסי, המסחר בידע ובמידע ועוד. נוצרו מוצרים ושירותים חדשים תודות לקיום של שווקים אלה כמו מסחר בסחורות עתידיות, מסחר במניות, אגרות חוב או נגזרים פיננסים. |
| | | |
| בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיונים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מחסר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אותרקים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית. | | בנוסף להתפשטות והשתכללות השווקים, הם הפכו מעוד מוסד חברתי שמספק מוצרי מותרות, למוסד חברתי מרכזי שחיוני לקיום של רוב אם לא כל האנשים. בחברות מודרניות רק 3% או פחות מכך מכל האנשים הם חקלאים, וגם אלו מגדלים בדרך כלל כמויות גדולות של מזון הומוגני מסוג אחד. כך שכדי לאכול אנשים נאלצים לשלם ב[[כסף]] עבור מזון שנקנה דרך מנגנון השוק. גם היבטים אחרים החיונים להשרדות כמו בתים, ביגוד ורפואה הפכו להיות דבר שמתקבל באמצעות מחסר בשוק (או מוסדות הקשורים לממשלה) ולא דרך משקים אותרקים, ייצור עצמי או כלכלה קהילתית. |