47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 20:
שורה 20: − − בעוד שלא ניתן להמנע כליל מאלימות, ניתן אולי לקבוע שהאלימות מסוג אחד היא הגרועה ביותר. מלחמות לדוגמה הורגות בדרך כלל לא רק את מי שהתכוונו להרוג בהן, אלא גורמות להרג רב מסביב. המלחמה מחסלת משאבים, גורמת לזיהום ויכולה לגרום נזק, לעיתים קטלני גם למי שניצח בה. מלחמות גורמות למגיפות ובאופן כללי גורמת לכך ש-2 הצדדים רגישים יותר לסוגי אלימות שונים מצד גורמים נוספים כמו טפילים או מתחרים אחרים. מסיבה זו בעלי חיים מנסים להימנע ככל האפש מאלימות כזו, ולאותת ליריבים בני אותו מין שהם חזקים מהם ושאין טעם להכנס לקרב. איתות אמין יכול להועיל לשני הצדדים. הצד החזק אינו נפגע ושומר על כוחותיו. הצד החלש עשוי להתקל ביריב חלש ממנו. − − אלימות מסוג 2 יכולה להיות גרועה לא פחות מאלימות מסוג 1. לגווע ברעב לא תמיד נעים יותר בהשוואה למוות מהיר ואלים. עם זאת אלימות זו היא יותר "שוויונית" בכך שהיא לרוב מופנית כלפי החלשים יותר, כולל חלשים שהיו בעבר חזקים. − − אלימות מסוג 3, הגבלה על הילודה , נראית אכזרית, אבל מבין שלושת סוגי האלימות זוהי כנראה האלימות הכי פחות גרועה. לכן חברה שבה אין גידול של ניצול משאבים, בעיקר מזון, ושלא מעוניינת ב"אלימות" מסוג 1 - לא מוענינית במלחמות או ברצח צריכה למצוא דרכים לתעל את האלימות לכיוון "חנק" ועוד יותר מכך לכיוון אלימות -3 , הגבלת הילודה בדרכים שלוות יותר או פחות, או להקלע שוב ושוב לאותן מלחמות, הרס, שוד ורצח. שורה 34:
שורה 28: + + + + + + + − + + + + + + + + + + + − +
אין תקציר עריכה
באופן דומה בני אדם יכולים לשמור על חברה שלווה שבה האוכלוסיה גדלה, רק על ידי הספקת עוד ועוד משאבים, ובעיקר משאבי מזון החיוניים לשרידה, לאוכלוסיה זו. אם יורדת כמות המזון הזמינה לאותה כמות אוכלוסיה, ולא ניתן להגדיל אותה, התוצאה היחידה היא שימוש באחד ה"פטנטים" שיש בעולם החי- צמצום האוכלוסיה על ידי אחת מ-3 צורות האלימות או כולן. בדרך כלל הגדלת כמות משאבי המזון פרושה גם לקיחה או רתימה של עוד משאבי אנרגיה. אם אנרגיה זו אינה זמינה בני האדם נקלעים בעל כורכחם לדילמות שהיו בחברות העתיקות ובחברות בעלי חיים.
באופן דומה בני אדם יכולים לשמור על חברה שלווה שבה האוכלוסיה גדלה, רק על ידי הספקת עוד ועוד משאבים, ובעיקר משאבי מזון החיוניים לשרידה, לאוכלוסיה זו. אם יורדת כמות המזון הזמינה לאותה כמות אוכלוסיה, ולא ניתן להגדיל אותה, התוצאה היחידה היא שימוש באחד ה"פטנטים" שיש בעולם החי- צמצום האוכלוסיה על ידי אחת מ-3 צורות האלימות או כולן. בדרך כלל הגדלת כמות משאבי המזון פרושה גם לקיחה או רתימה של עוד משאבי אנרגיה. אם אנרגיה זו אינה זמינה בני האדם נקלעים בעל כורכחם לדילמות שהיו בחברות העתיקות ובחברות בעלי חיים.
==מענה לביקורת==
==מענה לביקורת==
המענה לסוג ביקורת זה היא שבני אדם הם בכל זאת מין חי, שצריך להעביר את הגנים שלו הלאה, יש לו צרכים ביולוגיים כמו מים, מזון וכו', וצרכים אלה דורשים ניצול של משאבי טבע כמו אנרגיה, מרחב, מערכות אקולוגיות מתפקדות. בכל אלו הם דומים לחלוטין לכל יצור ביולוגי אחר. משום כך, כל עוד לא הוכח אחרת, עלינו להתייחס אל בני האדם בהנחה שהם ככל היצורים האחרים. כמו שנראה בפרקים אחרים, בני האדם "בסך הכל" המשיכו את המרוץ האבולוציוני בדרכים אחרות, שמערבות גם טכנוליגיות ומוסדות חברתיים, אבל בני האדם אינם חורגים מתוך המרוץ האבולוציוני או מתוך היצורים החיים. היות והאלימות על סוגיה השונים (בל נבלבל זאת אם ההגדרה המקובלת של אלימות שמתייחסת רק לאלימות מספר 1) נובעת מתוך המאפיינים הבסיסיים ביותר של החיים, אין בהוספת טכנולוגיה או בשינוי חברתי כדי לבטל מאפיינים אלה.
המענה לסוג ביקורת זה היא שבני אדם הם בכל זאת מין חי, שצריך להעביר את הגנים שלו הלאה, יש לו צרכים ביולוגיים כמו מים, מזון וכו', וצרכים אלה דורשים ניצול של משאבי טבע כמו אנרגיה, מרחב, מערכות אקולוגיות מתפקדות. בכל אלו הם דומים לחלוטין לכל יצור ביולוגי אחר. משום כך, כל עוד לא הוכח אחרת, עלינו להתייחס אל בני האדם בהנחה שהם ככל היצורים האחרים. כמו שנראה בפרקים אחרים, בני האדם "בסך הכל" המשיכו את המרוץ האבולוציוני בדרכים אחרות, שמערבות גם טכנוליגיות ומוסדות חברתיים, אבל בני האדם אינם חורגים מתוך המרוץ האבולוציוני או מתוך היצורים החיים. היות והאלימות על סוגיה השונים (בל נבלבל זאת אם ההגדרה המקובלת של אלימות שמתייחסת רק לאלימות מספר 1) נובעת מתוך המאפיינים הבסיסיים ביותר של החיים, אין בהוספת טכנולוגיה או בשינוי חברתי כדי לבטל מאפיינים אלה.
סוג שלישי של ביקורת טוען שגם בטבע יש שיתופי פעולה שמועילים לכולם. כך שלא כל האבולוציה היא אך ורק מאבק על משאבים. דוגמה אחת היא מצב של סימביוזה - מצבים שבהם שני מינים משפרים זה את מצבו של זה. דוגמה אחרת היא מערכת אקולוגית שבה מספר מיני בעלי חיים משפיעים על הסביבה הא-ביוטית ועל המינים האחרים ובכך מאפשרים את התנאים שחיוניים למינים האחרים כדי לשרוד ולשגשג. אלה שגם ביקורת זו אינה מענה אמיתי. בחלק מהמקרים שיתוף הפעולה בין שני מינים הוא על חשבונו של מין שלישי. במקרים אחרים שיתוף הפעולה בין המינים באמת מאפשר לרתום כמות גבוהה יותר של משאבים מגבילים, לדוגמה אנרגיה. בכל מקרה שיתוף הפעולה אינו מונע את 3 סוגי האלימות. בסופו של דבר מגיעים לשטף אנרגיה מוגבל בגודלו שנכנס לתוך המערכת האקולוגית ויש מאבק מי יצרוך זרם זה. ללא שהדבר סותר שיתופי פעולה שונים.
==האם יש הבדל בין סוגי האלימות==
אני מקווה שעד כה הוכחתי שלפחות בכלכלת מצב יציב, לא ניתן למנוע אלימות על כל סוגיה. השאלה הבאה היא האם יש הבדל בין סוגי האלימות, האם יש סוג של אלימות גרוע יותר? ואם תשובה זו חיובית, האם ניתן להמנע מסוג זה של אלימות.
ניתן אולי לקבוע שהאלימות מסוג אחד, האלימות הישירה, היא הגרועה ביותר. מלחמות לדוגמה הורגות בדרך כלל לא רק את מי שהתכוונו להרוג בהן, אלא גורמות להרג רב מסביב. המלחמה מחסלת משאבים, גורמת לזיהום ויכולה לגרום נזק, לעיתים קטלני גם למי שניצח בה. מלחמות גורמות למגיפות ובאופן כללי גורמת לכך ש-2 הצדדים רגישים יותר לסוגי אלימות שונים מצד גורמים נוספים כמו טפילים או מתחרים אחרים. מסיבה זו בעלי חיים מנסים להימנע ככל האפשר מאלימות כזו, ולאותת ליריבים בני אותו מין שהם חזקים מהם ושאין טעם להכנס לקרב. איתות אמין יכול להועיל לשני הצדדים. הצד החזק אינו נפגע ושומר על כוחותיו. הצד החלש עשוי להתקל ביריב חלש ממנו.
אלימות מסוג 2, חנק של היריב, יכולה להיות גרועה לא פחות מאלימות מסוג 1. לגווע ברעב לא תמיד נעים יותר בהשוואה למוות מהיר ואלים. עם זאת אלימות זו היא יותר "שוויונית" בכך שהיא לרוב מופנית כלפי החלשים יותר, כולל חלשים שהיו בעברם חזקים. כמו כן יש לשים לב שאלימות זו נפוצה וקטלנית בהרבה יחסית לאלימות מהסוג הראשון. לדוגמה הרבה יותר שועלים, תיקנים או בני אדם גוועים ברעב יחסית לכמות בעלי החיים ממינים אלה שמתו לדוגמה מאלימות ישירה.
אלימות מסוג 3, הגבלה על הילודה , נראית אכזרית, אבל מבין שלושת סוגי האלימות זוהי כנראה האלימות הכי פחות גרועה. לכן חברה שבה אין גידול של ניצול משאבים, בעיקר מזון, ושלא מעוניינת ב"אלימות" מסוג 1 - לא מוענינית במלחמות או ברצח צריכה למצוא דרכים לתעל את האלימות לכיוון "חנק" ועוד יותר מכך לכיוון אלימות -3 , הגבלת הילודה בדרכים שלוות יותר או פחות, או להקלע שוב ושוב לאותן מלחמות, הרס, שוד ורצח.
==האם ניתן למנוע מלחמה==
==האם ניתן למנוע מלחמה==
השאלה החשובה ביותר בהקשר זה היא לאו דווקא האם בכל זאת ניתן להמנע לחלוטין. אלא האם המנעות מאלימות מסוג 1 היא יציבה מבחינה אבולוציונית?
אם השתכנעתם שהאלימות מהסוג הישיר, אלימות מסוג 1, היא הגרועה ביותר עולה השאלה כיצד, אם בכלל ניתן להחליש אותה? האם המנעות מאלימות מסוג 1 היא יציבה מבחינה אבולוציונית? בעיקר עולה השאלה סביב בעיות כמו מלחמה.
האם יש מוסדות חברתיים פתרונות טכנולוגיים והתערבות גנטית שיסיטו את האלימות הרחק ממלחמה? בהנתן שאנו בכלכלת מצב יציב, אין לחץ מתגבר על המשאבים ואין גידול של האוכלוסיה, כך שהמוטיבציה למלחמה יורדת פלאים. אבל למרות זאת, לא ניתן לשלול מלחמה על רקע חמדנות, על רקע לחץ גנטי, או עקב "מושכים" של מלחמה מצד מוסדות חברתיים שונים. לדוגמה משטר שמנסה לשרוד ומתעל את השנאה של הציבור כלפי אויב חיצוני.
דרך אחת שאולי פתוחה בפנינו היא להקטין את המוטיבציה הגנטית לקיום של מלחמה. אוכלוסיה הטרוגנית ברמה העולמית שבה מתבצעים ללא הרף חילופי אוכלוסין תדירים, כך שאין ציבור הומוגני מבחינה גנטית גדול מידי שיש לו אינטרס לביצוע שוד ורצח - מלחמה נגד שאר בני האדם. אם בני האדם ישכילו לתעל את האלימות ל-2 צורות האלימות ה"שלוות" יותר הן יוכלו כנראה ליצור מניעת מלחמות, אם כי יהיה עליהם להשקיע הרבה כדי להבטיח שבאמת אף תת קבוצה אינה מייצרת בסתר כלי נשק נגד כל השאר.
דרכים נוספות למניעת מלחמות קשורים בבנית מוסדות חברתיים מתאימים לכך. דוגמאה מרכזית לכך היא דמוקרטיה. ככל שהדמוקרטיה (כצורת שלטון וכתרבות) היא חזקה יותר כך יורד הסיכוי למלחמה בין שתי מדינות דמוקרטיות. הסיבה לכך היא שבדמוקרטיה, אפילו דמוקרטיה נציגותית, יש תרבות של שיח וסובלנות ויש קשר בין מי שמקבל את ההחלטה על יציאה למלחמה ובין מי שמשלם את המחיר שלה.
מוסד חברתי חשוב להקטנת מלחמות הם הכלים התרבותיים. ערכים של סובלנות, של הבנת מעגל האלימות, הסבל והשנאה. גם פתיחות לביקורת והשכלה הם כלים חשובים במניעת אלימות מסוג לחימה. הזרם ההומניסטי וזרמים אחרים המדגישים את המשותף לכלל בני האדם יכולים לסייע.
דרך נוספת להקטין את הסיכוי למלחמות היא "תאוריית הקשתות המוזהבות" - סחר רב לאומי והשקעות רב לאומיות גורמות לכך שפירמות מושקעות במדינות רבות ולכן נתונות ללחץ כלכלי מצד אזרחים, מחוקקים, צרכנים ומשקיעים של מדינות אלה. בין אם מדובר במדינה יריבה ובין אם מדובר במדינה נייטרלית ערבוב כזה יוצר מקטין את ההפרדה בין "אנחנו" לבין "הם", ויוצר לחץ כלכלי על הפירמות ודרכן על המוסדות הפוליטיים והתרבותיים להמנע ממצבי אלימות שיזיקו לפירמות.
דרך אחת שאולי פתוחה בפנינו היא כנראה אוכלוסיה הטרוגנית ברמה העולמית שבה מתבצעים ללא הרף חילופי אוכלוסין תדירים, כך שאין ציבור הומוגני מבחינה גנטית גדול מידי שיש לו אינטרס לביצוע שוד ורצח - מלחמה נגד שאר בני האדם. אם בני האדם ישכילו לתעל את האלימות ל-2 צורות האלימות ה"שלוות" יותר הן יוכלו כנראה ליצור מניעת מלחמות , אם כי יהיה עליהם להשקיע הרבה כדי להבטיח שבאמת אף תת קבוצה אינה מייצרת בסתר כלי נשק נגד כל השאר.
חריג מכלל זה הוא התופעה של סחר בינלאומי בנשק. חברות נשק עושות הון על מכירת נשק, לעיתים הן מוכרות נשק לשני הצדדים בסכסוך, ומזינות את המלחמה. דרך אחת להקטין דבר זה היא מגבלות באמנות בינלאומיות על מכירת נשק. אלא שחברות הנשק מוצאות דרך למכור נשק דרך סוחרים נשק בלתי חוקיים. דרך אחת להקטין את הסחר בנשק היא על ידי ממשלה עולמית שתקיים מונופול על אלימות מהסוג הישיר, ולכן תגביל מאד את מכירות הנשק. אלא שאנשים רבים חוששים מפני ממשלה עולמית והכוח אותו היא עלולה לצבור, כוח שיכול להיות מופנה נגד הציבור. בהיותה גוף מאד ריכוזי ומאד מרוחק, ממשלה עולמית צריכה להיות דבר מצומצם ככל האפשר.