47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 42:
שורה 42: − + − + + + + + + + + +
←התקדמות לכלכלת ספינת חלל
==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==
==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==
הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תאור ההווה, אלא הוא נסיון לתאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. ועל פי התאור של הכלכלן [[הרמן דיילי]], ההבדל בין התאור של "כלכת בוקרים" הוא של "עולם ריק" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "עולם מלא".
הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תאור של המציאות בהווה, אלא הוא תאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות. על פי התאור של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], ההבדל בין התאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "[[עולם ריק]]" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "[[עולם מלא]]".
בעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; השפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט; אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם (לדוגמה [[דיג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]) יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה; גם הכמות העולמית של אשפה וזיהום גדלים. תפקודן של רוב המערכות ביוטיות וא-ביוטיות שמספקות תפקודים תומכי חיים מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]].
בעבר ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; השפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות וא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).
ככל שמתקדמים לכלכלת "עולם מלא" כן מורגשות יותר, ברמה הכלכלית והחברתית, ההשפעות של המשך גידול [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] על [[בני האדם]]. כתוצאה מכך המשך [[גידול האוכלוסיה]] ו[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] שמאיצים השפעות אלה, גובות מחיר יותר ויותר יקר, כלכלית וחברתית.
לדוגמה כל עוד יש שפע של מים נקיים ומערכות לטיהור מים עלות המים נמוכה וניתן להגדיל את צריכת המים ללא השפעה נראית לעין, ככל ש[[זיהום מים|מזדהמים]] או שיש פחות מים לנפש ופגיעה ב[[משק המים בישראל]] עקב גידול אוכולסין וגידול בצריכה כך יש צורך להשקיע אנרגיה, כסף ומשאבים במערכות התפלה, טיהור וכדומה, דבר שמוביל לעלייה במחיר המים, ולתלות של משק המים בדלק מחצבי.
כל עוד היו שפע של [[דלקים מחצביים]] כמו [[נפט]] ו[[פחם]], דלדול הכמות שלהם לא הורגש מכיוון שבכל מאגר שנצרך נתגלו עוד מאגרים חדשים, עם הזמן קשה יותר ויותר למצוא מאגרים איכותיים: יש לקדוח עמוק יותר, במקומות מסוכנים יותר ורחוקים יותר ומקבלים נפט או פחם פחות איכותיים, שיש בהם יותר גופרית או מזהמים אחרים ודורשים הפקה יקרה יותר והם בעלי [[החזר אנרגטי]] נמוך יותר. (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) דבר זה מוביל למוביל לעליית מחירים ב[[משק האנרגיה העולמי]] ולבעיות פיננסיות רבות לכלכלה התלויה בדלק מחצבי זול.
[[שיפורים טכנולוגים]] כמו שיפור יעילות של מנועים, מכוניות יעילות יותר מבחינה אנרגטית יכולים לסייע בטווח הקצר. אבל לפי משוואת [[I=PAT]] הם עלולים ליצור פתרון לטווח הקצר בלבד. הפיכת מנועים ליעילים יותר לדוגמה, פרושה גם הוזלת מחיר השימוש במכונית, או הוזלת עלויות תפעול של מפעל ולכן הגדלת כמות הנסיעות וכמות המוצרים שמיוצרים בהתאמה, דבר המכונה [[פרדוקס ג'בונס]]. אנרגיה ו[[כסף]] שנחסכים על ידי מנוע יעיל יותר מופנים לעיתים קרובות לאפיקים של הגדלת הוצאות על צריכה (במכוניות או בתחומים אחרים) שדורשים בעצמם אנרגיה, או שהיא מאפשרת את המשך גידול האוכלוסיה. מכאן טוענים חלק מהכלכלנים האקולגים כמו [[טים ג'קסון]] כי יש לעבור לכלכלה שיש בה [[שגשוג ללא צמיחה]] או [[כלכלת מצב יציב]].
==ראו גם==
==ראו גם==