שורה 1: |
שורה 1: |
| '''גז חממה''' הוא גז אשר מגביר את [[אפקט החממה]] של כוכב לכת (כמו [[כדור הארץ]]). גזי חממה ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת מאפשרים מעבר לקרינה הבאה מהשמש (קרינה בעלת אורך נראה). פני כוכב הלכת בולעים חלק מהקרינה ופולטים חלק ממנה בצורה של קרינה אינפרה אדומה, חזרה למעלה, בכיוון החלל. גזי החממה בולעים את הקרינה האינפרה אדומה הזו, היא מומרת לחום ודבר זה גורם להתחממות האטמוספירה של כוכב הלכת. | | '''גז חממה''' הוא גז אשר מגביר את [[אפקט החממה]] של כוכב לכת (כמו [[כדור הארץ]]). גזי חממה ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת מאפשרים מעבר לקרינה הבאה מהשמש (קרינה בעלת אורך נראה). פני כוכב הלכת בולעים חלק מהקרינה ופולטים חלק ממנה בצורה של קרינה אינפרה אדומה, חזרה למעלה, בכיוון החלל. גזי החממה בולעים את הקרינה האינפרה אדומה הזו, היא מומרת לחום ודבר זה גורם להתחממות האטמוספירה של כוכב הלכת. |
− | {{תבנית:התחממות עולמית}}
| + | [[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]] |
| + | |
| אפקט החממה הוא אפקט טבעי וחיוני לחיים על פני הארץ, ולכן גם הקיום של גזי חממה הוא כזה. עם זאת, עודף של גזי חממה עלול להיות דבר קטלני. בכוכב נוגה 96% מהטאמוספירה מורכבת מפחמן דוח חמצני, דבר שגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 467 מעלות צלזיוס. | | אפקט החממה הוא אפקט טבעי וחיוני לחיים על פני הארץ, ולכן גם הקיום של גזי חממה הוא כזה. עם זאת, עודף של גזי חממה עלול להיות דבר קטלני. בכוכב נוגה 96% מהטאמוספירה מורכבת מפחמן דוח חמצני, דבר שגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 467 מעלות צלזיוס. |
| | | |
שורה 6: |
שורה 7: |
| | | |
| ==גזי חממה והיקפם בכדור הארץ== | | ==גזי חממה והיקפם בכדור הארץ== |
− | [[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]]
| |
| ===אדי מים=== | | ===אדי מים=== |
| אדי מים נפלטים לאטמופסירה כתוצאה מאידוי מי אוקיינוסים ימים ואגמים, וכן נפלטים כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של צמחים. אדי מים הם גז החממה העיקרי, ואחראים לרוב האפקט הטבעי של שמירת חום באטמופסירה, מדענים אינם בטוחים איזה תפקיד ממלאים המים בתהליך ההתחממות העולמית, לדוגמה הגברת אידוי מים באוקיינוסים עלולה לגרום למשוב מחזק שיגרום להגברת ההתחממות. [http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15662891] | | אדי מים נפלטים לאטמופסירה כתוצאה מאידוי מי אוקיינוסים ימים ואגמים, וכן נפלטים כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של צמחים. אדי מים הם גז החממה העיקרי, ואחראים לרוב האפקט הטבעי של שמירת חום באטמופסירה, מדענים אינם בטוחים איזה תפקיד ממלאים המים בתהליך ההתחממות העולמית, לדוגמה הגברת אידוי מים באוקיינוסים עלולה לגרום למשוב מחזק שיגרום להגברת ההתחממות. [http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15662891] |
שורה 14: |
שורה 14: |
| ===פחמן דו חמצני=== | | ===פחמן דו חמצני=== |
| [[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]]. | | [[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]]. |
− | [[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|right|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]] | + | [[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]] |
| | | |
| במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה. | | במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה. |
שורה 29: |
שורה 29: |
| ===מתאן=== | | ===מתאן=== |
| המתאן תורם כ 14-18 אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן מקורו נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנ-ארובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני במזבלות , ביוב ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוש של נפט וגז, כריית פחם, פעילות חקלאיות אחרות, ובערה לא שלמה במנועי בערה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר. | | המתאן תורם כ 14-18 אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן מקורו נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנ-ארובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני במזבלות , ביוב ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוש של נפט וגז, כריית פחם, פעילות חקלאיות אחרות, ובערה לא שלמה במנועי בערה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר. |
− | | + | {{תבנית:התחממות עולמית}} |
| ===נוקסינים=== | | ===נוקסינים=== |
| תחמוצות חנקן. N20 תורמות 9-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן באדמות חקלאיות. חלקים אחרים נובעים מפליטת זיהום אוויר ממכוניות, תעשיות כימיקלים, ממזבלות ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית המזון מהחי ומפעילות חקלאית אחרת. | | תחמוצות חנקן. N20 תורמות 9-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן באדמות חקלאיות. חלקים אחרים נובעים מפליטת זיהום אוויר ממכוניות, תעשיות כימיקלים, ממזבלות ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית המזון מהחי ומפעילות חקלאית אחרת. |