שורה 13: |
שורה 13: |
| | | |
| ===פחמן דו חמצני=== | | ===פחמן דו חמצני=== |
− | פחמן דו חמצני נפלט לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]]. | + | [[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]]. |
| + | [[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|right|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]] |
| | | |
| במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה. | | במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה. |
| | | |
− | פחמן דו חמצני תורם 72-77% מהתוספת להתחמממות העולמית. המקורות להגברת פליטות הפחמן הדו חמצני הן שימוש בדקלים לחימום וקירור וליצירת חשמל(24%), [[בירוא יערות]] (18%), שימוש בדלקים [[תחבורה]] (13%), שימוש בדלקים בתעשייה 10% ופליטות שקשורות לתהליכי תעשייה (לא כתוצאה משריפת דלק) עוד 3%, צריכות דלק נוספות ושאריות דלקים בתהליכי הזיקוק מהווים 14%. | + | פחמן דו חמצני תורם 72-77% מהתוספת להתחמממות העולמית. המקורות להגברת פליטות הפחמן הדו חמצני הם: |
| + | * שימוש בדקלים לחימום וקירור וליצירת חשמל 24%, |
| + | * [[בירוא יערות]] 18%, |
| + | * שימוש בדלקים ל[[תחבורה]] 13% |
| + | * שימוש בדלקים בתעשייה - 10% ופליטות שקשורות לתהליכי תעשייה (לא כתוצאה משריפת דלק) 3%, |
| + | * צריכות דלק נוספות ושאריות דלקים בתהליכי הזיקוק מהווים 14%. |
| | | |
| [[ענפי תעשייה]] שתורמים באופן משמועתי, בסדר חשיבות יורד: כימיקלים, מלט, פלדה, אלומניום, מזון וטבק, נייר וצבעים), בנוסף יש תרומה משמעותית בפליטות בתהלכי הזיקוק של גז ונפט, ופליטות בהפקת פחם. | | [[ענפי תעשייה]] שתורמים באופן משמועתי, בסדר חשיבות יורד: כימיקלים, מלט, פלדה, אלומניום, מזון וטבק, נייר וצבעים), בנוסף יש תרומה משמעותית בפליטות בתהלכי הזיקוק של גז ונפט, ופליטות בהפקת פחם. |
שורה 31: |
שורה 37: |
| * פחמימה-פלואורידית (HFC) | | * פחמימה-פלואורידית (HFC) |
| *PFC | | *PFC |
| + | |
| ==תרומה לאפקט החממה== | | ==תרומה לאפקט החממה== |
| יש להבדיל בין תרומת גזי חממה לאפקט החממה (המצב הקיים) לבין תרומתם להתחממות העולמית - הגדלת אפקט החממה ובעקבותיה עליית טמפרטורות של פני השטח. | | יש להבדיל בין תרומת גזי חממה לאפקט החממה (המצב הקיים) לבין תרומתם להתחממות העולמית - הגדלת אפקט החממה ובעקבותיה עליית טמפרטורות של פני השטח. |