שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''גז חממה''' הוא גז אשר מגביר את [[אפקט החממה]] של כוכב לכת (כמו [[כדור הארץ]]). גזי חממה ב[[אטמוספירה]] של כוכב לכת מאפשרים מעבר לקרינה הבאה מהשמש (קרינה בעלת אורך נראה). פני כוכב הלכת בולעים חלק מהקרינה ופולטים חלק ממנה בצורה של קרינה אינפרה אדומה, חזרה למעלה, בכיוון החלל. גזי החממה בולעים את הקרינה האינפרה אדומה הזו, היא מומרת לחום ודבר זה גורם להתחממות האטמוספירה של כוכב הלכת. | + | '''גז חממה''' הוא גז אשר מגביר את [[אפקט החממה]] של כוכב לכת (כמו [[כדור הארץ]]). גזי חממה ב[[אטמוספרה]] של כוכב לכת מאפשרים מעבר לקרינה הבאה מהשמש (קרינה בעלת אורך נראה). פני כוכב הלכת בולעים חלק מהקרינה ופולטים חלק ממנה בצורה של קרינה אינפרה אדומה, חזרה למעלה, בכיוון החלל. גזי החממה בולעים את הקרינה האינפרה אדומה הזו, היא מומרת לחום ודבר זה גורם להתחממות האטמוספרה של כוכב הלכת. |
| [[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]] | | [[Image:Greenhouse_Gas_by_Sector.png|280px|left|thumb|פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000.]] |
| | | |
− | אפקט החממה הוא אפקט טבעי וחיוני לחיים על פני הארץ, ולכן גם הקיום של גזי חממה הוא כזה. עם זאת, עודף של גזי חממה עלול להיות דבר קטלני. בכוכב נוגה 96% מהטאמוספירה מורכבת מפחמן דוח חמצני, דבר שגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 467 מעלות צלזיוס. | + | אפקט החממה הוא אפקט טבעי וחיוני לחיים על פני הארץ, ולכן גם הקיום של גזי חממה הוא כזה. עם זאת, עודף של גזי חממה עלול להיות דבר קטלני. בכוכב נוגה 96% מהאטמוספרה מורכבת מפחמן דוח חמצני, דבר שגורם לכך שהטמפרטורה הממוצעת של פני השטח היא 467 מעלות צלזיוס. |
| | | |
− | יש תהליכים טבעיים, תעשיתיים וחקלאיים רבים הפולטים גזי חממה. על פי בדיקות של ליבות קרח ושיטות אחרות מעריכים כי רמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה לפני המהפכה התעשייתית עמדו על כ-280 PPMV, רמות אלו עומדות על 380 ppmv. רוב המדענים מסכימים על כך שגידול זה מקורו בפעילות אנושית. רובם חושבים גם שדבר זה הוביל להתעצמות [[אפקט החממה]] ובכך ל[[התחממות עולמית]]. המשך התחממות זו עלול להוביל ל[[שינויי אקלים]] משמעותיים ולהשלכות סביבתיות וחברתיות נרחבות. | + | יש תהליכים טבעיים, [[תעשייה|תעשייתיים]] ו[[חקלאות|חקלאיים]] רבים הפולטים גזי חממה. על פי בדיקות של ליבות קרח ושיטות אחרות מעריכים כי רמות הפחמן הדו חמצני באטמוספרה לפני [[המהפכה התעשייתית]] עמדו על כ-280 ppmv, רמות אלו עומדות על 380 ppmv. רוב המדענים מסכימים על כך שגידול זה מקורו בפעילות אנושית. רובם חושבים גם שדבר זה הוביל להתעצמות [[אפקט החממה]] ובכך ל[[התחממות עולמית]]. המשך התחממות זו עלול להוביל ל[[שינויי אקלים]] משמעותיים ול[[לכות סביבתיות]]חברתיות נרחבות. |
| | | |
| ==גזי חממה והיקפם בכדור הארץ== | | ==גזי חממה והיקפם בכדור הארץ== |
| ===אדי מים=== | | ===אדי מים=== |
− | אדי מים נפלטים לאטמופסירה כתוצאה מאידוי מי אוקיינוסים ימים ואגמים, וכן נפלטים כחלק מתהליך הפוטוסינתזה של צמחים. אדי מים הם גז החממה העיקרי, ואחראים לרוב האפקט הטבעי של שמירת חום באטמופסירה, מדענים אינם בטוחים איזה תפקיד ממלאים המים בתהליך ההתחממות העולמית, לדוגמה הגברת אידוי מים באוקיינוסים עלולה לגרום למשוב מחזק שיגרום להגברת ההתחממות. [http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15662891] | + | אדי מים נפלטים לאטמוספרה כתוצאה מאידוי מי [[אוקיינוס|אוקיינוסים]] ימים ואגמים, וכן נפלטים כחלק מתהליך ה[[פוטוסינתזה]] של צמחים. אדי מים הם גז החממה העיקרי, ואחראים לרוב האפקט הטבעי של שמירת חום באטמוספרה, מדענים אינם בטוחים איזה תפקיד ממלאים המים בתהליך ההתחממות העולמית, לדוגמה הגברת אידוי מים באוקיינוסים עלולה לגרום ל[[משוב מחזק]] שיגרום להגברת ההתחממות. [http://www.npr.org/templates/story/story.php?storyId=15662891] |
| | | |
− | למרות שאדי מים הם רוב גזי החממה, מתייחסים אליהם בדרך כלל כאל גורם שמושפע מהתחממות העולמית, ולא כאל גורם שמשפיעה עליה. הסיבה היא אורך הזמן הקצר של אדי מים באטמוספירה (ימים עד חודשים) בהשוואה לגזים אחרים (עשרות שנים עד מאות שנים). הערכה היא כי אם ייבשו את כל הלחות ואדי המים מהאוויר, ויעלם כל אפקט החממה שלהם, האידוי מהאוקיינוסים יגרום להשבת 90% מהם בתוך כשבועיים, ולהשבת המצב לקדמותו בתוך חודש. [http://www.realclimate.org/index.php?p=142] | + | למרות שאדי מים הם רוב גזי החממה, מתייחסים אליהם בדרך כלל כאל גורם שמושפע מהתחממות העולמית, ולא כאל גורם שמשפיעה עליה. הסיבה היא אורך הזמן הקצר שבו שוהים אדי מים באטמוספרה (ימים עד חודשים) בהשוואה לגזים אחרים (עשרות שנים עד מאות שנים). הערכה היא כי אם ייבשו את כל הלחות ואדי המים מהאוויר, ויעלם כל אפקט החממה שלהם, האידוי מהאוקיינוסים יגרום להשבת 90% מהם בתוך כשבועיים, ולהשבת המצב לקדמותו בתוך חודש. [http://www.realclimate.org/index.php?p=142] |
| + | |
| + | כמות החום שגז חממה מסוגל להוסיף לאטמוספרה היא תלויה בכמות ההשפעה שלו על אפקט החממה כפול כמות הזמן שהגז שוהה באטמוספרה. לכן בכוכב קר יחסית, אדי מים אינם מצליחים לשנות את האקלים שכן הם חוזרים במהירות לים . לעומת זאת אם כדור הארץ מתחמם (לדוגמה כתוצאה מקיום של גזי חממה אחרים), כמות האידוי של מים גוברת ולכן יש נוכחות מתמדת של אדי מים באטמוספרה וכתוצאה מכך הגברה נוספת של אפקט החממה. |
| | | |
| ===פחמן דו חמצני=== | | ===פחמן דו חמצני=== |
− | [[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספירה כתוצאה מתהליכים טבעיים כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]]. | + | [[פחמן דו חמצני]] נפלט לאטמוספרה כתוצאה מ[[תהליכים טבעיים]] כמו נשימת צמחים ויצורים חיים, משחרור פחמן דו חמצני שהיה כלוא בסלעים, מים, ביצות, הרי געש וכו', וכן כתוצאה מפעילות של בני אדם כמו שריפת [[דלק מחצבי]]. כמות פחמן הדו חמצני נשמרה במשך שנים רבות כחלק [[מחזור אקולוגי|ממחזור טבעי-אקולוגי]] הקרוי [[מחזור הפחמן]]. |
| [[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]] | | [[Image:Greenhouse sectors2000.jpg|350px|left|thumb|פירוט של פליטות גזי חממה שמקורן בפעילות אנושית על פי סקטורים שונים, נכון לשנת 2000. החישובים מבוססים על שקילות לפליטות פחמן דו חמצני]] |
| | | |
− | במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספירה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה. | + | במאות השנים האחרונות, בעיקר מאז [[המהפכה התעשייתית]] שרף האדם [[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]] שהגדילו את כמות הפחמן הדו חמצני הנפלטת לאטמוספרה ולחלקים אחרים של מחזור זה. מקורו של פחמן דו חמצני העודף הוא תוצאה של מאות מיליוני שנים של פוטוסינתזה והטמעת פחמן בצמחים קדומים שנקברו באדמה. |
| | | |
− | פחמן דו חמצני תורם 72-77% מהתוספת להתחמממות העולמית. המקורות להגברת פליטות הפחמן הדו חמצני הם: | + | פחמן דו חמצני תורם 72-77% מהתוספת להתחממות העולמית. המקורות להגברת פליטות הפחמן הדו חמצני הם: |
− | * שימוש בדקלים לחימום וקירור וליצירת חשמל 24%, | + | * שימוש ב[[דלק מחצבי|דלקים]] לחימום וקירור וליצירת חשמל 24%, |
| * [[בירוא יערות]] 18%, | | * [[בירוא יערות]] 18%, |
| * שימוש בדלקים ל[[תחבורה]] 13% | | * שימוש בדלקים ל[[תחבורה]] 13% |
שורה 25: |
שורה 27: |
| * צריכות דלק נוספות ושאריות דלקים בתהליכי הזיקוק מהווים 14%. | | * צריכות דלק נוספות ושאריות דלקים בתהליכי הזיקוק מהווים 14%. |
| | | |
− | [[ענפי תעשייה]] שתורמים באופן משמועתי, בסדר חשיבות יורד: כימיקלים, מלט, פלדה, אלומניום, מזון וטבק, נייר וצבעים), בנוסף יש תרומה משמעותית בפליטות בתהלכי הזיקוק של גז ונפט, ופליטות בהפקת פחם. | + | [[ענפי תעשייה]] שתורמים באופן משמעותי, בסדר חשיבות יורד: כימיקלים, [[מלט]], [[פלדה]], [[אלומיניום]], מזון וטבק, נייר וצבעים, בנוסף יש תרומה משמעותית בפליטות בתהליכי הזיקוק של [[גז טבעי]] ו[[נפט]], ובהפקת [[פחם]]. |
| | | |
| ===מתאן=== | | ===מתאן=== |
− | המתאן תורם כ 14-18 אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן מקורו נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנ-ארובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני במזבלות , ביוב ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוש של נפט וגז, כריית פחם, פעילות חקלאיות אחרות, ובערה לא שלמה במנועי בערה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר.
| + | ה[[מתאן]] תורם כ 14-18 אחוזים לתוספת של התחממות העולמית. רוב המתאן מקורו נפלט מנפיחות של בקר וצאן, וכן מהתפרקות אנ-ארובית (ללא נוכחות חמצן) של חומר אורגני ב[[מזבלות]] , ביוב ועוד. עוד מקורות כוללים זיקוק של נפט וגז, כריית פחם, פעילות חקלאיות אחרות, ובערה לא שלמה במנועי בערה פנימית שקיימים במכוניות לדוגמה. המתאן הוא גז חממה חזק יותר מהפחמן הדו חמצני, אבל הכמות בה הוא נפלט קטנה יותר. |
| {{תבנית:התחממות עולמית}} | | {{תבנית:התחממות עולמית}} |
| ===נוקסינים=== | | ===נוקסינים=== |
− | תחמוצות חנקן. N20 תורמות 9-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן באדמות חקלאיות. חלקים אחרים נובעים מפליטת זיהום אוויר ממכוניות, תעשיות כימיקלים, ממזבלות ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית המזון מהחי ומפעילות חקלאית אחרת. | + | [[תחמוצות חנקן]] . N20 תורמות 9-11% לגידול בהתחממות העולמית. רוב המקורות לתחמוצות החנקן מקורן באדמות חקלאיות. חלקים אחרים נובעים מפליטת [[זיהום אוויר]] ממכוניות, תעשיות כימיקלים, ממזבלות ומקורות וזיהום מים, מבקר ותעשיית ה[[מזון מהחי]] ומפעילות חקלאית אחרת. |
| | | |
− | ===גזים נוספים=== | + | ===גזי חממה נוספים=== |
| * גופרית שש-פלואורידית | | * גופרית שש-פלואורידית |
| * פחמימה-פלואורידית (HFC) | | * פחמימה-פלואורידית (HFC) |
שורה 57: |
שורה 59: |
| | | |
| == הפתעות אקלימיות== | | == הפתעות אקלימיות== |
− | חלק מהחחשות של הגברת התחממות העולמית היא שחורר של מאגרי גזי חממה שקבורים בביצות בסיביר או באוקיינוסים, דבר שעלול לגרום ללולאת משוב חיובית. | + | חלק מהחששות של הגברת התחממות העולמית נובע משחורר של מאגרי גזי חממה שקבורים בביצות בסיביר או באוקיינוסים, דבר שעלול לגרום ל[[לולאת משוב]] חיובית. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
שורה 64: |
שורה 66: |
| | | |
| [[קטגוריה:התחממות עולמית]] | | [[קטגוריה:התחממות עולמית]] |
| + | [[קטגוריה:זיהום אוויר]] |
| + | [[קטגוריה:אטמוספירת כדור הארץ]] |