שורה 27: |
שורה 27: |
| מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים. | | מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים. |
| | | |
− | בניגוד לבנת'ם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה" כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו. | + | בעיה אחת בהגדרה של בנתהם היא שהמונח המקובל לעונג הוא שונה ומתייחס להרגשה חושית או חוויתית רגעית, ללא התייחסות לעתיד. בניגוד לבנת'ם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה" כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו. |
| | | |
| + | ==ביקורת== |
| + | קיימת ביקורת רבה מצד זרמים שונים על התועלתנות. |
| | | |
| + | ===מהי תועלת=== |
| + | ביקורת אחת שמשתקפת גם בתוך הזרם התעולתני נוגעת לשאלה מהו אותו "טוב" שיש למקסם. האם מדובר בעונג רגעי, או בתחושה סובייקטיבית של אושר (עמדה הקיימת בתוך המחנה של הכלכלה הנאו קלאסית). האם הדבר כולל גם היבטים של נוספים אובייקטיבים יותר כמו אורך חיים, או בריאות? מה עושים כאשר יש התנגשות בין דברים המחוללים עונג לבין דברים הפוגעים בבריאות (כמו סמים, או מזון משמין)? ביקורת דומה לכך כתב מרקס כשכתב שכדי לדעת מה טוב לכלב יש לדעת קודם את טיבו של הכלב. |
| + | |
| + | הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] כתב בנושא של ההבדל בין עונג לבין נוחות, תוך התמקדות בנושא של גירוי עצבי. לפי סקיטובסקי, דווקא קיום של גירוי שמסב נוחות, גורם לכך שקשה לחוש עונג. |
| + | |
| + | ביקורת דומה באה מהכיון של [[כלכלה בודהיסטית|בודהיזם]]. לפי הבודהיזם דווקא הרדיפה אחר עונג רגעי, ואחרי תשוקות, וההשתוקקות לחוות עוד חוויות של עונג, וכן האחיזה בדברים בנסיון להגיע לעונג כזה, דווקא הן עלולות לייצר אומללות. רעיון זה, אם כי בצורה גסה ושטחית יותר בא לידי ביטוי גם בכתבים של הוגים מערביים, כולל ג'ון סטיוארט מיל, ומוכר בשם "פרדוקס ההדוניזם" (Paradox of hedonism) |
| + | |
| + | בכלכלה נאו קלאסית, התועלת של הפרט נובעת רק מצריכת מוצרים ושירותים, וכן משעות פנאי. באותה תאוריה, התועלת החברתית היחידה נובעת מצריכה של מוצרים ושירותים בשוק החופשי (ללא התחשבות בכמות שעות הפנאי). החל משנות ה-80, יחד עם העליה של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] הנחות אלה מוטלות בספק. פסיכולוגים כמו אלו של [[פסיכולוגיה חיובית]] וחוקרי חברה שונים מנסים למצוא מדדים שונים למדידת אושרם ורווחתם של אנשים. |
| + | |
| + | ===השלכות עתידתיות=== |
| + | ביקורת נוספת סובבת סביב השאלות של ההשפעות העתידיות של פעולה שמסיבה עונג. פעולות שמסיבות עונג עלולות לגרום לנזק בעתיד - לדוגמה התמכרות לסמים שגורמת להתמכרות ואו לפגיעה עצמית, מזון מתוק או שמן שעלול לגרום לבעיות שיניים, להשמנת יתר, או לבעיות בריאות וכו'. נטען כי ניבוי התוצאות הנדרש על מנת להעריך מעשים בשיטה התועלתנית, הוא בלתי אפשרי. |
| + | |
| + | בנתהם עצמו התייחס לכך כאל קריטריון שבו יש להתחשב כאשר שוקלים מהו "עונג". והוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו. |
| + | |
| + | לפי הייר, יש להשתמש לרוב בחשיבה מוסרית "אינטואיטיבית" התואמת את התועלתנות של הכלל, ומביאה להשׂאת העונג. עם זאת, ישנם מצבים בהם יש להתייחס לחשיבה גבוהה יותר על מנת להחליט כיצד לפעול, וכאן יש לפעול על פי תועלתנות של המעשה. |
| + | |
| + | על פי הייר, לו היינו כולנו מלאכים, היינו פועלים תמיד על פי תועלתנות המעשה, כי היינו יכולים לחזות מראש את תוצאותיו של כל מעשה. אך אנו איננו מלאכים, ואנו נתונים להטיות מסוגים שונים, ואיננו יכולים לחזות את תוצאות מעשינו, ולכן אנו זקוקים לקווי מתאר מוסריים, ולפעולה על פי תועלתנות הכלל. כאשר העקרונות המוסריים על פיהם אנו פועלים מתנגשים, עלינו לחשוב כמלאכים, ולדבוק בתועלתנות המעשה. |
| + | |
| + | יותר מכך, נראה כי יש אירועים שהינם מורכבים מכדי להעריכם בצורה תועלתנית. הפילוסוף דניאל דנט נותן כדוגמה את התקרית המפורסמת באי שלושת המיילים שבה כמעט והותך כור גרעיני. לדעת דנט גם לאחר 28 שנים, לא ניתן לדעת האם הרווח שהתקבל מהאירוע בידע ובמודעות לאסונות גרעיניים רב יותר מהנזק הישיר שנגרם לאנשים ולסביבה. |
| + | |
| + | נקודה זו היא אחת ממקורות למתח בין [[הכלכלה הנאו קלאסית]] לבין תפיסות של [[קיימות]]. בכלכלה הנאו קלאסית, בגלל קיום של הנחות של [[ידע מלא]] של השחקנים ו[[ראציונליות]] מלאה שלהם, אין בעיה של השלכות עתידיות לא רצויות ובלתי צפויות בגלל שאלו ידועות כבר לשחקנים הכלכליים. בניגוד לכך, ב[[כלכלה אקולוגית]] ובמחקר ה[[אקולוגי|אקולוגיה]] והגיאופיזי אנו מכירים מקרים רבים של פעולות שקשה לנבא את תוצעתן. בנוסף, [[כלכלה התנהגותית]] ופסיכולוגיה שוללות את הרעיון לפיו בני האדם מתנהגים תמיד בצורה ראציונלית. |
| + | |
| + | ===זהות הקבוצה בה ממוקסמת התועלת=== |
| + | בעיה נוספת של התועלתנות היא בשאלה מי הקבוצה שלה אנו מאחלים את מירב הטוב. |
| + | |
| + | אוכלוסיה אחת שאת התועלת שלנו קשה למקסם היא דורות העתיד. אם מחילים את עקרון התועלתנות לא רק על הדור הנוכחי אלא גם על דורות העתיד, ייתכן התנגשות בין הדברים. כילוי [[משאבים מתכלים]] או הרס [[שירותי המערבת הטבעית]] לדוגמה עלול להביא תועלת לדור הנוכחי ולגורם לנזק לדורות הבאים. |
| + | |
| + | בעיה דומה נוגעת לבעלי חיים נוספים. פיטר סינגר ופעילי זכויות בעלי החיים טוענים, כי בקביעת תועלתן של פעולות יש להתחשב לא רק בבני אדם, אלא בכל בעלי החיים המסוגלים להרגיש כאב או עונג. גרסה שונה מעט של טיעון זה טוענת כי גרימת סבל לחיות סופה לגרום סבל לבני אדם, ולכן גם אם אין מייחסים ערך לתחושות החיה עצמה, הרי שיש לקחת את סבלה בחשבון. |
| + | |
| + | הקושי המתעורר מכך ליישומים מעשיים של תועלתנות, נוגע לייצוג הקבוצות האלה בשוק. תועלתנים רבים תומכים באידאולוגיה של שוק חופשי בגלל שבתנאים מסויימים של [[שוק משוכלל]], [[התאוריה הנאו קלאסית]] טוענת כי כך תמוקסם התועלת. אלא שנציגים של שתי הקבוצות הללו, אינם נמצאים בשוק. |
| + | |
| + | ===אוכלוסין=== |
| + | בעיה אחרת נוגעת לשאלה של [[פיצוץ אוכלוסין]]. האם יש להעדיף תועלת נמוכה ל-10 מיליארד אנשים, על פני תועלת גבוה למילאירד אנשים? |
| + | |
| + | רוב ההוגים שעסקו בנושא של תועלת, לא התייחסו לקשר בין גודל האוכלוסיה , המערכות האקולוגיות התומכות בה וכמות האושר של האוכלוסיה. |
| + | |
| + | ===תועלתנות מול אנוכיות=== |
| + | מבקרים שונים של התועלתנות טוענים כי יש גבול דק מידי בין תועלתנות לבין אנוכיות. קיימים מצבים בהם אדם אנוכי יכול לפגוע באנשים אחרים ולהפיק מכך עונג - לדוגמה על ידי שוד. בעוד שפילוסופים רבים מוצאים הבדלים בין הגישות, ביישום היומיומי של התועלתנות בדרך כלל אין הבחנה כזו. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |