47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 8:
שורה 8: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
בשימוש כללי, המונח תועלתנות מתייחס להסתכלות כלכלית או פרגמטית צרה. עם זאת, התועלתנות הפילוסופית היא הסתכלות רחבה יותר.
בשימוש כללי, המונח תועלתנות מתייחס להסתכלות כלכלית או פרגמטית צרה. עם זאת, התועלתנות הפילוסופית היא הסתכלות רחבה יותר.
==היסטוריה==
===מקורות===
את מקורותיה הפילוסופיים של הגישה התועלתנית ניתן למצוא כבר בכתבי ההוגים הקדמונים היוונים אריסטיפוס ואפיקורוס. ניתן למצוא את ניצני החשיבה התועלתנית בהגותם של פילוסופים אנגלים בני המאה ה-17 והמאה ה-18, כריצ'רד קמברלנד, ג'וזף פריסטלי, [[דייוויד יום]] ותומאס הובס, בהגותם של צ'זארה בקאריה והלווטיוס, והגותו של פרנסיס הצ'סון כוללת כבר את עיקרי התאוריה, ואת השימוש במשפט "הטוב הרב ביותר למספר הרב ביותר של אנשים".
===ג'רמי בנת'ם===
עם זאת, הגישה קיבלה את ניסוחה המוכר ואת ייחודה משיטות חשיבה אחרות על ידי הפילוסוף האנגלי [[ג'רמי בנת'ם]]. בספרו "מבוא לעקרונות המוסר והחקיקה" (Introduction to the Principles of Morals and Legislation), שיצא לאור ב-[[1789]], קובע בנת'ם כי:
{{ציטוט|תוכן=הטבע הניח את בני האנוש תחת ממשלתם של שני אדונים ריבוניים, הכאב והעונג. הם לבדם יצביעו על אשר עלינו לעשות, ויקבעו את אשר נעשה. מצד אחד הטוב והרע, ומן הצד השני שרשרת תוצאות הסיבה והמסובב, מרותקים לכס מלכותם. הם שולטים בכל אשר נעשה, בכל אשר נחשוב: כל מאמץ בו ננקוט להשתחרר מכפיפותנו לאדונים אלו, יביא רק לאישורה ולהוכחתה. במילים יוכל האדם לנסות ולכפור בממשלתם, אך במציאות נישאר כפופים לה כל העת. עקרון התועלת מכיר בכפיפות זו ומניח אותה בבסיס שיטה זו, שמטרתה להציב את מרקם האושר על ידי התבונה והחוק. מערכות שינסו לסתור אותה דנות בקולות ולא בחוש המידה, בגחמה ולא בתבונה, בחושך ולא באור.|מרכאות=כן}}
על פי בנת'ם, כל מעשה נמדד לפי: כמות העונג או הכאב שהוא יוצר, ומספר האנשים שעליהם הוא פועל את פעולתו. העונג (או הכאב) נמדד בכלים מדויקים ומדעיים על פי קריטריונים כמו:
* עוצמתו העונג
* משך העונג
* ודאותו או אי ודאותו
* קרבתו או ריחוקו
* היותו פורה (הסיכוי שיבואו אחריו תחושות מאותו סוג עצמו)
* והיותו טהור (הסיכוי שלא יבואו לאחריו תחושות מן הסוג השני).
מעשה מביא תועלת אם הוא מביא למקסימום הטוב למספר הרב ביותר של אנשים.
בניגוד לבנת'ם, ביישומים רבים של התועלתנות, בעיקר בכלכלה, מתעלמים משיקולים כמו "היותו טהור" או "היותו פורה" כלומר להשלכות הנוספות שעלולות להיות לפעולות בעתיד, ומתמקדים רק בעונג רגעי קצר טווח. הבעיה היא שפעמים רבות קשה לדעת מה יהיו ההשלכות של פעולה כלשהי בעתיד. הוגים שונים כמו הפילוסוף ר. מ. הייר שפיתח את תורת התועלתנות הדו-שלבית, או הפילוסוף דניאל דנט מתייחסים לבעיה זו.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==