47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + שורה 8:
שורה 8: − + + + + + + +
←פרק - 4 רבדי הכלכלה
=רשימת פרקים=
=רשימת פרקים=
=מבוא=
=מבוא=
=פרק - 4 רבדי הכלכלה=
=פרק 1- ארבעת רבדי הכלכלה=
הכלכלה האנושית נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
הכלכלה האנושית נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
* השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ
* השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ
* השכבה החברתית - מכלול הכוחות והאינטראקציות הקיימים בדמיונם המשותף של בני האדם - כסף, רכוש, משטרים, אמונות, דתות, נורמות, חוזים, ריבית, פירמות, וכו'.
* השכבה החברתית - מכלול הכוחות והאינטראקציות הקיימים בדמיונם המשותף של בני האדם - כסף, רכוש, משטרים, אמונות, דתות, נורמות, חוזים, ריבית, פירמות, וכו'.
הכלכלה עצמה מהווה חלק מכל הרבדים האלה. ב-2 הרבדים הראשונים כלל בני האדם מהווים חלק מכלל מערכות גדולות בהרבה מהם. ועם זאת, ללא כל אחד מהרבדים לא תיתכן כלכלה. ושינוי של כל אחד מהם ישנה את הכלכלה.
הכלכלה עצמה מהווה חלק מכל הרבדים האלה. ב-2 הרבדים הראשונים כלל המין האנושי מהווה חלק קטן ממערכות גדולות בהרבה ממנו. ועם זאת, ללא כל אחד מהרבדים לא תיתכן כלכלה. שינוי של כל אחד מהם ישנה את הכלכלה, ולכן כדי להבין את המערכת הכלכלית יש להכיר, ולו הכרות שטחית את הרבדים הללו.
ניתן לדמיין שינוי דרסטי בכל אחד מהרבדים, ועדיין קיום של 3 הרבדים האחרים (בתנאים המתאימים). לדוגמה, אם יום אחד האנושות תצא החוצה מכדור הארץ ותיישב כוכב לכת אחר במערכת השמש או במערכת שמש אחרת, הרובד הראשון יהיה שונה - בגבול מסויים של פרמטרים. לדוגמה השטח היבשתי או כמות האנרגיה שמגיעה ליחידת שטח יכולים להיות שונים. באופן תאורטי (שכיום נמצא בתחום המדע הבדיוני בלבד) ניתן למצוא כוכב עם תנאי אקלים דומים לכדור הארץ או לקיים תהליך של הארצה - שינוי של האקלים והקמה של מערכת אקולוגית מתפקדת.
ניתן לדמיין שינוי דרסטי בכל אחד מהרבדים, ועדיין קיום של 3 הרבדים האחרים (בתנאים המתאימים). לדוגמה, אם יום אחד האנושות תצא החוצה מכדור הארץ ותיישב כוכב לכת אחר במערכת השמש או במערכת שמש אחרת, הרובד הראשון יהיה שונה - בגבול מסויים של פרמטרים. לדוגמה השטח היבשתי או כמות האנרגיה שמגיעה ליחידת שטח יכולים להיות שונים. באופן תאורטי (שכיום נמצא בתחום המדע הבדיוני בלבד) ניתן למצוא כוכב עם תנאי אקלים דומים לכדור הארץ או לקיים תהליך של הארצה - שינוי של האקלים והקמה של מערכת אקולוגית מתפקדת.
באותה המידה, גם המערכת האקולוגית משתנה עם השנים, גם אם המערכת הגאופיזית עוברת שינויים מתונים בהרבה. לפני 60 מיליון שנה המינים שהיו על כדור הארץ היו שונים למדי. לפני מספר גדול יותר של שנים לא היו צמחים יבשתיים, ובאטמוספירה לא היה אוויר. ניתן לדמיין מערכת כלכלית אנושית במצב כזה, אך כפי שנראה בהמשך מערכת כזו תהיה שונה למדי מהמערכת המורכת לנו כיום.
באותה המידה, גם המערכת האקולוגית משתנה עם השנים, גם אם המערכת הגאופיזית עוברת שינויים מתונים בהרבה. לפני 60 מיליון שנה המינים שהיו על כדור הארץ היו שונים למדי. לפני מספר גדול יותר של שנים לא היו צמחים יבשתיים, ובאטמוספירה לא היה אוויר. ניתן לדמיין מערכת כלכלית אנושית במצב כזה, אך כפי שנראה בהמשך מערכת כזו תהיה שונה למדי מהמערכת המורכת לנו כיום.
הדיון עד כה עלול להראות מוזר למי שרגיל לעסוק בכלכלה. מה למערכת השמש ולכלכלה? מה לינשופים ולברושים ולשערי מטבע? כיצד עסקו מאות ואלפי כלכלנים בתחומי אלה ולא שמו את ליבם לחשיבות מזג האויר על תפקוד הכלכלה? התשובות לכך היא שכלכלנים התמקדו בדרך כלל ב-2 השכבות "העליונות" - השכבה ה"ראלית" והשכבה ה"נומינלית". הסיבה למיקוד זה היתה שהתפקוד של המערכת האקולוגית היה "שקוף" או מובן מאליו במשך רוב זמן הפעילות של הכלכלה האנושית. והמשאבים הגאופיזיים כמו נפט או ברזל נדמו אינסופיים. הכלכלנים דמו לבן המלך שלא דיבר, עד אשר במרק לא היה מספיק מלח. אם יש אינסוף משאבים, ואם התפקוד של המערכת האקולוגית הוא קבוע ובלתי פגיע, אין שום טעם לנסות ולברר מה תרומתם או השפעתם על הכלכלה האנושית.
סיבות נוספות ל"עיוורון" הכלכלי ל-2 הספרות הראשונות היה מיקוד של הכלכלה בתהליכים קצרי טווח, ובבניית בסיס הניתוח על "מיקרו כלכלה" - כלומר בחינת פעילות של אדם אחד או שניים ולאחר מכן סכימת פעילות על פני משק כולו. הסתכלות כזו גורמת לטשטוש החשיבות של תהליכים ארוכי טווח, או גורמים עולמיים או אזוריים. השפעות תהליכים אלו יכולה להראות קטנה בניתוח קצר טווח ומקומי אבל אין הדבר כך בהקשר של כלל המערכת הכלכלית והאנושית.
סיבות נוספות היו חוסר הבנה של העולם הטבעי, שכן מדע האקולוגיה לדוגמה התפתח בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20, בעוד רובו התאוריה הכלכלית המודרנית (כלכלה נאו קלאסית) נוסחה בסוף המאה ה-19. סיבות נוספות היו סיבות פוליטיות הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה. באקדמיה נכוו מנסיונות לא מוצלחים למהשיל את העולם החברתי לעולם הטבעי ("משל הדבורים", "דארוויזנים חברתי" וכו') ולכן פעמים רבות יש נטיה במדעי החברה ללכת לקיצוניות השניה - ולהתעלם לחלוטין מקשרים בין הסביבה הטבעית לספרות האנושיות. מחוץ לאקדמיה מתחולל קרב פוליטי בין הפועלים ומי שמנסים לייצג אותם הסוציאליסטים, לבין בעלי הרכוש וההון - הקפיטליסטים, אך למרות היריבות הקשה בין שני מחנות אלה, נוח לרוב הדוברים של מחנות אלה להניח שרק בני האדם מעורבים בייצור ובצריכה, וכן נוח, הן לפועלים והן לרוב בעלי העסקים, שחומרי גלם ומזון ימכרו במחיר הנמוך ביותר שאפשר.