47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 2:
שורה 2: + שורה 8:
שורה 9: − + − + − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − סיבות נוספות היו חוסר הבנה של העולם הטבעי, שכן מדע האקולוגיה לדוגמה התפתח בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20, בעוד רובו התאוריה הכלכלית המודרנית (כלכלה נאו קלאסית) נוסחה בסוף המאה ה-19. סיבות נוספות היו סיבות פוליטיות הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה. באקדמיה נכוו מנסיונות לא מוצלחים למהשיל את העולם החברתי לעולם הטבעי ("משל הדבורים", "דארוויזנים חברתי" וכו') ולכן פעמים רבות יש נטיה במדעי החברה ללכת לקיצוניות השניה - ולהתעלם לחלוטין מקשרים בין הסביבה הטבעית לספרות האנושיות. מחוץ לאקדמיה מתחולל קרב פוליטי בין הפועלים ומי שמנסים לייצג אותם הסוציאליסטים, לבין בעלי הרכוש וההון - הקפיטליסטים, אך למרות היריבות הקשה בין שני מחנות אלה, נוח לרוב הדוברים של מחנות אלה להניח שרק בני האדם מעורבים בייצור ובצריכה, וכן נוח, הן לפועלים והן לרוב בעלי העסקים, שחומרי גלם ומזון ימכרו במחיר הנמוך ביותר שאפשר.+ + +
←פרק 1- ארבעת רבדי הכלכלה
=מבוא=
=מבוא=
=פרק 1- ארבעת רבדי הכלכלה=
=פרק 1- ארבעת רבדי הכלכלה=
==רבדי הכלכלה==
הכלכלה האנושית נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
הכלכלה האנושית נסמכת על 4 רבדים או ספירות הבנויות זו על זו ומקיימות קשרי גומלין בינהן.
* השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ
* השכבה הגאופיזית - מערכת השמש והפלנטה כדור הארץ
* השכבה החברתית - מכלול הכוחות והאינטראקציות הקיימים בדמיונם המשותף של בני האדם - כסף, רכוש, משטרים, אמונות, דתות, נורמות, חוזים, ריבית, פירמות, וכו'.
* השכבה החברתית - מכלול הכוחות והאינטראקציות הקיימים בדמיונם המשותף של בני האדם - כסף, רכוש, משטרים, אמונות, דתות, נורמות, חוזים, ריבית, פירמות, וכו'.
הכלכלה עצמה מהווה חלק מכל הרבדים האלה. ב-2 הרבדים הראשונים כלל המין האנושי מהווה חלק קטן ממערכות גדולות בהרבה ממנו. ועם זאת, ללא כל אחד מהרבדים לא תיתכן כלכלה. שינוי של כל אחד מהם ישנה את הכלכלה, ולכן כדי להבין את המערכת הכלכלית יש להכיר, ולו הכרות שטחית את הרבדים הללו.
הכלכלה עצמה מהווה חלק מכל הרבדים האלה. ב-2 הרבדים הראשונים כלל המין האנושי מהווה חלק קטן ממערכות גדולות בהרבה ממנו. ועם זאת, ללא כל אחד מהרבדים לא תיתכן כלכלה. שינוי של כל אחד מהם ישנה את הכלכלה, ולכן כדי להבין את המערכת הכלכלית יש להכיר, ולו הכרות שטחית, את הרבדים הללו.
ניתן לדמיין שינוי דרסטי בכל אחד מהרבדים, ועדיין קיום של 3 הרבדים האחרים (בתנאים המתאימים). לדוגמה, אם יום אחד האנושות תצא החוצה מכדור הארץ ותיישב כוכב לכת אחר במערכת השמש או במערכת שמש אחרת, הרובד הראשון יהיה שונה - בגבול מסויים של פרמטרים. לדוגמה השטח היבשתי או כמות האנרגיה שמגיעה ליחידת שטח יכולים להיות שונים. באופן תאורטי (שכיום נמצא בתחום המדע הבדיוני בלבד) ניתן למצוא כוכב עם תנאי אקלים דומים לכדור הארץ או לקיים תהליך של הארצה - שינוי של האקלים והקמה של מערכת אקולוגית מתפקדת.
ניתן לדמיין שינוי דרסטי בכל אחד מהרבדים, ועדיין קיום של 3 הרבדים האחרים (בתנאים המתאימים). לדוגמה, אם יום אחד האנושות תצא החוצה מכדור הארץ ותיישב כוכב לכת אחר במערכת השמש או במערכת שמש אחרת, הרובד הראשון יהיה שונה - בגבול מסויים של פרמטרים. לדוגמה השטח היבשתי או כמות האנרגיה שמגיעה ליחידת שטח יכולים להיות שונים. באופן תאורטי (שכיום נמצא בתחום המדע הבדיוני בלבד) ניתן למצוא כוכב עם תנאי אקלים דומים לכדור הארץ או לקיים תהליך של הארצה - שינוי של האקלים והקמה של מערכת אקולוגית מתפקדת.
באותה המידה, גם המערכת האקולוגית משתנה עם השנים, גם אם המערכת הגאופיזית עוברת שינויים מתונים בהרבה. לפני 60 מיליון שנה המינים שהיו על כדור הארץ היו שונים למדי. לפני מספר גדול יותר של שנים לא היו צמחים יבשתיים, ובאטמוספירה לא היה אוויר. ניתן לדמיין מערכת כלכלית אנושית במצב כזה, אך כפי שנראה בהמשך מערכת כזו תהיה שונה למדי מהמערכת המורכת לנו כיום.
באותה המידה, גם המערכת האקולוגית משתנה עם השנים, גם אם המערכת הגאופיזית עוברת שינויים מתונים בהרבה. לפני 60 מיליון שנה המינים שהיו על כדור הארץ היו שונים למדי. לפני מספר גדול יותר של שנים לא היו צמחים יבשתיים, ובאטמוספירה לא היה אוויר. ניתן לדמיין מערכת כלכלית אנושית במצב כזה, אך כפי שנראה בהמשך מערכת כזו תהיה שונה למדי מהמערכת המוכרת לנו כיום.
הדיון עד כה עלול להראות מוזר למי שרגיל לעסוק בכלכלה. מה למערכת השמש ולכלכלה? מה לינשופים ולברושים ולשערי מטבע? כיצד עסקו מאות ואלפי כלכלנים בתחומי אלה ולא שמו את ליבם לחשיבות מזג האויר על תפקוד הכלכלה? התשובות לכך היא שכלכלנים התמקדו בדרך כלל ב-2 השכבות "העליונות" - השכבה ה"ראלית" והשכבה ה"נומינלית". הסיבה למיקוד זה היתה שהתפקוד של המערכת האקולוגית היה "שקוף" או מובן מאליו במשך רוב זמן הפעילות של הכלכלה האנושית. והמשאבים הגאופיזיים כמו נפט או ברזל נדמו אינסופיים. הכלכלנים דמו לבן המלך שלא דיבר, עד אשר במרק לא היה מספיק מלח. אם יש אינסוף משאבים, ואם התפקוד של המערכת האקולוגית הוא קבוע ובלתי פגיע, אין שום טעם לנסות ולברר מה תרומתם או השפעתם על הכלכלה האנושית.
הספרה השלישית, היא זו של הייצור, הצריכה והקיום הפיזי של המין האנושי. בספרה זו הטכנולוגיה הקיימת וכמות האנרגיה הזמינה וזמינות חומרי הגלם הם הדברים המרכזיים. ניתן לדמיין את 3 השכבות האחרות במצב דומה (כלומר מבנים חברתיים דומים, מערכת אקולוגית עם מאפיינים דומים וכדור ארץ דומה) אך עם טכנולוגיה שונה.
הספרה הרביעית היא זו החברתית. גם כאן אפשר לראות כי שינוי של ספרה זו (לדוגמה בחירה בין קומוניזים לבין קפיטליזם, או עיצוב זכויות הקניין או הכסף או צורת השלטון) מביא באותם תנאים ב-3 הספרות האחרות לתוצאות אחרות לגמרי.
הבחנה בין 4 הספרות האלה מאפשרת לנו לנסות ולנסח מערכת חוקים כלכלית אוניברסלית. אם מחר בבוקר אנו מגלים כוכב זהה לכדור הארץ אלא שבו יש מין בעל פסיכולוגיה שונה מעט, אזי 3 השכבות התחתונות יהיו בעלי פרמטרים זהים, אבל השכבה החברתית של הכלכלה תהיה שונה. באופן דומה, ובניגוד לתאוריות הקיימות כיום, מסגרת המחשבה הזו מספיק גמישה כדי לנסות וולשרטט את ההשפעות של שינוי אפשרי במערכת הגאופיזית (כמו התחממות עולמית) או במערכת האקולוגית (כמו הכחדת מינים) על המערכת הכלכלית.
==חוקים ופרמטריזציה==
נדמה שהמטרה של מי שרוצה לחקור את הכלכלה באמת היא לנסות לתאר את דרך פעולתן של הספירות שהצגתי קודם, ואת קשרי הגומלין בין המערכות שבתוכן - הן בתוך הספרה והן בין הספרות. הספרות הכלכלית לדוגמה מנסה לתאר את קשרי הגומלין בין המערכות החברתיות שקשורות בכסף כמו שער הריבית לבין המערכת של הפירמות ובין הפירמה לבין הייצור בפועל.
נרצה לתאר את החוקים בתוך כל ספירה, תוך הבנה שלפעמים יש קבועים מסויימים לחוקים אלה, לדוגמה כמות שטף האנרגיה שנכנס בממוצע לכדור הארץ. ומצד שני קיימים פרמטרים של החוקים, שגודלם יכול להשתנות עקב שינויים במערכות שנמצאות בספרות נמוכות יותר (ולפעמים גבוהות יותר). לדוגמה כמות זיהום האוויר משפיעה על התחלואה, וזו משפיעה על הפריון הכלכלי של פירמות.
השפעה זו אינה חייבת להיות לינארית, או פשוטה, והיא יכולה להיות מצטברת. לדוגמה אפשר לזהם את המים במשך זמן מה במדינה מסויימת מבלי שלדבר זה יהיה מחיר כלכלי לכאורה, אבל בסופו של דבר המחיר - בצורה של בארות שלא ניתן להשתמש בהן - בו יבוא. הההשפעה כאמור לא חייבת להיות לינארית - כדרכן של מערכות טבעיות וחברתיות רבות, שבהן יש אפשרות למעבר פאזה (שינוי קטן בפרמטר אחד שגורם לשינוי גדול בהתנהגות של מערכת אחרת), השהיות בתגובה, ולולאות משוב מחזקות ומחלישות.
ועם זאת, נסיון להתעלם מהקשרים האלה, מביא בסופו של דבר לתאוריות שאינן מסוגלת להתחשב בדברים הגדולים - ובתהלכי מאקרו ארוכי טווח (כמו כילוי משאבי אנרגיה בלתי מתחדשת, צמיחת האוכלוסיה וכו'), ומתמקדות בשינויים קטנים ותכופים יותר - שקל יותר למדוד אותם, אבל מדידה בלבדית שלהם, ואשליה של הבנת החוקיות שלהם מהווה מלכודת מושגית מסוכנת.
==ייצוג בתאוריה הכלכלית==
הדיון עד כה עלול להראות מוזר למי שרגיל לעסוק בכלכלה. מה למערכת השמש ולכלכלה? מה לינשופים ולברושים ולשערי מטבע? כיצד עסקו מאות ואלפי כלכלנים בתחומי אלה ולא שמו את ליבם לחשיבות מזג האויר על תפקוד הכלכלה? התשובה לכך היא שכלכלנים התמקדו בדרך כלל ב-2 השכבות "העליונות" - השכבה ה"ראלית" והשכבה ה"נומינלית".
הסיבה למיקוד זה היתה שהתפקוד של המערכת האקולוגית היה "שקוף" או מובן מאליו במשך רוב זמן הפעילות של הכלכלה האנושית. והמשאבים הגאופיזיים כמו נפט או ברזל נדמו אינסופיים. הכלכלנים דמו לבן המלך שלא דיבר, עד אשר במרק לא היה מספיק מלח. אם יש אינסוף משאבים, ואם התפקוד של המערכת האקולוגית הוא קבוע ובלתי פגיע, אין שום טעם לנסות ולברר מה תרומתם או השפעתם על הכלכלה האנושית.
סיבות נוספות ל"עיוורון" הכלכלי ל-2 הספרות הראשונות היה מיקוד של הכלכלה בתהליכים קצרי טווח, ובבניית בסיס הניתוח על "מיקרו כלכלה" - כלומר בחינת פעילות של אדם אחד או שניים ולאחר מכן סכימת פעילות על פני משק כולו. הסתכלות כזו גורמת לטשטוש החשיבות של תהליכים ארוכי טווח, או גורמים עולמיים או אזוריים. השפעות תהליכים אלו יכולה להראות קטנה בניתוח קצר טווח ומקומי אבל אין הדבר כך בהקשר של כלל המערכת הכלכלית והאנושית.
סיבות נוספות ל"עיוורון" הכלכלי ל-2 הספרות הראשונות היה מיקוד של הכלכלה בתהליכים קצרי טווח, ובבניית בסיס הניתוח על "מיקרו כלכלה" - כלומר בחינת פעילות של אדם אחד או שניים ולאחר מכן סכימת פעילות על פני משק כולו. הסתכלות כזו גורמת לטשטוש החשיבות של תהליכים ארוכי טווח, או גורמים עולמיים או אזוריים. השפעות תהליכים אלו יכולה להראות קטנה בניתוח קצר טווח ומקומי אבל אין הדבר כך בהקשר של כלל המערכת הכלכלית והאנושית.
סיבה נוספת היתה חוסר הבנה של העולם הטבעי, בעיקר בקרב מדעי החברה. מדע האקולוגיה ,לדוגמה, התפתח בעיקר במחצית השניה של המאה ה-20, בעוד רובו התאוריה הכלכלית המודרנית (כלכלה נאו קלאסית) נוסחה בסוף המאה ה-19.
סיבות נוספות היו סיבות פוליטיות הן בתוך האקדמיה והן מחוצה לה. באקדמיה נכוו מנסיונות לא מוצלחים להמשיל את העולם החברתי לעולם הטבעי ("משל הדבורים", "דארוויזנים חברתי" וכו') ולכן פעמים רבות יש נטיה במדעי החברה ללכת לקיצוניות השניה - ולהתעלם לחלוטין מקשרים בין הסביבה הטבעית לספרות האנושיות. מחוץ לאקדמיה מתחולל קרב פוליטי בין הפועלים ומי שמנסים לייצג אותם הסוציאליסטים, לבין בעלי הרכוש וההון - הקפיטליסטים, אך למרות היריבות הקשה בין שני מחנות אלה, נוח לרוב הדוברים של מחנות אלה להניח שרק בני האדם מעורבים בייצור ובצריכה, וכן נוח, הן לפועלים והן לרוב בעלי העסקים, שחומרי גלם ומזון ימכרו במחיר הנמוך ביותר שאפשר.