שורה 1: |
שורה 1: |
| '''מחזור עסקים''' או '''מחזור גאות ושפל''', או '''מחזור כלכלי''' הוא מושג בכלכלה המתייחס לתנודות הנצפות בפעילות הכלכלית לאורך מגמה ארוכת טווח יותר של [[צמיחה כלכלית]]. מחזור העסקים כולל תקופות של '''גאות''', או האצה בצמיחה הכלכלית, שבינהן יש תקופות של '''שפל''' או צמיחה כלכלית איטית יותר, או אף '''מיתון''' ודעיכה של הפעילות הכלכלית. | | '''מחזור עסקים''' או '''מחזור גאות ושפל''', או '''מחזור כלכלי''' הוא מושג בכלכלה המתייחס לתנודות הנצפות בפעילות הכלכלית לאורך מגמה ארוכת טווח יותר של [[צמיחה כלכלית]]. מחזור העסקים כולל תקופות של '''גאות''', או האצה בצמיחה הכלכלית, שבינהן יש תקופות של '''שפל''' או צמיחה כלכלית איטית יותר, או אף '''מיתון''' ודעיכה של הפעילות הכלכלית. |
| + | |
| + | ==גישות ניתוח עיקריות== |
| + | יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים. את המודלים ניתן לקבץ ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל. |
| + | ===הגישה האקסוגנית=== |
| + | גישה זו הקרויה גם '''שיווי משקל''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980). |
| + | |
| + | ===הגישה האנדוגנית=== |
| + | הגישה האנדוגנית למחזורי עסקים, לא נסמכת על השפעה כלשהי מחוץ לשוק, אלא אל תנודות פנימיות שמקורן בתוך המערכת הכלכלית. התנודות מתקיימות תודות ליחסים לא לינאריים ואי שיווי משקל בין משתני מאקרו מצרפיים (כמו תמ"ג, אבטלה, אינפלציה וכו'). לפי חלק מהדוגלים בגיש זו (כמו Burns and Mitchell, 1946) למרות שהתנוע חוזרת על עצמה היא לא מחזורית (לא מתרחשת בזמן קבוע) ומתרחשת כל שנה עד 12 שנים, ואינה מתחלקת למחזורים קטנים יותר. |
| + | |
| + | מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967). |
| + | |
| | | |
| תנודות אלה נמדדות בדרך כלל על ידי שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]]. מקובל להגיד שבתקופת גאות יש גם הקטנה של אחוזי ה[[אבטלה]] ובתקופות שפל יש גידול באבטלה, והקטנה של הכנסות העובדים. למרות השם "מחזור" תנודות אלה בצמיחה הכלכלית אינן בעלות דפוס חזוי בדומה למחזורים אחרים. | | תנודות אלה נמדדות בדרך כלל על ידי שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]]. מקובל להגיד שבתקופת גאות יש גם הקטנה של אחוזי ה[[אבטלה]] ובתקופות שפל יש גידול באבטלה, והקטנה של הכנסות העובדים. למרות השם "מחזור" תנודות אלה בצמיחה הכלכלית אינן בעלות דפוס חזוי בדומה למחזורים אחרים. |
שורה 18: |
שורה 29: |
| | | |
| כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" " decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958. | | כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" " decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958. |
− |
| |
− | ==גישות ניתוח עיקריות==
| |
− | יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים. את המודלים ניתן לקבץ ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל.
| |
− | ===הגישה האקסוגנית===
| |
− | גישה זו הקרויה גם '''שיווי משקל''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).
| |
− |
| |
− | ===הגישה האנדוגנית===
| |
− | הגישה האנדוגנית למחזורי עסקים, לא נסמכת על השפעה כלשהי מחוץ לשוק, אלא אל תנודות פנימיות שמקורן בתוך המערכת הכלכלית. התנודות מתקיימות תודות ליחסים לא לינאריים ואי שיווי משקל בין משתני מאקרו מצרפיים (כמו תמ"ג, אבטלה, אינפלציה וכו'). לפי חלק מהדוגלים בגיש זו (כמו Burns and Mitchell, 1946) למרות שהתנוע חוזרת על עצמה היא לא מחזורית (לא מתרחשת בזמן קבוע) ומתרחשת כל שנה עד 12 שנים, ואינה מתחלקת למחזורים קטנים יותר.
| |
− |
| |
− | מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967).
| |
| | | |
| ==השקפת האסכולה האוסטרית== | | ==השקפת האסכולה האוסטרית== |
− | האסכולה האוסטרית לכלכלה תוקפת את ההנחה כי מחזור העסקים הוא מאפיין פנימי של הכלכלה, וטוענת כי הוא נגרם על ידי התערבות בהיצע הכסף. | + | האסכולה האוסטרית לכלכלה תוקפת את ההנחה כי מחזור העסקים הוא מאפיין פנימי של הכלכלה, וטוענת כי הוא נגרם על ידי התערבות של הממשלה בהיצע הכסף. |
| | | |
| ==ההשפקה המרקסיסיטית== | | ==ההשפקה המרקסיסיטית== |
− | התאוריה של מיכאל קליצקי ותואריות דומות של מחזור עסקים על בסיס פוליטי שפותחו על ידי מרקסיסטים מאשימים את הממשלה במחזורי העסקים. קליצקי טען כי שום ממשלה דמוקרטית במערכת קפיטליסטית תאפשר את הקיום של תעסוקה מלאה, ולכן מיתונים יגרמו בעקבות החלטות פוליטיות. תעסוקה מלאה לאורך זמן רב תגרום לעליית כוח המיקוח של העובדים מול ההון כדי לאפשר להם יותר כוח ניהולי, פחות שעות עבודה ושכר גבוה יותר ופחות מקרים של ביצוע עבודה ללא תשלום, דבר שעלול לפגוע במעמד הפוליטי של בעלי העסקים ואולי גם ברווחים שלהם (הוא טען כי התאוריה לא תקפה במסגרת משטר פשיסטי שישתמש בכוח ישיר כדי להרוס את כוחם של הפועלים). | + | התאוריה של מיכאל קליצקי ותאוריות דומות של מחזור עסקים על בסיס פוליטי שפותחו על ידי מרקסיסטים מאשימים את הממשלה במחזורי העסקים. קליצקי טען כי שום ממשלה דמוקרטית במערכת קפיטליסטית לא תאפשר את הקיום של תעסוקה מלאה, ולכן מיתונים יגרמו בעקבות החלטות פוליטיות. תעסוקה מלאה לאורך זמן רב תגרום לעליית כוח המיקוח של העובדים מול ההון כדי לאפשר להם יותר כוח ניהולי, פחות שעות עבודה ושכר גבוה יותר ופחות מקרים של ביצוע עבודה ללא תשלום, דבר שעלול לפגוע במעמד הפוליטי של בעלי העסקים ואולי גם ברווחים שלהם (הוא טען כי התאוריה לא תקפה במסגרת משטר פשיסטי שישתמש בכוח ישיר כדי להרוס את כוחם של הפועלים). |
| | | |
| בשנים האחרונות, תומכים של תאוריית "מחזור העסקים האלקטורלי" טענו כי פוליטיקאים מכנים מעודדים שגשוג לפני הבחירות כדי לשפר את הסיכוי שלהם להבחר מחדש - ולדחות את התשלום של דבר זה (בצורה של מיתון) לאחר הבחירות. | | בשנים האחרונות, תומכים של תאוריית "מחזור העסקים האלקטורלי" טענו כי פוליטיקאים מכנים מעודדים שגשוג לפני הבחירות כדי לשפר את הסיכוי שלהם להבחר מחדש - ולדחות את התשלום של דבר זה (בצורה של מיתון) לאחר הבחירות. |