47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + שורה 18:
שורה 18: + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
תנודות אלה נמדדות בדרך כלל על ידי שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]]. מקובל להגיד שבתקופת גאות יש גם הקטנה של אחוזי ה[[אבטלה]] ובתקופות שפל יש גידול באבטלה, והקטנה של הכנסות העובדים. למרות השם "מחזור" תנודות אלה בצמיחה הכלכלית אינן בעלות דפוס חזוי בדומה למחזורים אחרים.
תנודות אלה נמדדות בדרך כלל על ידי שימוש ב[[תוצר מקומי גולמי]]. מקובל להגיד שבתקופת גאות יש גם הקטנה של אחוזי ה[[אבטלה]] ובתקופות שפל יש גידול באבטלה, והקטנה של הכנסות העובדים. למרות השם "מחזור" תנודות אלה בצמיחה הכלכלית אינן בעלות דפוס חזוי בדומה למחזורים אחרים.
המחקר של מחזורי עסקים, הינו אחד התחומים העיקריים בו עוסקים כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]] אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.
המחקר של מחזורי עסקים, הינו אחד התחומים העיקריים בו עוסקים כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]]. זהו אחד הנושאים המרכזיים בתחום ה[[מאקרו כלכלה]] אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.
==מודלים שונים==
==מודלים שונים==
כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" " decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.
כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" " decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.
==גישות ניתוח עיקריות==
יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים. את המודלים ניתן לקבץ ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל.
===הגישה האקסוגנית===
גישה זו הקרויה גם '''שיווי משקל''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).
===הגישה האנדוגנית===
הגישה האנדוגנית למחזורי עסקים, לא נסמכת על השפעה כלשהי מחוץ לשוק, אלא אל תנודות פנימיות שמקורן בתוך המערכת הכלכלית. התנודות מתקיימות תודות ליחסים לא לינאריים ואי שיווי משקל בין משתני מאקרו מצרפיים (כמו תמ"ג, אבטלה, אינפלציה וכו'). לפי חלק מהדוגלים בגיש זו (כמו Burns and Mitchell, 1946) למרות שהתנוע חוזרת על עצמה היא לא מחזורית (לא מתרחשת בזמן קבוע) ומתרחשת כל שנה עד 12 שנים, ואינה מתחלקת למחזורים קטנים יותר.
מודלים מפורסמים של גישה זו הם של קלדור (1940) ושל גודווין (1967).
==השקפת האסכולה האוסטרית==
==השקפת האסכולה האוסטרית==