47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 5:
שורה 5: + − + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
המחקר של מחזורי עסקים, הינו אחד התחומים העיקריים בו עוסקים כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]] אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.
המחקר של מחזורי עסקים, הינו אחד התחומים העיקריים בו עוסקים כלכלנים רבים, כולל לדוגמה [[ג'ון מיינרד קיינס]], או [[יוזף שומפטר]] אבל עד היום אין הסבר מוסכם לסיבות המדוייקות שגורמות לתופעה זו.
==מודלים שונים==
יש מספר מודלים של מחזורי עסקים שהוצעו על ידי הוגים שונים:
יש מספר מודלים של מחזורי עסקים שהוצעו על ידי הוגים שונים:
* מחזור קיטשין (Kitchin inventory cycle)- כל 3-5 שנים שהוצע על ידי Joseph Kitchin
* מחזור קיטשין (Kitchin inventory cycle)- כל 3-5 שנים שהוצע על ידי Joseph Kitchin
* מחזור ג'ג'לר של השקעה קבוע (Kitchin inventory cycle)- כל 7-11 שנים, על שמו של Clement Juglar
* מחזור ג'וגלר של השקעה קבוע (Juglar fixed investment cycle)- כל 7-11 שנים, על שמו של Clement Juglar
* מחזור השקעה בתשתיות של קוזנץ ( Kuznets infrastructural investment cycle)- כל 15-25 שנה - שהוצא על ידי [[סימון קוזנץ]].
* מחזור השקעה בתשתיות של קוזנץ ( Kuznets infrastructural investment cycle)- כל 15-25 שנה - שהוצא על ידי [[סימון קוזנץ]].
* מחזור הגל של קונדרטיפ (Kondratieff wave) -כל 45-60 שנה על שמו של Nikolai Kondratieff
* מחזור הגל של קונדרטיפ (Kondratieff wave) -כל 45-60 שנה על שמו של Nikolai Kondratieff
* מחזור פורסטר (Forrester cycles) - כל 200 שנה - שהוצע על ידי [[ג'י פורסטר]].
* מחזור פורסטר (Forrester cycles) - כל 200 שנה - שהוצע על ידי [[ג'י פורסטר]].
* מחזור הציבילזיציות של טופלר (Toffler civilisation cycles ) - כל 1000-2000 שנה - שהוצע על ידי [[אלווין טופלר]].
* מחזור הציבילזיציות של טופלר (Toffler civilisation cycles ) - כל 1000-2000 שנה - שהוצע על ידי [[אלווין טופלר]].
==מחזור ג'וגלר==
מחזור ג'וגלר, שלפעמים כשעוסקים במחזור עסקים הכוונה היא בעיקר עליו, מציע כי שגשוג כלכלי והתאוששות קשורים לעליה בפריון העבודה, בבטחון הצרכנים, בביקוש המצרפי ובמחירים. במחזורים לפני מלחמת העולם השנייה, או זה שהיה בסוף שנות ה-90 בארצות הברית, תקופות הצמיחה נגמרו בסופו של דבר ב[[כשל שוק]] של השקעות ספוקלטביות שנבנו על סמך בועה של ביטחון שבסופו של דבר התפוצצה. במחזורים אלה, תקופות של קפאון או התכווצות משקפות התמוטטות של יוזמות שכשלו כאשר משאבים מועברים בידי השוק מכחות פחות יצרניים לאלו שהם בעלי פריון גבוה יותר. מחזורים בין 1945 ל-1990 בארצות הברית היו בדרך כלל מוגבלים יותר והתקיימו בעקבות אירועים פוליטיים כמ מדיניות פיסקלית או מדיניות מוניטרית. ייצוב אוטומי בעקבות תקציב הממשלה עזר לשבור את המחזור אפילו ללא פעולה מודעת של מקבלי ההחלטות.
כינוי עממי למשברים בקבועי זמן אלה היה "משבר העשור" " decennial crisis" הכינוי הוטבע בזמן [[השפל הגדול]] בעקבות הדימיון בפניקה הציבורית בלונדון של 1825 שהתחרשה 10 שנים לאחר סופן של המלחמות הנפולאוניות, והובילה לפשיטת רגל של בנקים, לבין הפניקה של "יום שני השחור" שהתרחש 10 שנים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה, שבסופה ארה"ב שילמה את הוצאות המלחמה. עם זאת לאחר מלחמת העולם השניה המקבילה הקרובה ביותר היתה המיתון של 1958.
==השקפת האסכולה האוסטרית==
האסכולה האוסטרית לכלכלה תוקפת את ההנחה כי מחזור העסקים הוא מאפיין פנימי של הכלכלה, וטוענת כי הוא נגרם על ידי התערבות בהיצע הכסף.
==ההשפקה המרקסיסיטית==
התאוריה של מיכאל קליצקי ותואריות דומות של מחזור עסקים על בסיס פוליטי שפותחו על ידי מרקסיסטים מאשימים את הממשלה במחזורי העסקים. קליצקי טען כי שום ממשלה דמוקרטית במערכת קפיטליסטית תאפשר את הקיום של תעסוקה מלאה, ולכן מיתונים יגרמו בעקבות החלטות פוליטיות. תעסוקה מלאה לאורך זמן רב תגרום לעליית כוח המיקוח של העובדים מול ההון כדי לאפשר להם יותר כוח ניהולי, פחות שעות עבודה ושכר גבוה יותר ופחות מקרים של ביצוע עבודה ללא תשלום, דבר שעלול לפגוע במעמד הפוליטי של בעלי העסקים ואולי גם ברווחים שלהם (הוא טען כי התאוריה לא תקפה במסגרת משטר פשיסטי שישתמש בכוח ישיר כדי להרוס את כוחם של הפועלים).
בשנים האחרונות, תומכים של תאוריית "מחזור העסקים האלקטורלי" טענו כי פוליטיקאים מכנים מעודדים שגשוג לפני הבחירות כדי לשפר את הסיכוי שלהם להבחר מחדש - ולדחות את התשלום של דבר זה (בצורה של מיתון) לאחר הבחירות.
==ראו גם==
==ראו גם==