47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 3:
שורה 3: − + − גישה זו הקרויה גם '''שיווי משקל''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).+ + + + +
←הגישה האקסוגנית
==גישות ניתוח עיקריות==
==גישות ניתוח עיקריות==
יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים. את המודלים ניתן לקבץ ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל.
יש מודלים רבים שמנסים להסביר את הנושא של מחזור עסקים. את המודלים ניתן לקבץ ל-2 גישות מרכזיות, גישת שיווי המשקל וגישת העדר שיווי משקל.
===הגישה האקסוגנית===
===גישת שיווי משקל===
גישת '''שיווי המשקל''' או '''הגישה האקסוגנית''' או '''הרחבה אימופלסיבית''' - שבה הפרעה מקרית חיצונית נכפית על מערכת של משוואות דיפרנצאליות לינאריות ודיטרמניסטיות המתארות את היחסים הדינמיים בין משתנים כלכליים. במודלים אלה יש הנחה כי הפתרון של המערכת הדטרמינסטית הוא יחיד ויציב. מסיבה זו גאות ושפל מתרחשים סביב שיווי משקל (כללי) יציב, בעוד שהתנודות עצמן הן תהליך קבוע ומקרי (סטכוסטי). מודלים מרכזיים מאסכולה זו כוללים את המודל של לוקאס (1975), קידלנד ופרסקוט (1982) (Kydland and Prescott ), ואת המודל הקיינסיאני החדש של טיילור (1980).
גישה זו היא המקובלת כיום (2008) על רוב הכלכלנים בתחום, אך יש לה בעיות. קשה לדגומה להסביר מדוע שוקים קטנים גורמים לתנודות גדולות. טיעון ידוע הוא לדוגמה בתחום של מחזור עסקים ראלי בריבוי סקטורים (Long and Plosser, 1983) הוא שככל שמכלילים בניתוח יותר סקטורים עסקיים או תעשיות התנודתיות המצרפית צריכה לשאוף לאפס מהר מאוד. דבר זה נובע מחוק המספרים הגדולים (חוק מתמטי לגבי התנהגות של מספר רב של הסתברויות לא קשורות), והוא נשען על ההנחה כי כל סקטור מושפע מעת לעת ממחזורים יחודיים לו, שמתפלגים בצורה דומה אך בלתי קשורים זה לזה. היות ומחזורים חיוביים ושליליים מבטלים זה את השפעתו של השני, בכלכלה המורכבת מ-N סקטורים שכל אחד מהם הוא בערך <math>{\frac{1}{N</math> מהתמ"ג - התנודה הכוללת צריכה לשאוף לאפס בקצב של 2 בחזקת N (לוקס 1981).
זאת ועוד, תחת הנחות די כלליות, בנייה כזו של הסקטורים צפויה להקטין כל תוצאות של שוק בעקבות קשר של ביקוש לגורמי ייצור בין התעשיות (Dupor, 1999). לכן כדי שמודל מחזור עסקים נאו קלאסי מרובה סקטורים יהיה מסוגל לדמות תנודות מצרפיות גדולות דומות לאלו המתקיימות במציאות, יש צורך ללכת לתנודות חיצוניות מצרפיות - אך דבר זה נחדה בצורה חזקה על ידי הראיות האמפיריות.
===הגישה האנדוגנית===
===הגישה האנדוגנית===