שינויים

'''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להשאר בטכנולגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינה הביצועים שלהם. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY,  מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר. נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]]

'''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להשאר בטכנולגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינה הביצועים שלהם. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY,  מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר. נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]]

הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או להתקעות טכנולוגית.  

הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או ל"התקעות" טכנולוגית.  

המנגנון הראשון הוא שקיימות פרדיגמות טכנולוגיות שמשותפות למהנדסים, ולתעשייה שכוללים אוסף משותף של כישורים, הרגלים והשקפות אודות הטבע והכיוון של שינוי טכנולוגי.  

המנגנון הראשון הוא שקיימות פרדיגמות טכנולוגיות שמשותפות למהנדסים, ולתעשייה שכוללים אוסף משותף של כישורים, הרגלים והשקפות אודות הטבע והכיוון של שינוי טכנולוגי.  

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות ירביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה)

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות ירביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה).

 

מגנון שלישי הוא מנגנון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולגיות יריבות.

מגנון שלישי הוא מנגנון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולגיות יריבות.

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997)  

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997)  

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות בינהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).  

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות בינהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).  

דוגמאות מהספרות כללו דוגמאות של טכנלוגיות שעל פניהן נראו נחותות יותר עך זכו להיות הטכנולוגיה הדומיננטית כמו מקלדות QWERTY, קלטות וידאו מסוג VHS, וכורים גרעיניים המשתמשים במים קלים.  

דוגמאות מהספרות כללו דוגמאות של טכנלוגיות שעל פניהן נראו נחותות יותר עך זכו להיות הטכנולוגיה הדומיננטית כמו מקלדות QWERTY, קלטות וידאו מסוג VHS, וכורים גרעיניים המשתמשים במים קלים.  

דוגמה אחת לנעילה טכנולגית היא השימוש במכוניות לשם תחבורה בתוך ערים. עם העליה בשימוש בהן נוצרים פקקים וזיהום. השימוש במכונית גם מעודד דפוסי פיתוח עירוניים שמקשים על אימוץ של פתרונות תחבורה אחרים כמו הליכה ברגל, [[אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]], והן גורמות גם לעידוד הגדלת שטח העיר ול[[פרבור]], דבר שמעודד עוד יותר את השימוש ברכב פרטי, ובסופו של דבר התושבים המעוניינים בתחבורה, חברות מכוניות ודלק, ועיריות הרוצות להרוויח מחניה, מעודדים ראשי עיר לפתח עוד את התלות ברכב הפרטי בעיר. המהפך התחבורתי בערים כמו [[קוריטיבה]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים - והפסיקו את המצב של תחבורה מוטת רכב פרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת התחבורה של קוריטיבה היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.  

דוגמה אחת לנעילה טכנולוגית היא השימוש במכוניות לשם תחבורה אל ערים ובתוכן יחד עם פרבור. עם העליה בשימוש במכוניות נוצרים פקקי תנועה, סיכון בטיחותי, [[זיהום אוויר]] ורעש ו[[אי חום עירוני]]. אלו בתורם יוצרים כמה תופעות שמחזקות יחדיו נעילה טכנולוגית חזקה.  

 

תאונות דרכים, [[איי חום עירוניים]] ו[[זיהום אוויר]] מרתיעים הולכי רגל ורוכבי אופניים מלנסוע בהם בעיר, מה שמעודד עוד נסיעות במכוניות.

המכונית מתחרות פיזית על שטחי רחוב שיכולים לשמש הולכי רגל, רוכבי אופניים ו[[תחבורה ציבורית]] וגורמים להם לסיכון בטיחותי, או לתנועה איטית יותר ופחות נוחה.

 

 

הנעילה הזאת מתחזקת עם נעילות אחרות שהן הגדלת שטח העיר, הקטנת הצפיפות בה ועדוד מגמת ה[[פרבור]]. שימוש במכוניות במרכז העיר זולל שטח יקר וגורם לעליית מחירי הדירות בעיר, יחסית לשטחים מחוץ לה. בנוסף, התופעות שהוזכרו - הסיכון בתאונות, אובדן שטחים פתוחים, רעש, הרגשת איום על ילדים, זיהום אוויר ורעש גורמים לנטישת תושבים את הערים ומעבר למגורים בפרברים.

 

פרבור גורם לאי יעילות של שימוש בתחבורה ציבורית בגלל הצורך לאסוף נוסעים משטח גדול, כמו כן הוא גורם להגדלת כמות הנסיעות ברכב פרטי, דבר שיוצר עוד פקקים בכניסות לעיר. השפעה נוספת היא הגדלת כמות הרכבים הפרטיים למשפחה דבר שמעודד עוד יותר את המוטיבציה לנסיעה ברכב פרטי.

 

דבר זה גורם לנעילה טכנולוגית נוספת והיא שהפעלת תחבורה ציבורית באיזור מפורבר היא דבר לא יעיל, וקשה לעבור אליה לאחר קיום הפרברים. בנוסף קיים לחץ חברתי מצד תושבי הפרברים שלא לתת עדיפות לתחבורה הציבורית.

 

מנגנון נעילה מוסדי הוא שהתושבים המעוניינים בתחבורה, חברות מכוניות ודלק, ועיריות הרוצות להרוויח מחניה, מעודדים ראשי עיר לפתח עוד את התלות ברכב הפרטי בעיר.  

 

המהפך התחבורתי בערים כמו [[קוריטיבה]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים, יחד עם סגירת רחובות רבים למכוניות ופיתוח מדרחובים ושבילי אופניים - והפסיקו את המצב של תחבורה מוטת רכב פרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת התחבורה של קוריטיבה היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם.

 

 

 

 

 

המעבר לחלקאות מקיימת יותר ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). ופרושם ייקור רמת החיים או הקטנת כמות המזון. במקביל יהיה צורך בהקטנת האוכלוסיה לכמות שאותה חקלאות מקיימת יכולה לקיים.  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.ecoeco.org/pdf/techlkin.pdf נעילה טכנולוגית] מאמר מאת [[ריצ'ארד פרקינס]] באנציקלופידה של [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]], 2003

* [http://www.ecoeco.org/pdf/techlkin.pdf נעילה טכנולוגית] מאמר מאת [[ריצ'ארד פרקינס]] באנציקלופידה של [[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]], 2003