שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''נעילה טכנולוגית''' Technological “lock-in” היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאוך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להשאר בטכנולגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינה הביצועים שלהם. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY או מנוע בערה פנימית. | + | '''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להשאר בטכנולגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינה הביצועים שלהם. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר. נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] |
| | | |
| הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או להתקעות טכנולוגית. | | הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או להתקעות טכנולוגית. |
| | | |
− | המנגנון הראשון הוא שקיימות פרדיגמות טכנולוגיות שמשותפות למהנדסים, ולתעשייה שכוללים אוסף משותף של כישורים, הרגלים ודרכי ראייה אודות הטבע והכיוון של שינוי טכנולוגי. | + | המנגנון הראשון הוא שקיימות פרדיגמות טכנולוגיות שמשותפות למהנדסים, ולתעשייה שכוללים אוסף משותף של כישורים, הרגלים והשקפות אודות הטבע והכיוון של שינוי טכנולוגי. |
| | | |
− | מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגויה מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרות לטכנולוגיה זו יתרונות על פני טכנולוגיות ירביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחברה. יתרונות אלה כוללים יתרונות לגודל (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מהשפעה חיצונית חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה) | + | מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות ירביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה) |
| | | |
− | מגנון שלישי הוא מנגנון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנהים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולגיות יריבות. | + | מגנון שלישי הוא מנגנון של [[מכלול טכנו-מוסדי]] שבו טכנולוגיה מסויימת מצמיחה מוסדות חברתיים כמו פירמות או ארגונים ממשלתיים שנהנים מטכנולוגיה זו, ובתורם דואגים לשמר את מעמדה מפני כניסה של טכנולגיות יריבות. |
| | | |
− | המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון שוק תת אופטימלי. דוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997) | + | המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997) |
| | | |
− | הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S . בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות בינהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל). | + | הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות בינהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל). |
| | | |
− | דוגמאות מהספרות כללו דוגמאות של טכנלוגיות שעל פניהן נראו נחותות יות עך זכו להיות הטכנולוגיה הדומיננטית כמו מקלדות QWERTY, קלטות וידאו מסוג VHS, וכורים גרעיניים המשתמשים במים קלים. | + | דוגמאות מהספרות כללו דוגמאות של טכנלוגיות שעל פניהן נראו נחותות יותר עך זכו להיות הטכנולוגיה הדומיננטית כמו מקלדות QWERTY, קלטות וידאו מסוג VHS, וכורים גרעיניים המשתמשים במים קלים. |
| + | |
| + | דוגמה אחת לנעילה טכנולגית היא השימוש במכוניות לשם תחבורה בתוך ערים. עם העליה בשימוש בהן נוצרים פקקים וזיהום. השימוש במכונית גם מעודד דפוסי פיתוח עירוניים שמקשים על אימוץ של פתרונות תחבורה אחרים כמו הליכה ברגל, [[אופניים]] או [[תחבורה ציבורית]], והן גורמות גם לעידוד הגדלת שטח העיר ול[[פרבור]], דבר שמעודד עוד יותר את השימוש ברכב פרטי, ובסופו של דבר התושבים המעוניינים בתחבורה, חברות מכוניות ודלק, ועיריות הרוצות להרוויח מחניה, מעודדים ראשי עיר לפתח עוד את התלות ברכב הפרטי בעיר. המהפך התחבורתי בערים כמו [[קוריטיבה]] הראה שניתן לספק תחבורה טובה יותר ואיכות חיים טובה יותר לתושבים בפרמטרים רבים, אלא שדבר זה הצריך שינוי מדיניות חד מצד הרשויות, שנתנו עדיפות לתחבורה הציבורית באמצעות [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ברחובות רבים - והפסיקו את המצב של תחבורה מוטת רכב פרטי. דבר זה גם לשבירה של הנעילה הטכנולוגית, ובעקבות דבר זה מערכת התחבורה של קוריטיבה היא דגם חיקוי לערים רבות אחרות בעולם. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |