815
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 562:
שורה 562: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
"ואולי הוא כלל לא רוצה הסכם? אולי אחרי האופוריה של הטקס במדשאות הבית הלבן, אחרי שכמעט זכה בפרס נובל לשלום והתקבל בהתלהבות בבירות אירופה, קיבל יאסר ערפאת רגליים קרות לנוכח המציאות היום יומית האפורה? ... אין להכחיש שהצד שלנו מוכיח גמישות מעל ומעבר למצופה... גם הצד הפלשתיני, בדרגים הבינוניים שלו, מנהל משא ומתן מתקבל על הדעת: בקשיחות, אך לא מעבר להיגיון. רק כשהעניינים מגיעים לשלבי ההכרעה הסופיים, לאישור הדרג הפלשתיני העליון, הכל מתפוצץ. והדרג הפלשתיני העליון פירושו איש אחד - יאסר ערפאת." (רן כסלו, "הארץ", 4.1.94)
"ואולי הוא כלל לא רוצה הסכם? אולי אחרי האופוריה של הטקס במדשאות הבית הלבן, אחרי שכמעט זכה בפרס נובל לשלום והתקבל בהתלהבות בבירות אירופה, קיבל יאסר ערפאת רגליים קרות לנוכח המציאות היום יומית האפורה? ... אין להכחיש שהצד שלנו מוכיח גמישות מעל ומעבר למצופה... גם הצד הפלשתיני, בדרגים הבינוניים שלו, מנהל משא ומתן מתקבל על הדעת: בקשיחות, אך לא מעבר להיגיון. רק כשהעניינים מגיעים לשלבי ההכרעה הסופיים, לאישור הדרג הפלשתיני העליון, הכל מתפוצץ. והדרג הפלשתיני העליון פירושו איש אחד - יאסר ערפאת." (רן כסלו, "הארץ", 4.1.94)
אך כמובן, אין זו דעת בעלי הטורים בלבד. באורח פלא - זו גם דעתו של "העם" בשבוע הספציפי הזה. את קולו של "העם" מביא לנו צבי גילת במדורו ה"אותנטי" ב"ידיעות אחרונות" - הנקרא "נהג מונית". נהג המונית חוזר עבורנו, בסגנון ציורי יותר, כיאות ל"קולו של העם", על אותן סיסמאות בדיוק שניסחו העיתונאים הלמדנים של "הארץ". כך מציג את העם צבי גילת, מי שהיה בזמנו כתב לוחם ב"חדשות":
"יושבים איתם, מדברים, מסכמים - בסוף לא מתאים להם. על זה היה פתגם אצלנו בעיראק: "אעלו ללפקיר חיארה - קאל עליה עוג'ה". נתנו לעני מלפפון - אמר עליו: עקום. נתנו לו יריחו, נתנו לו עזה, נתנו לו דגל - בכל זאת עקום לו." ("נהג מונית", צבי גילת, "ידיעות אחרונות", 4.1.94)
מאיפה מגיעה הטענה הזאת ש"אין עם מי לדבר"? וכיצד זה היא משתלטת בקלות שכזאת על כל בעלי הטורים וכבר הופכת לנחלת "העם" אצל צבי גילת? לא צריך לחפש רחוק. רק יום לפני כן אומרים המנהיגים אותם דברים בדיוק:
" 'שיזיעו קצת בטוניס', אמר רבין, והבהיר כי ישראל תסכים לחידוש השיחות בטאבה רק על בסיס ההבנות שסוכמו בקהיר. פרס אמר, ש'אם לא בוער להם, אנחנו לא צריכים להתעצבן. אין צורך להתרגש. הם יצטרכו לקבל את הדברים כפי שהוסכם. מה שהוסכם יכובד'. 'אני לומד מהדברים האלה', אמר רבין, 'שמה שלא כתוב - לא קיים. אני רואה את זה בכל המשאים-ומתנים'. ראש הממשלה אמר שהפער בין העמדות אינו על "פיצ'פקס" וניסוחים, אלא מהותי. 'אנחנו פועלים בגישה חיובית, וכך צריך להיות, אבל רוצים כבוד מינימלי לנו ולשליחינו'." ("הארץ", 3.1.94)
מיד באותו יום מחזק מאמר המערכת של 'הארץ' את הודעת המנהיגים:
"סבלנות ישראל הועמדה במבחן חמור כאשר פסל ערפאת סיכומים ששליחו הראשי אבו מאזן נתן להם את ברכתו ... ''לשווא מצפה ערפאת למימוש ההבטחות של מדינות העולם בדבר סיוע כספי'', כל עוד הוא מעדיף לעכב את החתימה על ההסכם, יהי על ערפאת להחליט באופן סופי: לקבל את מה שמוצע לו או לשבור את הכלים."
("הארץ" 3.1.94) (שימו לב ש'הארץ' מוסיף גם איום מפורש בהחמרת הסנקציות הכלכליות על אש"ף- במשפט המודגש)
לפנינו, אם כן, דוגמה לכוחו הכל יכול של המיחזור. אך זה הכריז השלטון על סיסמת השבוע, וכבר מתייצב מאחוריו מאמר המערכת. למחרת, "מעבדים" את דבריו בעלי הטורים לקורא "החושב" של "הארץ", ואפילו "העם" כבר חושב כך (זה מה שיאמרו בשיחות יום שישי בערב).
===חילוץ העובדות===
חילוץ העובדות מהתבניות המארגנות אותן דורש קצת יותר מאמץ. בעמודי הידיעות, טענות היסוד מודגשות תמיד בכותרות, בכותרות המשנה, ובסיכום עיקר הדברים שבראש הידיעה. העובדות לעומת זאת חבויות עמוק בגוף הידיעה ויש לחפשן. רב הקוראים לא יטרחו לקרוא ולנתח את העובדות וייסתפקו ברפרוף על פני הסיכום, המגבש את טענות היסוד. בדוגמא הספציפית שלפנינו, ע"מ לקבוע איזה צד הוא זה שאינו מכבד הסכמים, יש לברר ראשית מה בדיוק קרה במו"מ. כך סיכם שר החוץ את מצב המו"מ בשלב הנוכחי:
"אש"ף קיבל את עמדתנו, שלא תהיה נוכחות של כוח בינלאומי... אנחנו מצדנו הסכמנו לעמדתם לגבי ההשפלה והתלאות שהם עוברים בעת החיפושים במעברי-הגבול. הסכמנו להפוך את הבדיקה לאלקטרונית, אבל ערפאת עומד על הדרישה לשוטר ודגל על הירדן, שעה שאנו מסכימים לנוכחות כזו רק במסוף-הגבול." (ידיעות אחרונות", 4.1.94)
ישראל, אם כך, "ויתרה" על הבדיקה הידנית לטובת בדיקה אלקטרונית. אש"ף, לדברי שר החוץ, ויתר על נוכחות בינלאומית. מי מהשניים נסוג מהסכם אוסלו? לצורך התשובה נחזור ונעיין בהסכם:
3. ההסכם (על רצועת עזה ועל שטח יריחו) יכלול, בין היתר... (ד) נוכחות בינלאומית או זרה, כפי שיוסכם.
4. ההסכם דלעיל יכלול הסדרים לתיאום בין שני הצדדים בנוגע למעברים:
א. עזה - מצרים.
ב. יריחו - ירדן.
(מתוך "הסכם אוסלו", נספח 2: פרוטוקול נסיגת הכוחות)
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תקשורת]]