שינויים

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

{{הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית}}

מטרת המיקרו כלכלה היא להבין כיצד החלטות ופעולות של מיליוני פרטים (אנשים) ופירמות (חברות מסחריות) עצמאיים, אשר נעשות ללא תכנון מרכזי, בכל זאת מתואמות ומשפיעות זו על זו, ומתבצעות באופן עקבי ומסודר ע"י מנגנון המחירים בשוק.  

מטרת המיקרו כלכלה היא להבין כיצד החלטות ופעולות של מיליוני פרטים (אנשים) ופירמות (חברות מסחריות) עצמאיים, אשר נעשות ללא תכנון מרכזי, בכל זאת מתואמות ומשפיעות זו על זו, ומתבצעות באופן עקבי ומסודר על ידי מנגנון המחירים בשוק.  

בפרק זה נבין כיצד פועל השוק החופשי. נתחיל מהגדרת מספר מושגי יסוד, נבנה את משוואת השוק הבסיסית ונבין את משמעותה, ונבנה את עקומות הביקוש וההיצע.  

 

בפרק זה נראה כיצד מציגה [[כלכלה נאו קאלסית|כלכלה הנאו קלאסית]] כיצד פועל השוק החופשי או [[שוק משוכלל]]. נתחיל מהגדרת מספר מושגי יסוד, נבנה את משוואת השוק הבסיסית ונבין את משמעותה, ונבנה את עקומות הביקוש וההיצע.  

==הקדמה==

==הקדמה==

דיילי משווה את השוק החופשי לשפה: למרות שאף אחד לא תיכנן שפה (למעט אספרנטו), יש לה כללים והיגיון ברורים. כך גם השוק החופשי: למרות שאף אחד לא תיכנן אותו יש לו כללים והגיון ברורים.

דיילי משווה את השוק החופשי לשפה: למרות שאף אחד לא תיכנן שפה (למעט אספרנטו), יש לה כללים והיגיון ברורים. כך גם השוק החופשי: למרות שאף אחד לא תיכנן אותו יש לו כללים והיגיון ברורים.

==הגדרות והנחות:==

==הגדרות והנחות:==

==בניית משוואת השוק הבסיסית==

==בניית משוואת השוק הבסיסית==

עיקרון המיקסום- גם צרכן וגם יצרן פועלים למיקסום תועלתם.

עיקרון המיקסום- גם צרכן וגם יצרן פועלים למיקסום תועלתם. התועלת מוגדרת באמצעות פונקציית תועלת.  

א.כיצד צרכן מחלק את כספו בין מוצרים שונים? מתי צרכן מפסיק לקנות?

א. כיצד צרכן מחלק את כספו בין מוצרים שונים? מתי צרכן מפסיק לקנות?

כאשר הוא מיקסם את תועלתו ע"י קניית סל מוצרים מסויים בכסף שעומד לרשותו. למשל: בשוק אפשר לקנות נעליים ופיצות. הצרכן אוהב פיצות ולכן קודם כל יוציא את כספו לקנות פיצות. התועלת מהפיצה הראשונה היא נניח 20, מהשנייה קצת פחות נניח 18 ומהשלישית עוד פחות- נניח 15 (כיוון שהתועלת השולית הולכת ופוחתת). התועלת מהפיצה הרביעית היא 10 והיא נמוכה מהתועלת מקניית זוג נעליים ראשון נניח 13, ולכן הצרכן ילך וירכוש זוג נעליים. התועלת מהזוג השני היא 12 ולכן הוא ירכוש זוג נעליים נוסף. התועלת מזוג נעליים שלישי היא רק 8 ולכן ילך לרכוש את הפיצה הרביעית וכך הלאה: כל עוד התועלת משקל המוצא לקניית פיצה גבוהה מהתועלת משקל המוצא לקניית נעליים, הצרכן יקנה פיצה וההיפך.

כאשר הוא מיקסם את תועלתו ע"י קניית סל מוצרים מסויים בכסף שעומד לרשותו. למשל: בשוק אפשר לקנות נעליים ופיצות. הצרכן אוהב פיצות ולכן קודם כל יוציא את כספו לקנות פיצות. התועלת מהפיצה הראשונה היא נניח 20, מהשנייה קצת פחות נניח 18 ומהשלישית עוד פחות- נניח 15 (כיוון שהתועלת השולית הולכת ופוחתת). התועלת מהפיצה הרביעית היא 10 והיא נמוכה מהתועלת מקניית זוג נעליים ראשון נניח 13, ולכן הצרכן ילך וירכוש זוג נעליים. התועלת מהזוג השני היא 12 ולכן הוא ירכוש זוג נעליים נוסף. התועלת מזוג נעליים שלישי היא רק 8 ולכן ילך לרכוש את הפיצה הרביעית וכך הלאה: כל עוד התועלת משקל המוצא לקניית פיצה גבוהה מהתועלת משקל המוצא לקניית נעליים, הצרכן יקנה פיצה וההיפך.

פתרנו את בעיית הפירמה-בכמה גו"י מכל סוג כדאי להשתמש כדי להגיע למקסימום רווח (הגענו כבר לסוף שיעור 2 במיקרו כלכלה ב'!הידד!). עכשיו נותר לנו לקשר את התפוקה השולית למנגנון המחירים.

פתרנו את בעיית הפירמה-בכמה גו"י מכל סוג כדאי להשתמש כדי להגיע למקסימום רווח (הגענו כבר לסוף שיעור 2 במיקרו כלכלה ב'!הידד!). עכשיו נותר לנו לקשר את התפוקה השולית למנגנון המחירים.

נתאר עכשיו עיירה מבודדת ובה רק פיצריה ענקית עם 100 טבחים. יום אחד, ליד הפיצריה נפתח מפעל נעליים. נניח לשם פשטות, כי אחרי ההשקעות הראשוניות בעסק, ההוצאות השוטפות של בעלי העסקים הן רק על משכורות לעובדים. כלומר רווח מעובד= הכנסה מעובד פחות משכורתו של העובד.

נתאר עכשיו עיירה מבודדת ובה רק פיצריה ענקית עם 100 טבחים. יום אחד, ליד הפיצריה נפתח מפעל נעליים. נניח לשם פשטות, כי אחרי ההשקעות הראשוניות בעסק, ההוצאות השוטפות של בעלי העסקים הן רק על משכורות לעובדים. כלומר רווח מעובד = הכנסה מעובד פחות משכורתו של העובד.

נניח שההכנסה מפועל נוסף במפעל הנעליים גדולה יותר מזו  שמייצר הטבח השולי (האחרון) בפיצריה. לכן בעלי המפעל יכולים לשלם לפועל נוסף יותר ממה שבעלי הפיצרייה יכולים. היות והעיירה מבודדת (שוק סגור), כל פועל למפעל הנעליים יבוא מהפיצרייה. וכך יהיה. כל עוד ההכנסה השולית של פועל נעליים תהיה גדולה מההכנסה השולית שמייצר טבח פיצריה, יעברו עוד ועוד טבחים לעבוד בנעליים כי מציעים להם שם משכורת גדולה יותר [נשים לב כי אנו מניחים שיש תחליפיות בין טבחים לעובדי נעליים, וכי האנשים מסוגלים לעשות את שניהם. במציאות לא כך הדבר כי יש מומחיות]. אבל, ככל שעוברים יותר ויותר טבחים לנעליים, התפוקה השולית של עובד נעליים נוסף הולכת וקטנה בגלל חוק התפוקה השולית הפוחתת. מאותה סיבה, ככל שיש בפיצריה פחות טבחים, התפוקה השולית שלהם הולכת וגדלה. עד מתי יתבצע המעבר? עד אשר ההכנסה השולית מעובד נעליים תהיה שווה להכנסה השולית מטבח.

נניח שההכנסה מפועל נוסף במפעל הנעליים גדולה יותר מזו  שמייצר הטבח השולי (האחרון) בפיצריה. לכן בעלי המפעל יכולים לשלם לפועל נוסף יותר ממה שבעלי הפיצרייה יכולים. היות והעיירה מבודדת (שוק סגור), כל פועל למפעל הנעליים יבוא מהפיצרייה. וכך יהיה. כל עוד ההכנסה השולית של פועל נעליים תהיה גדולה מההכנסה השולית שמייצר טבח פיצריה, יעברו עוד ועוד טבחים לעבוד בנעליים כי מציעים להם שם משכורת גדולה יותר (נשים לב כי אנו מניחים שיש תחליפיות בין טבחים לעובדי נעליים, וכי האנשים מסוגלים לעשות את שניהם. במציאות לא כך הדבר כי יש מומחיות). אבל, ככל שעוברים יותר ויותר טבחים לנעליים, התפוקה השולית של עובד נעליים נוסף הולכת וקטנה בגלל חוק התפוקה השולית הפוחתת. מאותה סיבה, ככל שיש בפיצריה פחות טבחים, התפוקה השולית שלהם הולכת וגדלה. עד מתי יתבצע המעבר? עד אשר ההכנסה השולית מעובד נעליים תהיה שווה להכנסה השולית מטבח.

(הערה של דיילי: האם עובד נעליים נוסף יכול לייצר עוד נעליים בלי תוספת בחומרי גלם? האם טבח נוסף יכול לייצר עוד פיצות ללא תוספת קמח?)

דיילי מעיר גם כי ניתוח זה מתעלם מהתפקיד של זרם חומרי הגלם בתהליך הייצור -  האם עובד נעליים נוסף יכול לייצר עוד נעליים בלי תוספת בחומרי גלם? האם טבח נוסף יכול לייצר עוד פיצות ללא תוספת קמח?

נניח a זה כ"א (טבח ו/או פועל פיצות)  x זה פיצות וy זה זוג נעליים.

נניח a זה כ"א (טבח ו/או פועל פיצות)  x זה פיצות ו-y זה זוג נעליים.

כשם שהגענו למשוואה {3} לגבי הפיצריה, נגיע גם למשוואה דומה לגבי הנעליים (ולכל חברה המייצרת מוצר בעזרת גו"י a):  

כשם שהגענו למשוואה {3} לגבי הפיצריה, נגיע גם למשוואה דומה לגבי הנעליים (ולכל חברה המייצרת מוצר בעזרת גו"י a):  

כמובן שכולנו היינו מעדיפים שיהיה לנו יותר גו"י, וכל פרט היה מעדיף שהכנסתו תהיה גדולה יותר, אך בהינתן חלוקת הכנסות מסוימת, וכמות מסוימת של גו"י העומדים לרשותנו, שוק חופשי מביא לשו"מ אופטימלי פארטו: אי אפשר לשפר את מצבו של אף פרט, בלי לפגוע בפרט אחר. זה כבר מפחית מגדולת ההישג [כי כפי שדיברנו בהרצאתי הקודמת, גם שו"מ בו לאדם אחד יש את כל הכסף זו חלוקה אופטימאלית פארטו] אך בכל זאת זה יפה.  

כמובן שכולנו היינו מעדיפים שיהיה לנו יותר גו"י, וכל פרט היה מעדיף שהכנסתו תהיה גדולה יותר, אך בהינתן חלוקת הכנסות מסוימת, וכמות מסוימת של גו"י העומדים לרשותנו, שוק חופשי מביא לשו"מ אופטימלי פארטו: אי אפשר לשפר את מצבו של אף פרט, בלי לפגוע בפרט אחר. זה כבר מפחית מגדולת ההישג [כי כפי שדיברנו בהרצאתי הקודמת, גם שו"מ בו לאדם אחד יש את כל הכסף זו חלוקה אופטימאלית פארטו] אך בכל זאת זה יפה.  

[דיילי מביא דוגמה של מונופול ששם שוק חופשי לא עובד. אני אסביר זאת בפרק 9 יחד עם שאר כשלי השוק].

דיילי מביא דוגמה של [[מונופול]] ששם שוק חופשי לא עובד. נתייחס לכך [[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|בפרק 10]] יחד עם שאר [[כשל שוק|כשלי השוק]]).

===סיכום===

===סיכום===

 

כלכלנים נאו קלאסיים ראויים להערכה עבור ההוכחה ששוק חופשי ותחרותי מביא לחלוקת משאבים "אופטימלית" ([[יעילות פארטו]]). אך הם נשענים על מספר הנחות יסוד בעיתיות שנדון בהן מאוחר יותר.

כלכלנים ניאו קלאסיים ראויים למחיאות כפיים עבור ההוכחה ששוק חופשי ותחרותי מביא לחלוקת משאבים אופטימלית. אך הם נשענים על מספר הנחות יסוד בעיתיות שנדון בהן אח"כ.

==שינויים שלא קשורים למחירים==

==שינויים שלא קשורים למחירים==

משוואת השוק מתייחסת למחירים כנתונים, ושינוי ביחסי המחירים יביא לשינוי במשוואה כולה. בפועל, יש עוד שני גורמים אשר יכולים להביא לשינוי במשוואה: שינוי בטעמים ובהעדפות של הצרכן ושינויי טכנולוגיה. במציאות כסף רב מושקע בפרסום, שמטרתו להעלות את העדפות הצרכן למוצר מסויים על פני מוצר אחר, ובפיתוחים טכנולוגיים.

משוואת השוק מתייחסת למחירים כנתונים, ושינוי ביחסי המחירים יביא לשינוי במשוואה כולה. בפועל, יש עוד שני גורמים אשר יכולים להביא לשינוי במשוואה: שינוי בטעמים ובהעדפות של הצרכן ושינויי "טכנולוגיה". במציאות כסף רב מושקע בפרסום, שמטרתו להעלות את העדפות הצרכן למוצר מסויים על פני מוצר אחר, ובפיתוחים טכנולוגיים.

נניח מצב התחלתי א' עם העדפות מסוימות ושו"מ יעיל מסוים. עכשיו יצרן שייצר מוצר כלשהו יוצא עם קמפיין פרסומי גדול להגדיל את מכירותיו.כתוצאה מהפרסום, משתנות ההעדפות, יש העדפות יותר גדולות למוצר המפורסם ונוצר שו"מ חדש ב'. שו"מ ב' גם הוא יעיל פארטו, ועונה להעדפות בצורה הטובה ביותר. אך אלו לא ההעדפות המקוריות, אלא העדפות שעברו מניפולציה פרסומית, וניתן לומר ששו"מ ב' פחות אידיאלי משו"מ א'. יש אינסוף שוויי משקל אופטימאליים- אחד לכל סט של העדפות, הכנסה וטכנולוגיה.     

נניח מצב התחלתי א' עם העדפות מסוימות ושו"מ יעיל מסוים. עכשיו יצרן שייצר מוצר כלשהו יוצא עם קמפיין פרסומי גדול להגדיל את מכירותיו.כתוצאה מהפרסום, משתנות ההעדפות, יש העדפות יותר גדולות למוצר המפורסם ונוצר שו"מ חדש ב'. שו"מ ב' גם הוא יעיל פארטו, ועונה להעדפות בצורה הטובה ביותר. אך אלו לא ההעדפות המקוריות, אלא העדפות שעברו מניפולציה פרסומית, וניתן לומר ששו"מ ב' פחות אידיאלי משו"מ א'. יש אינסוף שוויי משקל אופטימאליים- אחד לכל סט של העדפות, הכנסה וטכנולוגיה.     

לסיכום נאמר שהן שינויי המחירים והן שינויי טעמים וטכנולוגיה מביאים לשו"מ יעיל פארטו.

לסיכום נאמר שהן שינויי המחירים והן שינויי טעמים וטכנולוגיה מביאים לשו"מ יעיל פארטו.

==ביקוש==

==ביקוש==

נבנה את עקומת הביקוש.

נבנה את עקומת הביקוש.

[דיילי מציע הסבר מתמטי שלדעתי הוא פחות טוב מהאינטואיטיבי שבו אני אשתמש].

דיילי מציע הסבר מתמטי אך אנו בוחרים להציג הסבר שלדעתו הוא מובן יותר.  

נניח מוצר כמו עט. התועלת של רותי מהעט הראשון שלה היא אדירה ולכן היא מוכנה לשלם עבורו אפילו 50 ₪. מהעט השני התועלת קטנה ורותי מוכנה לשלם עבורו 30 ₪. וכך הלאה בגלל תועלת שולית פוחתת. עבור העט השלישי היא תשלם 15 ₪ הרביעי 5 ₪ ועבור החמישי 1 ₪. נסתכל לדוגמא על רני שאוהב עטים יותר מרותי. עבור העט הראשון יהיה מוכן לשלם 60 ₪ השני 50 ₪ השלישי 30 ₪ הרביעי 15 ₪ החמישי 10 השישי 5 והשביעי 1. לכל אחד מהם תהיה עקומת ביקוש שונה.

 

נניח מוצר כמו עט. התועלת של רותי מהעט הראשון שלה היא אדירה ולכן היא מוכנה לשלם עבורו אפילו 50 ₪. מהעט השני התועלת קטנה ורותי מוכנה לשלם עבורו 30 ₪. וכך הלאה בגלל תועלת שולית פוחתת. עבור העט השלישי היא תשלם 15 ₪ הרביעי 5 ₪ ועבור החמישי 1 ₪. נסתכל לדוגמא על רני שאוהב עטים יותר מרותי. עבור העט הראשון יהיה מוכן לשלם 60 ₪ השני 50 ₪ השלישי 30 ₪ הרביעי 15 ₪ החמישי 10 השישי 5 והשביעי 1. לכל אחד מהם תהיה  

עקומת ביקוש שונה.

 

נסתכל על עקומות הביקוש שלהם: רותי באדום ורני בכחול. עכשיו נחבר את העקומות שלהם ונגיע לעקומת ביקוש מצרפית של השוק כולו. למשל, במחיר 50 ₪ רני רוצה 2 עטים ורותי אחד ולכן הביקוש הכללי לעטים במחיר 50 הוא 3 עטים. במחיר 15 ₪ רני רוצה 4 עטים ורותי עוד 3 ובסה"כ יש ביקוש ל-8 עטים במחיר 15 ₪.

נסתכל על עקומות הביקוש שלהם: רותי באדום ורני בכחול. עכשיו נחבר את העקומות שלהם ונגיע לעקומת ביקוש מצרפית של השוק כולו. למשל, במחיר 50 ₪ רני רוצה 2 עטים ורותי אחד ולכן הביקוש הכללי לעטים במחיר 50 הוא 3 עטים. במחיר 15 ₪ רני רוצה 4 עטים ורותי עוד 3 ובסה"כ יש ביקוש ל-8 עטים במחיר 15 ₪.

12 10 8 6 5 3 1 סה"כ היצע

12 10 8 6 5 3 1 סה"כ היצע

צורת הגרף המדויקת אינה חשובה. חשוב שעקומת הביקוש יורדת משמאל לימין.

צורת הגרף המדויקת אינה חשובה. חשוב שעקומת הביקוש יורדת משמאל לימין.

==היצע==

==היצע==

17 15 13 11 9 7 5 4 3 2 סה"כ היצע

17 15 13 11 9 7 5 4 3 2 סה"כ היצע

צורתם המדויקת של הגרפים פחות חשובה. חשוב שהם עולים משמאל לימין.

צורתם המדויקת של הגרפים פחות חשובה. חשוב שהם עולים משמאל לימין.

 

==ביקוש והיצע==

==ביקוש והיצע==