שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''ספינת החלל כדור הארץ''' (באנגלית: '''Spaceship Earth''') הוא מונח ותפיסה המבטאים התייחסות אל [[כדור הארץ]] כאל [[ספינת חלל]] ענקית שבה חיים כלל הייצורים החיים כולל [[אדם|בני האדם]]. המונח קשור לנקודת מבט של [[קיימות]] ומאפשר לבחון נושאים שונים, כמו [[גידול אוכלוסין]] [[זיהום]]] פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] או דלדול [[משאבים מוגבלים]].  

'''ספינת החלל כדור הארץ''' (באנגלית: '''Spaceship Earth''') הוא מונח ותפיסה המבטאים התייחסות אל [[כדור הארץ]] כאל [[ספינת חלל]] ענקית, שבה חיים כלל הייצורים החיים כולל [[אדם|בני האדם]]. המונח קשור לנקודת מבט של [[קיימות]] ו[[סביבתנות]] ומהווה מסגרת מחשבה לבחינת נושאים רבים כולל סוגיות כלכליות, חברתיות או סביבתיות, במסגרת התייחסות של [[תכנון ארוך טווח]] ו[[תהליכים ארוכי טווח]]. נושאים לדוגמה כוללים סוגיות של [[גידול אוכלוסין]] [[זיהום]] פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]], דלדול [[משאבים מתכלים]]. מבחינת [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]], מדינות סביבתית או [[פוליטיקה בת קיימא]] ו[[תרבות בת קימא]], תפיסת "ספינת החלל כדור הארץ" יכולה להוות רעיון בסיסי שמהווה מסגרת לרעיונות רבים נוספים ומקשר בין מדעי הטבע ובין מדעי החברה. מבחינה חינוכית, מודל ספינת החלל מקל על הסבר של מושגים רבים נוספים בהקשר מתאים. מבחינה פוליטית ותרבותית מודל ספינת החלל כדור האר מהווה מודל שמתנגש  עם תפיסות רבות בפוליטיקה ובכלכלה לדוגמה הרעיון של [[צמיחה כלכלית]] אינסופית וכן עם גישות של [[שמרנות]] ו[[ליברליזם]] לסוגיות כמו זכויות אדם או גידול אכולוסין.  

 

 

[[קובץ:NASA-Apollo8-Dec24-Earthrise.jpg|ממוזער|400px|תמונה של כדור הארץ מהחללית "אפולו 8", שנת 1968. המסעות לחלל בשנות ה-60, המחישו לאנשים רבים שהיו מעורבים בפרוייקטים את נקודת המבט לפיה כלל תושבי כדור הארץ תלויים זה בזה ונמצאים כולם בתוך מערכת אחת.]]

[[קובץ:NASA-Apollo8-Dec24-Earthrise.jpg|ממוזער|400px|תמונה של כדור הארץ מהחללית "אפולו 8", שנת 1968. המסעות לחלל בשנות ה-60, המחישו לאנשים רבים שהיו מעורבים בפרוייקטים את נקודת המבט לפיה כלל תושבי כדור הארץ תלויים זה בזה ונמצאים כולם בתוך מערכת אחת.]]

בשנת 1966 כתב [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[קנת' בולדינג]] מאמר מפורסם בנושא זה בשם '''כלכלת ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת'''. המאמר נחשב לאחד המבשרים של חשיבה של [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלה בת קיימא]] ו[[תרבות בת קיימא]].

בשנת 1966 כתב [[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[קנת' בולדינג]] מאמר מפורסם בנושא זה בשם '''כלכלת ספינת החלל כדור הארץ המתקרבת'''. המאמר נחשב לאחד המבשרים של חשיבה של [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלה בת קיימא]] ו[[תרבות בת קיימא]]. תפיסת ספינת החלל כדור הארץ קיבלה חיזוקים בעקבות ניסויים כמו [[ביוספרה 2]] שניסו לחכות סביבה אקולוגית שתאפשר לאנשים חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מערכת ביו-הנדסית. רעיונות דומים לספינת החלל כדור הארץ כוללים מושגים כמו, [[גבולות לצמיחה]], [[כלכלת מצב יציב]] ו[[כלכלת הדונאט]]. 

==היסטוריה==

==היסטוריה==

==כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל==

==כלכלת בוקרים מול כלכלת אנשי חלל==

[[קובץ:Kruzo.jpg|ממוזער|300px|קומיקס רובינזון קרוזו בספינת חלל.]]

[[קובץ:Kruzo.jpg|ממוזער|300px|קומיקס רובינזון קרוזו בספינת חלל.]]

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה והן לתיאור הנפוץ שלה - ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. [[דיויד קורטן]] פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת [[1995]] "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]".

הדימוי של בולדינג מצביע על כמה נקודות מרכזיות בהן שונה כלכלת אנשי החלל הנמצאים בחללית, מכלכלה של בוקרים במערב הפרוע, שהינו דימוי הן לכלכלה הנהוגה ([[קפיטליזם]], [[כלכלת מקורבים]], [[כלכלה נאו-שמרנית]]) והן לתיאור הנפוץ שלה וענף דומיננטי ב[[חקר הכלכלה]] - ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. [[דיויד קורטן]] פיתח נושא זה תחת השם "בוקרים בספינת חלל" בספרו משנת [[1995]] "[[כשתאגידים שולטים בעולם]]".

;השפעות הדדיות וגודל האוכלוסייה:

;השפעות הדדיות וגודל האוכלוסייה:

בעולם הבוקרים ה[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה]] דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו-קלאסי שכל אדם מבצע החלטות בשוק במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. רווח של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושא של [[צפיפות אוכלוסין]] ו[[גידול אוכלוסין]] כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.

בעולם הבוקרים ה[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה]] דלילה מאוד, המרחבים עצומים ואדם אחד אינו משפיע על חברו. בדומה לכך מניח רוב הניתוח הנאו-קלאסי שכל אדם מבצע החלטות ב[[שוק משוכלל]] במנותק מהמעשים של אנשים אחרים, ללא כל השפעה הדדית. [[רווח]] של אדם אחד אינו בא על חשבונו של אחר. בחללית לעומת זאת, המרחב מוגבל וקיימת השפעה חזקה של אדם על רעהו. שתי ההשקפות חלוקות לכן בהיבטים של החשיבות של נושאים כמו [[צפיפות אוכלוסין]], [[גידול אוכלוסין]] וביחס ל[[טביעת רגל אקולוגית]] וגידול של [[צמיחה לנפש]] כגורמים שמשפיעים על הכלכלה ועל הרווחה.  

;משאבים בלתי נדלים:

;משאבים בלתי נדלים:

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של אדמה, זהב, ושאר [[משאבי טבע]]. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות [[שיפורים טכנולוגים|שיפורים בטכנולוגיה]], ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאוטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של [[חומרי גלם]] וזרם מוגבל של [[אנרגיה]].

בעולם הבוקרים יש כמדומה משאבים בלתי נדלים של [[קרקע|אדמה]], זהב, מים, ושאר [[משאבי טבע]]. בדומה לכך מניחה התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית שמשאבי טבע הינם בלתי מוגבלים, וכי באמצעות [[שיפורים טכנולוגים|שיפורים בטכנולוגיה]] ומספיק [[הון]], ניתן להשיג כל כמות של משאב טבע. לעומתם, חיים האסטרונאוטים עם מלאים מוגבלים וסופיים של [[חומרי גלם]] וזרם מוגבל של [[אנרגיה]].

;פסולת:

;פסולת:

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק [[פסולת]] או ליצור [[זיהום]], וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק.

בדומה לחומרי הגלם, נדמה כי בגלל המרחב הגדול, במערב הפרוע אין שום בעיה לזרוק [[פסולת]] או ליצור [[זיהום]], וכי האדמה והרוח יבלעו או יפזרו כל דבר שנזרק.

באופן דומה ב[[כלכלה נאו קלאסית|תיאור הנאו-קלאסי]], זריקה של פסולת היא דבר שאין לו ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה, התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של [[צמיחה כלכלית]] - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה כאחד לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית, לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת ([[משאב הכיור]]) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת [[זיהום]] גדלה והולכת.

באופן דומה ב[[כלכלה נאו קלאסית|תיאור הנאו-קלאסי]], זריקה של פסולת היא דבר שאין לו ייצוג במודל או עלות כלכלית. למעשה, התאוריה מודדת את הבריאות הכלכלית על ידי מדד של [[צמיחה כלכלית]] - דבר שמקושר על ידי כלכלנים ואנשי סביבה לקצב גבוה של צריכת משאבי טבע ושל ייצור אשפה. בחללית, לעומת זאת, לא רק מלאי המזון והמים מהווים מגבלה אלא גם הקצב שבו ניתן למחזר את הפסולת ([[משאב הכיור]]) והמשאבים שהדבר דורש. אשפה שאינה מטופלת יוצרת הפרעת [[זיהום]] גדלה והולכת.

 

קיימים [[מדדי קיימות]] רבים המכמתים את הכמויות של יצירת זיהום, פסולת ו[[השפעה סביבתית]] של בני אדם על סביבתם. מושגים אלה כוללים [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], לקיחה אנושית מתוך הביומסה או מתוך [[ייצור ראשוני]], פליטות של [[גזי חממה]] ופליטות של מזהמים שונים. מדדים אלה מראים בדרך כלל כי צריכה גבוה יותר לנפש מקושרת לרוב עם השפעה סביתיתית גבוה יותר.  

;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:

;קצב הצריכה כמדד לאיכות חיים:

בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו [[צרכים בסיסיים|הצרכים הבסיסיים]] של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

בחללית המטרה איננה לקיים זרם מהיר ככל האפשר של חומרים שיהפכו לאשפה, אלא לצרוך באופן זהיר ואיטי את המלאים, ולמחזר במידת האפשר את מה שניתן. אנשי חלל שרוצים לחיות במושבת החלל או בחללית זמן רב חייבים לקיים [[כלכלה מעגלית]]. בשל ההשפעה ההדדית, אף איש חלל לא יחשוב על צריכה בלתי הכרחית, אלא אם נענו [[צרכים בסיסיים|הצרכים הבסיסיים]] של כל חברי הצוות וקיים מלאי גדול של אספקה לעתיד.

בולדינג (ב-1949) ו[[הרמן דיילי]] בעקבותיו (בספרו [[מעבר לצמיחה]]) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי הון (כולל [[הון טבעי]]), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון ש[[צריכה]] מהווה מדד לבריאות כלכלית או [[רווחה חברתית]]. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ה[[הון]], והייצור הוא התוצר של ניסיון להחליף הון זה.

בולדינג (ב-1949) ו[[הרמן דיילי]] בעקבותיו (בספרו [[מעבר לצמיחה]]) פיתחו היבטים אלה כאשר קבעו כי רווחה היא תוצר של צבירת מלאי [[הון]] (כולל [[הון טבעי]]), במיוחד בכלכלות מפותחות. בולדינג התנגד לרעיון ש[[צריכה]] מהווה מדד לבריאות כלכלית או [[רווחה חברתית]]. לפי בולדינג צריכה היא ביטוי להרס של ה[[הון]], והייצור הוא התוצר של ניסיון להחליף הון זה.

;מערכות מורכבות:

;מערכות מורכבות:

בספינת החלל, בניגוד לתיאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות [[מערכות מורכבות|מערכות]] המספקות שירותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה (לדוגמה - [[מערכות אקולוגיות]]) הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה ([[מלחמה]]) או [[זיהום]] מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

בספינת החלל, בניגוד לתיאור הנאו-קלאסי או למערב הפרוע ה"ריק", קיימות [[מערכות מורכבות|מערכות]] המספקות שירותים תומכי חיים (ראו [[שירותי המערכת האקולוגית]]). מערכות אלה (לדוגמה - [[מערכות אקולוגיות]]) הינן מסובכות ומורכבות, והן יכולות לתפקד או להתקלקל, דבר התלוי בין היתר במצב התחזוקה שלהן. מובן שיריות בספינה ([[מלחמה]]) או [[זיהום]] מתפשט עלולות לפגוע במערכות, ובכך לסכן את חיי אנשי החלל.

==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==

==התקדמות לכלכלת ספינת חלל==

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור של המציאות בהווה, אלא הוא תיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות - חלק מ[[תהליך ארוך טווח]]. על פי התיאור של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], ההבדל בין התיאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "[[עולם ריק]]" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "[[עולם מלא]]".

הניתוח של בולדינג וקורטן אינו בהכרח תיאור של המציאות בהווה, אלא הוא תיאור מציאות עתידית אליה מתקדמת האנושות - חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] הניזון מ[[שינויים טכנולוגיים]] ו[[תהליכים חברתיים]]. על פי התיאור של [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], ההבדל בין התיאור של "כלכלת בוקרים" הוא של "[[עולם ריק]]" מול כלכלת כדור הארץ שמאפיינת "[[עולם מלא]]".

בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. בתקופה זו חיו הרבה פחות אנשים בכדור הארץ וניתן היה להניח בקלות כי ההשפעה של בני האדם על הפלנטה היא זניחה. בתקופה זו אנשים לא ידעו דבר על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] או על [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]] שמאפשרים לנו לחיות. במילים אחרות - מידת ההשפעה של אנשים על המערכות האקולוגיות, על האקלים ועל מחזורים ביו-גאו כימיים היתה חלשה יותר וקשה יותר למדידה. כמו כן מידת ההשפעה של תהליכים אלה חזרה על התרבות והכלכלה האנושית נראתה דבר שמתקיים בפני עצמו בלי קשר למעשי בני האדם. קושי נוסף הוא שבתקופה זו הידע על תחומים כמו [[אקולוגיה]] או [[חקר אקלים]] היו בתחילת דרכם, והיו לכל היותר בגדר השערות לא מבוססות, או השערות שאף אחד לא יכל להעלות כלל. כך לדוגמה [[מלתוס]] דאג מפני [[גידול אוכלוסין]] מהיר, אבל חסרו לו כלים כדי להעריך איך גידול כזה עשוי להשתנות עקב גורמים שונים (כמו פיתוח של אמצעי מניעה) ומה עלולות להיות ההשלכות של גידול כזה - לדוגמה [[לקיחה מתוך הייצור הראשוני]].  ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).

בעבר, ההנחות של "כלכלת הבוקרים" היו הנחות סבירות למדי. אלו הנחות שנוסחו עוד בתאוריה [[כלכלה קלאסית|הכלכלית הקלאסית]], במאה ה-18, על ידי [[אדם סמית]] וכלכלנים קלאסיים דומים. בתקופה זו חיו הרבה פחות אנשים בכדור הארץ וניתן היה להניח בקלות כי ההשפעה של בני האדם על הפלנטה היא זניחה. בתקופה זו אנשים לא ידעו דבר על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] או על [[מחזור ביו-גאו-כימי|מחזורים ביו-גאו-כימיים]] שמאפשרים לנו לחיות. במילים אחרות - מידת ההשפעה של אנשים על המערכות האקולוגיות, על האקלים ועל מחזורים ביו-גאו כימיים היתה חלשה יותר וקשה יותר למדידה. כמו כן מידת ההשפעה של תהליכים אלה חזרה על התרבות והכלכלה האנושית נראתה דבר שמתקיים בפני עצמו בלי קשר למעשי בני האדם. קושי נוסף הוא שבתקופה זו הידע על תחומים כמו [[אקולוגיה]] או [[חקר אקלים]] היו בתחילת דרכם, והיו לכל היותר בגדר השערות לא מבוססות, או השערות שאף אחד לא יכל להעלות כלל. כך לדוגמה [[מלתוס]] דאג מפני [[גידול אוכלוסין]] מהיר, אבל חסרו לו כלים כדי להעריך איך גידול כזה עשוי להשתנות עקב גורמים שונים (כמו פיתוח של אמצעי מניעה) ומה עלולות להיות ההשלכות של גידול כזה - לדוגמה [[לקיחה מתוך הייצור הראשוני]].  ככל שאנו מתקדמים אל העתיד אלו הנחות שהופכות פחות ופחות סבירות: העולם נהיה צפוף יותר; ההשפעה ההדדית חזקה יותר (לדוגמה תהליך ה[[גלובליזציה]], האינטרנט); אחוז הניצול של רוב [[משאבי הטבע]] ו[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] מתוך המאגרים הניתנים לניצול עולה, ובחלקם יש משבר מתעצם או חששות כבדים למשבר כזה (לדוגמה [[דייג יתר]], [[משבר המים העולמי]], או [[משק האנרגיה העולמי]]); ברמה העולמית, כמות האשפה גדלה וכמוה גם ה[[זיהום]]. תפקודן של רוב המערכות הביוטיות והא-ביוטיות שמספקות [[שירותי המערכת הטבעית|תפקודים תומכי חיים]] מתדרדר והולך (ראו [[פרויקט המילניום להערכת מערכות אקולוגיות]]).