שינויים

שלום או אי-לוחמה או אי-קיום של טרור, הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם, ועתיד ילדיהם, נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השנייה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה, שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה, או של צבא (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת או מפני טרור.  

שלום או אי-לוחמה או אי-קיום של טרור, הם מצבים מדיניים וצבאיים שמספקים תועלת לקבוצה גדולה של בני אדם. קל לראות שהם עונים להגדרה של מוצר ציבורי. אם שתי מדינות נמצאות במצב אי-לוחמה אזי החיים של כלל האזרחים בשתי המדינות, וגם רכושם, ועתיד ילדיהם, נמצאים במצב בטוח יותר לעומת מצב של לוחמה. התועלת מדבר זה אינה תלויה מכמה אנשים "צורכים" את השירות הזה. אם אדם נוסף מהגר לאחת המדינות הוא לא מקשה על קיומו של מצב אי-הלוחמה. גם התכונה השנייה של מוצר ציבורי מתקיימת עבור אי-לוחמה, שכן גם אם מישהו לא משלם על התחזוקה של הסכם אי-לוחמה, או של צבא (לדוגמה פושט רגל או תייר או אדם עני) קשה למנוע ממנו את ההנאה מכך שהקיום שלו ושל רכושו בטוח מפני נזק מצד מדינה אחרת או מפני טרור.  

גם אם ניתן היה לחייב את כל האנשים לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגרום לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על מוצר ציבורי, דבר המכונה [[בעיית הטרמפיסט]] - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו. כאשר [[אדם סמית]] התייחס לבעיה של סכרים נגד הצפות הוא הבחין כי אם שני אנשים הם בעלי אינטרס לבנות סכר כזה להגנת השדות שלהם, סביר שיגיעו להבנה לגבי חלוקת המימון, לעומת זאת כאשר 1000 אנשים מעוניינים למנוע הצפות, יש להם בעיה שכן לכל אחד מהם אינטרס להגיד שאין לו אינטרס בבנית הסכר.  

גם אם ניתן היה לחייב את כל האנשים לשלם "מס שלום", יש קושי ידוע בתחום הכלכלה לגרום לאנשים לחשוף מה הנכונות שלהם לשלם על מוצר ציבורי, דבר המכונה [[בעיית הטרמפיסט]] - לכל אחד יש אינטרס להמעיט בחשיבות המוצר הציבורי עבורו מתוך הנחה שאחרים ישלמו עליו. כאשר [[אדם סמית]] התייחס לבעיה של סכרים נגד הצפות הוא הבחין כי אם שני אנשים הם בעלי אינטרס לבנות סכר כזה להגנת השדות שלהם, סביר שיגיעו להבנה לגבי חלוקת המימון, לעומת זאת כאשר 1,000 אנשים מעוניינים למנוע הצפות, יש להם בעיה שכן לכל אחד מהם אינטרס להגיד שאין לו אינטרס בבניית הסכר.  

כלכלנים מאז ימי אדם סמית מכירים בכך שצבא הוא "[[מוצר ציבורי]]" - שכן הוא מקיים את שתי התכונות הנחוצות של מוצר ציבורי, עבור תושבי מדינה מסויימת. היו בעבר נסיונות להקים צבאות במימון התנדבותי של התושבים - בערי צפון איטליה בזמן הרסנס, אולם מאמצים אלה לא צלחו. מאז בכל המדינות המימון של צבאות ושל ארגונים אחרים לשמירה על בטחון הציבור - כמו ארגוני ביון (מוסד, CIA) או בטחון פנים (שב"כ, FBI) או משטרה הם [[במימון ציבורי]] כלומר במימון של כספי מיסים של מדינות. אם זאת בעוד צבאות הם גורם חשוב עבור מדינה כדי שלא יתקפו אותה, הם לא בהכרח מבטיחים שלום. צבא גדול עלול לעודד שליטים לצאת למלחמות נגד מדינה אחרת. כמו כן יש מגוון גדול של תנאים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שנחוצים לקיומו של שלום מלבד צבא חזק - לדוגמה מניעת [[מלחמת אזרחים]], לדוגמה קיומה של דמוקרטיה כדי שדיקטטור לא ישתלט על הצבא, החלשת כוחה של [[תעמולה]] שתאפשר לממשלה - דמוקרטית או לא דמוקרטית - לצאת למלחמה בטוענות שווא ועוד.   

כלכלנים מאז ימי אדם סמית מכירים בכך שצבא הוא "[[מוצר ציבורי]]" - שכן הוא מקיים את שתי התכונות הנחוצות של מוצר ציבורי, עבור תושבי מדינה מסויימת. היו בעבר ניסיונות להקים צבאות במימון התנדבותי של התושבים - בערי צפון איטליה בזמן הרנסנס, אולם מאמצים אלה לא צלחו. מאז בכל המדינות המימון של צבאות ושל ארגונים אחרים לשמירה על בטחון הציבור - כמו ארגוני ביון (מוסד, CIA) או בטחון פנים (שב"כ, FBI) או משטרה הם [[במימון ציבורי]] כלומר במימון של כספי מיסים של מדינות. אם זאת בעוד צבאות הם גורם חשוב עבור מדינה כדי שלא יתקפו אותה, הם לא בהכרח מבטיחים שלום. צבא גדול עלול לעודד שליטים לצאת למלחמות נגד מדינה אחרת. כמו כן יש מגוון גדול של תנאים ו[[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שנחוצים לקיומו של שלום מלבד צבא חזק - לדוגמה מניעת [[מלחמת אזרחים]], לדוגמה קיומה של דמוקרטיה כדי שדיקטטור לא ישתלט על הצבא, החלשת כוחה של [[תעמולה]] שתאפשר לממשלה - דמוקרטית או לא דמוקרטית - לצאת למלחמה בטוענות שווא ועוד.   

==יתרונות השלום על אי-לוחמה==

==יתרונות השלום על אי-לוחמה==

שלום מציע יתרונות גדולים יותר לחברה עוד יותר מאשר אי לוחמה - לא רק בטחון גדול יותר ביחס לעתיד אלא גם יתרונות נוספים כמו מסחר, תיירות, [[התמחות כלכלית]], מגוון של רעיונות וסחורות, ואפשרויות טובות יותר לקדם [[מדע]] מחקר ופיתוח. אדם יכול להנות מאי-לוחמה גם בצורה עקיפה גם אם לוחמה לא מאיימת עליו באופן אישי, ואף אם הוא עצמו נמצא במדינה אחרת. לדוגמה בעל מפעל שיש לו עובדים מומחים בעלי [[הון אנושי]] יכול להיפגע אם עובד שלו יפגע מלחימה. קרובי משפחה יכולים לסבול צער אם בן משפחה שלהם נפגע. מדינות שכנות עלולות לסבול מלחימה בין שתי מדינות - הדוגמה הברורה היא פלישה של כוחות צבא של אחת המדינות (לדוגמה כיבוש בלגיה בידי גרמניה כדי לפלוש לצרפת). דוגמאות אחרות לבעיות שנוצרות ממלחמה עבור מדינות לא מעורבות כוללות פליטים שנוהרים עליהן, ייצוא של טרור, של מחלות, ושל זיהום סביבתי. לדוגמה , [[מלחמת האזרחים בסוריה]] גרמה למילוני פליטים סורים שהיגרו לטורקיה, ירדן ומדינות אירופה, הפלישה של רוסיה לאוקרינה גרמה למיליוני פליטים שעברו לפולין ולמדינות אירופה האחרות.  

שלום מציע יתרונות גדולים יותר לחברה עוד יותר מאשר אי לוחמה - לא רק בטחון גדול יותר ביחס לעתיד אלא גם יתרונות נוספים כמו מסחר, תיירות, [[התמחות כלכלית]], מגוון של רעיונות וסחורות, ואפשרויות טובות יותר לקדם [[מדע]] מחקר ופיתוח. אדם יכול להנות מאי-לוחמה גם בצורה עקיפה גם אם לוחמה לא מאיימת עליו באופן אישי, ואף אם הוא עצמו נמצא במדינה אחרת. לדוגמה בעל מפעל שיש לו עובדים מומחים בעלי [[הון אנושי]] יכול להיפגע אם עובד שלו יפגע מלחימה. קרובי משפחה יכולים לסבול צער אם בן משפחה שלהם נפגע. מדינות שכנות עלולות לסבול מלחימה בין שתי מדינות - הדוגמה הברורה היא פלישה של כוחות צבא של אחת המדינות (לדוגמה כיבוש בלגיה בידי גרמניה כדי לפלוש לצרפת). דוגמאות אחרות לבעיות שנוצרות ממלחמה עבור מדינות לא מעורבות כוללות פליטים שנוהרים עליהן, ייצוא של טרור, של מחלות, ושל זיהום סביבתי. לדוגמה, [[מלחמת האזרחים בסוריה]] גרמה למילוני פליטים סורים שהיגרו לטורקיה, ירדן ומדינות אירופה, הפלישה של רוסיה לאוקרינה גרמה למיליוני פליטים שעברו לפולין ולמדינות אירופה האחרות.  

היות ושלום מציע יתרונות נוספים לחברה הוא מרחיב ומעמיק את מעגל האנשים שנהנים ממנו בצורה עקיפה - לדוגמה הסכמי שלום בין גרמניה וצרפת טובים לא רק לתושבי מדינות אלה אלא גם למי שנהנה מהתחזקות המסחר בין שתי המדינות, או למחקרים בתחומים כמו [[בריאות הציבור]] שנוצרו עקב כך. אם יש שיתופי פעולה רבים יותר בחקר [[מניעת סרטן]] או טיפול ב[[סרטן]] או ייעול בהקצאת משאבים עקב השלום נהנים מכך גם אנשים שמעולם לא היו במדינות אלה, ואף לא קנו במישרין דבר ממדינות אלה.  

היות ושלום מציע יתרונות נוספים לחברה הוא מרחיב ומעמיק את מעגל האנשים שנהנים ממנו בצורה עקיפה - לדוגמה הסכמי שלום בין גרמניה וצרפת טובים לא רק לתושבי מדינות אלה אלא גם למי שנהנה מהתחזקות המסחר בין שתי המדינות, או למחקרים בתחומים כמו [[בריאות הציבור]] שנוצרו עקב כך. אם יש שיתופי פעולה רבים יותר בחקר [[מניעת סרטן]] או טיפול ב[[סרטן]] או ייעול בהקצאת משאבים עקב השלום נהנים מכך גם אנשים שמעולם לא היו במדינות אלה, ואף לא קנו במישרין דבר ממדינות אלה.  

מבחינה כללית יותר התועלת שמפיקים אזרחי המדינות המעורבות או אנשים במדינות אחרות, מקיומו של שלום, לא בהכרח מתרגמת לתשלום או לפעולה מחייבת אחרת לכיוון של שלום - זאת בגלל שהאינטרס בשלום מפוזר על פני אנשים רבים, ואילו האינטרס בקיומה של מלחמה עלול להיות מרוכז בידי קבוצה קטנה, מלוכדת ובעלת כוח והשפעה. נקודה זו נדונה בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעילות קולקטיבית]]. דוגמאות לקבוצות שעלולות להנות מקיום של מלחמה כוללות [[חברות נשק]] שמוכרות נשק לאחת המדינות או לשתיהן. דיקטטורים או שליטים פופליסטים עלולים ליזום מלחמות מתוך מחשבה שהדבר יועיל להמשך קיום שלטונם - הן כדי להסית את תשומת הלב של הציבור לאויב חיצוני והן מתוך אמונה פנימית שהם ינצחו במלחמה.  

מבחינה כללית יותר התועלת שמפיקים אזרחי המדינות המעורבות או אנשים במדינות אחרות, מקיומו של שלום, לא בהכרח מתרגמת לתשלום או לפעולה מחייבת אחרת לכיוון של שלום - זאת בגלל שהאינטרס בשלום מפוזר על פני אנשים רבים, ואילו האינטרס בקיומה של מלחמה עלול להיות מרוכז בידי קבוצה קטנה, מלוכדת ובעלת כוח והשפעה. נקודה זו נדונה בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעילות קולקטיבית]]. דוגמאות לקבוצות שעלולות להנות מקיום של מלחמה כוללות [[חברות נשק]] שמוכרות נשק לאחת המדינות או לשתיהן. דיקטטורים או שליטים פופליסטים עלולים ליזום מלחמות מתוך מחשבה שהדבר יועיל להמשך קיום שלטונם - הן כדי להסית את תשומת הלב של הציבור לאויב חיצוני והן מתוך אמונה פנימית שהם ינצחו במלחמה.  

תכופות יש לדיקטטורים עודף אמון בכוחם הצבאי משום שבמדינה דיקטטורית יש עודף שימוש בתעמולה וצנוזרה - דבר זה נועד לאפשר שליטה באזרחים אבל הוא עלול לשכנע במשך הזמן גם את הקצונה או את האנשים המקיפים את הדיקטטור וכך הוא יוצר אשליה-עצמית. בנוסף אם קיימות בצבא של הדיקטטור הדבר לא בהכרח יוודע לשלטון בגלל חשש של חיילים וקצינים להתלונן על בעיות. עודף בטחון עצמי ביכולות הצבא התקיים במקרים כמו גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה (במיוחד מאז קרב סלטינגרד), עודף בטחון של סטאלין בצבאו בחלק הראשון של המלחמה, אמון גדול מידי של סאדם חוסיין ביכולת של צבאו לכבוש את איראן (מה שהוביל למלחמת איראן-עיראק), ועודף אמון ביכולות הצבאית של אידי אמין. בנוסף לכך עבור דיקטטור ערך חיי אדם של האויב ושל בני עמו הוא נמוך בהרבה לעומת ערך חיי אדם בחברה דמוקרטית. עם זאת גם מדינות דמוקרטיות עלולות לשגות באשליה בקשר לכוח של צבאן - לדוגמה צרפת ובריטניה בתחילת מלחמת העולם השנייה, והן עלולות גם לזלזל בערך חיי אדם - במיוחד בחיי אדם של האויב - לדוגמה ארצות הברית במלחמת ויאטנם ובפלישה לעיראק. עם זאת התנהגות זו חריפה יותר בקרב דיקטטטורים, והיא באה לביטוי ביתר שאת בכך שבמשך כ-200 שנה כמעט לא היו מלחמות בין שתי מדינות דמוקרטיות.

תכופות יש לדיקטטורים עודף אמון בכוחם הצבאי משום שבמדינה דיקטטורית יש עודף שימוש בתעמולה וצנזורה - דבר זה נועד לאפשר שליטה באזרחים אבל הוא עלול לשכנע במשך הזמן גם את הקצונה או את האנשים המקיפים את הדיקטטור וכך הוא יוצר אשליה-עצמית. בנוסף אם קיימות בצבא של הדיקטטור הדבר לא בהכרח ייוודע לשלטון בגלל חשש של חיילים וקצינים להתלונן על בעיות. עודף בטחון עצמי ביכולות הצבא התקיים במקרים כמו גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה (במיוחד מאז קרב סטלינגרד), עודף בטחון של סטאלין בצבאו בחלק הראשון של המלחמה, אמון גדול מידי של סדאם חוסיין ביכולת של צבאו לכבוש את איראן (מה שהוביל למלחמת איראן-עיראק), ועודף אמון ביכולות הצבאית של אידי אמין. בנוסף לכך עבור דיקטטור ערך חיי אדם של האויב ושל בני עמו הוא נמוך בהרבה לעומת ערך חיי אדם בחברה דמוקרטית. עם זאת גם מדינות דמוקרטיות עלולות לשגות באשליה בקשר לכוח של צבאן - לדוגמה צרפת ובריטניה בתחילת מלחמת העולם השנייה, והן עלולות גם לזלזל בערך חיי אדם - במיוחד בחיי אדם של האויב - לדוגמה ארצות הברית במלחמת ויאטנם ובפלישה לעיראק. עם זאת התנהגות זו חריפה יותר בקרב דיקטטורים, והיא באה לביטוי ביתר שאת בכך שבמשך כ-200 שנה כמעט לא היו מלחמות בין שתי מדינות דמוקרטיות.

==השינוי בקושי לקיים שלום==

==השינוי בקושי לקיים שלום==