שינויים

מצד אחד הדבר מרחיב את מעגל האנשים שמעוניינים בקיומו של שלום - כך גם אנשים בארצות הברית מתעניינים בכך שיהיה שלום בין ישראל למצרים. מצד שני מנקודת מבט של מוצר ציבורי פירוש הדבר שייתכן פער גדול יותר בין מי שנהנה מהשלום לבין מי שיכול לשלם עליו או לקבל החלטות לגבי קיומו. בעלי מפעלים או קרובי משפחה שגרים במדינה שלישית יכולים להיות מעוניינים בקיומו של שלום אבל הם לא יכולים להשתתף בבחירות - בהנחה שבחירות כאלה אכן קובעות את הסיכוי לקיומו או אי קיומו של שלום. מצד שלישי דווקא ציבור כזה יכול לנקוט בשיטות פעולה שלאו דווקא פתוחות בפני תושבי שתי המדינות - אנשים במדינה שלישית יכולים להקים ארגוני שלום או זכויות אדם, לבקר פעילות של ממשלות בלי חשש, לנסות לסייע לשני הצדדים בפתרונות דיפלומטיים, להפעיל לחץ כלכלי על מדינות או על מנהיגים פוליטיים, תושבי מדינות עשירות יותר יכולים לשלם לארגוני סיוע או לממן את קיומו של כוח צבאי ניטרלי שיפקח על קיום הסכמי שלום.

מצד אחד הדבר מרחיב את מעגל האנשים שמעוניינים בקיומו של שלום - כך גם אנשים בארצות הברית מתעניינים בכך שיהיה שלום בין ישראל למצרים. מצד שני מנקודת מבט של מוצר ציבורי פירוש הדבר שייתכן פער גדול יותר בין מי שנהנה מהשלום לבין מי שיכול לשלם עליו או לקבל החלטות לגבי קיומו. בעלי מפעלים או קרובי משפחה שגרים במדינה שלישית יכולים להיות מעוניינים בקיומו של שלום אבל הם לא יכולים להשתתף בבחירות - בהנחה שבחירות כאלה אכן קובעות את הסיכוי לקיומו או אי קיומו של שלום. מצד שלישי דווקא ציבור כזה יכול לנקוט בשיטות פעולה שלאו דווקא פתוחות בפני תושבי שתי המדינות - אנשים במדינה שלישית יכולים להקים ארגוני שלום או זכויות אדם, לבקר פעילות של ממשלות בלי חשש, לנסות לסייע לשני הצדדים בפתרונות דיפלומטיים, להפעיל לחץ כלכלי על מדינות או על מנהיגים פוליטיים, תושבי מדינות עשירות יותר יכולים לשלם לארגוני סיוע או לממן את קיומו של כוח צבאי ניטרלי שיפקח על קיום הסכמי שלום.

== מחסור בייצור של שלום==

== תת מימון והשקעה בייצור של שלום==

בעיה ידועה של מוצר ציבורי הוא ש[[שוק חופשי]] לא מספק ממנו כמות מספקת, ובמצבים קיצוניים הכמות של המוצר הציבורי היא אפס גם אם כולם מעוניינים בקיומו של המוצר הציבורי. היבט זה נדון בספר [[חברת השפע]] של [[קנת גלבריית]].  באופן מקומי ייתכן כי רוב תושבי שתי המדינות מעוניינים בשלום אבל אינם מסוגלים להגיע לדבר זה בגלל כשלים שונים. לדוגמה בספר מדע בדיוני "מלחמה לנצח" מתואר מגע של חייזרים עם בני אדם שמתדרדר במהירות למלחמה. בהעדר יכולת תקשורת ויכולת אמון מתרחשת מלחמה במשך שנים רבות, ורק לאחר מאות שנות לחימה מתאפשר דיאלוג והסכם שלום. דוגמה מעשית יותר היא הדרדרות אירופה למלחמת העולם הראשונה בין היתר כתוצאה משורה של חוסר הבנות בין המדינות ובתוך המדינות. כמו כן, מבחינה לוגית מדינה עלולה להגיע למסקנה כי אם הצד השני יכול להתקיף ולהשמיד אותך, ואם אין לך יכולת לתקשר או לבטוח בו,  עדיף לתקוף ולהשמיד אותו קודם.  

בעיה ידועה של מוצר ציבורי הוא ש[[שוק חופשי]] לא מספק ממנו כמות מספקת, ובמצבים קיצוניים הכמות של המוצר הציבורי היא אפס גם אם כולם מעוניינים בקיומו של המוצר הציבורי. היבט זה נדון בספר [[חברת השפע]] של [[קנת גלבריית]].  באופן מקומי ייתכן כי רוב תושבי שתי המדינות מעוניינים בשלום אבל אינם מסוגלים להגיע לדבר זה בגלל כשלים שונים. לדוגמה בספר מדע בדיוני "מלחמה לנצח" מתואר מגע של חייזרים עם בני אדם שמתדרדר במהירות למלחמה. בהעדר יכולת תקשורת ויכולת אמון מתרחשת מלחמה במשך שנים רבות, ורק לאחר מאות שנות לחימה מתאפשר דיאלוג והסכם שלום. דוגמה מעשית יותר היא הדרדרות אירופה למלחמת העולם הראשונה בין היתר כתוצאה משורה של חוסר הבנות בין המדינות ובתוך המדינות. כמו כן, מבחינה לוגית מדינה עלולה להגיע למסקנה כי אם הצד השני יכול להתקיף ולהשמיד אותך, ואם אין לך יכולת לתקשר או לבטוח בו,  עדיף לתקוף ולהשמיד אותו קודם.  

מבחינה כללית יותר התועלת שמפיקים אזרחי המדינות המעורבות או אנשים במדינות אחרות, מקיומו של שלום, לא בהכרח מתרגמת לתשלום או לפעולה מחייבת אחרת לכיוון של שלום - זאת בגלל שהאינטרס בשלום מפוזר על פני אנשים רבים, ואילו האינטרס בקיומה של מלחמה עלול להיות מרוכז בידי קבוצה קטנה, מלוכדת ובעלת כוח והשפעה. נקודה זו נדונה בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעילות קולקטיבית]].  

מבחינה כללית יותר התועלת שמפיקים אזרחי המדינות המעורבות או אנשים במדינות אחרות, מקיומו של שלום, לא בהכרח מתרגמת לתשלום או לפעולה מחייבת אחרת לכיוון של שלום - זאת בגלל שהאינטרס בשלום מפוזר על פני אנשים רבים, ואילו האינטרס בקיומה של מלחמה עלול להיות מרוכז בידי קבוצה קטנה, מלוכדת ובעלת כוח והשפעה. נקודה זו נדונה בספרו של הכלכלן [[מנסור אולסון]], [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעילות קולקטיבית]]. דוגמאות לקבוצות שעלולות להנות מקיום של מלחמה כוללות [[חברות נשק]] שמוכרות נשק לאחת המדינות או לשתיהן. דיקטטורים או שליטים פופליסטים עלולים ליזום מלחמות מתוך מחשבה שהדבר יועיל להמשך קיום שלטונם - הן כדי להסית את תשומת הלב של הציבור לאויב חיצוני והן מתוך אמונה פנימית שהם ינצחו במלחמה.

 

תכופות יש לדיקטטורים עודף אמון בכוחם הצבאי משום שבמדינה דיקטטורית יש עודף שימוש בתעמולה וצנוזרה - דבר זה נועד לאפשר שליטה באזרחים אבל הוא עלול לשכנע במשך הזמן גם את הקצונה או את האנשים המקיפים את הדיקטטור וכך הוא יוצר אשליה-עצמית. בנוסף אם קיימות בצבא של הדיקטטור הדבר לא בהכרח יוודע לשלטון בגלל חשש של חיילים וקצינים להתלונן על בעיות. עודף בטחון עצמי ביכולות הצבא התקיים במקרים כמו גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה (במיוחד מאז קרב סלטינגרד), עודף בטחון של סטאלין בצבאו בחלק הראשון של המלחמה, אמון גדול מידי של סאדם חוסיין ביכולת של צבאו לכבוש את איראן (מה שהוביל למלחמת איראן-עיראק), ועודף אמון ביכולות הצבאית של אידי אמין. בנוסף לכך עבור דיקטטור ערך חיי אדם של האויב ושל בני עמו הוא נמוך בהרבה לעומת ערך חיי אדם בחברה דמוקרטית. עם זאת גם מדינות דמוקרטיות עלולות לשגות באשליה בקשר לכוח של צבאן - לדוגמה צרפת ובריטניה בתחילת מלחמת העולם השנייה, והן עלולות גם לזלזל בערך חיי אדם - במיוחד בחיי אדם של האויב - לדוגמה ארצות הברית במלחמת ויאטנם ובפלישה לעיראק. עם זאת התנהגות זו חריפה יותר בקרב דיקטטטורים, והיא באה לביטוי ביתר שאת בכך שבמשך כ-200 שנה כמעט לא היו מלחמות בין שתי מדינות דמוקרטיות.

==השינוי בקושי לקיים שלום==

==השינוי בקושי לקיים שלום==