שינויים

הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס (Ferdinand Tönnies) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בשנת 1887.  

הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס (Ferdinand Tönnies) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בשנת 1887.  

'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].  

'''גֶמַיְינְשַאפְט''' (Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].  

'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, ה-19 וה-20.  

'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, ה-19 וה-20.