שינויים

'''קהילה''' (באנגלית: '''Community''') היא אוסף של אנשים, שיש להם מטרות משותפות. הגדרה מצמצת של המונח קהילה מגבילה אותה למספר אנשים שיש להם לא רק מטרות משופות (ואף תרבות ו[[ערכים חברתיים]] משותפים) אלא גם הכרות הדדית (דבר המגביל את גודל הקהילה לקבוצה בת כ-150 עד ל-500 איש), ותכופות גם קרבה גאוגרפית (בדרך כלל - מרחק הליכה). קהילה היא סוג של [[מוסד חברתי]].  

'''קהילה''' (באנגלית: '''Community''') היא אוסף של אנשים, שיש להם מטרות משותפות. הגדרה מצמצת של המונח קהילה מגבילה אותה למספר אנשים שיש להם לא רק מטרות משופות (ואף תרבות ו[[ערכים חברתיים]] משותפים) אלא גם הכרות הדדית (דבר המגביל את גודל הקהילה לקבוצה בת כ-150 עד ל-500 איש), ותכופות גם קרבה גאוגרפית (בדרך כלל - מרחק הליכה). קהילה היא סוג של [[מוסד חברתי]].  

המונח "קהילה" משמש לעיתים קרובות גם כדי לתאר קבוצות אחרות כגון "קהילה וירטואלית" (ללא קרבה גאוגרפית) או "הקהילה הגאה", "הקהילה הלאומית", "הקהילה הבינלאומית" וכו'. כינויים אלה מבטאים בדרך כלל משאלת לב או דמיון של חלקים בתפקודים של קבוצות אלה לקהילה במובן המצומצם, אבל אלו הן קהילות חלשות ורופפות יותר והיכולת שלהן לרתום אנשים לשיתופי פעולה ולסיוע הדדי היא מצומצמת יותר.  

המונח "קהילה" משמש לעיתים קרובות גם כדי לתאר קבוצות אחרות כגון "קהילה וירטואלית" (ללא קרבה גאוגרפית) או "הקהילה הגאה", "הקהילה הלאומית", "הקהילה הבינלאומית" וכו'. כינויים אלה מבטאים בדרך כלל משאלת לב או דמיון של חלקים בתפקודים של קבוצות אלה לקהילה במובן המצומצם, אבל אלו הן קהילות חלשות ורופפות יותר והיכולת שלהן לרתום אנשים לשיתופי פעולה ולסיוע הדדי היא מצומצמת יותר.  

לקהילה ישנם תפקודים חברתיים וכלכליים רבים שבהם היא יכולה להתחרות במוסדות חברתיים מרכזיים אחרים - ה[[שוק]] וה[[מדינה]]. היא יכולה לדאוג לארגון היחסים החברתיים ולקבלת רוב ההחלטות ה[[פוליטיקה|פוליטיות]] וכן לסייע בהיבטים כמו [[חינוך]], [[בריאות]], [[פנסיה]], שירותים חברתיים שונים ועוד. היא יכולה גם לסייע בשמירה על [[הון חברתי]] ועל [[נורמות חברתיות]] בתוך ובין קהילות, וכן לספק [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים.  

לקהילה ישנם תפקודים חברתיים וכלכליים רבים שבהם היא יכולה להתחרות במוסדות חברתיים מרכזיים אחרים - ה[[שוק]] וה[[מדינה]]. היא יכולה לדאוג לארגון היחסים החברתיים ולקבלת רוב ההחלטות ה[[פוליטיקה|פוליטיות]] וכן לסייע בהיבטים כמו [[חינוך]], [[בריאות]], [[פנסיה]], שירותים חברתיים שונים ועוד. היא יכולה גם לסייע בשמירה על [[הון חברתי]] ועל [[נורמות חברתיות]] בתוך ובין קהילות, וכן לספק [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים.  

   

   

ניתן ליישם חלק מפתרונות אלה ברמות אחרות של התארגנות חברתית כמו משפחה, או מדינה. אך הרמה של החמולה או המשפחה היא קטנה מדי, קשה יותר לבצע בה [[התמחות]], איגום משאבים, וביחס אליה יש לקהילה [[יתרונות לגודל]]. רמות ה[[מוסד חברתי|ארגון החברתי]] של עיר או המדינה הן גדולות מדי וסובלות מ[[חסרונות לגודל]] ביחס לקהילה, שכן הן מחוייבות לעבוד בצורה [[ביורוקרטיה|בירוקרטית]] ויש בהן ניכור (לפחות במובן שאנשים אינם מכירים זה את זה באופן אישי), בדומה לכך גם [[פירמות]] שפועלות ב[[שוק]] מספקות חלק מהתפקודים האלה אבל גם הן מבצעות זאת ללא יחס אישי. לעיתים קרובות יש ניגודי אינטרסים בין סוכנים ומקבלי החלטות בפירמות ובמוסדות מדינה ובין הצרכנים והאזרחים בהתאמה שגורמים לכך ששירות שניתן על ידי מוסדות אלה סובל מ[[כשל שוק|כשלי שוק]] או בעיות אחרות.  

ניתן ליישם חלק מפתרונות אלה ברמות אחרות של התארגנות חברתית כמו משפחה, או מדינה. אך הרמה של החמולה או המשפחה היא קטנה מדי, קשה יותר לבצע בה [[התמחות]], איגום משאבים, וביחס אליה יש לקהילה [[יתרונות לגודל]]. רמות ה[[מוסד חברתי|ארגון החברתי]] של עיר או המדינה הן גדולות מדי וסובלות מ[[חסרונות לגודל]] ביחס לקהילה, שכן הן מחוייבות לעבוד בצורה [[ביורוקרטיה|בירוקרטית]] ויש בהן ניכור (לפחות במובן שאנשים אינם מכירים זה את זה באופן אישי), בדומה לכך גם [[פירמות]] שפועלות ב[[שוק]] מספקות חלק מהתפקודים האלה אבל גם הן מבצעות זאת ללא יחס אישי. לעיתים קרובות יש ניגודי אינטרסים בין סוכנים ומקבלי החלטות בפירמות ובמוסדות מדינה ובין הצרכנים והאזרחים בהתאמה שגורמים לכך ששירות שניתן על ידי מוסדות אלה סובל מ[[כשל שוק|כשלי שוק]] או בעיות אחרות.  

==תנאים לקיומה של קהילה==

==תנאים לקיומה של קהילה==

קיומה של מטרה משתופת, המוגדרת באופן כללי, אינו תנאי מספיק בדרך כלל לקיום של קהילה, שכן יש צורך ב[[מיתוס]] משותף, [[תרבות]] משותפת או ראיית עולם משותפת כדי להסכים על ההגדרות של המטרות המשותפות. לדוגמה שתי קבוצות דתיות, יהודית ונוצרית, יכולות להסכים על כך שיש מטרה משותפת - לסגוד לאל ולקיים את מצוותיו, אבל אין להם מיתוס משותף בשאלה מה הן ההוראות שאותו אל משותף השאיר למאמיניו. קבוצות שונות מסכימות על כך שיש לדאוג לחינוך איכותי לילדים, אבל קבוצה אחת תתמקד בהשגת הישגים לימודיים כמו הוראת מתמטיקה ומדעים ואחרת יכולה לדגול בפילוסופיית חינוך שונה כמו אנתרופוסופיה.  

קיומה של מטרה משתופת, המוגדרת באופן כללי, אינו תנאי מספיק בדרך כלל לקיום של קהילה, שכן יש צורך ב[[מיתוס]] משותף, [[תרבות]] משותפת או ראיית עולם משותפת כדי להסכים על ההגדרות של המטרות המשותפות. לדוגמה שתי קבוצות דתיות, יהודית ונוצרית, יכולות להסכים על כך שיש מטרה משותפת - לסגוד לאל ולקיים את מצוותיו, אבל אין להם מיתוס משותף בשאלה מה הן ההוראות שאותו אל משותף השאיר למאמיניו. קבוצות שונות מסכימות על כך שיש לדאוג לחינוך איכותי לילדים, אבל קבוצה אחת תתמקד בהשגת הישגים לימודיים כמו הוראת מתמטיקה ומדעים ואחרת יכולה לדגול בפילוסופיית חינוך שונה כמו אנתרופוסופיה.  

הררי מדגיש את חשיבות המיתוסים כדרך לשיתוף פעולה כללי, בין בני אדם בקבוצה גדולה יותר - לדוגמה מיתוס דתי לשיתוף פעולה בין שני נוצרים שאינם מכירים זה את זה, המיתוס של [[תאגיד]] [[מיקרוסופט]] כדרך לשיתוף פעולה בין שני מהנדסים שאינם מכירים זה את זה, או המיתוס של [[מדינת לאום]] לשיתוף פעולה בין שני גרמנים שלא פגשו זה בזה מעולם.

הררי מדגיש את חשיבות המיתוסים כדרך לשיתוף פעולה כללי, בין בני אדם בקבוצה גדולה יותר - לדוגמה מיתוס דתי לשיתוף פעולה בין שני נוצרים שאינם מכירים זה את זה, המיתוס של [[תאגיד]] [[מיקרוסופט]] כדרך לשיתוף פעולה בין שני מהנדסים שאינם מכירים זה את זה, או המיתוס של [[מדינת לאום]] לשיתוף פעולה בין שני גרמנים שלא פגשו זה בזה מעולם.  

===קרבה גאוגרפית===

===קרבה גאוגרפית===

הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס (Ferdinand Tönnies) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בשנת 1887.  

הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס (Ferdinand Tönnies) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בשנת 1887.  

'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].  

'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].  

'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, ה-19 וה-20.  

'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, ה-19 וה-20.  

בעולם המודרני, טניס טען כי לא קיימת חלוקה חדה בין קהילה לבין חברה טהורות, וכל קבוצה חברתית מכילה שילוב מסויים שלהן.  

בעולם המודרני, טניס טען כי לא קיימת חלוקה חדה בין קהילה לבין חברה טהורות, וכל קבוצה חברתית מכילה שילוב מסויים שלהן.  

דרכי ענישה מול מי שמפר נורמות חברתיות עשויות להיות הערה או גערה, קרור יחסים, התלוננות בפני קרובי משפחה (בן זוג, הורים), חיוב בסיוע לאחרים או שירות לקהילה, עונש כספי, שלילת תפקיד בקהילה, שלילת אותות כבוד שניתנו בעבר, הורדה במדרג החברתי ועוד. איום מהותי בענישה מול נורמות חברתיות היא רכילות - מידע שמועבר לצד שלישי אודות התנהגות לא נאותה של האדם.  

דרכי ענישה מול מי שמפר נורמות חברתיות עשויות להיות הערה או גערה, קרור יחסים, התלוננות בפני קרובי משפחה (בן זוג, הורים), חיוב בסיוע לאחרים או שירות לקהילה, עונש כספי, שלילת תפקיד בקהילה, שלילת אותות כבוד שניתנו בעבר, הורדה במדרג החברתי ועוד. איום מהותי בענישה מול נורמות חברתיות היא רכילות - מידע שמועבר לצד שלישי אודות התנהגות לא נאותה של האדם.  

צעדים חריפים יותר כלפי מי שמפר נורמות חברתיות יכולים להיות אלימות מילולית, נזק לרכוש, פיטורין, אלימות פיזית, [[חרם]] (חלקי או גמור), כליאה (לדוגמה במנזר, בעיקר כלפי נשים). העונש החמור ביותר בקהילות הוא נידוי (הגליה פיזית מתוך הקהילה והתעלמות מקיום האדם) ו/או עונש מוות. בקרב קהילות עתיקות נידוי עשוי להיות יותר מאשר איום בניתוק הקשרים החברתיים, אלא גם איום פיזי ממש שכן היכולת של אדם בודד לשרוד נמוכה הרבה יותר.  

צעדים חריפים יותר כלפי מי שמפר נורמות חברתיות יכולים להיות אלימות מילולית, נזק לרכוש, פיטורין, אלימות פיזית, [[חרם]] (חלקי או גמור), כליאה (לדוגמה במנזר, בעיקר כלפי נשים). העונש החמור ביותר בקהילות הוא נידוי (הגליה פיזית מתוך הקהילה והתעלמות מקיום האדם) ו/או עונש מוות. בקרב קהילות עתיקות נידוי עשוי להיות יותר מאשר איום בניתוק הקשרים החברתיים, אלא גם איום פיזי ממש שכן היכולת של אדם בודד לשרוד נמוכה הרבה יותר.  

בדרך כלל קהילות נמצאות במתח ביחס לאכיפה של נורמות חברתיות מול ערכים חשובים אחרים לדוגמה כמה חשוב האדם לקהילה. קשה יותר לנדות לדוגמה רופא או ראש קהילה שמספק לקהילה תפקודים חיוניים.  

בדרך כלל קהילות נמצאות במתח ביחס לאכיפה של נורמות חברתיות מול ערכים חשובים אחרים לדוגמה כמה חשוב האדם לקהילה. קשה יותר לנדות לדוגמה רופא או ראש קהילה שמספק לקהילה תפקודים חיוניים.  

===אמון ובניית הון חברתי בתוך הקהילה===

===אמון ובניית הון חברתי בתוך הקהילה===

בתוך הקהילה, [[אמון]] אמור להישען על שילוב של הכרות אישית, קשרים משפחתיים, זהות תרבותית משותפת, חיזוק נורמות חברתיות של הקהילה וענישה מול מי שמפר נורמות אלה.

בתוך הקהילה, [[אמון]] אמור להישען על שילוב של הכרות אישית, קשרים משפחתיים, זהות תרבותית משותפת, חיזוק נורמות חברתיות של הקהילה וענישה מול מי שמפר נורמות אלה.  

כמו נורמות חברתיות ואכיפתן, גם האמון נשען על שילוב של חוויות חיוביות (לדוגמה שיתופי פעולה בבניית אסם בחברת האיימיש) יחד עם צעדי ענישה בדרגות חומרה שונות כלפי מי שמפר את האמון שנתן בו בן קהילה אחר או הקהילה כולה.  

כמו נורמות חברתיות ואכיפתן, גם האמון נשען על שילוב של חוויות חיוביות (לדוגמה שיתופי פעולה בבניית אסם בחברת האיימיש) יחד עם צעדי ענישה בדרגות חומרה שונות כלפי מי שמפר את האמון שנתן בו בן קהילה אחר או הקהילה כולה.  

* איגום משאבים לצורכי עבודה ובחיי היום-יום- [[צריכה משותפת]] - לדוגמה מכבסה משותפת בקיבוצים, ביטוח חקלאי משותף, ציוד חקלאי משותף ועוד. בניית [[ממגורות]] משותפות נגד [[רעב]]. הספקת ציוד רפואי בהשאלה, בחינם או במחיר מוזל (דוגמת יד שרה ועזר מציון).  

* איגום משאבים לצורכי עבודה ובחיי היום-יום- [[צריכה משותפת]] - לדוגמה מכבסה משותפת בקיבוצים, ביטוח חקלאי משותף, ציוד חקלאי משותף ועוד. בניית [[ממגורות]] משותפות נגד [[רעב]]. הספקת ציוד רפואי בהשאלה, בחינם או במחיר מוזל (דוגמת יד שרה ועזר מציון).  

* פעילות כלכלית יצרנית משותפת - לדוגמה [[קואופרטיבים]] או מפעלים כמו ב[[מונדרגון]], פעילות חקלאית בקיבוצים ומושבים.  

* פעילות כלכלית יצרנית משותפת - לדוגמה [[קואופרטיבים]] או מפעלים כמו ב[[מונדרגון]], פעילות חקלאית בקיבוצים ומושבים.  

* הספקת [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] - עבור הקהילה עצמה או ביחד עם קהילות נוספות - לדוגמה הקמת סכרים, ייבוש ביצות, ייבוש שטחי אדמה בהולנד, הקמת גדר הגנה, הקמת דרכים ציבוריות לכפר או לכמה כפרים).  

* הספקת [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] - עבור הקהילה עצמה או ביחד עם קהילות נוספות - לדוגמה הקמת סכרים, ייבוש ביצות, ייבוש שטחי אדמה בהולנד, הקמת גדר הגנה, הקמת דרכים ציבוריות לכפר או לכמה כפרים).  

* הגנה פיזית מפני אסון או אויב- לדוגמה התגוננות של קהילות יהודיות בגולה מפני פורעים (ראו לדוגמה "סופה בין הדקלים" מאת סמי מיכאל), הגנה מפני אסון טבע כמו הצפה או ארבה.

* הגנה פיזית מפני אסון או אויב- לדוגמה התגוננות של קהילות יהודיות בגולה מפני פורעים (ראו לדוגמה "סופה בין הדקלים" מאת סמי מיכאל), הגנה מפני אסון טבע כמו הצפה או ארבה.