שינויים

הטמנת אשפה יוצרת בעיות של [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]], מפגעי ריח, [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בחומרים מסוכנים, הגברת [[התחממות עולמית]] כתוצאה מפליטת [[מתאן]] ו-[[פחמן דו חמצני]] (מתאן הוא גז חממה 'יעיל' פי 8 מפחמן דו חמצני), בעיה של [[משאבים מתכלים|דלדול משאבים מתכלים]] ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] שמספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שחיוניים ל[[חקלאות]] ולקיום האנושי.  

הטמנת אשפה יוצרת בעיות של [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]], מפגעי ריח, [[זיהום אוויר|זיהום האוויר]] בחומרים מסוכנים, הגברת [[התחממות עולמית]] כתוצאה מפליטת [[מתאן]] ו-[[פחמן דו חמצני]] (מתאן הוא גז חממה 'יעיל' פי 8 מפחמן דו חמצני), בעיה של [[משאבים מתכלים|דלדול משאבים מתכלים]] ופגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] שמספקות [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]] שחיוניים ל[[חקלאות]] ולקיום האנושי.  

הבעיה העיקרית היא [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום|זיהום המים]] על ידי חומרים רעילים, [[גורם מסרטן|מסרטנים]] וחומרים שיכולים לשבש את המערכות ההורמונליות המושלכים לאשפה ([[סוללות]], [[צבע אקולוגי|שאריות צבעים ומדללים]], [[מחשוב ירוק|מכשירים אלקטרוניים]], [[פסולת רפואית]] ועוד), אחד ממפגעי [[זיהום קרקע בישראל|זיהום הקרקע בישראל]] הוא כ-60 מזבלות גדולות ומאות מזבלות קטנות שפעלו בעבר וממשיכות לזהם את הקרקע ואת מי התהום, כך שחלק מזיהום זה עלול לחזור חזרה לבני אדם בצורה של [[זיהום מי השתייה]] או [[זיהום מזון בישראל|זיהום המזון]].  

הבעיה העיקרית היא [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום|זיהום המים]] על ידי חומרים רעילים, [[גורם מסרטן|מסרטנים]] וחומרים שיכולים לשבש את המערכות ההורמונליות המושלכים לאשפה ([[סוללות]], [[צבע אקולוגי|שאריות צבעים ומדללים]], [[מחשוב ירוק|מכשירים אלקטרוניים]], [[פסולת רפואית]] ועוד), אחד ממפגעי [[זיהום קרקע בישראל|זיהום הקרקע בישראל]] הוא כ-60 מזבלות גדולות ומאות מזבלות קטנות שפעלו בעבר וממשיכות לזהם את הקרקע ואת מי התהום, כך שחלק מזיהום זה עלול לחזור חזרה לבני אדם בצורה של [[זיהום מי השתייה]] או [[זיהום מזון בישראל|זיהום המזון]].  

מטמנת אשפה מהווה "קופסה שחורה" שאין לנו שליטה על תוכנה, למעט התקווה ש"יהיה בסדר". אין לנו שום שליטה על התרכובות המסוכנות שנוצרות בין חומרי הפסולת ומחלחלות למי התהום שלנו. היא יכולה לגרור בעיות שנים לאחר סגירתה וקשה לצפות את השפעותיה. באופן זה אשפה מדגימה כמה מהקשיים שיש בתחום של [[כלכלה בת קיימא]] - [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] ו[[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]] שמקשים על [[שוק משוכלל|פתרונות שוק]] כגון [[הפנמת עלויות]], ובעיה של נזקים לדורות הבאים.

מטמנת אשפה מהווה "קופסה שחורה" שאין לנו שליטה על תוכנה, למעט התקווה ש"יהיה בסדר". אין לנו שום שליטה על התרכובות המסוכנות שנוצרות בין חומרי הפסולת ומחלחלות למי התהום שלנו. היא יכולה לגרור בעיות שנים לאחר סגירתה וקשה לצפות את השפעותיה. באופן זה אשפה מדגימה כמה מהקשיים שיש בתחום של [[כלכלה בת קיימא]] - [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] ו[[תהליך ארוך טווח|ארוכי טווח]] שמקשים על [[שוק משוכלל|פתרונות שוק]] כגון [[הפנמת עלויות]], ובעיה של נזקים לדורות הבאים.  

[[פסולת אורגנית]] שטמונה באדמה מתפרקת הרבה יותר לאט ובצורה [[אנאירובית]] (בניגוד ל[[קומפוסט|קומפוסטציה]]) יוצרת [[מתאן]] שהוא [[גז חממה]] חזק.

[[פסולת אורגנית]] שטמונה באדמה מתפרקת הרבה יותר לאט ובצורה [[אנאירובית]] (בניגוד ל[[קומפוסט|קומפוסטציה]]) יוצרת [[מתאן]] שהוא [[גז חממה]] חזק.

כאשר מטמינים או שורפים פסולת, במיוחד [[פסולת אורגנית]] ניתן לייצר [[אנרגיה]] מהתהליך. בהטמנה ניתן להשתמש ב[[גז מתאן]] שמתפרק מהפסולת על מנת ליצור אנרגיה. דוגמה לכך יש ב[[חירייה]] כאשר כבר שנים רבות משתמשים במתאן שנפלט מערימת הפסולת כאנרגיה למפעל מלט קרוב. בשריפה ניתן להשתמש באנרגיה שנפלטת מעצם השריפה לאספקת אנרגיה או לחימום.

כאשר מטמינים או שורפים פסולת, במיוחד [[פסולת אורגנית]] ניתן לייצר [[אנרגיה]] מהתהליך. בהטמנה ניתן להשתמש ב[[גז מתאן]] שמתפרק מהפסולת על מנת ליצור אנרגיה. דוגמה לכך יש ב[[חירייה]] כאשר כבר שנים רבות משתמשים במתאן שנפלט מערימת הפסולת כאנרגיה למפעל מלט קרוב. בשריפה ניתן להשתמש באנרגיה שנפלטת מעצם השריפה לאספקת אנרגיה או לחימום.

למרות שלכאורה מדובר בהפקת אנרגיה מדובר בעצם ב[[התייעלות אנרגטית]] שגם היא מוטלת בספק. [[אנרגיה גלומה]] הושקעה בייצור מוצרי ה[[חקלאות]] שנשרפו - עצים או יבולים וכו'. ב[[חקלאות תעשייתית]] אנרגיה זו הושקעה ב[[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] וייצור של [[דשן כימי]], וכן הושקעה אנרגיה רבה בייצור [[חומרי הדברה]] (המופקים מ[[נפט]]) וכן ב[[מיכון חקלאי]] לסוגיו כמו טרקטורים, הולכת מים והשקייה, מטוסי ריסוס, קטפות קומביינים ועוד. גם הובלת המזון או תוצרת עץ או בד, אל הצרכנים וגם הובלת הפסולת אל המשרפה דורשת אנרגיה משמעותית. בזבוז האנרגיה גדול עוד יותר בנייר או בפלסטיק שבייצור שלהם הושקעה אנרגיה רבה בהרבה מהאנרגיה שנפלטת מתהליך השריפה. העלויות האנרגטיות של ייצור מוצרים גדלות עקב [[גלובליזציה]] שפירושה השקעות אנרגיה בתובלה ובאריזה - ש[[נפט]] שנשאב במדינה אחת יכול לסייע לגדל עצים במדינה אחרת, שמשמשים לייצור [[ריהוט אקולוגי|רהיטים]] או [[נייר]], במדינה שלישית, שנמכרים במדינה רביעית. ייצור המוצרים דורש גם חומרי גלם נוספים שצורכים אנרגיה ויוצרים זיהום - כמו הלבנת הנייר ב[[כלור]] ושימוש בדבקים, חומרים נוגדי בעירה וחומרי הדברה ושימור בעץ לריהוט.

למרות שלכאורה מדובר בהפקת אנרגיה מדובר בעצם ב[[התייעלות אנרגטית]] שגם היא מוטלת בספק. [[אנרגיה גלומה]] הושקעה בייצור מוצרי ה[[חקלאות]] שנשרפו - עצים או יבולים וכו'. ב[[חקלאות תעשייתית]] אנרגיה זו הושקעה ב[[כרייה|כריית]] [[חומרי גלם]] וייצור של [[דשן כימי]], וכן הושקעה אנרגיה רבה בייצור [[חומרי הדברה]] (המופקים מ[[נפט]]) וכן ב[[מיכון חקלאי]] לסוגיו כמו טרקטורים, הולכת מים והשקייה, מטוסי ריסוס, קטפות קומביינים ועוד. גם הובלת המזון או תוצרת עץ או בד, אל הצרכנים וגם הובלת הפסולת אל המשרפה דורשת אנרגיה משמעותית. בזבוז האנרגיה גדול עוד יותר בנייר או בפלסטיק שבייצור שלהם הושקעה אנרגיה רבה בהרבה מהאנרגיה שנפלטת מתהליך השריפה. העלויות האנרגטיות של ייצור מוצרים גדלות עקב [[גלובליזציה]] שפירושה השקעות אנרגיה בתובלה ובאריזה - ש[[נפט]] שנשאב במדינה אחת יכול לסייע לגדל עצים במדינה אחרת, שמשמשים לייצור [[ריהוט אקולוגי|רהיטים]] או [[נייר]], במדינה שלישית, שנמכרים במדינה רביעית. ייצור המוצרים דורש גם חומרי גלם נוספים שצורכים אנרגיה ויוצרים זיהום - כמו הלבנת הנייר ב[[כלור]] ושימוש בדבקים, חומרים נוגדי בעירה וחומרי הדברה ושימור בעץ לריהוט.

==השפעות על מחזור החיים של מוצר ועל קיימות==

==השפעות על מחזור החיים של מוצר ועל קיימות==

פתרונות קצרי טווח הם בדרך כלל פתרונות קצה - כלומר יש לנו כבר מוצר שאנחנו לא מעוניינים בו וצריך לראות איך להיפטר ממנו בצורה טובה יותר - הפתרונות לכך הם [[כלכלה שיתופית]], [[שימוש חוזר]], [[מחזור]], ובמקרה של פסולת אורגנית [[קומפוסט]].  

פתרונות קצרי טווח הם בדרך כלל פתרונות קצה - כלומר יש לנו כבר מוצר שאנחנו לא מעוניינים בו וצריך לראות איך להיפטר ממנו בצורה טובה יותר - הפתרונות לכך הם [[כלכלה שיתופית]], [[שימוש חוזר]], [[מחזור]], ובמקרה של פסולת אורגנית [[קומפוסט]].  

פתרונות בטווח הבינוני הם פתרונות שניתן ליישם ברמת הפרט או הקהילה שצריך ליישם עוד לפני שקנינו את המוצר או תוך כדי השימוש בו. הפתרונות כוללים [[פשטות מרצון]], [[כלכלה שיתופית]] (לקנות מוצר משומש או להשכיר מוצר במקום לקנות אותו), [[כלכלת מתנות]], העדפת קנייה של מוצרים עמידים וזיהוי היבטים של [[התיישנות מכוונת]] במוצרים, העדפת קנייה של "[[מוצרים אקולוגיים]]" שקל יותר למחזר אותם, קל יותר לתקן אותם או שהם מכילים פחות מוצרים רעילים, [[קומפוסט|קומפוסט קהילתי]], וכן הקניית ידע ויישום של [[שימור מוצרים]] ו[[תיקון מוצרים]] כדי להאריך את תוחלת החיים שלהם. בהיבטים כמו [[פסולת בניין]] יש לבדוק היבטים הנוגעים ל[[שימור בניינים]] ו[[בנייה ירוקה]].

פתרונות בטווח הבינוני הם פתרונות שניתן ליישם ברמת הפרט או הקהילה שצריך ליישם עוד לפני שקנינו את המוצר או תוך כדי השימוש בו. הפתרונות כוללים [[פשטות מרצון]], [[כלכלה שיתופית]] (לקנות מוצר משומש או להשכיר מוצר במקום לקנות אותו), [[כלכלת מתנות]], העדפת קנייה של מוצרים עמידים וזיהוי היבטים של [[התיישנות מכוונת]] במוצרים, העדפת קנייה של "[[מוצרים אקולוגיים]]" שקל יותר למחזר אותם, קל יותר לתקן אותם או שהם מכילים פחות מוצרים רעילים, [[קומפוסט|קומפוסט קהילתי]], וכן הקניית ידע ויישום של [[שימור מוצרים]] ו[[תיקון מוצרים]] כדי להאריך את תוחלת החיים שלהם. בהיבטים כמו [[פסולת בניין]] יש לבדוק היבטים הנוגעים ל[[שימור בניינים]] ו[[בנייה ירוקה]].  

פתרונות בטווח הארוך יותר כוללים רעיונות ופתרונות של [[כלכלה בת קיימא]] וייצור בשיטת [[מעריסה לעריסה]]. אלו פתרונות שבדרך כלל דורשים [[הוליזם|פתרון הוליסטי]] שמערב את היצרנים, הרשויות ואת הצרכנים ודורשים שינוי כלכלי ותרבותי. אחד הרעיונות המרכזים בתחום זה הוא [[אחריות יצרן מורחבת]] כלומר המוצר הוא תמיד של היצרן ועליו מוטלת האחריות להבין מה לעשות עם הפסולת שנוצרה. דבר זה יוצר תמריץ ליצרן לזהות פתרונות שונים, עוד בשלבי הייצור, כדי למנוע את התרחשות הבעיה בסוף התהליך. רעיון מרכזי נוסף הוא הפרדת מחזורי החומרים המעורבים במוצרים ל[[מחזור טכני]] שמכיל חומרים שלא כדאי לזרוק לסביבה ואפשר לבצע בהם מחזור קל ללא ירידה באיכות החומר, ו[[מחזור אקולוגי]] שמכיל חומרים שכדאי להשיב לסביבה בצורה בטוחה כחלק מ[[קומפוסט]] - אפשר לשלב במוצר חומרים ממחזורים שונים, אבל צריך לעצב אותו כך שיהיה קל להפריד את החומרים זה מזה בקלות.  

פתרונות בטווח הארוך יותר כוללים רעיונות ופתרונות של [[כלכלה בת קיימא]] וייצור בשיטת [[מעריסה לעריסה]]. אלו פתרונות שבדרך כלל דורשים [[הוליזם|פתרון הוליסטי]] שמערב את היצרנים, הרשויות ואת הצרכנים ודורשים שינוי כלכלי ותרבותי. אחד הרעיונות המרכזים בתחום זה הוא [[אחריות יצרן מורחבת]] כלומר המוצר הוא תמיד של היצרן ועליו מוטלת האחריות להבין מה לעשות עם הפסולת שנוצרה. דבר זה יוצר תמריץ ליצרן לזהות פתרונות שונים, עוד בשלבי הייצור, כדי למנוע את התרחשות הבעיה בסוף התהליך. רעיון מרכזי נוסף הוא הפרדת מחזורי החומרים המעורבים במוצרים ל[[מחזור טכני]] שמכיל חומרים שלא כדאי לזרוק לסביבה ואפשר לבצע בהם מחזור קל ללא ירידה באיכות החומר, ו[[מחזור אקולוגי]] שמכיל חומרים שכדאי להשיב לסביבה בצורה בטוחה כחלק מ[[קומפוסט]] - אפשר לשלב במוצר חומרים ממחזורים שונים, אבל צריך לעצב אותו כך שיהיה קל להפריד את החומרים זה מזה בקלות.