שינויים

מודל LM-IS אשר פותח על ידי היקס (Sir John Hicks) ב-1937, מאזן בין מורכבות הכלכלה מצד אחד, לבין הפשטות הנחוצה כדי להגיע למסקנות וכלי מדיניות. בזכות זה המודל הפך למודל בסיסי ונפוץ ביותר בכלכלת המאקרו.  

מודל LM-IS אשר פותח על ידי היקס (Sir John Hicks) ב-1937, מאזן בין מורכבות הכלכלה מצד אחד, לבין הפשטות הנחוצה כדי להגיע למסקנות וכלי מדיניות. בזכות זה המודל הפך למודל בסיסי ונפוץ ביותר בכלכלת המאקרו.  

המודל מקשר בין הסקטור הריאלי (Real sector)- הכנסה, חסכונות, ייצור, מס, הוצאה ממשלתית וכד', לסקטור המוניטרי (Monetary sector)- היצע הכסף, ריבית, ביקוש לכסף. הסקטור האמיתי משקף את התאוריה הכלכלית הקלאסית, ואילו הסקטור המוניטרי משקף את התובנות של קיינס (John Maynard Keynes) אשר ב-1937 היו עדיין חדשות יחסית.

המודל מקשר בין הסקטור הריאלי (Real sector)- הכנסה, חסכונות, ייצור, מס, הוצאה ממשלתית וכד', לסקטור המוניטרי (Monetary sector)- היצע הכסף, ריבית, ביקוש לכסף. הסקטור האמיתי משקף את התאוריה הכלכלית הקלאסית, ואילו הסקטור המוניטרי משקף את התובנות של קיינס (John Maynard Keynes) אשר ב-1937 היו עדיין חדשות יחסית.

==משוואת מהירות מחזור הכסף==

==משוואת מהירות מחזור הכסף==

כמובן שיש השפעה למשכורות שמשלמים למשקי הבית וליעילות תהליכי הייצור, אך בשיווי משקל ההכנסה שווה לייצור. יש דליפה מהמעגל הנ"ל של ייצור ומשכורות והוא חיסכון והשקעות.  

כמובן שיש השפעה למשכורות שמשלמים למשקי הבית וליעילות תהליכי הייצור, אך בשיווי משקל ההכנסה שווה לייצור. יש דליפה מהמעגל הנ"ל של ייצור ומשכורות והוא חיסכון והשקעות.  

בשיווי משקל החיסכון S יהיה שווה להשקעות I כלומר:  

בשיווי משקל החיסכון S יהיה שווה להשקעות I כלומר:  

  3) S=I.  

  3) S=I.  

יש קשר ישר בין הריבית r וההכנסה Y לחיסכון S: ככל שהריבית וההכנסה יהיו גבוהים יותר, משקי הבית יחסכו יותר  

יש קשר ישר בין הריבית r וההכנסה Y לחיסכון S: ככל שהריבית וההכנסה יהיו גבוהים יותר, משקי הבית יחסכו יותר  

  S=S(r,Y) (4  

  S=S(r,Y) (4  

לעומת זאת, משקיעים ישקיעו יותר ככל שהריבית תהיה נמוכה יותר (כי את ההלוואות להשקעה הם צריכים להחזיר לבנקים בריבית), וככל שההכנסה תהיה גבוהה יותר I=I(r,Y). בשיווי משקל חייב להתקיים I=S.  

לעומת זאת, משקיעים ישקיעו יותר ככל שהריבית תהיה נמוכה יותר (כי את ההלוואות להשקעה הם צריכים להחזיר לבנקים בריבית), וככל שההכנסה תהיה גבוהה יותר I=I(r,Y). בשיווי משקל חייב להתקיים I=S.  

השם IS הוא קיצור ל-I=S. יש הרבה צירופים של Y ו-r שיגרמו ל-S=I וכך לשיווי משקל בסקטור האמיתי (Y=GNP). עקומת IS היא אוסף כל הצירופים של Y ו-r אשר עבורם S=I (כלומר Y=GNP).  

השם IS הוא קיצור ל-I=S. יש הרבה צירופים של Y ו-r שיגרמו ל-S=I וכך לשיווי משקל בסקטור האמיתי (Y=GNP). עקומת IS היא אוסף כל הצירופים של Y ו-r אשר עבורם S=I (כלומר Y=GNP).  

ברביע 1, ככל שהריבית נמוכה יותר ההשקעות גדולות יותר (לכן העקומה יורדת מימין לשמאל). נניח שבריבית r0 מסוימת, ההשקעות במשק הן בגובה I0. בשיווי משקל החסכונות יהיו בגובה S0=I0, ובעזרת רביע 2 בו יש קו 45 מעלות, נמצא את S0 ברביע 3. ממנה נעלה קו אנכי הנפגש עם קו r0 וזוהי ההכנסה הלאומית Y0 שתהיה בשיווי משקל 0I=0S בריבית r0.  

ברביע 1, ככל שהריבית נמוכה יותר ההשקעות גדולות יותר (לכן העקומה יורדת מימין לשמאל). נניח שבריבית r0 מסוימת, ההשקעות במשק הן בגובה I0. בשיווי משקל החסכונות יהיו בגובה S0=I0, ובעזרת רביע 2 בו יש קו 45 מעלות, נמצא את S0 ברביע 3. ממנה נעלה קו אנכי הנפגש עם קו r0 וזוהי ההכנסה הלאומית Y0 שתהיה בשיווי משקל 0I=0S בריבית r0.  

עתה נניח ריבית r1 מסוימת, שעבורה ההשקעות בשוק קטנו לגובה מסוים נניח I1. בשיווי משקל החיסכון יהיה I1=S1, וכך נמצא את S1 ברביע 3. ושוב נעלה ממנה אנך ונמצא את Y1, המייצגת את ההכנסה המסוימת אשר בריבית r1 בשוק, תגרום לקיום שיווי משקל I1=S1.  

עתה נניח ריבית r1 מסוימת, שעבורה ההשקעות בשוק קטנו לגובה מסוים נניח I1. בשיווי משקל החיסכון יהיה I1=S1, וכך נמצא את S1 ברביע 3. ושוב נעלה ממנה אנך ונמצא את Y1, המייצגת את ההכנסה המסוימת אשר בריבית r1 בשוק, תגרום לקיום שיווי משקל I1=S1.

קל לזכור זאת אולי כך: בריבית נמוכה ההשקעות גבוהות ולכן ההכנסה גדולה.  

קל לזכור זאת אולי כך: בריבית נמוכה ההשקעות גבוהות ולכן ההכנסה גדולה.  

מיזוגים ורכישות הם דבר נפוץ. יתכן שפירמה א' תרצה לרכוש את פירמה ב' כי לאחרונה יש פוטנציאל מזומנים גבוה שאפשר לנצלו, אפילו במחיר של הריסת ב'. אם ב' לא רוצה בהשתלטות, הרי זו השתלטות עוינת. אפשר לבצע השתלטות שכזו בבורסה על ידי רכישת המניות של ב'. כדי לממן את הרכישה, א' יכולה למכור לציבור אג"ח בריבית גבוהה (Junk Bonds). נוח להשתלט על חברות בעלות פוטנציאל מזומנים גבוה אך שאינו זמין באופן מיידי. כך הן אינן יכולות לנצל את הפוטנציאל שלהן בכדי לרכוש את המניות של עצמן ולהתגונן בפני ההשתלטות. לחברות העץ יש בדיוק את הפוטנציאל הכספי הלא מיידי הזה. יש להן הון גדול אך קשה להפכו למזומנים במהירות ולכן הן פגיעות. בשנות ה-80 עשו עליהם השתלטות. צ'ארס הורביץ השתלט על פאסיפיק לאמבר על ידי הנפקת אג"ח Junk, ונקלע לחובות. כדי לכסות את החובות, כרת המון עצים אחרי שהשתלט על פאסיפיק לאמבר.

מיזוגים ורכישות הם דבר נפוץ. יתכן שפירמה א' תרצה לרכוש את פירמה ב' כי לאחרונה יש פוטנציאל מזומנים גבוה שאפשר לנצלו, אפילו במחיר של הריסת ב'. אם ב' לא רוצה בהשתלטות, הרי זו השתלטות עוינת. אפשר לבצע השתלטות שכזו בבורסה על ידי רכישת המניות של ב'. כדי לממן את הרכישה, א' יכולה למכור לציבור אג"ח בריבית גבוהה (Junk Bonds). נוח להשתלט על חברות בעלות פוטנציאל מזומנים גבוה אך שאינו זמין באופן מיידי. כך הן אינן יכולות לנצל את הפוטנציאל שלהן בכדי לרכוש את המניות של עצמן ולהתגונן בפני ההשתלטות. לחברות העץ יש בדיוק את הפוטנציאל הכספי הלא מיידי הזה. יש להן הון גדול אך קשה להפכו למזומנים במהירות ולכן הן פגיעות. בשנות ה-80 עשו עליהם השתלטות. צ'ארס הורביץ השתלט על פאסיפיק לאמבר על ידי הנפקת אג"ח Junk, ונקלע לחובות. כדי לכסות את החובות, כרת המון עצים אחרי שהשתלט על פאסיפיק לאמבר.

   

   

תזוזה מ-IS1 ל-IS2 יכולה להיות תוצאה של הפחתה בנטייה השולית לצרוך או גידול בתועלת השולית מהון (השקעה). תזוזה מ-LM1 ל-LM2 יכולה להיות כתוצאה מירידה בהעדפה למזומן או גידול בהיצע הכסף.  

תזוזה מ-IS1 ל-IS2 יכולה להיות תוצאה של הפחתה בנטייה השולית לצרוך או גידול בתועלת השולית מהון (השקעה). תזוזה מ-LM1 ל-LM2 יכולה להיות כתוצאה מירידה בהעדפה למזומן או גידול בהיצע הכסף.  

[[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה: הרמן דיילי:כלכלה אקולוגית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו-קלאסית]]

[[קטגוריה:כלכלה נאו-קלאסית]]

[[קטגוריה:מאקרו-כלכלה]]

[[קטגוריה:מאקרו-כלכלה]]