שינויים

  2) Y=GNP (כאשר Y זו ההכנסה הלאומית).  

  2) Y=GNP (כאשר Y זו ההכנסה הלאומית).  

כמובן שיש השפעה למשכורות שמשלמים למשקי הבית וליעילות תהליכי הייצור, אך בשווי משקל ההכנסה שווה לייצור. יש דליפה מהמעגל הנ"ל של ייצור ומשכורות והוא חיסכון והשקעות.  

כמובן שיש השפעה למשכורות שמשלמים למשקי הבית וליעילות תהליכי הייצור, אך בשיווי משקל ההכנסה שווה לייצור. יש דליפה מהמעגל הנ"ל של ייצור ומשכורות והוא חיסכון והשקעות.  

בשווי משקל החיסכון S יהיה שווה להשקעות I  כלומר:  

בשיווי משקל החיסכון S יהיה שווה להשקעות I  כלומר:  

  3) S=I.  

  3) S=I.  

הדיאגרמה הבאה עוזרת להבין מדוע שיפוע IS הוא משמאל לימין על ידי בניה של עקומת IS.

הדיאגרמה הבאה עוזרת להבין מדוע שיפוע IS הוא משמאל לימין על ידי בניה של עקומת IS.

   

   

ברביע 1, ככל שהריבית נמוכה יותר ההשקעות גדולות יותר (לכן העקומה יורדת מימין לשמאל). נניח שבריבית r0 מסוימת, ההשקעות במשק הן בגובה I0. בשיווי משקל החסכונות יהיו בגובה S0=I0, ובעזרת רביע 2 בו יש קו 45 מעלות, נמצא את S0 ברביע 3. ממנה נעלה קו אנכי הנפגש עם קו r0 וזוהי ההכנסה הלאומית Y0 שתהיה בשווי משקל 0I=0S בריבית r0.  

ברביע 1, ככל שהריבית נמוכה יותר ההשקעות גדולות יותר (לכן העקומה יורדת מימין לשמאל). נניח שבריבית r0 מסוימת, ההשקעות במשק הן בגובה I0. בשיווי משקל החסכונות יהיו בגובה S0=I0, ובעזרת רביע 2 בו יש קו 45 מעלות, נמצא את S0 ברביע 3. ממנה נעלה קו אנכי הנפגש עם קו r0 וזוהי ההכנסה הלאומית Y0 שתהיה בשיווי משקל 0I=0S בריבית r0.  

עתה נניח ריבית r1 מסוימת, שעבורה ההשקעות בשוק קטנו לגובה מסוים נניח I1. בשווי משקל החיסכון יהיה I1=S1, וכך נמצא את S1 ברביע 3. ושוב נעלה ממנה אנך ונמצא את Y1, המייצגת את ההכנסה המסוימת אשר בריבית r1 בשוק, תגרום לקיום שווי משקל I1=S1.   

עתה נניח ריבית r1 מסוימת, שעבורה ההשקעות בשוק קטנו לגובה מסוים נניח I1. בשיווי משקל החיסכון יהיה I1=S1, וכך נמצא את S1 ברביע 3. ושוב נעלה ממנה אנך ונמצא את Y1, המייצגת את ההכנסה המסוימת אשר בריבית r1 בשוק, תגרום לקיום שיווי משקל I1=S1.   

קל לזכור זאת אולי כך: בריבית נמוכה ההשקעות גבוהות ולכן ההכנסה גדולה.  

קל לזכור זאת אולי כך: בריבית נמוכה ההשקעות גבוהות ולכן ההכנסה גדולה.  

מאקרו-כלכלה אינה מניחה שהמערכת אכן נמצאת בשווי משקל, אלא שהיא שואפת לשווי משקל. אם למשל הריבית תעלה, אזי ההכנסה תרד כי יהיו פחות השקעות, ובנוסף הריבית תרד כי S>I, וזה ילחץ על מחירי ההלוואות (קרי הריבית) לרדת.

מאקרו-כלכלה אינה מניחה שהמערכת אכן נמצאת בשיווי משקל, אלא שהיא שואפת לשיווי משקל. אם למשל הריבית תעלה, אזי ההכנסה תרד כי יהיו פחות השקעות, ובנוסף הריבית תרד כי S>I, וזה ילחץ על מחירי ההלוואות (קרי הריבית) לרדת.

==LM- הסקטור המוניטרי (Monetary Sector)==

==LM- הסקטור המוניטרי (Monetary Sector)==

אם Y גדל אז יש יותר עסקאות ויותר ביקוש למזומן. לכן כדי לשמור על השוויון M=L צריך ש- r תהיה מספיק גבוהה כדי למשוך אנשים לחסוך.  

אם Y גדל אז יש יותר עסקאות ויותר ביקוש למזומן. לכן כדי לשמור על השוויון M=L צריך ש- r תהיה מספיק גבוהה כדי למשוך אנשים לחסוך.  

מה המנגנון שמחזיר את שוק הכספים לשווי משקל?  

מה המנגנון שמחזיר את שוק הכספים לשיווי משקל?  

נניח שהממשלה מגדילה את M, יש עודף כסף בשוק, אנשים יקנו יותר אג"ח (איגרות חוב), מחיר האג"ח יעלה והריבית על אג"ח תרד ובעקבותיה הריבית במשק [הריביות במשק קשורות באדיקות זו לזו].

נניח שהממשלה מגדילה את M, יש עודף כסף בשוק, אנשים יקנו יותר אג"ח (איגרות חוב), מחיר האג"ח יעלה והריבית על אג"ח תרד ובעקבותיה הריבית במשק [הריביות במשק קשורות באדיקות זו לזו].

אג"ח לשם פשטות הוא נייר שרשום עליו את מחירו, תאריך הפדיון שלו וכמה מוציא האג"ח מתחייב לשלם עליו בתאריך הפדיון. למשל: ממשלת ישראל יכולה למכור לציבור היום אג"ח במחיר 90 ש"ח, ומתחייבת לקנות אותה ממנו בעוד שנה במחיר 100 ש"ח. הריבית אם כן היא 11.1%.  

אג"ח לשם פשטות הוא נייר שרשום עליו את מחירו, תאריך הפדיון שלו וכמה מוציא האג"ח מתחייב לשלם עליו בתאריך הפדיון. למשל: ממשלת ישראל יכולה למכור לציבור היום אג"ח במחיר 90 ש"ח, ומתחייבת לקנות אותה ממנו בעוד שנה במחיר 100 ש"ח. הריבית אם כן היא 11.1%.  

כיוון שהריבית תרד, גם הביקוש לכסף יעלה, וגם יהיה יותר כדאי להשקיע. ההשקעות יביאו לצמיחה, והביקוש לכסף יגדל עוד יותר. התוצאה תהיה שווי משקל חדש בנקודה עם רמת ריבית נמוכה יותר והכנסה גבוהה יותר.

כיוון שהריבית תרד, גם הביקוש לכסף יעלה, וגם יהיה יותר כדאי להשקיע. ההשקעות יביאו לצמיחה, והביקוש לכסף יגדל עוד יותר. התוצאה תהיה שיווי משקל חדש בנקודה עם רמת ריבית נמוכה יותר והכנסה גבוהה יותר.

==שילוב של IS ו-LM==

==שילוב של IS ו-LM==

כששמים את עקומת IS ו-LM יחדיו, מקבלים צירוף מיוחד של ריבית והכנסה, שבו השוק המוניטרי והשוק האמיתי נמצאים בשווי משקל. זוהי נקודה יחידה.

כששמים את עקומת IS ו-LM יחדיו, מקבלים צירוף מיוחד של ריבית והכנסה, שבו השוק המוניטרי והשוק האמיתי נמצאים בשיווי משקל. זוהי נקודה יחידה.

המודל מנתח את ההשפעה על r ו-Y של שינויים אקסוגניים (כאלה שמחוץ למערכת המנותחת) כמו הנטייה לחסוך, יעילות של השקעות הון והעדפת נזילות. הוא מנתח את הדברים בצורה סטטית יחסית, אשר משווה בין שווי משקל ישן וחדש מבלי להסביר בדיוק את התהליך הדינמי שהתרחש. לקובעי מדיניות חשוב להבין את השפעתם של הוצאות ממשלה, מיסוי והיצע הכסף על ההכנסה והריבית.

המודל מנתח את ההשפעה על r ו-Y של שינויים אקסוגניים (כאלה שמחוץ למערכת המנותחת) כמו הנטייה לחסוך, יעילות של השקעות הון והעדפת נזילות. הוא מנתח את הדברים בצורה סטטית יחסית, אשר משווה בין שיווי משקל ישן וחדש מבלי להסביר בדיוק את התהליך הדינמי שהתרחש. לקובעי מדיניות חשוב להבין את השפעתם של הוצאות ממשלה, מיסוי והיצע הכסף על ההכנסה והריבית.

   

   

==שינויים אקסוגניים ב-IS ו-LM==

==שינויים אקסוגניים ב-IS ו-LM==

נסתכל בהתחלה על שינויים שאינם מוניטריים או פיסקליים.

נסתכל בהתחלה על שינויים שאינם מוניטריים או פיסקליים.

1. נניח עליה בנטייה לחסוך. הדבר יכול לקרות למשל מציפייה למיתון, ירידה במשכורות ואבטלה (יש לקוות שיום יבוא ואנשים יצרכו פחות כדי להגן על הסביבה). כלומר, עבור כל r בעקומת IS, S>I. אנו צריכים עקומת IS חדשה שבה I=S. כיוון שהחיסכון יגדל, הצריכה תקטן, ההכנסה תקטן, עקומת IS תזוז שמאלה, ונקודת שווי משקל תהיה בנקודה חדשה עם הכנסה וריבית נמוכות יותר. למרות שאנשים יחסכו אחוז גבוה יותר מהכנסותיהם, הם יחסכו את אותו סכום פשוט מהכנסה נמוכה יותר כדי שיתקיים I=S.  

1. נניח עליה בנטייה לחסוך. הדבר יכול לקרות למשל מציפייה למיתון, ירידה במשכורות ואבטלה (יש לקוות שיום יבוא ואנשים יצרכו פחות כדי להגן על הסביבה). כלומר, עבור כל r בעקומת IS, S>I. אנו צריכים עקומת IS חדשה שבה I=S. כיוון שהחיסכון יגדל, הצריכה תקטן, ההכנסה תקטן, עקומת IS תזוז שמאלה, ונקודת שיווי משקל תהיה בנקודה חדשה עם הכנסה וריבית נמוכות יותר. למרות שאנשים יחסכו אחוז גבוה יותר מהכנסותיהם, הם יחסכו את אותו סכום פשוט מהכנסה נמוכה יותר כדי שיתקיים I=S.  

יותר חיסכון יביא לפחות קניות, היצרנים יישארו עם מלאים גדולים, הם יפחיתו השקעות וייצור, אולי יהיו פיטורין, הצריכה תקטן אפילו עוד, שוב יתרחש מעגל התאמות, וההכנסה Y תרד עוד. כך באופן פרדוקסלי, הגדלת הנטייה לחסוך תביא לכך שכולם יחסכו פחות!. יותר חיסכון הנובע מפחד ממיתון, יכול להביא למיתון!

יותר חיסכון יביא לפחות קניות, היצרנים יישארו עם מלאים גדולים, הם יפחיתו השקעות וייצור, אולי יהיו פיטורין, הצריכה תקטן אפילו עוד, שוב יתרחש מעגל התאמות, וההכנסה Y תרד עוד. כך באופן פרדוקסלי, הגדלת הנטייה לחסוך תביא לכך שכולם יחסכו פחות!. יותר חיסכון הנובע מפחד ממיתון, יכול להביא למיתון!

2. נניח עלייה ביעילות של ההשקעות (עליה בתועלת השולית מהון), משיפור טכנולוגי כמו מהפכת המידע. שיפור טכנולוגי יביא לעליה בהשקעות, I>S בעקומת IS הישנה. עקומת IS תזוז ימינה ושווי משקל חדש יהיה בנקודה עם יותר הכנסה וריבית גבוהה יותר.

2. נניח עלייה ביעילות של ההשקעות (עליה בתועלת השולית מהון), משיפור טכנולוגי כמו מהפכת המידע. שיפור טכנולוגי יביא לעליה בהשקעות, I>S בעקומת IS הישנה. עקומת IS תזוז ימינה ושיווי משקל חדש יהיה בנקודה עם יותר הכנסה וריבית גבוהה יותר.

3. נניח עלייה בנטייה לנזילות. L תגדל, ואז L>M למשל כתוצאה מחוסר ודאות לגבי עתיד כלכלי שיביא אנשים לרצות יותר מזומן אצלם בידיים [או בדובומט של הגששים]. הביקוש לכסף גדל, מחירו r יעלה, עבור כל Y הריבית תהיה גבוהה יותר, עקומת LM תזוז למעלה, שווי משקל חדש יהיה בריבית גבוהה יותר והכנסה נמוכה יותר.  

3. נניח עלייה בנטייה לנזילות. L תגדל, ואז L>M למשל כתוצאה מחוסר ודאות לגבי עתיד כלכלי שיביא אנשים לרצות יותר מזומן אצלם בידיים [או בדובומט של הגששים]. הביקוש לכסף גדל, מחירו r יעלה, עבור כל Y הריבית תהיה גבוהה יותר, עקומת LM תזוז למעלה, שיווי משקל חדש יהיה בריבית גבוהה יותר והכנסה נמוכה יותר.  

===אג"ח וכריתת עצים===

===אג"ח וכריתת עצים===