שינויים

המסתננים מאפריקה עוררו בישראל ויכוח ציבורי נוקב. נקודות המחלוקת העיקריות שעלו הן: האם מדובר בפליטים, מהגרי עבודה או מסתננים; האם על המדינה לדון בכל בקשות המקלט שהגישו חלק מתוך המסתננים; האם המדינה מתייחסת ברצינות לבקשות מקלט או משהה אותן במכוון ודוחה אותן על הסף; האם המסתננים מהווים איום דמוגרפי או בטחוני על מדינת ישראל;  

המסתננים מאפריקה עוררו בישראל ויכוח ציבורי נוקב. נקודות המחלוקת העיקריות שעלו הן: האם מדובר בפליטים, מהגרי עבודה או מסתננים; האם על המדינה לדון בכל בקשות המקלט שהגישו חלק מתוך המסתננים; האם המדינה מתייחסת ברצינות לבקשות מקלט או משהה אותן במכוון ודוחה אותן על הסף; האם המסתננים מהווים איום דמוגרפי או בטחוני על מדינת ישראל;  

האם וכיצד ניתן למנוע מעשי פשיעה ובעיות חברתיות ובריאות שקשורות למסתננים; האם זה לגיטימי מצד ישראל לנקוט בפעולות של כליאה, עידוד עזיבה וגרוש למדינות באפריקה; האם מסתננים ומבקשי מקלט יהיו בטוחים לאחר גרושם לאפריקה; עד כמה מחייבת ישראל למסתננים לנוכח התרבות היהודית ולנוכח ההיסטוריה של ישראל כפליטים. המחנות השונים מתייחסים אחרת אל הציבור מאפריקה גם בטרמינולוגיה: אלו המצדדים בגרושם מכנים אותם "מסתננים" דבר שקיבל גם חיזוק מצד בית המשפט העליון, אף שיש בתוכם גם מבקשי מקלט. ואלו התומכים בהשארתם מכנים אותם "מבקשי מקלט" או "פליטים" מונח שהוא שגור יותר גם מבחינה בינלאומית.  

האם וכיצד ניתן למנוע מעשי פשיעה ובעיות חברתיות ובריאות שקשורות למסתננים; האם זה לגיטימי מצד ישראל לנקוט בפעולות של כליאה, עידוד עזיבה וגירוש למדינות באפריקה; האם מסתננים ומבקשי מקלט יהיו בטוחים לאחר גירושם לאפריקה; עד כמה מחייבת ישראל למסתננים לנוכח התרבות היהודית ולנוכח ההיסטוריה של ישראל כפליטים. המחנות השונים מתייחסים אחרת אל הציבור מאפריקה גם בטרמינולוגיה: אלו המצדדים בגירושם מכנים אותם "מסתננים" דבר שקיבל גם חיזוק מצד בית המשפט העליון, אף שיש בתוכם גם מבקשי מקלט. ואלו התומכים בהשארתם מכנים אותם "מבקשי מקלט" או "פליטים" מונח שהוא שגור יותר גם מבחינה בינלאומית.  

==רקע==

==רקע==

על פי דוחות רשמיים של מחלקת המחקר של הכנסת, אחת הבעיות של מסתננים ופליטים בישראל היא העסקה פוגענית וניצול על ידי מעסיקים. אישורי השהייה אותם מקבלים הפליטים אומנם אינם מהווים אשרת עבודה אך עד כה לא נאסר עליהם לעבוד ואין איסור על העסקתם. אי-הסדרת מעמדם של הפליטים כעובדים חוקיים מביא למקרי ניצול של המעסיקים: "לדברי חנה זוהר, מנכ"לית עמותת "[[קו לעובד]]", אף-על-פי שיש מעסיקים שמקפידים על תנאי העסקתם של מסתננים ומבקשי מקלט, יש תופעות של העסקה שלא כדין, במיוחד בהעסקה באמצעות קבלני משנה."{{הערה|שם=gilad|1={{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|11 באוקטובר 2010}}, עמ' 7}} דו"ח זה של הכנסת מוסיף כי מניתוח נתוני המשטרה עולה כי להאשמות הנשמעות בדיון הציבורי שמתקיים בנושא בדבר הפשיעה הגוברת בעקבות הגידול באוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט בישראל אין בסיס עובדתי{{הערה|שם=gilad2|1={{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|11 באוקטובר 2010}}, עמ' 9}}.

על פי דוחות רשמיים של מחלקת המחקר של הכנסת, אחת הבעיות של מסתננים ופליטים בישראל היא העסקה פוגענית וניצול על ידי מעסיקים. אישורי השהייה אותם מקבלים הפליטים אומנם אינם מהווים אשרת עבודה אך עד כה לא נאסר עליהם לעבוד ואין איסור על העסקתם. אי-הסדרת מעמדם של הפליטים כעובדים חוקיים מביא למקרי ניצול של המעסיקים: "לדברי חנה זוהר, מנכ"לית עמותת "[[קו לעובד]]", אף-על-פי שיש מעסיקים שמקפידים על תנאי העסקתם של מסתננים ומבקשי מקלט, יש תופעות של העסקה שלא כדין, במיוחד בהעסקה באמצעות קבלני משנה."{{הערה|שם=gilad|1={{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|11 באוקטובר 2010}}, עמ' 7}} דו"ח זה של הכנסת מוסיף כי מניתוח נתוני המשטרה עולה כי להאשמות הנשמעות בדיון הציבורי שמתקיים בנושא בדבר הפשיעה הגוברת בעקבות הגידול באוכלוסיית המסתננים ומבקשי המקלט בישראל אין בסיס עובדתי{{הערה|שם=gilad2|1={{מממ|גלעד נתן|נתונים על פשיעה של מסתננים ומבקשי מקלט וכנגד מסתננים ומבקשי מקלט|m02625|11 באוקטובר 2010}}, עמ' 9}}.

היו שטענו כי מסתננים לוקחים עבודות של ישראלים ובפרט יהודים, אולם חלק גדול מהעבודות שמבצעים עובדים זרים מבוצעים על ידי עובדים זרים או פלסטינים. לדברי אנשים שעובדים בענפים אלה גרוש המסתננים יגרום למחסור בעובדים וצורך ביבוא עובדים זרים במקומם. {{הערה|שם=work1}}

היו שטענו כי מסתננים לוקחים עבודות של ישראלים ובפרט יהודים, אולם חלק גדול מהעבודות שמבצעים עובדים זרים מבוצעים על ידי עובדים זרים או פלסטינים. לדברי אנשים שעובדים בענפים אלה גירוש המסתננים יגרום למחסור בעובדים וצורך ביבוא עובדים זרים במקומם. {{הערה|שם=work1}}

===מעמד המסתננים בישראל===

===מעמד המסתננים בישראל===

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגרוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגרוש ו-37% מתנגדים.  55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50% (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים שרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05/02/18 }}

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגירוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגירוש ו-37% מתנגדים.  55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50% (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים שרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05.02.2018 }}

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===