שינויים

אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים{{הערה|{{ynet|רוני סופר|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים|4005787|28 בדצמבר 2010}}.}}. גם [[ראש עיריית תל אביב-יפו]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים|4156696|4 בדצמבר 2011}}.}}.

אישי ציבור רבים הביעו התנגדות לשהייתם של המסתננים בישראל. בהם [[יעקב כץ (כצל'ה)]], יושב ראש [[הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית העובדים הזרים]] ב[[הכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]], שהזהיר מהתגברות ההסתננות והפיכת הבעיה ל[[איום דמוגרפי]] על ישראל, בנוסף לבעיות של הגדלת ה[[פשע]] וה[[עוני]] במקומות שבהם מתרכזים המסתננים{{הערה|{{ynet|רוני סופר|ח"כ כ"ץ: כדור בראש לבדואים שעוזרים למסתננים|4005787|28 בדצמבר 2010}}.}}. גם [[ראש עיריית תל אביב-יפו]], [[רון חולדאי]] פנה בדצמבר 2011, לראש הממשלה וביקש כי הממשלה תנקוט "פעולות חירום מיידיות" מול המסתננים{{הערה|{{ynet|גלעד מורג|חולדאי לנתניהו, תושבים מופקרים מול המסתננים|4156696|4 בדצמבר 2011}}.}}.

ב-[[27 באפריל]] [[2012]] הושלכו ארבע [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] בשעות הבוקר המוקדמות לעבר שתי דירות של מסתננים מאריתראה ומסודן ולעבר גן ילדים המיועד לפליטים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. נגרם לדירות נזק קל אבל לא היו נפגעים. בתגובה התקיימה במקום הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים. ראש העיר רון חולדאי גינה גם את המעשה וטען כי על העם היהודי להיזהר במיוחד מאלימות על רקע גזעני. {{הערה|ענת שלו ומור שמעוני, [https://news.walla.co.il/item/2528237 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב], וואלה, 27 באפריל 2012}}{{הערה|אילן ליאור, יניב קובוביץ [https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1695003 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בדרום ת"א; "עליית מדרגה בהסתה"], הארץ, 27.04.2012}} 10 ימים מאוחר יותר הושלכו שני בקבוקי תבערה נוספים אל מבנה בו מתגוררים מסתננים מאפריקה, הפעם בשכונת התקווה בדרום תל אביב. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. {{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_identity/שוב-בקבוקי-תבערה-אל-בתי-מסתננים-בדרום-תל-אביב שוב: בקבוקי תבערה אל בתי מסתננים בדרום תל אביב], הקול היהודי, 06/05/2012}} ב- [[17 במאי]] 2012, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד צעיר יהודי בן 22 בטענה שהוא אחראי להצתות. {{הערה|1=שלי טפיירו, [http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=897583 אישום: השליך בקבוקי תבערה לבתי מסתננים ו"יצר משרפות"], 17/05/2012}} בפברואר 2013, הורשע הצעיר, במסגת הסדר טיעון, בעבירה פחותה של סיוע להצתה, ונגזרו עליו שישה חודשי [[עבודות שירות]].{{הערה|נעמה כהן פרידמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4345781,00.html השופט נגד הפרקליטות: האשמתם כדי ללחוץ?], ynet, 17.02.13 }}

ב-[[27 באפריל]] [[2012]] הושלכו ארבע [[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]] בשעות הבוקר המוקדמות לעבר שתי דירות של מסתננים מאריתראה ומסודן ולעבר גן ילדים המיועד לפליטים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. נגרם לדירות נזק קל אבל לא היו נפגעים. בתגובה התקיימה במקום הפגנה של כ-200 אנשים לגינוי האלימות ולתמיכה במסתננים. ראש העיר רון חולדאי גינה גם את המעשה וטען כי על העם היהודי להיזהר במיוחד מאלימות על רקע גזעני. {{הערה|ענת שלו ומור שמעוני, [https://news.walla.co.il/item/2528237 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בתל אביב], וואלה, 27 באפריל 2012}}{{הערה|אילן ליאור, יניב קובוביץ [https://www.haaretz.co.il/news/education/1.1695003 בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בתי פליטים בדרום ת"א; "עליית מדרגה בהסתה"], הארץ, 27.04.2012}} 10 ימים מאוחר יותר הושלכו שני בקבוקי תבערה נוספים אל מבנה בו מתגוררים מסתננים מאפריקה, הפעם בשכונת התקווה בדרום תל אביב. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. {{הערה|[http://www.hakolhayehudi.co.il/item/Jewish_identity/שוב-בקבוקי-תבערה-אל-בתי-מסתננים-בדרום-תל-אביב שוב: בקבוקי תבערה אל בתי מסתננים בדרום תל אביב], הקול היהודי, 06/05/2012}} ב- [[17 במאי]] 2012, הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד צעיר יהודי בן 22 בטענה שהוא אחראי להצתות. {{הערה|1=שלי טפיירו, [http://10tv.nana10.co.il/Article/?ArticleID=897583 אישום: השליך בקבוקי תבערה לבתי מסתננים ו"יצר משרפות"], 17/05/2012}} בפברואר 2013, הורשע הצעיר, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה פחותה של סיוע להצתה, ונגזרו עליו שישה חודשי [[עבודות שירות]].{{הערה|נעמה כהן פרידמן, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4345781,00.html השופט נגד הפרקליטות: האשמתם כדי ללחוץ?], ynet, 17.02.13 }}

ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה בשכונת התקווה [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים ועל כך שיש תחושת פחד ברחובות. בהפגנה נאמו חברי הכנסת [[מירי רגב]], [[דני דנון]], [[רונית תירוש]] ו[[מיכאל בן-ארי]]. רגב טענה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל".{{הערה|מורן אזולאי ועומרי אפרים, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233655,00.html רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות'], ynet ,24.05.12}} בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח [[האדם השחור|כהי עור]], ניפצו זגוגיות ו[[ביזה|בזזו]] [[חנות|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים כולל זריקת חזיזים ובקבוקי זכוכית. 17 מפגינים נעצרו. {{הערה|{{ynet|נרי ברנר ובועז פיילר|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו|4233445|23 במאי 2012}}}}.{{הערה|עומרי אפרים, בועז פיילר ונרי ברנר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html "צעקו 'לך לסודן' והיכו, חשבתי שרוצים להרוג אותי"], 24 במאי 2012 ynet}} כנגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, בין היתר בטענה שנשאו אופי [[גזענות|גזעני]] ו[[הסתה|מסית]], ובכללם יו"ר מועצת [[יד ושם]], הרב [[ישראל מאיר לאו]] ויו"ר הנהלת יד ושם [[אבנר שלו]]. {{הערה|1=[http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012;{{ש}}{{ynet|בלה קאופמן|על סרטן, גזענות ומה שביניהם|4234931|29 במאי 2012}},{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח|1.1740434|26 ביוני 2012}}.}}.

ב-[[23 במאי]] [[2012]] נערכה בשכונת התקווה [[הפגנה]], בהשתתפות כאלף איש, במחאה על טיפולה של הממשלה במסתננים ועל כך שיש תחושת פחד ברחובות. בהפגנה נאמו חברי הכנסת [[מירי רגב]], [[דני דנון]], [[רונית תירוש]] ו[[מיכאל בן-ארי]]. רגב טענה כי "הסודנים הם סרטן בגוף שלנו - נעשה הכול להחזיר אותם בחזרה למקום מוצאם. לא נאפשר לאנשים לבוא לחפש עבודה בארץ ישראל".{{הערה|מורן אזולאי ועומרי אפרים, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233655,00.html רגב קראה למסתננים סרטן: 'המצב מעודד אלימות'], ynet ,24.05.12}} בהמשך תקפו חלק ממשתתפי ההפגנה עוברי-אורח [[האדם השחור|כהי עור]], ניפצו זגוגיות ו[[ביזה|בזזו]] [[חנות|חנויות]] ששייכות לאפריקאים, הבעירו [[פח אשפה|פחי אשפה]] והתעמתו עם שוטרים כולל זריקת חזיזים ובקבוקי זכוכית. 17 מפגינים נעצרו. {{הערה|{{ynet|נרי ברנר ובועז פיילר|מהומה ועצורים בהפגנה בדרום ת"א: זרים הותקפו|4233445|23 במאי 2012}}}}.{{הערה|עומרי אפרים, בועז פיילר ונרי ברנר, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4233544,00.html "צעקו 'לך לסודן' והיכו, חשבתי שרוצים להרוג אותי"], 24 במאי 2012 ynet}} כנגד חלק מן הנאומים בהפגנה נמתחה ביקורת ציבורית, בין היתר בטענה שנשאו אופי [[גזענות|גזעני]] ו[[הסתה|מסית]], ובכללם יו"ר מועצת [[יד ושם]], הרב [[ישראל מאיר לאו]] ויו"ר הנהלת יד ושם [[אבנר שלו]]. {{הערה|1=[http://www.yadvashem.org/he/press-release/29-may-2012-12-43.html תגובת ראשי יד ושם לגילויי ההסתה והאלימות כנגד מסתנני העבודה], [[הודעה לעיתונות]], 29 במאי 2012;{{ש}}{{ynet|בלה קאופמן|על סרטן, גזענות ומה שביניהם|4234931|29 במאי 2012}},{{ש}}{{הארץ|רויטל חובל|סמי מיכאל: ישראל - המדינה הגזענית ביותר בעולם המפותח|1.1740434|26 ביוני 2012}}.}}.

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

בראשית 2017 החלה מתיחות סביב המסתננים בפתח-תקווה וראש העירייה ניסה לגרום לעזיבתם{{הערה|{{וואלה!|אור רביד|ראש עיריית פ"ת על עובדים זרים: "לא נעים לראות שחורים ששותים בירה"|3042305|21 בפברואר 2017}},{{ש}}{{מעריב אונליין|אלון חכמון|הפליטים הזרים בפתח תקווה מתכננים מחאה: "זורקים אותנו לרחוב"|news/israel/Article-573913|7 בפברואר 2017}}.}}. בהוראת עיריית פ"ת חברת החשמל החלה לנתק מחשמל דירות מפוצלות של מבקשי מקלט{{הערה|{{נענע10|מיה איידן|עשרות דירות של מבקשי מקלט בפתח תקווה נותקו מחשמל בהוראת העירייה|1234363|27 בפברואר 2017||news}}.}}, אולם המהלך הוקפא בצו בית משפט, שקבע כי יש לנתק תשתיות חיוניות רק במקרים קיצוניים, שבהם נשקפת סכנה לחיי אדם{{הערה|{{הארץ|אילן ליאור|בית המשפט התיר לעיריית פתח תקוה לנתק דירות של מבקשי מקלט מחשמל ומים|1.4340019|9 באוגוסט 2017}}.}}.

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגרוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגרוש ו-37% מתנגדים.  55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50% (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים ששרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05/02/18 }}

על רקע תוכנית הממשלה לגירוש המסתננים, בינואר 2018, פורסם בעיתון ישראל היום סקר שנערך רק בקרב היהודי, על פיו 58% מהיהודים תומכים בגירוש המסתננים, לעומת 23% המתנגדים לו. 51% ממשיבי הסקר הגדירו את המסתננים "מהגרי עבודה" ו-37% הגדירו אותם "מבקשי מקלט". 24% ממשתתפי הסקר הסכימו להשוואה בין מצבם של הפליטים למצבם של הפליטים היהודים בשואה, ולטענה כי לישראל יש חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בארץ; לעומתם, 59% השיבו כי אין מדובר בפליטים וכי לישראל אין חובה מוסרית לאפשר את שהייתם בה. {{הערה|{{ישראל היום|יהודה שלזינגר|רוב בציבור: לגרש את המסתננים {{!}} ישראל היום|531829|30 בינואר 2018 22:43}}}}. סקר של ערוץ 2 שאל את כל הישראלים לגבי מעמד המסתננים. , שני שליש מתוך הישראלים תומכים בגרוש מבקשי המקלט. היבט זה משתנה לפי השקפה פוליטית - 78% בקרב מצביעי הימין תומכים בגירוש, בעוד מיעוט בקרב מצביעי המרכז (35%) והשמאל (25%) תומכים בכך. בין הערבים 50% תומכים בגרוש ו-37% מתנגדים.  55% מהישראלים (60% מהיהודים), סבורים כי למרות ההיסטוריה של העם היהודי שסבל לאורך ההיסטוריה מרדיפות ואלימות במדינות שונות, לא צריך לגלות נדיבות יותר מאשר עמים אחרים ולאפשר למבקשי המקלט להישאר בישראל. 58% מהנשאלים הערבים השיבו כי על העם היהודי לפעול להשארת מבקשי המקלט בישראל. רוב קטן מכלל הישראלים, כ-50% (49% מהיהודים, 56% מהערבים) חושבים שרשויות המדינה צריכות לבדוק בהקדם את כל הבקשות של אזרחי סודן ואריתריאה להישאר בארץ ולאפשר למי שבקשתו נמצאה כמוצדקת להישאר בארץ. זאת לעומת 43% שמתנגדים לכך. {{הערה|[http://www.mako.co.il/news-israel/local-q1_2018/Article-e95135509a56161004.htm 2 מכל 3 ישראלים: לגרש את הפליטים], חדשות 2, 05/02/18 }}

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===

===אלימות ופשעי שנאה נגד מסתננים ומבקשי מקלט===