שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין שינוי בגודל ,  13:32, 17 בדצמבר 2020
מ
החלפת טקסט – "([-־בלה \[]\d{1,2}) ל((\[\[)?(ינואר|פברואר|מרץ|אפריל|מאי|יוני|יולי|אוגוסט|ספטמבר|אוקטובר|נובמבר|דצמבר))" ב־"$1 ב$2"
שורה 84: שורה 84:     
=== חוסר אושר ===
 
=== חוסר אושר ===
השפעות הקשורות לעודף הם מהגורמים הראשיים [[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה כלומר עודף ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 לאוקטובר 2016, The Star Online}}.
+
השפעות הקשורות לעודף הם מהגורמים הראשיים [[דכאון|לדכאון]] והוא צפוי להפוך לסיבה מספר 1 לנכות ב-2020. יש לציין שאחוז חולי הנפש במלזיה לדוגמה שולש מ-1996 עד 2015 מכיוון שיש מגמה של עלייה בתמ"ג כנראה שהסיבות הראשיות הם סמארטפונים, ניכור חברתי וכך הלאה כלומר עודף ולא עוני{{הערה|Wani Muthiah [https://www.thestar.com.my/news/nation/2016/10/11/marked-increase-in-depression-itll-be-world-no1-disability-by-2020-warns-mental-health-group/ Depression will be world No.1’s disability by 2020, warns mental health group] 11 באוקטובר 2016, The Star Online}}.
   −
הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ליוני 2018}}.
+
הנתונים העולמיים מצביעים על מגמה דומה. בעשורים האחרונים יש עלייה אדירה בתחלואה בדיכאון ובו זמנית יש עלייה אדירה בתמ"ג. המדינה עם הכי הרבה אנשים מדוכאים היא ארצות הברית ואחריה הולכות קולומביה, צרפת הולנד, אוקראינה. המדינות הכי פחות מדוכאות הן ניגריה, יפן וסין. מכאן שעלייה בתמ"ג יכולה אפילו להגדיל את התחלואה בדיכאון. יש לציין שמכיוון שהרבה ממשלות כל הזמן דוחפות לעוד ייצור, בהרבה ניירות בנושא מובאים כל מיני הסברים מוזרים לתופעה אבל רק לא ההסבר שהרס הפלנטה וניצול בני אדם אחרים למען חיים ללא כל פעילות פיזית או מוחית, בעולם הווירטואלי גורמים להרגשה רעה{{הערה| Juliette Jowit [https://www.theguardian.com/news/2018/jun/04/what-is-depression-and-why-is-it-rising What is depression and why is it rising?] 4 ביוני 2018}}.
   −
אחת הטענות של תומכי השיטה הקפיטליסטית היא שלמרות ששיטה זו גורמת למשבר סביבתי לפחות היא העלתה את תוחלת החיים אפילו בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. אבל נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 למאי, 2019
+
אחת הטענות של תומכי השיטה הקפיטליסטית היא שלמרות ששיטה זו גורמת למשבר סביבתי לפחות היא העלתה את תוחלת החיים אפילו בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. אבל נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 במאי, 2019
 
Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ-2 00 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להיגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.
 
Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ-2 00 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להיגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.
   שורה 117: שורה 117:  
בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]]  לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.  
 
בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]]  לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.  
   −
מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ-2  מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ-100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 לנובמבר 2018, Ecowatch}}.  
+
מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ-2  מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ-100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 בנובמבר 2018, Ecowatch}}.  
    
היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}.
 
היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}.
שורה 130: שורה 130:     
=== מחסור ועודף בבגדים ===
 
=== מחסור ועודף בבגדים ===
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה-21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ליוני 2013, גרינפיס}}.
+
יש הרבה אנשים שחסרים להם בגדים מה שיכול בהחלט להוות בעיה חמורה. לעומת זאת היום יש עודף בבגדים: לדוגמה בגרמניה 40% מהבגדים שנקנים כמעט או בכלל לא נלבשים - כי הולכים לקניות רק בשביל לברוח מהדיכאון כדי לעשות משהו עם חברים או חברות. ההשלכות הסביבתיות של תעשיית הביגוד הם גדולות מאוד נכון לתחילת המאה ה-21{{הערה|Carolin Wahnbaeck [https://www.greenpeace.org/international/story/7056/a-record-breaking-dress-exchange-one-event-in-over-40-cities/ A record breaking dress exchange: One event in over 40 cities] 13 ביוני 2013, גרינפיס}}.
    
===מחסור ועודף במוצרים ובבתים===
 
===מחסור ועודף במוצרים ובבתים===
שורה 212: שורה 212:  
=== מחסור ועודף בתרופות ===
 
=== מחסור ועודף בתרופות ===
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[רפואה מונעת]], [[קידום בריאות]], [[עמידות לאנטיביוטיקה]]}}
ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב-10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות{{הערה|ארגון הבריאות העולמי[https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 Ten threats to global health in 2019]שנת 2019}}. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשיית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתעשיית התחבורה (ייצור כלי רכב, לא פליטות מהתחבורה בכלל שכוללות גם את הפליטות כאשר הרכב נוסע). בכך היא תורמת רבות ל[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. כמו כן היא מייצרת עוד מפגעים סביבתיים כמו [[זיהום מים]].{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/big-pharma-emits-more-greenhouse-gases-than-the-automotive-industry-115285 Big Pharma emits more greenhouse gases than the automotive industry] 28 למאי 2019}}{{הערה|Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652618336084?via%3Dihub Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players] 20 למרץ 2019, Science Direct}}.
+
ארגון הבריאות העולמי פרסם בתחילת שנת 2019 את האיומים מרכזיים לבריאות האנושות לשנה זו, לדעתו. ב-10 הגורמים המרכזיים נכללו מחסור בחיסונים ועודף אנטיביוטיקה כלומר גם המחסור וגם העודף בתרופות{{הערה|ארגון הבריאות העולמי[https://www.who.int/emergencies/ten-threats-to-global-health-in-2019 Ten threats to global health in 2019]שנת 2019}}. רבים התלוננו על כך שהרפואה המודרנית מנסה לרפא מחלות בעוד שצריך למנוע אותם, שהיא מפתחת תלות בתרופות וכל זה גורם לצריכה עודפת שלהם. היום תעשיית התרופות פולטת יותר גזי חממה מתעשיית התחבורה (ייצור כלי רכב, לא פליטות מהתחבורה בכלל שכוללות גם את הפליטות כאשר הרכב נוסע). בכך היא תורמת רבות ל[[התחממות עולמית|שינויי אקלים]]. כמו כן היא מייצרת עוד מפגעים סביבתיים כמו [[זיהום מים]].{{הערה|Lotfi Belkhir [https://theconversation.com/big-pharma-emits-more-greenhouse-gases-than-the-automotive-industry-115285 Big Pharma emits more greenhouse gases than the automotive industry] 28 במאי 2019}}{{הערה|Lotfi Belkhir Ahmed Elmeligi [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0959652618336084?via%3Dihub Carbon footprint of the global pharmaceutical industry and relative impact of its major players] 20 במרץ 2019, Science Direct}}.
    
== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==
 
== מאבק במחסור ובעודף וניסיונות להגיע לשיווי משקל. ==
שורה 257: שורה 257:  
* דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור.  מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.
 
* דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור.  מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.
   −
* יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ליוני 2014, Quartz}}.
+
* יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ביוני 2014, Quartz}}.
    
* אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק ב[[פלסטיק|פלסטיק החד פעמי]].
 
* אחת הדוגמאות המוצלחות היא המאבק ב[[פלסטיק|פלסטיק החד פעמי]].

תפריט ניווט