שינויים

צמחייה טבעית המשתמשת במי הגשמים איננה דורשת השקייה. לעומת זאת כאשר הורגים ופוצעים את הצמחייה הטבעית באמצעות ריסוס, כיסוח, גיזום, ובמקומה נוטעים צמחייה זרה, היא דורשת השקייה והדבר גורר בזבוז מים עצום. בדרך כלל כאשר מדובר על גינון נוי, צמחייה טבעית טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה זרה שנוטעים במקום

צמחייה טבעית המשתמשת במי הגשמים איננה דורשת השקייה. לעומת זאת כאשר הורגים ופוצעים את הצמחייה הטבעית באמצעות ריסוס, כיסוח, גיזום, ובמקומה נוטעים צמחייה זרה, היא דורשת השקייה והדבר גורר בזבוז מים עצום. בדרך כלל כאשר מדובר על גינון נוי, צמחייה טבעית טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה זרה שנוטעים במקום

כך לדוגמה, בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת בת ה-5 שנים 2013-2018, כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/גשמי-סוף-עונה/ גשמי סוף עונה] 22 למרץ, זווית}}.

כך לדוגמה, בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת בת ה-5 שנים 2013-2018, כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/גשמי-סוף-עונה/ גשמי סוף עונה] 22 במרץ, זווית}}.

[[קציר מי נגר]] - בעיר [[פורטלנד]] באורגון החלו בתוכנית לאיסוף מי גשם עירוניים כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה בטוחה להשקיית גינון, להפוך את הרחוב לנעים יותר וכדי למנוע הצפה של מערכות הניזוק העירוניות ולמנוע [[זיהום מים]] ולשפר את איכות מי התהום. בחלק מרחובות העיר מותקנים התקני צמחייה שמווסתים את מי הגשמים אליהם. רחובות כאלה מכונים "רחובות ירוקים". החזון הכולל יותר של ניהול המים בעיר נקרא "עיר כחולה-ירוקה". [http://www.portlandoregon.gov/bes/45386] [http://water.epa.gov/infrastructure/greeninfrastructure/upload/gi_munichandbook_green_streets.pdf]

[[קציר מי נגר]] - בעיר [[פורטלנד]] באורגון החלו בתוכנית לאיסוף מי גשם עירוניים כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה בטוחה להשקיית גינון, להפוך את הרחוב לנעים יותר וכדי למנוע הצפה של מערכות הניזוק העירוניות ולמנוע [[זיהום מים]] ולשפר את איכות מי התהום. בחלק מרחובות העיר מותקנים התקני צמחייה שמווסתים את מי הגשמים אליהם. רחובות כאלה מכונים "רחובות ירוקים". החזון הכולל יותר של ניהול המים בעיר נקרא "עיר כחולה-ירוקה". [http://www.portlandoregon.gov/bes/45386] [http://water.epa.gov/infrastructure/greeninfrastructure/upload/gi_munichandbook_green_streets.pdf]

עצים וטבע עירוני יכולים לשפר את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת [[מתח נפשי|מתחים]] ורגשות שליליים אחרים, ועל ידי היבטים נוספים. בזמן האחרון יותר ויותר רופאים ממליצים על שהייה בטבע כתרופה למחלות נפוצות. זה היה קיים קודם באופן לא רשמי אבל עכשיו זה נהפך לרשמי: כלומר במרשם שנותן הרופא לחולה במקום "2 כדורי _ כל _ שעות", כתוב: "הליכה בטבע, צפייה בציפורים". ארגוני הרופאים הרשו לרופאים באופן רשמי לתת מרשמים כאלה. לפחות 700 מחקרים שונים מוכיחים את התועלת הבריאותית העצומה בשהייה בטבע לאדם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/natural-medicine-doctors-prescribing-outdoors-2614316041.html Natural Medicine: More Doctors Prescribing Time Outdoors] 22.10.2018, Ecowatch}}.

עצים וטבע עירוני יכולים לשפר את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת [[מתח נפשי|מתחים]] ורגשות שליליים אחרים, ועל ידי היבטים נוספים. בזמן האחרון יותר ויותר רופאים ממליצים על שהייה בטבע כתרופה למחלות נפוצות. זה היה קיים קודם באופן לא רשמי אבל עכשיו זה נהפך לרשמי: כלומר במרשם שנותן הרופא לחולה במקום "2 כדורי _ כל _ שעות", כתוב: "הליכה בטבע, צפייה בציפורים". ארגוני הרופאים הרשו לרופאים באופן רשמי לתת מרשמים כאלה. לפחות 700 מחקרים שונים מוכיחים את התועלת הבריאותית העצומה בשהייה בטבע לאדם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/natural-medicine-doctors-prescribing-outdoors-2614316041.html Natural Medicine: More Doctors Prescribing Time Outdoors] 22.10.2018, Ecowatch}}.

מחקר שנערך ב 2019 הראה שנוף שיש בו עצים שיחים ועשב מועיל לבריאות משמעותית יותר מאשר נוף עם עשב בלבד. נוף עם עשב בלבד אפילו גרם להרעה בבריאות. בני אדם מבוגרים החיים בשכונה בה יש 30% או יותר של שטח המכוסה בעצים סובלים ב 30% פחות מבעיות נפשיות וב-33% פחות מבעיות בריאותיות בכלל. לעומת זאת אלה שגרים ליד בשכונה בה יש 30% או יותר משטחי דשא דיווחו על 71% יותר בעיות נפשיות. החוקרים משערים שהסיבה לנזק במדשאות היא מחסור במגוון מינים והעדפה ללכת פחות במקומות אלה{{הערה|Sam Nickerson [https://www.ecowatch.com/green-space-mental-health-2639619824.html This Is the Best Type of Green Space for Your Mental Health, Experts Say] 2 לאוגוסט 2019, Ecowatch}}. כנראה שבנוסח מלא הסיבה היא כזאת: כאשר כורתים ומשמידים את הצמחייה המקורית שותלים במקומה צמחים זרים ואחרי זה משחיתים אותם קבוע, באמצעות כיסוח גיסזום וריסוס לא משאירים בהם כמעט שום דבר חי, לא נותנים לדשא לעלות, עם כל הרעש והזיהום הקבועים ממכסחות הדשא, זה כנרה פוגע בבריאות הנפשית.

מחקר שנערך ב 2019 הראה שנוף שיש בו עצים שיחים ועשב מועיל לבריאות משמעותית יותר מאשר נוף עם עשב בלבד. נוף עם עשב בלבד אפילו גרם להרעה בבריאות. בני אדם מבוגרים החיים בשכונה בה יש 30% או יותר של שטח המכוסה בעצים סובלים ב 30% פחות מבעיות נפשיות וב-33% פחות מבעיות בריאותיות בכלל. לעומת זאת אלה שגרים ליד בשכונה בה יש 30% או יותר משטחי דשא דיווחו על 71% יותר בעיות נפשיות. החוקרים משערים שהסיבה לנזק במדשאות היא מחסור במגוון מינים והעדפה ללכת פחות במקומות אלה{{הערה|Sam Nickerson [https://www.ecowatch.com/green-space-mental-health-2639619824.html This Is the Best Type of Green Space for Your Mental Health, Experts Say] 2 באוגוסט 2019, Ecowatch}}. כנראה שבנוסח מלא הסיבה היא כזאת: כאשר כורתים ומשמידים את הצמחייה המקורית שותלים במקומה צמחים זרים ואחרי זה משחיתים אותם קבוע, באמצעות כיסוח גיסזום וריסוס לא משאירים בהם כמעט שום דבר חי, לא נותנים לדשא לעלות, עם כל הרעש והזיהום הקבועים ממכסחות הדשא, זה כנרה פוגע בבריאות הנפשית.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ביפן מיזם שנקרא [[אמבט יער]] שעודד את הציבור להגיע ליערות ולחורשות ולשהות בקרבת העצים תוך התרגעות - ללא פעילות גופנית. מחקרים מצאו השפעה ניכרת על בריאות הציבור שכללה תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, הפחתת לחץ דם, הפחתת הפרשת הורמוני לחץ, הפחתה בקצב פעימות הלב ועוד. מטה מחקר משנת 2016 שבחן מעל 50 מחקרים בתחום ממליץ להרחיב את השימוש בכלים של "טיפולי טבע" כאלה.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ביפן מיזם שנקרא [[אמבט יער]] שעודד את הציבור להגיע ליערות ולחורשות ולשהות בקרבת העצים תוך התרגעות - ללא פעילות גופנית. מחקרים מצאו השפעה ניכרת על בריאות הציבור שכללה תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, הפחתת לחץ דם, הפחתת הפרשת הורמוני לחץ, הפחתה בקצב פעימות הלב ועוד. מטה מחקר משנת 2016 שבחן מעל 50 מחקרים בתחום ממליץ להרחיב את השימוש בכלים של "טיפולי טבע" כאלה.

במקום בו האנשים עוברים ומשחקים קבוע לא יצמחו קוצים כאלה בגלל דריכה. במקום בו האנשים לא עוברים באופן קבוע ההפרעה שלהם הרבה יותר נמוכה.

במקום בו האנשים עוברים ומשחקים קבוע לא יצמחו קוצים כאלה בגלל דריכה. במקום בו האנשים לא עוברים באופן קבוע ההפרעה שלהם הרבה יותר נמוכה.

קוצים גבוהים צומחים כאשר ה[[קרקע]] נפגעת במיוחד מחום והתייבשות, בהעדר הצללה - וכאשר בגיזום וכיסוח מורידים את כל הירק הקרקע נותרת חשופה לשמש, ממחסור בחומרי תזונה בקרקע בגלל כיסוח גיזום וסילוק הגזם, מפגיעה במבנה הקרקע שוב בהרבה מקרים בגלל הגינון האינטנסיבי. אם יהיו בחצר עצים שיחים ועשב שיתנו צל הסיכוי לקוצים כאלה ירד משמעותית{{הערה|Jillian Mackenzie [https://www.ecowatch.com/how-to-combat-weeds-gently-2638991440.html How to Combat Weeds ... Gently] 30 ליוני 2019, Ecowatch}}.

קוצים גבוהים צומחים כאשר ה[[קרקע]] נפגעת במיוחד מחום והתייבשות, בהעדר הצללה - וכאשר בגיזום וכיסוח מורידים את כל הירק הקרקע נותרת חשופה לשמש, ממחסור בחומרי תזונה בקרקע בגלל כיסוח גיזום וסילוק הגזם, מפגיעה במבנה הקרקע שוב בהרבה מקרים בגלל הגינון האינטנסיבי. אם יהיו בחצר עצים שיחים ועשב שיתנו צל הסיכוי לקוצים כאלה ירד משמעותית{{הערה|Jillian Mackenzie [https://www.ecowatch.com/how-to-combat-weeds-gently-2638991440.html How to Combat Weeds ... Gently] 30 ביוני 2019, Ecowatch}}.

'''טענה:'''

'''טענה:'''

=== סקירה כללית ===

=== סקירה כללית ===

{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|טבע עירוני בישראל}}

מצב הטבע העירוני בישראל הוא באופן כללי לא טוב ומדרדר במהירות. כל שנה כורתים בערים הגדולות בישראל 7,500 עצים, 85% מהבקשות לכריתה מאושרות והרשויות הממונות על השמירה לעיתים קרובות מתמקדות בשתילת עצים אחרים במקום{{הערה|יאנה פבזנר [https://www.mako.co.il/living-weekend/Article-23c83f03e4f7761006.htm מה אכפת לאדם] 05 לדצמבר 2018, מאקו}}, למרות שעץ ותיק הוא בעל יתרונות אקולוגיים גדולים יותר מעץ חדש: עץ גדול יכול לספוח יותר זיהום אוויר כי הוא תופס נפח גדול יותר, ובאשר לקליטת פחמן דו חמצני עץ גדול יכול לספוח בשנה אחד את אותה כמות שעץ בינוני סופח בכל ימי חייו{{הערה|N. L. Stephenson, A. J. Das, R. Condit, S. E. Russo, P. J. Baker, N. G. Beckman, D. A. Coomes, E. R. Lines, W. K. Morris, N. Rüger, E. Álvarez, C. Blundo, S. Bunyavejchewin, G. Chuyong, S. J. Davies, Á. Duque, C. N. Ewango, O. Flores, J. F. Franklin, H. R. Grau, Z. Hao, M. E. Harmon, S. P. Hubbell, D. Kenfack, Y. Lin, J.-R. Makana, A. Malizia, L. R. Malizia, R. J. Pabst, N. Pongpattananurak, S.-H. Su, I-F. Sun, S. Tan, D. Thomas, P. J. van Mantgem, X. Wang, S. K. Wiser & M. A. Zavala [https://www.nature.com/articles/nature12914 Rate of tree carbon accumulation increases continuously with tree size ] 15 לינואר 2014}}. כמות השטחים הירוקים לנפש ביישובים בישראל נמוכה בהרבה מתקן ארגון הבריאות העולמי נמוכה מהכמות במערב אירופה או באיסטנבול. כמובן שיש ערים עם פחות שטחים כמו טוקיו, בואנוס איירס. ניתן לראות את המצב בישראל לפי הטבלה הבאה:

מצב הטבע העירוני בישראל הוא באופן כללי לא טוב ומדרדר במהירות. כל שנה כורתים בערים הגדולות בישראל 7,500 עצים, 85% מהבקשות לכריתה מאושרות והרשויות הממונות על השמירה לעיתים קרובות מתמקדות בשתילת עצים אחרים במקום{{הערה|יאנה פבזנר [https://www.mako.co.il/living-weekend/Article-23c83f03e4f7761006.htm מה אכפת לאדם] 05 בדצמבר 2018, מאקו}}, למרות שעץ ותיק הוא בעל יתרונות אקולוגיים גדולים יותר מעץ חדש: עץ גדול יכול לספוח יותר זיהום אוויר כי הוא תופס נפח גדול יותר, ובאשר לקליטת פחמן דו חמצני עץ גדול יכול לספוח בשנה אחד את אותה כמות שעץ בינוני סופח בכל ימי חייו{{הערה|N. L. Stephenson, A. J. Das, R. Condit, S. E. Russo, P. J. Baker, N. G. Beckman, D. A. Coomes, E. R. Lines, W. K. Morris, N. Rüger, E. Álvarez, C. Blundo, S. Bunyavejchewin, G. Chuyong, S. J. Davies, Á. Duque, C. N. Ewango, O. Flores, J. F. Franklin, H. R. Grau, Z. Hao, M. E. Harmon, S. P. Hubbell, D. Kenfack, Y. Lin, J.-R. Makana, A. Malizia, L. R. Malizia, R. J. Pabst, N. Pongpattananurak, S.-H. Su, I-F. Sun, S. Tan, D. Thomas, P. J. van Mantgem, X. Wang, S. K. Wiser & M. A. Zavala [https://www.nature.com/articles/nature12914 Rate of tree carbon accumulation increases continuously with tree size ] 15 בינואר 2014}}. כמות השטחים הירוקים לנפש ביישובים בישראל נמוכה בהרבה מתקן ארגון הבריאות העולמי נמוכה מהכמות במערב אירופה או באיסטנבול. כמובן שיש ערים עם פחות שטחים כמו טוקיו, בואנוס איירס. ניתן לראות את המצב בישראל לפי הטבלה הבאה:

{| class="wikitable"

{| class="wikitable"