שינויים

'''טבע עירוני''' הוא שטח עירוני המכיל [[מערכת אקולוגית]] טבעית פחות או יותר. שטחים כאלה מכונים לעיתים "שטח ירוק": [[יער]], חורשה, פארק, חלקת עשב עם שיחים, גינה וכן חופי ים או נחלים הזורמים דרך הערים. כל [[מערכת אקולוגית]] גדולה מספיק כדי שאדם יוכל לקלוט אותה כחתיכת [[טבע]] בתוך העיר. טבע עירוני מהווה מרכיב חשוב ב[[אקולוגיה עירונית]], במיוחד בעידן [[שינויי אקלים]]{{הערה|1=מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=9 מתווה להיערכות הרשויות המקומיות] אוגוסט 2013}}. הסיכונים העיקריים לטבע עירוני היום הם בנייה, כיסוי חצרות בבטון ואספלט לשם [[חנייה]] עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]], וגינון אינטנסיבי (כיסוח יתר, גיזום יתר, [[חומרי הדברה| ריסוס בחומרי הדברה]], גריפת עלים). ישנם הרבה ארגונים הנאבקים נגד הסיכונים האלה.

'''טבע עירוני''' הוא שטח עירוני המכיל [[מערכת אקולוגית]] טבעית פחות או יותר. שטחים כאלה מכונים לעיתים "שטח ירוק": [[יער]], חורשה, פארק, חלקת עשב עם שיחים, גינה וכן חופי ים או נחלים הזורמים דרך הערים. כל [[מערכת אקולוגית]] גדולה מספיק כדי שאדם יוכל לקלוט אותה כחתיכת [[טבע]] בתוך העיר. טבע עירוני מהווה מרכיב חשוב ב[[אקולוגיה עירונית]], במיוחד בעידן [[שינויי אקלים]]{{הערה|1=מרכז ידע להערכות לשינויי אקלים בישראל [http://www.iccic.org.il/ICCIC/userdata/SendFile.asp?DBID=1&LNGID=2&GID=9 מתווה להיערכות הרשויות המקומיות] אוגוסט 2013}}. הסיכונים העיקריים לטבע עירוני היום הם בנייה, כיסוי חצרות בבטון ואספלט לשם [[חנייה]] עקב [[תכנון מוטה רכב פרטי]], וגינון אינטנסיבי (כיסוח יתר, גיזום יתר, [[חומרי הדברה| ריסוס בחומרי הדברה]], גריפת עלים). ישנם הרבה ארגונים הנאבקים נגד הסיכונים האלה.

מתכננים עירוניים הכירו בחשיבות של טבע עירוני במשך מאות שנים. עם זאת דבר זה בוצע בחלק מהערים רק כגינות קטנות, עצי נוי בודדים וכו'. [[פרבור]] משתרע והתפשטות עירונית עקב [[גידול אוכלוסין]] ושימוש גובר במכוניות גרמו במקומות רבים להרס של הטבע העירוני. דבר זה נפוץ יותר בערים עניות יותר עם פחות תכנון עירוני. מבחינת יזמים פרטיים שטח של טבע עירוני הוא הזדמנות נדל"נית להשיג קרקע יקרה ולבנות עליה. בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב מתכננים עירונים, ארגוני סביבה, ארגוני בריאות, עיריות וכלכלנים לחשיבות של טבע עירוני ולתרומה שלו למגוון היבטים: [[צל במרחב העירוני]], [[זיהום אוויר|טיהור אוויר]], ספיחה של [[פחמן דו חמצני]] (הפחתת פליטות [[גז חממה|גזי חממה]]), הפחתת [[זיהום רעש]], תמיכה ב[[תחבורה פעילה]], הפחתת [[מתח נפשי]], נוי לתושבים, תמיכה ב[[תיירות עירונית]] וחיזוק של [[כלכלה עירונית|הכלכלה העירונית]]. מסיבות אלה, כחלק מתפיסות של [[עירוניות מתחדשת]], [[אקולוגיה עירונית]] ותפיסות דומות החלו עיריות רבות במדינוית של שימור, וטיפוח טבע עירוני, ואף נטיעה של [[עצים בעיר|עצים]] בנסיון לתקן נזקים מהעבר.

מתכננים עירוניים הכירו בחשיבות של טבע עירוני במשך מאות שנים. עם זאת דבר זה בוצע בחלק מהערים רק כגינות קטנות, עצי נוי בודדים וכו'. [[פרבור]] משתרע והתפשטות עירונית עקב [[גידול אוכלוסין]] ושימוש גובר במכוניות גרמו במקומות רבים להרס של הטבע העירוני. דבר זה נפוץ יותר בערים עניות יותר עם פחות תכנון עירוני. מבחינת יזמים פרטיים שטח של טבע עירוני הוא הזדמנות נדל"נית להשיג קרקע יקרה ולבנות עליה. בשנים האחרונות גדלה ההכרה בקרב מתכננים עירוניים, ארגוני סביבה, ארגוני בריאות, עיריות וכלכלנים לחשיבות של טבע עירוני ולתרומה שלו למגוון היבטים: [[צל במרחב העירוני]], [[זיהום אוויר|טיהור אוויר]], ספיחה של [[פחמן דו חמצני]] (הפחתת פליטות [[גז חממה|גזי חממה]]), הפחתת [[זיהום רעש]], תמיכה ב[[תחבורה פעילה]], הפחתת [[מתח נפשי]], נוי לתושבים, תמיכה ב[[תיירות עירונית]] וחיזוק של [[כלכלה עירונית|הכלכלה העירונית]]. מסיבות אלה, כחלק מתפיסות של [[עירוניות מתחדשת]], [[אקולוגיה עירונית]] ותפיסות דומות החלו עיריות רבות במדיניות של שימור, וטיפוח טבע עירוני, ואף נטיעה של [[עצים בעיר|עצים]] בניסיון לתקן נזקים מהעבר.

אם הגעתם לדף זה כדי לברר איך אפשר להגן על עץ או שיח גדול מכריתה או גיזום היכנסו ל[http://www.moag.gov.il/subject/lechabek_etz/Protection_of_trees/pniot_tree/Pages/default.aspx כאן.]

אם הגעתם לדף זה כדי לברר איך אפשר להגן על עץ או שיח גדול מכריתה או גיזום היכנסו ל[http://www.moag.gov.il/subject/lechabek_etz/Protection_of_trees/pniot_tree/Pages/default.aspx כאן.]

===טבע עירוני הצללה ושיפור האקלים המקומי===

===טבע עירוני הצללה ושיפור האקלים המקומי===

[[קובץ:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|ממוזער|400px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה]]]

[[קובץ:השפעת העצים על הטמפרטורה בעיר.jpg|left|ממוזער|400px|השפעת הטבע העירוני על הטמפרטורה בעיר: בתמונה העליונה רואים את הטמפרטורה ברחוב ללא עצים ובתמונה התחתונה את הטמפרטורה ברחוב עם עצים. מקור: [https://www.facebook.com/greenpeace.belgium/ גרינפיס בלגיה].]]

טבע עירוני יכול להביא לשיפור אקלים מקומי - מיתון חום בקיץ רוח וקור בחורף - הקטנה של [[אי חום עירוני]] ויצירת [[מיקרו אקלים]]. עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל ולהוריד את הטמפרטורות דרך היבטים נוספים. דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא '''בריזת הפארקים''' (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}. ״

טבע עירוני יכול להביא לשיפור אקלים מקומי - מיתון חום בקיץ רוח וקור בחורף - הקטנה של [[אי חום עירוני]] ויצירת [[מיקרו אקלים]]. עצים במרחב הציבורי יכולים להקל על [[הולכי רגל]] ו[[רוכבי אופניים]] על ידי הספקה של צל ולהוריד את הטמפרטורות דרך היבטים נוספים. דבר חשוב במדינות חמות כמו ישראל. העצים יכולים לקלוט את הקרינה הישירה של השמש ורוב הקרינה העקיפה. בנוסף בתהליך הנשימה המים מתאדים מהעלים וזה מקרר את הסביבה (בגלל זה לאדם רטוב קר יותר -המים מתאדים מהעור שלו). נוסף על כך הצמחייה יוצרת רוח באמצעות אפקט שנקרא '''בריזת הפארקים''' (Park Breeze Cycle)-האוויר ליד העצים מתחמם פחות האוויר ליד הבטון והאספלט יותר. אוויר חם עולה למעלה ואז למקום עם האוויר הדליל יותר שנצר למטה, נכנס האוויר מהמקומות הקרים יותר{{הערה|American Planning Association [https://www.planning.org/cityparks/briefingpapers/climatechange.htm Climate Change Management] 2007}}. ״

צמחייה טבעית המשתמשת במי הגשמים איננה דורשת השקייה. לעומת זאת כאשר הורגים ופוצעים את הצמחייה הטבעית באמצעות ריסוס, כיסוח, גיזום, ובמקומה נוטעים צמחייה זרה, היא דורשת השקייה והדבר גורר בזבוז מים עצום. בדרך כלל כאשר מדובר על גינון נוי, צמחייה טבעית טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה זרה שנוטעים במקום

צמחייה טבעית המשתמשת במי הגשמים איננה דורשת השקייה. לעומת זאת כאשר הורגים ופוצעים את הצמחייה הטבעית באמצעות ריסוס, כיסוח, גיזום, ובמקומה נוטעים צמחייה זרה, היא דורשת השקייה והדבר גורר בזבוז מים עצום. בדרך כלל כאשר מדובר על גינון נוי, צמחייה טבעית טובה יותר לבריאות ולסביבה מאשר צמחייה זרה שנוטעים במקום

כך לדוגמה, בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת בת ה-5 שנים 2013-2018, כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכיהרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/גשמי-סוף-עונה/ גשמי סוף עונה] 22 למרץ, זווית}}.

כך לדוגמה, בתחילת שנת 2019 נשברה הבצורת בת ה-5 שנים 2013-2018, כאשר מפלס הכינרת עלה משמעותית מעל הקו האדום. בעקבות זאת רשות המים הודיעה כי היא משחררת 73 מיליון מטר-קוב נוספים לחקלאים. את ההחלטה הזו עוד אפשר להצדיק במידה מסוימת כי הדבר יעלה את כמות המינרלים כמו מגנזיום בגידולים ובכך סביר להניח יציל את חייהם של ישראלים רבים. אם זאת כדי שלא נגיע שוב לקו האדום עדיף היה לקבוע איזו שהיא מדינות של מפלסים גבוהים: לדוגמה, משחררים מים רק כאשר הכינרת מטר מעל לקו האדום התחתון - כאשר היא מתחת למטר -ע וצרים. הרבה יותר חמור שהיא אפשרה להזרים מים לגינון הציבורי. זהו בזבוז מים בעליל על חשבון הבריאות והביטחון התזונתי, כי את המים אלה אפשר היה להזרים לברזים ולחקלאים וזה היה מציל חיים של הרבה אנשים כי היה מגביר את כמות המגנזיום ועוד מינרלים במים. הזרמת מים טבעיים לגינות מוצדקת רק עם מגדלים שם צמחי מאכל כמו ב[[גינות קהילתיות]]{{הערה|טל כהן [http://www.zavit.org.il/גשמי-סוף-עונה/ גשמי סוף עונה] 22 למרץ, זווית}}.

[[קציר מי נגר]] - בעיר [[פורטלנד]] באורגון החלו בתוכנית לאיסוף מי גשם עירוניים כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה בטוחה להשקיית גינון, להפוך את הרחוב לנעים יותר וכדי למנוע הצפה של מערכות הניזוק העירוניות ולמנוע [[זיהום מים]] ולשפר את איכות מי התהום. בחלק מרחובות העיר מותקנים התקני צמחייה שמווסתים את מי הגשמים אליהם. רחובות כאלה מכונים "רחובות ירוקים". החזון הכולל יותר של ניהול המים בעיר נקרא "עיר כחולה-ירוקה". [http://www.portlandoregon.gov/bes/45386] [http://water.epa.gov/infrastructure/greeninfrastructure/upload/gi_munichandbook_green_streets.pdf]

[[קציר מי נגר]] - בעיר [[פורטלנד]] באורגון החלו בתוכנית לאיסוף מי גשם עירוניים כך שניתן יהיה להשתמש בהם בצורה בטוחה להשקיית גינון, להפוך את הרחוב לנעים יותר וכדי למנוע הצפה של מערכות הניזוק העירוניות ולמנוע [[זיהום מים]] ולשפר את איכות מי התהום. בחלק מרחובות העיר מותקנים התקני צמחייה שמווסתים את מי הגשמים אליהם. רחובות כאלה מכונים "רחובות ירוקים". החזון הכולל יותר של ניהול המים בעיר נקרא "עיר כחולה-ירוקה". [http://www.portlandoregon.gov/bes/45386] [http://water.epa.gov/infrastructure/greeninfrastructure/upload/gi_munichandbook_green_streets.pdf]

עצים וטבע עירוני יכולים לשפר את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת [[מתח נפשי|מתחים]] ורגשות שליליים אחרים, ועל ידי היבטים נוספים. בזמן האחרון יותר ויותר רופאים ממליצים על שהייה בטבע כתרופה למחלות נפוצות. זה היה קיים קודם באופן לא רשמי אבל עכשיו זה נהפך לרשמי: כלומר במרשם שנותן הרופא לחולה במקום "2 כדורי _ כל _ שעות", כתוב: "הליכה בטבע, צפייה בציפורים". ארגוני הרופאים הרשו לרופאים באופן רשמי לתת מרשמים כאלה. לפחות 700 מחקרים שונים מוכיחים את התועלת הבריאותית העצומה בשהייה בטבע לאדם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/natural-medicine-doctors-prescribing-outdoors-2614316041.html Natural Medicine: More Doctors Prescribing Time Outdoors] 22.10.2018, Ecowatch}}.

עצים וטבע עירוני יכולים לשפר את הרווחה הנפשית ואת הבריאות - עצים משפרים את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת [[מתח נפשי|מתחים]] ורגשות שליליים אחרים, ועל ידי היבטים נוספים. בזמן האחרון יותר ויותר רופאים ממליצים על שהייה בטבע כתרופה למחלות נפוצות. זה היה קיים קודם באופן לא רשמי אבל עכשיו זה נהפך לרשמי: כלומר במרשם שנותן הרופא לחולה במקום "2 כדורי _ כל _ שעות", כתוב: "הליכה בטבע, צפייה בציפורים". ארגוני הרופאים הרשו לרופאים באופן רשמי לתת מרשמים כאלה. לפחות 700 מחקרים שונים מוכיחים את התועלת הבריאותית העצומה בשהייה בטבע לאדם{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/natural-medicine-doctors-prescribing-outdoors-2614316041.html Natural Medicine: More Doctors Prescribing Time Outdoors] 22.10.2018, Ecowatch}}.

מחקר שנערך ב 2019 הראה שנוף שיש בו עצים שיחים ועשב מועיל לבריאות משמעותית יותר מאשר נוף עם עשב בלבד. נוף עם עשב בלבד אפילו גרם להרעה בבריאות. בני אדם מבוגרים החיים בשכונה בה יש 30% או יותר של שטח המכוסה בעצים סובלים ב 30% פחות מבעיות נפשיות וב 33% פחות מבעיות בריאותיות בכלל. לעומת זאת אלה שגרים ליד בשכונה בה יש 30% או יותר משטחי דשא דיווחו על 71% יותר בעיות נפשיות. החוקרים משערים שהסיבה לנזק בהמדשאות היא מחסור במגוון מינים והעדפה ללכת פחות במקומות אלה{{הערה|Sam Nickerson [https://www.ecowatch.com/green-space-mental-health-2639619824.html This Is the Best Type of Green Space for Your Mental Health, Experts Say] 2 לאוגוסט 2019, Ecowatch}}. כנראה שבנוסח מלא הסיבה היא כזאת: כאשר כורתים ומשמידים את הצמחייה המקורית שותלים במקומה צמחים זרים ואחרי זה משחיתים אותם קבוע, באמצעות כיסוח גיסזום וריסוס לא משאירים בהם כמעט שום דבר חי, לא נותנים לדשא לעלות, עם כל הרעש והזיהום הקבועים ממכסחות הדשא, זה כנרה פוגע בבריאות הנפשית.

מחקר שנערך ב 2019 הראה שנוף שיש בו עצים שיחים ועשב מועיל לבריאות משמעותית יותר מאשר נוף עם עשב בלבד. נוף עם עשב בלבד אפילו גרם להרעה בבריאות. בני אדם מבוגרים החיים בשכונה בה יש 30% או יותר של שטח המכוסה בעצים סובלים ב 30% פחות מבעיות נפשיות וב-33% פחות מבעיות בריאותיות בכלל. לעומת זאת אלה שגרים ליד בשכונה בה יש 30% או יותר משטחי דשא דיווחו על 71% יותר בעיות נפשיות. החוקרים משערים שהסיבה לנזק במדשאות היא מחסור במגוון מינים והעדפה ללכת פחות במקומות אלה{{הערה|Sam Nickerson [https://www.ecowatch.com/green-space-mental-health-2639619824.html This Is the Best Type of Green Space for Your Mental Health, Experts Say] 2 לאוגוסט 2019, Ecowatch}}. כנראה שבנוסח מלא הסיבה היא כזאת: כאשר כורתים ומשמידים את הצמחייה המקורית שותלים במקומה צמחים זרים ואחרי זה משחיתים אותם קבוע, באמצעות כיסוח גיסזום וריסוס לא משאירים בהם כמעט שום דבר חי, לא נותנים לדשא לעלות, עם כל הרעש והזיהום הקבועים ממכסחות הדשא, זה כנרה פוגע בבריאות הנפשית.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ביפן מיזם שנקרא [[אמבט יער]] שעודד את הציבור להגיע ליערות ולחורשות ולשהות בקרבת העצים תוך התרגעות - ללא פעילות גופנית. מחקרים מצאו השפעה ניכרת על בריאות הציבור שכללה תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, הפחתת לחץ דם, הפחתת הפרשת הורמוני לחץ, הפחתה בקצב פעימות הלב ועוד. מטה מחקר משנת 2016 שבחן מעל 50 מחקרים בתחום ממליץ להרחיב את השימוש בכלים של "טיפולי טבע" כאלה.

החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החל ביפן מיזם שנקרא [[אמבט יער]] שעודד את הציבור להגיע ליערות ולחורשות ולשהות בקרבת העצים תוך התרגעות - ללא פעילות גופנית. מחקרים מצאו השפעה ניכרת על בריאות הציבור שכללה תפקוד טוב יותר של מערכת החיסון, הפחתת לחץ דם, הפחתת הפרשת הורמוני לחץ, הפחתה בקצב פעימות הלב ועוד. מטה מחקר משנת 2016 שבחן מעל 50 מחקרים בתחום ממליץ להרחיב את השימוש בכלים של "טיפולי טבע" כאלה.